שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
דרורי שוורץ שואל/ת: הכיצד המילה מצודה קיבלה שתי משמעויות הפוכות כל כך, מחד מלכודת ללכידת דגים, ומנגד מצודה castle, לכאורה אחד מקום מסוכן והשני מקום בטוח.
רוביק עונה:
השורש הוא צו"ד, והוא מעיד על המשמעות. במקרה של מלכודת ברור שהכוונה לציד דגים. במקרה של מבצר – ככל הנראה בהתייחסות ללכידת האויב ולקיחתו בשבי.
32
רעיה ירון שואל/ת: אנא הגדר לי מיהו חוואי, והאם נכון לכנות את בעלי המאחזים הלא חוקיים כחוואים? ניראה לי שהכינוי הזה הוא עוד ניסיון להלבין את גזלת האדמות.
רוביק עונה:
בלי להיכנס לסוגיה הפוליטית, חוואי הוא מי שמחזיק בחווה חקלאית פרטית (בניגוד לקיבוץ או מושב, למשל) ומתפרנס ממנה. המונח בוודאי אינו מיוחס למי שמקים כמה בתים באזור פתוח, מגדר או אינו מגדר את השטח, וזאת בלי קשר לשאלת החוקיות.
33
אורי שמואל קוצ'וק שואל/ת: מבקש לדעת מה משמעות המילה אמה בביטוי אמת מים (אקוודוקט).
רוביק עונה:
'אמת המים' המשנאית היא תעלה המובילה מים. ככל הנראה מדובר בהרחבה של 'אמה' במשמעות זרוע, הנקשרת לאותה מילה במשמעות יחידת אורך, כאורך הזרוע.
34
מאיר מינדל שואל/ת: נתקלתי בספרה של הדה בושס "ההר השלישי" במשפט - הערבייה הרביצה את החצר. במקום אחר - שירים כוספים. התוכל להאיר את עיניי?
רוביק עונה:
כוספים – מלאים געגועים. להרביץ – להשכיב, לגרום לדבר מה לרבוץ. אחת המשמעויות של המילה במקורות היא התזה על שטח במים כדי לשטח ולרענן אותו, וככל הנראה זו הכוונה כאן.
35
משה מגן שואל/ת: בשיר הבו עז לתיש [מתוך 2 קוני למל] כתוב באחת השורות "אושרך שב קבצנץ העיר". מה זה קבצנץ?
רוביק עונה:
זהו שם של עיר, קַבְּצַנְץ. על פי כמה מקורות הייתה עיר כזו במזרח אירופה, עוד מידע יתקבל בברכה.
36
חגית שואל/ת: לאחרונה מופיע במתכונים, ברשימות מצאי של אטליזים וכן בתפריטים המונח "לִיָה" בהוראת שומן כבש. זה חדש לי. אני מכירה את המונח אליה המתייחס לאזור עתיר השומן בזנב הכבש (אליה וקוץ בה). מנין הגיעה אלינו ה"ליה"? האם זה מונח תקני או שיבוש של אליה?
רוביק עונה:
הדמיון לאליה אינו מקרי. 'ליה' הוא השם הערבי לאליה.
37
יורם שואל/ת: נתקלתי במילה "דלגא" ואיני מבין מה פירושה? אולי אתם יכולים לעזור לי, ומה מקור המילה ומניין הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המילה אינה מופיעה במקורות ובמילונים, אך נמצאו בה שימושים במשמעות 'אדם עני (דל) וגאה (גא), עני בעל גאווה. הביטוי דל גאה מופיע במסכת פסחים בתלמוד.
38
יוסי שיפמן שואל/ת: מהי משמעות המילה 'והדבקם' המופיעה בנוסח של כתב הגנה שחברים קיבלו? מילה משמעותית או צחצוח לשוני של עו"דים?
רוביק עונה:
רן לוסטיגמן, מחבר הספר "זאת ועו"ד", כותב בתשובה: "זו מילה חסרת משמעות שעורכי דין רבים משתמשים בה בלי שהם יודעים מה הם כותבים". בספר נכתב בעניין: "רבים מכתבי הטענות מבוססים על נוסחאות שבלוניות של פתיחה וסיום, שאינן קשורות לדרישות הפורמליות. כתב תביעה שגרתי פותח בדרך כלל במילים: "כל הנטען להלן נטען במצטבר ו/או לחלופין; הכול לפי הקשר הדברים, עניינם והדבקם". ובכן, צחצוח לשוני, והוא לא היחיד.
39
ניצן שואל/ת: בעברית הסרט של דיסני lady and the tramp נקרא "היפיפה והיחפן". מהו יחפן והאם זה קשור לנווד?
רוביק עונה:
'יחפן 'הוא אדם מופקר, מי שמצוי בשולי החברה, כאשר היעדר הנעליים מסמל זאת. הביטוי נוצר בעברית בהשפעת המילה הרוסית bosiak, גזורה מ-bosoi במשמעות יחף ומורחבת למשמעות הכללית. חלק משימושי 'יחפן' מתייחסים ביתר סלחנות, לאדם חסר אמצעים ואפילו חסר בית, הנוהג לשוטט בלי מעש.
40
דוד צביאלי שואל/ת: מה פרוש המילה כסולה/כסולות? מה מקורה? מה הקשר לישוב הערבי איקסל?
רוביק עונה:
המילה כסולה אינה מוכרת בעברית אלא כצורת נקבה של כָסול – מי שצולע כי עצם ירך אחת קצרה מחברתה, בעקבות האיבר כֶסֶל, הוא המותן. כִּסְלָה פירושה גם שטות (ומכאן גם כסיל) וגם תקוה או בטחון. בערבית כסל היא עצלנות. את השם אכסאל קושרים למותן (מותני ההר) ולחילופין למשמעות הביטחון. השם הערבי נקשר לשמות של יישובים יהודיים עתיקים באזור.
41
רועי בראון שואל/ת: מה הוראתה המקורית של המילה "הידד", ומה עניינה לדריכת ענבים?
רוביק עונה:
'הידד' נחשבת למילה אונומטופאית של הבעת שמחה, בדומה לאחת המשמעויות של המילה הקרובה 'הד'. אמנם בכל הופעות המילה בתנ"ך היא נקשרת לדריכת ענבים, אבל על פי ההקשר מדובר בקריאות השמחה של הדורכים, ולא בפעולת הדריכה.
42
אורן שואל/ת: כאייל, תערוג על-אפיקי-מים. לפי מה שאני יודע, ערגה פירושה געגועים עזים. האם זה הפירוש גם בעברית התנכית? האייל מתגעגע למקורות המים?
רוביק עונה:
הפרשנות אומרת שהאייל בוכה ומתחנן. דונש בן לברט קבע שזהו תיאור קולו של האייל, בדומה לנהמה, ציוץ וכדומה בבעלי חיים אחרים.
43
אבשלום שואל/ת: לאחרונה צפיתי בסדרה 'בני אור', ומצאתי את המשפט הזה כשהוא מתאר חומר של גראס ואומר "כל האוניברסיטה מדברת עליכם. אומרים שיש פה ירוק (גראס) 'משהו לפנים". האם המשמעות של (לפנים) כאן: משהו משובח, מעולה?
רוביק עונה:
אכן, בסלנג היום 'לַפָּנִים' הוא דבר שבח מופלג. הוא מזכיר מילות שבח נוספות שיש בהן יסוד אלים ואפילו שלילי כמו הורס, בן זונה ואחרים.
44
אודי שואל/ת: בשירו "המשורר" שולי רנד שר "עצרנו לפוש". מה השורש והנטייה של הפועל "לפוש" בשיר, ומה פירושו?
רוביק עונה:
השורש הוא פו"ש. לפוש פירושו לנוח. הפועל מופיע בלשון חכמים אבל רק בצורות העתיד ושם הפועל, ולא בעבר ובבינוני. רואים בפועל צורת משנה של 'נפש'.
45
מיכל שואל/ת: צביקה פיק שר "שמע ישראל, אדושם אלוקינו, אדושם אחד". אדושם? במקור 'שמע ישראל, ה' אלוהינו (אלוקינו) ה' אחד'. נהוג את ה' לומר אדוני. יש האומרים השם (השם המפורש). אבל מה זה אדושם?
רוביק עונה:
אדושם הוא הֶלְחֵם של שניים משמות אלוהים: אדונָי והשֵם. דווקא בתקופה המודרנית חלה החמרה בסוגיית השם המפורש אצל האשכנזים, התימנים והספרדים שהתחרדו, והם שקבעו את 'אדושֵם'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >