שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
מאיר צמח שואל/ת: יש לעברית שיטה להנמכת עוצמה של מלים מסוימות, ע"י הכפלת שני העיצורים האחרונים. זה עובד מצוין בצבעים: אדמדם לא כ"כ אדום; אפרפר לא אפור לגמרי, וכך ורדרד, כחלחל וכיו"ב. כלבלב הוא רק גור כלבים, כך זקנקן, שפמפם וזנבנב. גם שמנמן וגברבר הם הקטנה של גבר ושל שמן. איך קרה אפוא, שהמילה 'קטנטן' מציינת דווקא העצמה של 'קטן', ולא החלשתו?
רוביק עונה:
בניתוח לוגי יבש יש ממש בטענה ש'קטנטן' מעצים את הקוטן, אבל השפה אינה בנויה על לוגיקה יבשה. בהיגיון הלשוני הטבעי 'קטנטן' אינו מעצים, אלא מקטין עוד יותר את מה שכבר קטן ממילא.
152
אייל שואל/ת: מהו המקצוע בו עובדים אחיות ואחים? האם סיעוד משקף את העשייה שלהם? ומאיפה בכלל באו ״בני המשפחה״ למקצוע הזה? אולי בכלל צריך לומר כי אח מוסמך הוא זה שלמד את מקצוע ה״אחות״ או ה״אחיות״?
רוביק עונה:
אכן לא נקבע שם למקצוע האחות, באנגלית - nursing. כאשר נקבעו מסלולים אקדמיים ללימוד המקצוע הם הוגדרו כ'לימודי סיעוד' או 'מדעי סיעוד', וזהו גם המונח המקביל במילוני האקדמיה. בשיח הכללי 'סיעוד' מתייחס לחולים קשים ומוגבלים הזקוקים לתמיכה, היינו 'חולים סיעודיים', ואכן נוצר כאן דיסוננס מסוים. באשר לשמה של האחות, זה תרגום שאילה מגרמנית, Schwester, שפירושה בגרמנית גם אחות במשפחה וגם אחות במקצוע, בעקבות העובדה שבעבר אחיות המנזרים מילאו את תפקידי האחיות של היום.
153
עופר שואל/ת: המילה ז'לוב משמשת בעברית כבריון על שתי משמעותיה: 1. אדם גס. 2. אדם חזק. אולם מדוברי הרוסית הבנתי שהמקור הוא קמצן. אז כיצד השתרשה בעברית משמעות זו?
רוביק עונה:
'ז'לוב' פירושו ביידיש וברוסית בריון קשה תפיסה. לצידו התפתחה גם גירסה ישראלית: ז'לובאת, שהיא סיומת הרבים הערבית –אָת לז'לוב. יתכן שמשמעות הקמצן התפתחה בסלנג הרוסי, אך זה אינו מקור המילה. קמצן ברוסית הוא סְקְרְיָגֶה או סְקוּפֶּץ.
154
מוטי שלגי שואל/ת: מה פירוש "סגולה" בביטוי "עם סגולה"? שמעתי הסבר חדש: עבד, עם ישראל הוא עבד לה'. הסבר זה מתבסס על מקורות עתיקים. האם הסבר זה נכון?
רוביק עונה:
גלגולי המילה סגולה מובילים אל האכדית, שם sugullu פירושה עדר בקר. 'סגולה' במקורה היא רכוש, ומכאן התגלגלה והתרחבה לנכס יקר, אוצר. עם סגולה הוא עם שהוא אוצר, הוא נכס לאלוהיו ולאומות. משמעות 'סגולה' כתכונה מיוחדת מאוחרת יותר, בלשון ימי הביניים, ונגזרת מאותו ערוץ משמעות. לא מוכרת לי הפרשנות של 'סגולה' כעבד.
155
עינבל שואל/ת: מה משמעות המילה בועה. איך אפשר להסביר אותה?
רוביק עונה:
'בועה' היא אוויר הנלכד בתוך קרום דק כלשהו, בדרך כלל לזמן קצר. הוא עשוי להתנפח ולגדול, להתכווץ ולהיעלם. המילה זכתה גם להרחבה מטפורית: מגמה או סדרת אירועים ההולכים וגדלים והשפעתם גוברת למרות שאין בהן ממש וסופן להתנפץ.
156
איילה סילמן שואל/ת: נתקלתי בתעודה מימי בית שני בצירוף המילים: איש פותי. בחיפושי אחר פירוש נאות פטרו אותי כל יודעי דבר ועוסקים בעניין באמרה כי הפירוש הינו איש קל להשפעה, וכי זו היתה הלשון הנהוגה בימי בית שני. העוסקים בלשון ימי בית שני הביאו הוכחות כי הכוונה לפירוש לעיל. אולם נתקלתי גם באפשרות כי המילה באה מהמילה פוֹת. אם כך אולי הכוונה בביטוי הינה לכל איש השוכב עם אשה. מהו הפירוש אם כן?
רוביק עונה:
במגילות ים המלח נמצא המשפט "וכול איש פותי אל יבוא בגורל להתיצב על עדת ישראל". מכאן הסברה המתקבלת על הדעת שהכוונה לפתי, אדם ללא כישורים שכליים, ולכן אינו יכול להתייצב לגורל. המילה פוֹת מופיעה פעם אחת במקרא ויש מחלוקת על משמעותה, והיא גם אינה נקשרת למשגל. אין לראות קשר משמעות כלשהו בינה לבין 'פוּתי'.
157
אבישי לבנה שואל/ת: : מהי "מצה"? כוונתי להוראתה התנכית של המילה. בבראשית ובשמות מופיעה המילה בהקשר שיכול להתפרש כסתם לחם, אבל בויקרא היא כבר מופיעה בסמיכות למילים שמקשות על ההבנה, כגון: "חלות מצות" וכן: "רקיקי מצות". האם יש לה מקבילה בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
לדעת רוב הפרשנים 'מצה' היא מן השורש מצ"ץ: מאפה שיובש, ש'נמצצו' ממנו הנוזלים,. המצה עשויה מבצק שלא החמיץ. בספר שמות נכתב: "וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן", ועל פי המסורת אלה מאפים המרובכים בשמן. על פי השימוש במילה בפסוק מדובר ככל הנראה בבצק שלא החמיץ, שממנו נאפים המאפים, אך הפרשנים לא נהגו להיכנס לעובי הקורה של הסוגיה.
158
דן כהן שואל/ת: בקדיש מופיע המילה ״ בעגלה״: בעגלה ובזמן קריב. מה פרוש המילה עגלא? האם מילה ארמית?
רוביק עונה:
'בעגלא' היא מילה ארמית, ופירושה במהרה. בעגלא ובזמן קריב – במהרה ובזמן קרוב.
159
ימית שואל/ת: האם יש מילה כזו "לגרוב" ( גרביים).
רוביק עונה:
יש ויש. 'גרב' היא מילה חדשה, שחודשה על ידי בן יהודה בעקבות הערבית, ובאופן טבעי נוצר הפועל לגרוב, בדומה לפועל הוותיק לנעול (נעליים), והנוהג העברי המבורך להעניק פעלים נפרדים לפעולות לבישה.
160
יעקב שואל/ת: מהו פירושה המדויק של מילת הסלנג "בונקר"? במילון הסלנג המקיף יש התייחסות לתחום הכדורגל בלבד.
רוביק עונה:
משמעות נוספת ל'בונקר' בסלנג היא כינוי לקמצן, רמז לכך שהוא מחזיק את כספו מתחת לאדמה ושומר עליו מכל משמר. לפעמים מתייחסים במילה גם לאדם שאינו מסגיר את סודותיו.
161
יצחק שואל/ת: בשירו של נפתלי הרץ אימבר "הלאה ירדן הלאה זול" הוא מזכיר את הירדן, שתפקידו, בין השאר "... שטוף וגול חלאת ארצך". האם כשנכתב השיר היתה משמעות אחרת למלה "חלאה", כלומר, האם הכוונה היא רק לאשפה או ליותר מכך?
רוביק עונה:
'חלאה' משמשת כאן ללכלוך או לאשפה. השימוש ב'חלאה' ביחס לבני אדם מקורו אמנם בשפה הרוסית, אך לא נראה שזו הכוונה כאן.
162
משה שואל/ת: האם תוכל להחכים אותי מתי השתנתה המילה 'תמימות' מהמובן התנ"כי שלה כמבטאת שלמות [צדיק תמים, כבשים תמימים וכדומה] למובן הנוכחי של נאיביות או לפחות מחסור [ידע] ולא שלמות. והאם בכל זאת ישנו מכנה משותף לשני הפכים אלו.
רוביק עונה:
'תמים', אדם שלם, בגופו או באמונתו, עבר מה שאני מכנה בספרי "מדברים בשפת התנ"ך" 'מעתק אירוני'. בעיני המשתמש המודרני אדם תמים הוא אדם נאיבי, מי שאינו מבין את המנגנונים שעל פיהם פועלות המציאות והחברה. הצירוף 'שֵׂיה תמימה' המתייחס לאדם חסר כוונות זדון, נאמר לפעמים באירוניה או בלשון שלילה, כגון 'הוא לא שיה תמימה'.
163
מוחמד שואל/ת: מה פרוש המילה נחישות במובן המורחב של המילה, והאם היא נכנסת להבליט גסות למען ההגעה למטרה?
רוביק עונה:
'נחישות' היא שם העצם הכללי שנגזר משם התואר נחוש, שהתגלגל מהמילה נחושת. 'נחוש' היא מילה המופיעה בספר איוב ופירושה חזק וקשה. השימוש המטפורי במשמעות עקשנות ודבקות במטרה נעשה בעברית החדשה. אין לכך קשר לגסות.
164
המורה לימור שואל/ת: בשיעור כישורי חיים, מה שפעם היה נקרא שיעור חברה, התלמידות בכתה ד' חילקו מחמאות אחת לשנייה. את המחמאות אכניס כצ'ופר (עוד מילה בסלנג...) לתעודה. איך אכתוב בעברית תקינה את המחמאה "זורמת"? (מדובר על בנות בכיתה ד)?
רוביק עונה:
בשום פנים לא הייתי נמנע מהכנסת 'זורמת' לתעודה. המשמעות הכללית של 'זורמת' חיובית בהחלט – מי שיוצרת דיאלוג נוח ולא נוטה לעימותים. יש למילה גם משמעות מינית אבל לא נראה שילדות בכיתה ד' מתכוונות לכך. כדי למנוע תגובות הורים בלתי צפויות הייתי מכניס את המילה זורמת, ומוסיף הסבר – בעלת אופי נוח ומוכנה לשיתוף פעולה.
165
תמר שואל/ת: מהי משמעות המילה "מעולה" ב"מלח ים מעולה"?
רוביק עונה:
מעולה פירושו משובח. מלח ים מעולה הוא מלח ים משובח, ובאמצעות שם התואר הזה מנסים לשווק אותו. בלשון הדיבור 'מעולה' משמש כתגובה חיובית משבחת: "הפגישה הוקדמה למחר" - "מעולה!"
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >