שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
דליה גנור שואל/ת: "עזרת נשים" מהי? מנסה להבין את העזרה.
רוביק עונה:
'עזרה' כאן אינה עֶזְרָה במשמעות סיוע, אלא עֲזָרָה במשמעות תחום מגודר, מילה המופיעה במקרא. במשנה פירושה שטח בבית המקדש שנגדר במחיצות ונחלק לעזרת כוהנים, עזרת גברים ועזרת נשים. הזהות בצורת הסמיכות ב'עזרת' מקרית ובין המילים אין כל קשר.
32
שבתאי קמינר שואל/ת: מה פירוש המילה 'יסכון' בשיר "ששונות זעירים" מאת רחל: "בכל רמזים טמירים, והכל יסכון לחרוז על חוטיו אלמוגי המילים הנאוות"?
רוביק עונה:
יסכון פירושו יתאים. מקורו בספר איוב, שם פירוש הועיל.
33
לילי הבר שואל/ת: מהי הגדרה של משלחת? במילון מורפיקס מוגדרת מִשְׁלַחַת כקבוצה של אנשים הנשלחת על-ידי גוף גדול יותר (מדינה, בית ספר, מוסד ציבורי וכד') כדי לייצג אותו או כדי לבצע משימה בשמו. מהי ההגדרה של "גוף גדול יותר" - עובדי בנק שנוסעים לטיול בדובאי הם משלחת? את מי הם מייצגים? איזו משימה הם מבצעים?
רוביק עונה:
למשלחת יש מטרה ותפקיד ייצוגי, ולכן באמת קבוצת אנשים השייכים למוסד ונוסעים לחופשה יחד אינם יכולים להיחשב משלחת. אם נועדו להם שם גם פגישות עסקיות אפשר לכנות אותם משלחת.
34
גילה טרייביץ שואל/ת: ירמיהו ל"א 19, הפסוק הידוע "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים." האם יש עוד מובן למילה "שעשועים" מלבד הנאה, או גורם שמחה. יש למילה קשר אולי למילה אכדית?
רוביק עונה:
שעשע היא צורת משנה של השורש שע"ע במשמעות הנאה ושמחה. השורש נקשר לפעלים בשפות שמיות שונות כמו שעא בארמית סורית (פעל בקלות דעת), שותא במנדעית במשמעות נאום, שעשע בערבית – זרח או קרן. כמו כן יש לפועל משמעות של עיוורון, אך נראה שאין קשר בין הפעלים.
35
ישי חושן שואל/ת: בביטוי 'מלחך פנכה' (מתחנף, מתרפס) מה פרוש המילה פינקה ומה המקור לה?
רוביק עונה:
פנכה היא מילה תלמודית שפירושה צלחת, מקורה המילה היוונית panax שפירושה לוח, מגש או טבלה, וממנה נגזרה גם המילה פנקס.
36
עמי שואל/ת: מה זה מִבְדֶה? סברתי שעשוי להיות מלשון בדיה, דהיינו פעולת השקר, אולם אין לי סימוכין לכך.
רוביק עונה:
מִבְדֶה היא מילה עברית חדשה שנקבעה על ידי האקדמיה, כחלופה למילה הלועזית פיקציה.
37
גל שואל/ת: לפעמים אני נוהג לצפות ולדקלם מערכונים או מופעים של אומנים, במקרה זה מדובר בחנה לסלאו בקדם אירוויזיון 92'. מספר פעמים במערכון הזה היא חוזרת על המילה "פאשאבידי", או איך שלא אמורים לכתוב את זה ("הפאשאבדי פרודוקציה" לדוגמא). הבנתי שזה סוג של קללה או תלונה על משהו "מקולקל". מה הפירוש המילולי?
רוביק עונה:
הזירה לא מכירה. מישהו מכיר?
38
שלמה שואל/ת: בתקופת ילדותי, זה היה מזמן, קראו לכפכפי הגומי עם ההפרדה ליד הבוהן נעלי ים או נעלי אילת. אבל היה להם עוד שם מוזר שעליו אני רוצה לשאול. קראנו להם פָּקוּרִים. במלעיל. שם מוזר, אבל כך רוב הילדים כינו את נעלי הים. האם מקור ומשמעות השם הזה ידועים?
רוביק עונה:
הזירה הלשונית לא מכירה. מישהו מכיר?
39
איל שואל/ת: רציתי לשאול מה העניין של האות למ"ד במילה 'לבסוף'? לכאורה אפשר כמעט תמיד להשתמש במילה 'בסוף' והמשמעות לא תשתנה.
רוביק עונה:
'לבסוף' היא חלופה של כמה צירופי מילת יחס+סוף במשמעות, בשלב האחרון. אפשרויות נוספות: בַסוף, לְסוף, לבַסוף, ולכולן בסיס איתן במקורות. ל' משמשת בתיאורי זמן רבים: לאחרונה, לסיום, מלכתחילה, והיא עוד עדות לטשטוש הגבולות בשפה בין זמן ומקום. 'לבסוף' פירושו אל סיום הדברים, לקראת הסוף. העובדה שיש כמה חלופות מעידה על הגמישות והעושר של השפה, ובוודאי אינה בעיה.
40
ה. זאב שואל/ת: בשיר הידוע ״טהורים יאבדו בלא יומם״ שתורגם על ידי יהודה שרת מופיעה המילה ״ינובו״. מה מקורה ומה משמעותה?
רוביק עונה:
מקורה במקרא: "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" (תהלים צב). פירושה: יצמחו וישגשגו. מכאן גם 'תנובה'.
41
רינת אמון שואל/ת: מה פירוש המילה 'תלי' בפסוק מספר היצירה 'תלי בעולם כמלך על כיסאו'.
רוביק עונה:
ספר יצירה הוא ספר סתום שיש לו פרשנויות רבות וכדאי להימנע מאמירות פסקניות. כמה פרשנים קושרים את ה'תלי' להמשך הפסוקים: 'גלגל בשנה כמלך במדינה' ומכאן שה'תלי' הוא ציר הגלגל, החלק הקבוע. אפשר גם להניח שמדובר בתחום האסטרולוגיה. תְלי הוא כינוי לקבוצת הכוכבים דרקון, ובעברית נחש בריח או נחש עקלתון, והגלגל מיוחס לגלגל המזלות.
42
אלי בן דוד שואל/ת: המילה 'זקוקים' מופיעה בכתובה. מהם זקוקים? האם זה סוג של מטבע? (זקוקים כסף צרוף). לפי דעתי זהו כפל של צרוף.
רוביק עונה:
'זקוקים' הם פיסות כסף צרוף שהן שוות כסף, וכאן 'זקוק' אכן במשמעות 'צרוף', בדומה ל'מזוקק'. השימוש הזה מוכר מימי הביניים. על שווי הזקוקים יש הלכות ופרשנויות רבות.
43
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: ב"קול קורא" שפרסם משרד המשפטים לפני ימים מספר בעתון "ידיעות" בהקשר להליך חדלות פירעון של יחיד שנועד לשיקומו של החייב, מובאות מטרותיו, ואחרונה שבהן: "להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים". למרות שהכוונה מובנת, לא הצלחתי למצוא במילונו של א"ש שום הקשר של השורש נשא לקביעת סכום כסף למטרה כלשהי. מה פישרו ומניין?
רוביק עונה:
השורש נש"א משמש בתחום הפיננסים ומתייחס לרווחים, לקבלת רווח מפעולות פיננסיות, ומכאן 'לשאת רווחים', תשׂואה ועוד. 'להשיא את שיעור החוב' פירושו להפיק את הכספים המגיעים לנושים לצורך פירעון.
44
יוחאי שואל/ת: ביאליק כתב ב"ראיתיכם בקוצר ידכם": ״ולבבי סף דמעה״. מהו הסף הזה?
רוביק עונה:
למשפט אפשר לתת כמה פירושים. סף, שורש סו"ף, פירושו הסתיים, כלה. תהלים עג 19: "אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע, סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהוֹת". הפועל קרוב לשורש ספ"ה ול'נספה' במשמעות מת או נהרג. אפשר לפרש את הטקסט של ביאליק גם אחרת: "לבבי על סף דמעה", או "לבבי הוא סף הדמעה". פירוש כזה קביל יותר מבחינת מבנה המשפט. ואולם, הפרשנות המקובלת וההגיונית היא שזהו שימוש במילה הנדירה סַף במשמעות ספל או אגן נוזלים, המופיעה 6 פעמים בתנ"ך: "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף" (שמות יב 22).
45
יורם שואל/ת: מה פירוש ״אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין״ (סוטה ח׳ א׳)? נראה לי שמדובר ברעשי הקרב, וקלגסים הם מגפיים ממוסמרות. אך מה הם תריסים, ומה להגיף אותם?
רוביק עונה:
הגפת התריסין הוא על פי הפרשנות המקובלת שפשוף מגיני החיילים. שפעת הקלגסין הוא במשמעות שפע החילות, או שפשוף מגפי החיילים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >