שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
משה מגן שואל/ת: לחדוה ודוד יש שיר בשם "דבש", וכתוב שם "ייז הדבש". המחשב לא מכיר מילה שכזאת, וכך גם אבן שושן. אז מה זה ייז?
רוביק עונה:
יֵיז היא צורת מקוצרת של 'יַזֶּה', כלומר, יתיז, מן השורש נז"ה. במקביל, יִיף היא צורה מקוצרת ייפה (יהיה יפה), יֵשְת של ישתה, אך אלה פעלים מגזרות אחרת. יינון נאמן כתב את השיר בשפה נמלצת, בחר ליצור צורה ארכאית במכוון, אך יש לציין שהיא אינה מקובלת, ואין לה מקבילות בשורשים אחרים.
107
איציק שואל/ת: מה מקור המשמעות "הריבועית" של המילה משבצת?
רוביק עונה:
השימוש המודרני של 'תשבץ' ו'משבצת' בנוי על הבנה שגויה של המילה תשבץ במקורות. בתיאור בספר שמות 'מעשה תשבץ' אינו מדבר על צורה משובצת אלא על מעשה רקמה. תיאור כתונת התשבץ המתאים יותר למקור הוא של מעוינים ולא ריבועים, מעין כר פרחים. משוררי ישראל כבר בימי הביניים, בהשפעת אבני החושן, דימו את כתונת הכהן לרקמת ריבועים, ומכאן השימוש המודרני.
108
דב שגב שואל/ת: מהם חמישה מטרים רבועים? ריבוע ששטחו חמישה מטרים מרובעים, או, ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו 5 מטרים.
רוביק עונה:
חמישה מטרים רבועים הם מידת שטח, לא בהכרח ריבוע, שסכומו חמישה ריבועים בשטח של מטר רבוע כל אחד. ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו חמישה מטרים מכיל 25 מטרים רבועים.
109
זאבי הדני שואל/ת: ״גלי אתר״, מה הוא ה״אתר״ הזה?
רוביק עונה:
אֶתֶר היא מילה לועזית שמקורה יווני. Aither פירושו 'האוויר העליון'. על פי תפיסה פיזיקלית מדורות קודמים 'אתר' הוא החומר המשוער הממלא את חלל העולם, ודרכו מתפשטים הגלים האלקטרומגנטיים, כמו אור וגלי רדיו. מכאן 'גלי האתר'. התפיסה הפיזיקלית השתנתה, אך המונח נשאר על כנו.
110
חיים אדלר שואל/ת: מהו "פוץ" המוזכר בהקשר של "יקה" - יקה פוץ. בוויקיפדיה ראיתי שכתבו - טיפש. אולם היום אמר לי יקה שכבר עבר מזמן את ה-70, שהכוונה לאיבר המין! יש ממש בדבריו?
רוביק עונה:
יש ממש בהחלט. פָּאץ ביידיש (נהגה פוץ) פירושו איבר המין הגברי ובהשאלה – טיפש. ממש כפי ש'שמוק' הוא גם איבר מין וגם, בהשאלה, נבל.
111
משה מגן שואל/ת: בשיר הורה היאחזות, יש שורה שכתוב בה "יש נחל שיודע הֶרָה". מה זה הרה? בשיר הבוקרים יש שורה "סול נתיבות הרה", שוב, מה זה הרה?
רוביק עונה:
הֶרָה היא צורה מקראית ופירושה 'אל ההר'. הר+ה' המגמה. על מלכי סדום נאמר "וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּֽסוּ".
112
עדו שואל/ת: איך המילה מטה (staff) קיבלה משמעות משולשת זהה בעברית ובאנגלית - מקל, צוות ופיקוד צבאי?
רוביק עונה:
המשמעות המשולשת התפתחה במקביל בשתי השפות. בעברית 'מטה' במשמעות מקל, כזה המשמש כסמל שלטוני, התרחב לקבוצה שיש לה שליט, בדומה ל'כיסא' שהוא גם תפקיד שלטוני, כתר וכדומה. באנגלית ההתפתחות מקבילה – מהמקל השלטוני, מילה שמקורה בגרמנית, אל הקבוצה שיש לה מרכז ומשימה, ומכאן ההרחבה לשימוש צבאי. יש בהחלט השפעה של ההרחבה לכיוון הצבאי באנגלית על ההרחבה בעברית. בשימוש העברי 'מטה' אינו רק הצוות המנהל מערכה או אימון, אלא גם המקום שבו משוכן הצוות.
113
יונתן שואל/ת: ברצוני לברר מדוע המילה ״לִפְנֵי״ משמשת בהוראת ״קודם בזמן״ וגם בהוראת ״אל מול״ (פיזית). אני מודע כמובן שכך גם במקרה השורש קד״ם (גם בערבית) וגם במילה “before”. מדוע המשמעות הכמעט מנוגדת? פיזית קדימה וזמנית אחורה?
רוביק עונה:
'לפני' מתייחס למה שהוא מטפורית 'אל מול הפנים'. בשימוש המרחבי הפנים מביטות אל מול מה שניצב מולן. בשימוש הזמני האירוע מן העבר מביט מטפורית אל אירוע מאוחר ממנו.
114
יעקב (יוקי) מאיר שואל/ת: המילה "חזן" בלשון חז"ל מדברת על מי שעושה דברים, מעין שמש של היום, או מורה. מתי וכיצד הפכה המילה הזו למתארת את מי שמוביל את התפילה (שליח ציבור בלשון חז"ל)?
רוביק עונה:
השינוי בתפקידו או בהגדרתו של החזן חל בימי הביניים ומופיע בספרות. כך בספר "שבולי הלקט" של ר' צדקיה ב"ר אברהם מן המאה ה-13 נכתב: "דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו, ואם ראוי לחזן להתפלל מתוך הספר אם לאו." יתכן שהדבר מעיד על התפתחות בתפקידיו של החזן המשנאי.
115
משה מגן שואל/ת: בשיר "בשדמות בית לחם" כתוב "ארץ עיפתה". אני יודע שזה מספר איוב, אך כל ניסיונותי לברר מה זה עיפתה עלו בתוהו.
רוביק עונה:
'עֵיפָה' היא מילה מקראית נדירה שפירושה חושך, קדרות. 'עֵיפָתָה' היא צורת משנה של עיפה, בדומה ל'אימָתָה ופחד', שם אימָתָה היא צורת משנה של אֵימה.
116
רותי ארז שואל/ת: מה פירוש המילה רבתי? למשל ירושלים רבתי ועוד. האם זה שם תואר? איזה חלק דיבור זה?
רוביק עונה:
'רבתי' היא שם תואר. המילה מופיעה פעמיים בתנ"ך, בספר איכה, במשמעות הגדולה: "רבתי בגויים", "רבתי עם". המילה ארמית במקורה, צורת משנה של רבתא, הגדולה, ואפשר לראות בסיומת -ִי יחסה קפואה. מכאן ירושלים רבתי – ירושלים הגדולה.
117
אילת שואל/ת: ממש לכבוד טו בשבט, שמעתי שהשקד הוא פרי עץ השקד, ושקדייה היא מטע השקדים. מכיוון שלא מצאתי לכך סימוכין, ומכיוון שלידיעתי שקדייה=עץ השקד, כמו דובדבניה=עץ הדובדבן, אשמח לדעת האם יש בסיס/סימוכין לשמועה.
רוביק עונה:
לוין קיפניס תרם את המילה 'שקדייה' עבור עץ השקד בשירו "לשנה טובה, שקדייה" משנת 1919. המילה הפכה לנחלת הכלל מאוחר יותר בעקבות שירו של ישראל דושמן "השקדייה פורחת". מטע שקדים? ממש לא.
118
גדעון נח שואל/ת: ראיתי שמברכים את הרב אריאל על זכייתו בפרס ישראל בכינוי "ראש משביר". המונח משביר קשור לבני יעקב שירדו מצריימה לשבור שבר כלומר להשיג מזון. לראש משביר לא נמצא פירוש. מה הקשר לספרות תורנית?
רוביק עונה:
הפועל שבר פירושו גם פתר, כגון בספר שופטים: "החלום ושברו", במשמעות החלום ופתרונו. זהו ככל הנראה המקור לשם הספר "ראש משביר" של משה בן אברהם בירדוגו מן המאה ה-18, ומכאן לשימושים נוספים עבור פרשנים מרכזיים של המסורת.
119
יוסף רוטמן שואל/ת: בתשובתך לשאלה בעניין צורה ו-תצורה, הבאת גם את המונח האנגלי formation. מה בנוגע למונח configuration, הנמצא בשימוש רב בתחומי הטכנולוגיה?
רוביק עונה:
לפועל to configure נקבע הפועל 'לְתַצֵר', ומכאן שם הפעולה תיצוּר, לצד הפועל בלשון ההייטקיסטים 'לקנפג'. אפשר לתרגם את configuration לתצורה, וזה גם מקור הפועל העברי.
120
משה אליאב שואל/ת: מה פירוש המילה אמות למשל אמות השקעות?
רוביק עונה:
'אמות' הוא שם מותג. מילולית 'אמות' פירושן 'מידות באורך אמה'. 'אמת מידה' פירושה נתון מוסכם המהווה בסיס לבחינת הופעות שונות, קריטריון. זאת בהשפעת פסוק ביחזקאל: "וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת" (יחזקאל מג 13). הצירוף מופיע בלשון ימי הביניים המאוחרים: "קנה – אמת המדה שהיתה רגילה להיות ביד הגזבר" (ר' עובדיה מברטנורא מנחות ח ז), וכאן בהוראת אמצעי מדידה פיזי. ייתכן שיש כאן השפעה של הצירוף המשנאי 'אמת הבניין'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >