שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
ה. זאב שואל/ת: בשיר הידוע ״טהורים יאבדו בלא יומם״ שתורגם על ידי יהודה שרת מופיעה המילה ״ינובו״. מה מקורה ומה משמעותה?
רוביק עונה:
מקורה במקרא: "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" (תהלים צב). פירושה: יצמחו וישגשגו. מכאן גם 'תנובה'.
47
רינת אמון שואל/ת: מה פירוש המילה 'תלי' בפסוק מספר היצירה 'תלי בעולם כמלך על כיסאו'.
רוביק עונה:
ספר יצירה הוא ספר סתום שיש לו פרשנויות רבות וכדאי להימנע מאמירות פסקניות. כמה פרשנים קושרים את ה'תלי' להמשך הפסוקים: 'גלגל בשנה כמלך במדינה' ומכאן שה'תלי' הוא ציר הגלגל, החלק הקבוע. אפשר גם להניח שמדובר בתחום האסטרולוגיה. תְלי הוא כינוי לקבוצת הכוכבים דרקון, ובעברית נחש בריח או נחש עקלתון, והגלגל מיוחס לגלגל המזלות.
48
אלי בן דוד שואל/ת: המילה 'זקוקים' מופיעה בכתובה. מהם זקוקים? האם זה סוג של מטבע? (זקוקים כסף צרוף). לפי דעתי זהו כפל של צרוף.
רוביק עונה:
'זקוקים' הם פיסות כסף צרוף שהן שוות כסף, וכאן 'זקוק' אכן במשמעות 'צרוף', בדומה ל'מזוקק'. השימוש הזה מוכר מימי הביניים. על שווי הזקוקים יש הלכות ופרשנויות רבות.
49
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: ב"קול קורא" שפרסם משרד המשפטים לפני ימים מספר בעתון "ידיעות" בהקשר להליך חדלות פירעון של יחיד שנועד לשיקומו של החייב, מובאות מטרותיו, ואחרונה שבהן: "להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים". למרות שהכוונה מובנת, לא הצלחתי למצוא במילונו של א"ש שום הקשר של השורש נשא לקביעת סכום כסף למטרה כלשהי. מה פישרו ומניין?
רוביק עונה:
השורש נש"א משמש בתחום הפיננסים ומתייחס לרווחים, לקבלת רווח מפעולות פיננסיות, ומכאן 'לשאת רווחים', תשׂואה ועוד. 'להשיא את שיעור החוב' פירושו להפיק את הכספים המגיעים לנושים לצורך פירעון.
50
יוחאי שואל/ת: ביאליק כתב ב"ראיתיכם בקוצר ידכם": ״ולבבי סף דמעה״. מהו הסף הזה?
רוביק עונה:
למשפט אפשר לתת כמה פירושים. סף, שורש סו"ף, פירושו הסתיים, כלה. תהלים עג 19: "אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע, סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהוֹת". הפועל קרוב לשורש ספ"ה ול'נספה' במשמעות מת או נהרג. אפשר לפרש את הטקסט של ביאליק גם אחרת: "לבבי על סף דמעה", או "לבבי הוא סף הדמעה". פירוש כזה קביל יותר מבחינת מבנה המשפט. ואולם, הפרשנות המקובלת וההגיונית היא שזהו שימוש במילה הנדירה סַף במשמעות ספל או אגן נוזלים, המופיעה 6 פעמים בתנ"ך: "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף" (שמות יב 22).
51
יורם שואל/ת: מה פירוש ״אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין״ (סוטה ח׳ א׳)? נראה לי שמדובר ברעשי הקרב, וקלגסים הם מגפיים ממוסמרות. אך מה הם תריסים, ומה להגיף אותם?
רוביק עונה:
הגפת התריסין הוא על פי הפרשנות המקובלת שפשוף מגיני החיילים. שפעת הקלגסין הוא במשמעות שפע החילות, או שפשוף מגפי החיילים.
52
מאיר מינדל שואל/ת: בסיפור של ר.מ.רילקה "המאורע-סיפור נטול מאורעות" בספר "סיפורים ראשונים" נתקלתי במילה- "שפתת" siftet. מר סוואנט שפתת ביבושת. באר, האר, ספר וגשר ביני לבין המילה.
רוביק עונה:
שִׂפְתֵת הוא פועל בפונטיקה המתייחס למי שהוגה באופן לקוי את העיצורים ז' וס', כך שנשמעו כ-th, ליקוי דיבור נפוץ.
53
אבישי סימון שואל/ת: בשירו של יעקב שרת 'נגן לי ירדן' נאמר: "ולאור הלבנה עת אקשיב לך מוזרת, אשמע כבחלום הד רחל המשוררת." מה פירוש הפועל מוּזֶרֶת? ומה מקורו?
רוביק עונה:
מחבר השיר יעקב שרת מספר לשאלת "הזירה הלשונית", שהנוסח המקורי היה "עת אקשיב לך מוֹזֶרֶת', והוא מתייחס לביטוי 'מוֹזֶרֶת בלבנה' המופיע במסכת סוטה, ועוסק באשה שנטמאה: "עד שישאו ויתנו בה מוֹזְרות בלבנה, והכוונה לנשים הטוות בלילה, לאור הלבנה, ומדברות על האשה הטמאה. מָזַר פירושו ארג, טווה חוטים. מאחר שהמונח לא היה מוכר למבצעי השיר שינוי אותו ל'מוֶּזֶרת', צורת משנה של 'מוזָרָה', למרות שזאת לא הייתה כוונת המשורר.
54
חררדו שואל/ת: אני שואל על מילה לא ברורה בספר שופטים פרק ח' ט"ז: וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת". מה זה ויודַע? בתרגומים של מלומדים יהודים בגולה מקובלת המונח הענשה, אבל לא מצאתי במילונים עבריים שורש ידע במובן זה.
רוביק עונה:
פרשני התנ"ך חלוקים בנושא. אין ספק שהכוונה היא להעניש. מכאן שאפשר לפרש את המילה: "לימד אותם לקח", כלומר גרם להם לדעת שעשו מעשה רע. הסבר אחר הוא שיש כאן טעות סופר, והשורש הוא דו"ש, והכוונה שדשו את בשרם של אנשי סוכות בקוצים וברקנים.
55
מקים שואל/ת: בפסוק 'שיויתי ה׳ לנגדי תמיד', מה משמעות המילה שיויתי?
רוביק עונה:
הפועל שיווה נקשר לשורש שו"ה שמשמעותו היה דומה, היה שווה במראהו, בכוחו ועוד. בבניין פיעל הוא משמש גם במשמעות דימה: שיוויתי ה' לנגדי – דימיתי את מראהו של האל לנגדי.
56
אסף שואל/ת: מדוע שמות הקבוצות בצבא ברובן הן מלשון פירוד - מחלקה - מחלק, פלוגה - מפלג, גדוד - גדיד, חטיבה - חוטב, מלבד אוגדה וגייס. מה ההיגיון שעומד מאחורי שמות אלו, כאשר ברור הרעיון של החיילים בקבוצות אלו הוא דווקא - להיות מאוחדים, לפעול ולהגן יחד?
רוביק עונה:
שמות הקבוצות בצבא נקבעו בשלב הראשון בעקבות המקרא, ומכאן מחלקה ופלוגה וגדוד. העיקרון העומד מאחורי מילים אלה, וכן המודרניות כגון חטיבה וכיתה, הוא שהקבוצה מתפצלת מהכוח הכללי. במקרה של אוגדה הדגש הוא על כך שכוחות שונים שפעלו בנפרד מתאגדות תחת מטרייה אחת.
57
חגית שואל/ת: מה משמעות חיק. מהאקדמיה ענו שזה חלל, או האזור בחלק העליון של הגוף, באזור השחי. אז למה, עצם הפוביס שנמצאת הרחק למטה, נקראת עצם החיק? וזה מסביר גם את משמעות "אשת חיקו".
רוביק עונה:
'חיק' משמש כבר במקרא לפעולת החיבוק וההיצמדות, אם בחלק העליון (נשא את התרמיל בחיקו) ואם בחלק התחתון (ובחיקו תשכב), בעיקר כשמדובר בגבר או אשה יושבים ובן הזוג מניח את ראשו באזור המפשעה. מכאן גם 'אשת חיק'. בשפות שמיות המילה המקבילה קשורה להיצמדות, הקפה וחיבוק. מפעולת החיבוק התפתחה המילה כבר במקרא למשמעות פיזית-אנטומית, כשכאן הכוונה לחלק התחתון, שהוא מרכז הגוף.
58
נועם שואל/ת: ניצנים נראו בארץ, עת *זמיר* הגיעה: ניסיתי לחפש מה משמעות המילה "זמיר" ומצאתי שתי אפשרויות - חלק טוענים שמדובר בציפור הזמיר (שהגעתה משמעותה בוא האביב), ואחרים טוענים שמדובר בקטיף או גזם (pruning) של גפנים.
רוביק עונה:
האפשרות שמדובר בציפור קלושה. אמנם התקבולת מעידה לכאורה על ציפור, בהקבלה ל"קול התור נשמע בארצנו", אבל ציפור בשם זמיר אינה מופיעה במקום אחר במקרא או בלשון חכמים, אלא רק בספרות ימי הביניים, וגם לא ברור מה קושר בין הזמיר לאביב. לעומת זאת זמיר כפעולה חקלאית (כמו קיצוץ הזמורות) מתאים לכל יתר הפסוקים הסובבים את הפסוק, למשקל הפעולות החקלאיות כמו קציר, חריש, בציר ועוד, וגם ל'ירחֻ זמר' שבלוח גזר, אם כי הוא מיוחס לתמוז ואב. הסבר נוסף, לא בלתי הגיוני הוא של רש"י. זמיר מופיעה כמה פעמים במקרא במשמעות נגינה או זמרה, כמו ב'נעים זמירות', ורש"י כותב: עת זמרת הציפורים הגיעה, ומכאן התקבולת ל'קול התור'.
59
אדם אוהב אם שואל/ת: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ" (דברים פרק א פסוק יז) - מהי משמעות המילה "תָגוּרוּ" בפסוק זה? פירושים של הכתוב הציעו את האפשרות שהפסוק אוסר לציית "ציות עיוור" לאדם הכופה רצונו על הזולת, כמו מנהיג כת. האם מהמילה "תָגוּרוּ" באה המילה "גוּרוּ" (כינוי למנהיג כת)? (למרות שהמילה משומשת גם בשפות לועזיות...).
רוביק עונה:
לא תגורו מפני איש פירושו, לא תפחדו מאף אחד, תפעלו באופן עצמאי. השורש גו"ר נקשר לפחד כמו במילה מָגוֹר, וכן בצורה המשנית 'יגוֹר'.
60
מאיר מינדל שואל/ת: מהי המשמעות של "סורר ומורה"? האם אוכל לומר - ארגונים סוררים, יחידות סוררות? האם ניתן לומר - אתם לא בסדר, אתם סררתם?
רוביק עונה:
'סורר ומורה' הוא מרדן, מי שאינו מציית. מורה מלשון מרי, סורר במשמעות דומה. בווידוי הידוע ליום הכיפורים 'סררנו' מייצג את האות ס': מרדנו, ניאצנו, סררנו, עווינו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >