שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אלי בן דוד שואל/ת: נתקלתי היום במילה 'בולס' (הנביא עמוס) שככל הנראה היא מילה יחידאית בתנ'ך. מה פירושה? למה היא קשורה לאדם שאוכל הרבה. כי זו לא הוראתה שם.
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא שבלס במקרא פירושו חרץ חריצים בפרי, על מנת להקדים את הבשלתו. בלס במשמעות זלל הוא פועל בסלנג, מעין חיבור של 'בלע' ו'בולמוס', הזהות לבלס המקראי מקרית בלבד.
17
אנה מילר שואל/ת: בהתייחס לתשובתכם בדבר משמעות המילה 'מערוך', ברצוני לשאול האם המשמעות המקורית של המערוך היא אותו לוח שעליו עורכים ומכינים את הבצק, ואילו המעגילה היא אותו כלי בצורת גליל שבאמצעותו משטחים את הבצק על פני המערוך. וראה באידיליה ״לביבות״ של שאול טשרניחובסקי.
רוביק עונה:
'מעגילה' היא מילה תלמודית הקשורה בשיטוח בתחום הבניין באמצעות גליל, והיא הורחבה בעברית החדשה למשמעות בפעולות הגיהוץ, וכן אצל טשרניחובסקי כמילה נרדפת למערוך. המערוך אינו הלוח אלא גליל השיטוח והעריכה.
18
דני ב. שואל/ת: בספר ישעיהו - בפרקים י - .....וניקף סבכי היער בברזל ......... ובפרק י'ז ......ונשאר בו עוללות כנוקף זית שניים שלושה גרגרים...... נוקף [כניראה] -במובן חובט / מכֶּה וכ'ו . ניקף [כניראה] - במובן של חוטף מכות/חבטות וכו'. מניין "הגיחה" המילה הזאת? והאם יש למילה הזו "יורשים"?
רוביק עונה:
השורש נק"ף פירושו היכה, ומכאן המופעים שבשאלה, או הניב 'לבו נוקפו'. לשורש משמעות נוספת שאינה קשורה למשמעות הזו: סבב, ומכאן 'השנים נוקפות', וצורת ההפעיל הִקִּיף.
19
יהודה שואל/ת: ראיתי בספר של ניסים משעל "הותר לפרסום" מילים לא מובנות: א. קולות צחוק בלתי- פושקים. האם לא כותבים עם האות ס? ב. הקפתי את המזנון הצפוף במבטיחות. לא נתקלתי במילה מבטיחות עד היום. אשמח להסבר המילה, ומהיכן היא נוצרה?
רוביק עונה:
הציטוטים מעידים על טקסט משנים רחוקות. ש' שמאלית וס' מתחלפות זו בזו במעבר מהמקרא ללשון חכמים. פשק בש' היא הצורה המקראית של פסק. במקרא פירוש הפועל הרחיב, ומכאן גם 'פושק שפתיים' או 'פושק רגליים'. כמו כן התגלגלה ממנו הצורה התלמודית-ארמית פסק במשמעות חדל, וזאת הכוונה בטקסט. 'מבטיחות' הן ככל הנראה מאבטחות, אבל נדרש הקשר.
20
דב שגב שואל/ת: בבית הספר החקלאי השתמשו במושג ׳שדיך׳, שהוא אייל החגור במעין סינר המסתובב בין הכבשים לאתר מי מהן מיוחמת. היום אני לא מוצא שום אזכור ל׳שדיך׳. אני מניח שמקור המילה הוא ׳שדכן׳ או ׳שדכנות׳, אבל לא מוצא סימוכין לכך. האם ה׳שדיך׳ היה רק סלנג מקומי?
רוביק עונה:
לא נמצאה תשובה הולמת לביטוי העתיק והנשכח הזה. כל מידע יתקבל בברכה.
21
משה מגן שואל/ת: היום פתרתי תשבץ והייתה שם הגדרה, 'טראומטי', והתשובה הייתה חובבני. ידוע שחובבני הוא משהו לא מקצועי או אולי רשלני, אז אפוא כאן הטראומה???
רוביק עונה:
אין כמובן קשר בין טראומה לחובבנות ובין טראומתי לחובבני. למילה טראומה נקבעה מילה עברית: חוֹבְלָה, אך קשה למצוא שימושים שלה. טראומתי יהיה איפה 'חובלָני' וכנראה זו הייתה התשובה המבוקשת בתשבץ.
22
מוריה שואל/ת: מה המשמעות של המילה שָרוהו לדוגמא: "..כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם.."
רוביק עונה:
שָרוּהוּ היא צורת מושא חבור: שרו אותו, כמו ראוהו – ראו אותו.
23
רינה זמיר שואל/ת: מה הפירוּש של שלפּר היידישאי?
רוביק עונה:
שלעפּער הוא אדם המתנהל לאט ובעצלתיים, וגם קבצן המחזר על הפתחים. שלעפּן פירושו לסחוב.
24
גידי שואל/ת: המליצו על הצגת פרינג' בירושלים הנקראת "כושלירבאק". במבט ראשון היא נראית מגניבה אבל אין לי כל מושג מהו פירוש המילה הזאת, אם יש לה בכלל מובן כלשהוא. אנא האר את עיני.
רוביק עונה:
'כושילירבק' היא קללה, צורה מהודקת של 'כוס של רבאק", או בעברית: ערוות אלוהים.
25
יסמין מורובוסה שואל/ת: המילה גי'גי' (עבודה מזדמנת?) מתי איפה וחלופה בעברית?
רוביק עונה:
המושג GIG WORKER מתייחס לעובד לא קבוע המועסק בעבודות זמניות. הוא יכול להיות קבלן/עובד קבלן ואף פרילנסר.
26
דורון לימור שואל/ת: אני מנסה להבין מה משמעות המילים "ניבן בינות" בשירו של יצחק אליהו נבון "טעם המן" (אגב, לא יצחק נבון הנשיא החמישי, אלא יצחק אליהו נבון).
רוביק עונה:
'ניבן בינות' פירושו: הדברים שמשמיעים שפתי האשה שלה שרים את השיר (ניבים) הם דברי חוכמה (בינות).
27
ימימה שי שואל/ת: בספר 'פתאום בעומק הלילה: אגדה' של עמוס עוז נמצא הביטוי 'ערדועי צפרדעים'. בגוגל נמצא הביטוי אצל אלישע אפרת. במילונים לא מצאתי. מהו השורש? מה מקורו?
רוביק עונה:
ערדועי צפרדעים הם קרקורי צפרדעים. עגנון כותב ב"אלו ואלו": "הצפרדעים ערדעו". השורש ערד"ע נגזר מהמילה הארמית עורדענא שפירושה צפרדע, המופיעה בתלמוד הירושלמי במסכת עבודה זרה, ובמדרש בראשית רבה. המילה קרובה ל'צפרדע', בחילופי ע/צ, כמו בארעא/ארץ.
28
נעמה שואל/ת: רציתי לשאול לגבי משמעויותיה של המילה - 'מקום', 'המקום'. כיצד התפתחו המשמעויות הרבות של המילה? איך זה ביחס לשפות אחרות? האם יש עוד שפות שבהן 'המקום' הוא כינוי לאל?
רוביק עונה:
'מקום' היא מן השורש קו"ם, ומשמעותה הכללית ברורה. כשם אלוהים הוא נטבע במשנה. נראה שהיא נוצרה כעוד דרך לעקוף את הגיית השם המפורש, בעקבות המשנה המדברת על "עבֵרות שבין אדם למקום". מדרש בראשית רבא מסביר: "מפני מה מכנין שמו של הקדוש ברוך הוא וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו".
29
אריה לוי שואל/ת: צפיתי ביוטיוב בכתבה על בית העלמין הישן בווילנה, ועל חלק מהמצבות היותר גדולות כתוב "נתחדש בשנת תרע"ד", או תאריך עברי אחר. מה הכוונה?
רוביק עונה:
'נתחדש' כאן אינה צורת עתיד המעוררת תמיהה, אלא צורת עבר על דרך לשון חז"ל, שבה צורות עבר של בניין התפעל היו בדרך כלל במבנה נתפעל, נ' תחילית, ומכאן שהמצבה התחדשה בשנת תרע"ד.
30
משה מגן שואל/ת: כולנו מכירים את הביטוי "שומו שמיים". אבקש לדעת מהיכן באה המילה שומו? האם זה קשור לשמיעה?
רוביק עונה:
בעניין זה רש"י נתן את התשובה לביטוי המקראי, המופיע בירמיהו: "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד": "לשון תימהון, כמו 'השתוממו', והוא לשון ציווי".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >