שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יהודית זאבי שואל/ת: האם נכון לומר: בעקבות כך? לדוגמה, היא מנסה לרזות, בעקבות כך היא אוכלת הרבה חסה.
רוביק עונה:
זו אינה טעות דקדוקית, שכן 'כך' משמשת גם ככינוי רמז, אבל האפשרות הזו לא משמשת ויש בה צרימה מסוימת. הביטוי המומלץ הוא 'בעקבות זאת'.
2
אריה שואל/ת: איך נכון לומר: לטפס על סולם? או - לטפס בסולם?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת במקורות והנאה היא 'לטפס בסולם'. 'לטפס על סולם' היא צורה דיבורית, אבל אין לפסול אותה. כך 'לאכול בסכין ובמזלג' נאה יותר, אבל 'לאכול עם סכין ומזלג', בהשפעה גרמנית, אינה שגיאה אלא דרך דיבורית.
3
בתיה שואל/ת: איך נכון לומר: כזה דבר או דבר כזה? כזה כאילו או כאילו כזה?
רוביק עונה:
'דבר כזה' מתאים לדרך המרכזית שבה שם העצם קודם לשם התואר או הכינוי שבא אחריו. עם זאת 'כזה דבר' אפשרי בלשון הדיבור. 'כזה כאילו' או 'כאילו כזה' הם ביטויי סלנג האופייניים לשנות התשעים, ואין לגביהם תקן לשוני.
4
אורנה שואל/ת: האם מבחינה לשונית מותר להשתמש בביטוי "בעבורי"? או שהדרך הנכונה היא לומר "עבורי" ללא הב'?
רוביק עונה:
הנושא שנוי במחלוקת כבר מימי הביניים. 'עבור' היא לדעת אברהם אבן עזרא טעות חמורה: "כל האומר עבור מן בעבור לא אכל מעבור הארץ". לדעת מדקדקים זו טעות קלה ואולי מותרת, והיו שסברו כי ב' הנגרעת נוספה מלכתחילה למילה המקורית 'עבור'. בלשון בן־סירא 'עבור' היא הדרך הרגילה. מילון אלקלעי העיר: "רצוי להימנע מהשימוש ב'עבור' במקום בשביל. מילון ההווה מאת שושנה בהט ומרדכי מישור קבע כי השימוש בצורה 'עבור' במקום 'בעבור' נחשב לא תקני. שורה תחתונה: גם 'עבור' וגם 'בעבור' משמשות ואין כל סיבה לפסול אחת מהן.
5
דור שואל/ת: מה יותר נכון להגיד על תינוק שהוריו נטשו אותו - שהוא ננטש על ידי הוריו, או ננטש בידי הוריו? האם שתי הצורות תקינות?
רוביק עונה:
התינוק ננטש על ידי הוריו. 'ננטש בידי הוריו' אינו טעות של ממש אבל השימוש מוזר.
6
ילנה שואל/ת: מה נכון: 'חולק על' או 'חולק ב' במשמעות "לא מסכים".
רוביק עונה:
הנכון: חולק על... אני חולק עליך. ב' אינה מילת יחס המצטרפת ל'חולק'. 'חולק איתך' – משתתף איתך.
7
רונית שואל/ת: איך נכון לומר, כואב לי הגב או כואב לי בגב?
רוביק עונה:
כואב לי הגב – הגב כולו כואב. כואב לי בגב – כואב לי בחלק מסוים בגב. כך לגבי יתר איברי הגוף.
8
מלכה קרן שואל/ת: האם נכון לומר 'יש הרבה למה לצפות'?
רוביק עונה:
המשפט אינו שגוי, אך הוא בעל אופי דיבורי. בניסוח דיבורי פחות ראוי לומר "יש דברים רבים לצפות להם".
9
נתן שואל/ת: : האם אפשר לומר: לפי מה שידוע לי, או צריך לומר לפי היידוע לי. כלומר, האם מילת השאלה "מה" תקינה בהסגר.
רוביק עונה:
'מה' אינה רק מילת שאלה אלא תחליף למילה 'הדבר' (או 'העניין' וכדומה). לכן הפסוקית 'לפי מה שידוע לי' תקינה בהחלט.
10
יצחק כהן שואל/ת: בקורס באוניברסיטה העברית המרצה הגה את המושג חסם מלעיל בעזרת הניקוד "חֶסֶם-מִלְּעֵל". אך כשלמדתי באוניברסיטת חיפה הגו את המושג חסם בעזרת קמץ, כלומר "חָסָם מלעל". איזו צורה נכונה? ובמידה ושניהם נכונים מתי משתמשים בכל צורה?
רוביק עונה:
חֶסֶם היא צורת היחיד, ובמקרה זה גם צורת הסמיכות, ולכן המרצה צדק. זו דרך הסמיכות-יחיד של המלעיליות. ברבים מופיע פתח – חַסְמֵי-, ומכאן אולי נוצרה גזירה לאחור של דוברים אחרים.
11
טל אלפסה שואל/ת: איך אומרים: אדחוף, או אדחף?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות.
12
נופר שואל/ת: אני רוצה לומר לנשוך בגוף ראשון עתיד. האם אומרים אנשוך או אנשך?
רוביק עונה:
למצב הפועל הזה ארבע אפשרויות תקינות: אֶנְשֹך, אֶנְשַך, אֶשֹּך, אֶשַּך.
13
מור לוגסי שואל/ת: איך נכון לומר : מלכות השערים היא לא המדד, או מלכות השערים הוא לא המדד?
רוביק עונה:
כאשר יש אוגד (הוא, זה וכדומה) בין שמות או צירופים שאינם מאותו מין, הבחירה היא על פי ההקשר, בדרך כלל על פי מה שרוצים להדגיש. במקרה זה 'מלכות השערים' גוברת, וכאשר האוגד מלווה בשלילה כמו במקרה זה, הדבר מחזק את הבחירה במרכיב הראשון.
14
אודיה שואל/ת: האם המשפט הבא כתוב בצורה נכונה? ''עובדי, תלמידי, מורי וצוותי הנהלת האוניברסיטה מוזמנים לטכס השקיית כוסית שיתקיים היום בשעות משתים-עשרה עד שתים-עשרה וחצי ברחבה המרכזית הנמצא ליד הקפטריה שתשופץ בעתיד הקרוב''.
רוביק עונה:
לכאורה המשפט תקין אבל יש להימנע מרצף נסמכים כזה בסמיכות, היוצר משפט מסורבל ומכוער. חלופות במקרה זה: "עובדי האוניברסיטה, תלמידיה, מוריה וצוותי ההנהלה מוזמנים..." והכי פשוט: "העובדים, התלמידים, המורים וצוותי ההנהלה מוזמנים...", ברור על פי ההקשר שמדובר במי שקשור לאוניברסיטה.
15
אפרת שואל/ת: "עלי לציין כי": האם המשפט תקין. הפסוקית היא פסוקית נשוא. עלי היא מילת יחס שלא יכולה להיות נושא, 'לציין' פותחת פסוקית מצומצמת.
רוביק עונה:
'עלי לציין' פירושו 'אני רוצה/מבקש לציין'. התחביר מתאר את השפה ומנתח אותה בפועל, אין לראות בכללים שונים שלו בסיס לקביעת תקינות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >