שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
אפרים קהת שואל/ת: מה פירוש "וזבחו לא יתגאל". מתוך הפיוט "יהי שלום בחילנו".
רוביק עונה:
הפירוש הוא שהזבח, המזון המוגש לשולחן, לא ייטמא. 'התגאל' כאן הוא מהשורש גא"ל במשמעות התלכלך ונטמא, ומכאן גועל, והוא צורת משנה של השורש גע"ל. הפועל מופיע במשמעות זו בספר דניאל. אין קשר לגא"ל במשמעות גאולה.
107
דן שריזלי שואל/ת: בתרגום ספר אודות תומס אדיסון משנות השלושים נכתב: "י'והן אדיסון קיבל שש מאות מורגים אדמה, ועשה אותה ניר". לא הצלחתי לברר מהי יחידת השטח "מורג".
רוביק עונה:
'מורְג' היא יחידת שטח שהייתה נהוגה באזורים שונים במזרח אירופה. מורג שווה ל-5.5 דונם.
108
ציפי שואל/ת: האם נכון לומר, מי שנעלב הוא עלוב?
רוביק עונה:
במשנה 'עלוב' הוא מי שעלבו בו ופגעו בכבודו, אבל השימוש בו הורחב לכל אדם מסכן ונחות. זה השימוש היום, ולכן אין לומר על כל מי שעלבו בו שהוא 'עלוב', כדי למנוע הבנה שגויה של הכוונה.
109
יסמין שואל/ת: מה פירוש המילה לערות מתוך ספר "שערי הלכה": "אין לערות את התבשילים או את המים החמים"?
רוביק עונה:
עֵרָה, שורש ער"ה בניין פיעל, פירושו הריק נוזלים מכלי לכלי. הפועל מופיע בספר בראשית: "ותמהר וַתְּעַר כַדָהּ אל השוקת".
110
שדמה שואל/ת: בעברית המקראית "קדר" נקרא "יוצר" והמשמעות המקורית של "קדר" היא מוכר קדרות. מדוע בעברית של ימינו ה"יוצר" הפך ל"קדר" במשמעות של מי שמייצר כלי חרס?
רוביק עונה:
יוצר הוא מי שיוצר כלי חרס, בתנ"ך כמו היום, אם כי השימוש היום במשמעות זו כמעט נעלם. קדר הוא המונח התלמודי לבעל אותו מקצוע. השם התגלגל מן הקדרה, אך בפועל הוא מתייחס לעבודה בחומר של הכלי, החרס.
111
אדם שואל/ת: בעבר היה משחק מחשב ידוע בשם "שולה המוקשים" שהיה מובנה במערכת ההפעלה של המחשב. האם יש פירוש למילה "שולה"?
רוביק עונה:
שָלָה הוא פועל תלמודי שפירושו מָשָה מתוך המים, ומכאן השם שלדג, חידוש של ביאליק: שולה דגים. במקרה של 'שולה המוקשים' הורחבה המשמעות גם אל היבשה, כתרגום של minesweeper.
112
שרה פנקסי שואל/ת: בשירו של אלתרמן "ליל חניה" מה פירוש "איש זונק"?
רוביק עונה:
איש זונק הוא איש מזנק. השימוש בשורש זנ"ק במשקל קל אופייני לשירה העברית. בניין פיעל: זינק, מזנק וכדומה מקורו במקרא.
113
דקלה יפת שואל/ת: "אינטרנט" מה פירוש בעברית? והאם יש להתייחס לשם בזכר או נקבה?
רוביק עונה:
אינטרנט זכתה למילה עברית נאה – מרשתת, השימוש בה מוגבל בינתיים. המשמעות המילולית של 'אינטרנט' היא בין+רשת, רשת מתווכת או קושרת. מינו של האינטרנט הוא זכר ("האינטרנט מכיל מידע רב"), אבל נהוג ואף רצוי לכתוב בהרחבה: "רשת האינטרנט מכילה מידע רב". 'מרשתת' היא כמובן מילה בנקבה.
114
משה מגן שואל/ת: לחדוה ודוד יש שיר בשם "דבש", וכתוב שם "ייז הדבש". המחשב לא מכיר מילה שכזאת, וכך גם אבן שושן. אז מה זה ייז?
רוביק עונה:
יֵיז היא צורת מקוצרת של 'יַזֶּה', כלומר, יתיז, מן השורש נז"ה. במקביל, יִיף היא צורה מקוצרת ייפה (יהיה יפה), יֵשְת של ישתה, אך אלה פעלים מגזרות אחרת. יינון נאמן כתב את השיר בשפה נמלצת, בחר ליצור צורה ארכאית במכוון, אך יש לציין שהיא אינה מקובלת, ואין לה מקבילות בשורשים אחרים.
115
איציק שואל/ת: מה מקור המשמעות "הריבועית" של המילה משבצת?
רוביק עונה:
השימוש המודרני של 'תשבץ' ו'משבצת' בנוי על הבנה שגויה של המילה תשבץ במקורות. בתיאור בספר שמות 'מעשה תשבץ' אינו מדבר על צורה משובצת אלא על מעשה רקמה. תיאור כתונת התשבץ המתאים יותר למקור הוא של מעוינים ולא ריבועים, מעין כר פרחים. משוררי ישראל כבר בימי הביניים, בהשפעת אבני החושן, דימו את כתונת הכהן לרקמת ריבועים, ומכאן השימוש המודרני.
116
דב שגב שואל/ת: מהם חמישה מטרים רבועים? ריבוע ששטחו חמישה מטרים מרובעים, או, ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו 5 מטרים.
רוביק עונה:
חמישה מטרים רבועים הם מידת שטח, לא בהכרח ריבוע, שסכומו חמישה ריבועים בשטח של מטר רבוע כל אחד. ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו חמישה מטרים מכיל 25 מטרים רבועים.
117
זאבי הדני שואל/ת: ״גלי אתר״, מה הוא ה״אתר״ הזה?
רוביק עונה:
אֶתֶר היא מילה לועזית שמקורה יווני. Aither פירושו 'האוויר העליון'. על פי תפיסה פיזיקלית מדורות קודמים 'אתר' הוא החומר המשוער הממלא את חלל העולם, ודרכו מתפשטים הגלים האלקטרומגנטיים, כמו אור וגלי רדיו. מכאן 'גלי האתר'. התפיסה הפיזיקלית השתנתה, אך המונח נשאר על כנו.
118
חיים אדלר שואל/ת: מהו "פוץ" המוזכר בהקשר של "יקה" - יקה פוץ. בוויקיפדיה ראיתי שכתבו - טיפש. אולם היום אמר לי יקה שכבר עבר מזמן את ה-70, שהכוונה לאיבר המין! יש ממש בדבריו?
רוביק עונה:
יש ממש בהחלט. פָּאץ ביידיש (נהגה פוץ) פירושו איבר המין הגברי ובהשאלה – טיפש. ממש כפי ש'שמוק' הוא גם איבר מין וגם, בהשאלה, נבל.
119
משה מגן שואל/ת: בשיר הורה היאחזות, יש שורה שכתוב בה "יש נחל שיודע הֶרָה". מה זה הרה? בשיר הבוקרים יש שורה "סול נתיבות הרה", שוב, מה זה הרה?
רוביק עונה:
הֶרָה היא צורה מקראית ופירושה 'אל ההר'. הר+ה' המגמה. על מלכי סדום נאמר "וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּֽסוּ".
120
עדו שואל/ת: איך המילה מטה (staff) קיבלה משמעות משולשת זהה בעברית ובאנגלית - מקל, צוות ופיקוד צבאי?
רוביק עונה:
המשמעות המשולשת התפתחה במקביל בשתי השפות. בעברית 'מטה' במשמעות מקל, כזה המשמש כסמל שלטוני, התרחב לקבוצה שיש לה שליט, בדומה ל'כיסא' שהוא גם תפקיד שלטוני, כתר וכדומה. באנגלית ההתפתחות מקבילה – מהמקל השלטוני, מילה שמקורה בגרמנית, אל הקבוצה שיש לה מרכז ומשימה, ומכאן ההרחבה לשימוש צבאי. יש בהחלט השפעה של ההרחבה לכיוון הצבאי באנגלית על ההרחבה בעברית. בשימוש העברי 'מטה' אינו רק הצוות המנהל מערכה או אימון, אלא גם המקום שבו משוכן הצוות.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >