שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
נועה מרום שואל/ת: האם מותר להגיד "ביחד" או שהצורה התקנית היא רק "יחד"? למשל - ראיתי אותם נכנסים ביחד/יחד לבניין.
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא 'יחד'. 'ביחד' היא עודפות המקובלת בלשון הדיבור.
2
שרגא שואל/ת: האם נכון לומר בלשון עתיד: לא אטוש אותך, או, לא אנטוש אותך. מישהו אמר לי כי שניהם נכונים, מה דעתך?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. הצורה שבה לא הוגים את נ' היא המקובלת במקורות: אֶטּוש, יִטּוש, נִטּוש. הצורה בהגיית נ' - אנטוש מקובלת בעברית החדשה.
3
יהודה שואל/ת: מה נכון לומר: התלמיד מחסיר מהשיעורים, או תלמיד חסר בשיעורים. בניין הפעיל הוא בניין גורם, וכאן התלמיד לא עושה פעולה של גרימה.
רוביק עונה:
קיימות שתי אפשרויות והמשמעות שונה. 'התלמיד מחסיר שיעורים', כאן יש מעין פעולת גרימה, התלמיד אינו מגיע לשיעורים במכוון או מסיבה כלשהי. 'התלמיד חסר בשיעורים' אינו נכנס לסיבות או לתפקידו של התלמיד בחיסור.
4
נתיה שואל/ת: רציתי לדעת איך להגיד ליחיד זכר: ״לא להתפתה' או ' לא להתפתות'.
רוביק עונה:
שם הפעולה בגזרת נחי לו"י מסתיים תמיד ב-ות: לבנות, להראות, להתפתות.
5
ראם בנטל שואל/ת: אני עובד מד"א, ובטפסים שלנו אנחנו רושמים הרבה הסתייגויות והערכות זמנים. אני תוהה לגבי צירוף מסוים שרובנו משתמשים. 'מזה כשלושה ימים' (לדוגמא). האם נכון לרשום 'מזה שלושה ימים' המטופל מלין על כך וכך, או שמחויבים לומר 'מזה כשלושה ימים' וגומר?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות על פי המצב. אם ברור שמדובר בשלושה ימים, די לכתוב 'מזה שלושה ימים'. אם אין בהירות, ואולי מדובר ביום נוסף, למשל, עדיפה עמימות מסוימת: "מזה כשלושה ימים".
6
הלל שואל/ת: האם נכון (לא שגוי) לומר: "מקודם"? לדוגמה: ".... כפי שהזכרתי מקודם". או שמא רק "קודם" ו"קודם לכן"?
רוביק עונה:
בלשון חכמים 'מִקודם' פירושה 'מִלפני' והיא משמשת כמילת יחס: "הלא אשה משבחת לאחר שתלד יותר מקודם שתלד!" (מסכת בבא קמא). בשימוש העכשווי 'מקודם' פירושה לפנים, בעבר, היא משמשת כתיאור זמן, ויש לראות בה צורה דיבורית תת-תקנית, אך לאו דווקא שגויה.
7
ציונה שואל/ת: מטריד אותי מאוד, שקריין ברדיו מציג למאזינים סיטואציה בזו הלשון... אם אתם יוצאים את ירושלים... לפי עניות דעתי יש לומר יוצאים מירושלים... מה נכון?
רוביק עונה:
'יצא את' היא צורה ארכאית. בספר במדבר נכתב: "וְאִם־יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת־גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָֽׁמָּה". הצירוף "יצא את ביתו" מופיע לעיתים מזומנות בעיתונות ואין בו כל פסול.
8
נדב שרי שואל/ת: אני תוהה לגבי השימוש במילה 'כאשר' במשפט כגון "כאשר לכל מדינת מוצא יש מחוות גוף שונות" בזירה הלשונית. למיטב הבנתי, המילה מציינת זמן ואינה אמורה לשמש במקום ו' החיבור. האם אכן כך?
רוביק עונה:
'כאשר' כאן אינה מחליפה את ו' החיבור, אלא מעין סיוג או בידול. 'אשר' היא מילית זיקה, והיא מחליפה כאן את 'כְּשֶׁ'. ל'כאשר' גם משמעות של דימוי, 'כמו ש...': "כאשר עשית לי, אעשה לך".
9
אריק שואל/ת: האם יש לומר : האיש היה מקדיש זמנו ל... או האיש הקדיש זמנו ל....
רוביק עונה:
המבנה "היה מקדיש את זמנו' מעיד על פעילות מתמשכת ואופייני ללשון חז"ל. הדרך הזו לגיטימית אך מקובלת פחות בעברית המודרנית.
10
הלנה טלמור שואל/ת: הצירוף "אין את" (אין את הספר שביקשת) לא תקין. מדוע? איך יוצרים צירוף תקין, למשל במשפט שנמצא בסוגריים?
רוביק עונה:
'אין את הספר' כמו 'יש את הספר' אינם תקינים מאחר ש'את' מופיעה לפני מושא, בעוד 'הספר' הוא נושא. עם זאת הדרך הזו מקובלת בשפת הדיבור והפכה כמעט לנורמה. הדרך התקנית היא "אין הספר שביקשת", אבל היא מוזרה, ויש לומר: "הספר שביקשת איננו".
11
עמליה סגל שואל/ת: שמעתי בטלוויזיה שהכתבת אומרת: אפס אחוז נקודה שלוש (0.3%) האם תקין? חושבת שאומרים: אפס נקודה שלושה אחוזים. מה נכון?
רוביק עונה:
הצדק עם השואלת. 'אחוז' הוא המונח שלו מעניקים את המספר הקובע את כמותו. מדובר במקרה זה ב-0.3 אחוזים, וכך יש להגות גם במילים.
12
אפרת שואל/ת: ערב טקסי יום הזיכרון, יש מחלוקת מול ותיקי הישוב: האם אומרים "ישוב חמציץ" או "הישוב חמציץ"? ותיקי הישוב טוענים: "מייסדי ישוב חמציץ" - זו סמיכות, וכך מקובל לומר. אני טוענת: "מייסדי הישוב חמציץ" - שכן חמציץ הוא שם פרטי. מי צודק?
רוביק עונה:
'יישוב' היא מילה גנרית והצורה המתבקשת והנכונה היא 'היישוב חמציץ', או מייסדי היישוב חמציץ, כלומר, היישוב ששמו חמציץ. כך גם במקרה של 'עיר' – לא נאמר 'עיר ירושלים'. במקרים אחרים אכן נוצר שם שהוא מעין סמיכות: קיבוץ נגבה, מושב מולדת, כפר ערערה וכדומה, אך אפשרות זו אינה נכונה כשמדובר ב'יישוב'.
13
אילן ספיר שואל/ת: "יש לראות בו מתנגד להסכם", או "יש לראות בו כמתנגד להסכם". מה הנכון? שניהם נכונים? מהו, אם כן, ההבדל ביניהם?
רוביק עונה:
אין כל צורך בכ' הדימוי במקרים אלה, והניסוח עודף ומסורבל. ככל הנראה הוא נוצר בהשפעת 'הוא משמש כ...", שם כ' נדרשת, או קיצור של "יש לראות אותו כאילו הוא מתנגד להסכם", שבו יש כבר גוון משמעות נוסף.
14
עדנה ויג שואל/ת: האם מותר לומר: ליסוג (מלשון נסיגה)?
רוביק עונה:
לשורש סו"ג במשמעות תנועה לאחור בבניין נפעל שני שמות פועל. להיסוג, במתכונת צורות העתיד והציווי, ולסגת, שהוא גם שם הפועל של בניין קל.
15
אוריה שואל/ת: האם נכון לומר גם X וגם Y, או שיש לומר X וגם Y? איזו צורה נכונה יותר?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות אך יש ביניהן הבדל בדגש. 'גם X וגם Y', שהוא בין היתר קַשָר בלוגיקה הקלסית, מציג סימטריה ושוויון ערך בין שני החלקים. 'X וגם Y' מייצג היררכיה: X הוא הרכיב העיקרי, Y נספח או מצטרף אליו. הבחירה צריכה אפוא להיעשות על פי ההקשר והכוונה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >