שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
טל שואל/ת: האם יש לומר לנגן ב' או לנגן על? האם מילית היחס תלויה בכלי הנגינה? להבנתי יש לומר מנגן בפסנתר, אך מתופף על תוף. האם ישנה כאן איזושהי חוקיות?
רוביק עונה:
שתי מיליות היחס משמשות בתחום זה בערבוביה. כך, למשל, נאמר 'מנגן בפסנתר' (אפשר גם 'על פסנתר' אבל זה נשמע דיבורי יותר), אבל 'פורט על פסנתר', כנ"ל גיטרה. 'על' מדגיש פעולה הנעשית על הכלי בעוד ב- אינו מדגיש את הפעולה הפיזית אלא את מכלול מעשה הנגינה. בכלי הנשיפה נהוגה המילית ב' – מנגנים בחצוצרה, בחליל וכדומה. במקרא השימוש המוכר הוא דווקא 'על' או 'עלי': "עלי עשור ועלי נבל, עלי היגיון וכינור" (תהלים). 'לתופף על תוף' אינו נהוג, שכן התוף נכלל ב'לתופף', במקור: להכות בתוף.
17
ראם בנטל שואל/ת: חברה שלי עולה חדשה. והיא הסתבכה עם המילים אצל ואל. המשפט: 'אני אלך אצל ההורים שלי בשבת' תקני?' כי טענתי שלא.
רוביק עונה:
בדרך כלל משמשת במקרים כאלה מילת היחס 'אל': 'אני אלך אל ההורים שלי'. ואולם, בלשון חז"ל 'אצל' משמשת במשמעות זו, למשל, במסכת כלאים במשנה: "מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז". כך שחברתך מחדשת מסורת לשונית נאה שנעלמה. בתנ"ך 'אצל' משמשת במשמעות המקובלת היום: על יד, בסביבת, בחברת: "ביליתי את השבת אצל הוריי".
18
יצחק חפצדי שואל/ת: כתושב נהריה מה נכון להגיד, נהרייני או נהרייהאי?
רוביק עונה:
נהרייני. נהרייהאי אינו סביר לא בהגייה ובוודאי לא בכתיבה.
19
אושרי פיס שואל/ת: יושב לקפה מתחת לָעֵץ תפוח, או יושב לקפה מתחת לְעֵץ התפוח?
רוביק עונה:
הצורה היא בסמיכות: לְעץ תפוח או לְעץ התפוח, מיודעת או לא מיודעת. מתחת לָעֵץ תפוח אפשרית בדוחק אך אינה מקובלת או רצויה.
20
אריה שואל/ת: מה נכון יותר להגיד: "בימי הביניים פירנצה נחשבה למרכז הכלכלה והמסחר באירופה", או "בימי הביניים נחשבה פירנצה למרכז הכלכלה והמסחר באירופה"? נשוא לפני הנושא או להיפך?
רוביק עונה:
התחביר העברי גמיש. שתי האפשרויות תקינות. האפשרות השנייה זורמת יותר. בראשונה מודגשת יותר העיר פירנצה.
21
איתי שואל/ת: איך יש ליידע את השם "אוזן המן": "האוזן המן" או "אוזן ההמן"?
רוביק עונה:
בלית ברירה, 'האוזן המן', אבל זו צורה עילגת. ובכלל, למה ליידע את אוזן המן? אלא אם כן מדבר באוזן המן ספציפי בעל תכונות ייחודיות כמו 'האוזן המן הגדול ביותר בעולם".
22
מיכל שואל/ת: איך נכון לומר: היה משמח כל לבב אנוש או היה משמח לבב כל אנוש? הניב המקורי הוא 'יין ישמח לבב אנוש'.
רוביק עונה:
המשפטים בשאלה נכונים דקדוקית אך אינם מקובלים. 'לבב' היא מילה ספרותית ואינה משמשת במשפטים רגילים.
23
רזיה יפה שואל/ת: האם תקני להוסיף "ש" אחרי מילות שאלה, ולמעשה, איפה ש... ו-היכן ש... אינן תקניות? אם אכן כך, האפשרות היחידה שנותרת היא: במקום שבו...
רוביק עונה:
מילות שאלה משמשות ככינויי רמז או בתפקידים אחרים. למשל: 'מה' היא מילת שאלה אבל גם 'דבר מה', 'מה שאמרתי נכון' וכך כמה, איך, מי ועוד. במקרים אלה אין כל בעיה להציג אחרי המילית את מילית השעבוד ש-, ולפני פסוקית זה הכרחי.
24
אפי שואל/ת: בעניין תגובתך ל'נוסע ברכבת' ולא 'עם רכבת' האם באותו אופן נאמר - אני אוכל לחם בריבה. ולא 'עם ריבה' או, שותה קפה בחלב, ולא 'עם חלב'?
רוביק עונה:
גם כאן ההשפעה גרמנית. עם זאת 'לחם עם ריבה' אינו חסר היגיון כמו 'לנסוע עם רכבת', אך הביטוי 'לחם בריבה' קרוב יותר לרוח העברית.
25
שואל/ת: מדי פעם אני נתקל במשפטים מורכבים, שהפסוקית הראשונה בהם היא רק שם פועל, שמשמש כמושא עקיף. למשל: "לציין, כי טרם הומצא הטלפון אז", תוך השמטת הנושא והנשוא במקום: "(יש) לציין כי..." או "(ראוי) לציין כי...". בעיני ובאוזני זה צורם והמשפט החסר - חסר מדי. האם אוזני רגישה מדי, או שאכן מדובר בשגיאה?
רוביק עונה:
זהו שימוש שאול מאנגלית, המשפיעה מאוד בתחומים רבים של השפה, ובעיני הוא אינו ראוי. To be noticed יתורגם 'לציין', למרות שהתרגום הקרוב יותר יהיה 'יצוין' שהוא תקין לגמרי. יש כאן גם השפעה של מגמת הקיצור: 'יש לציין' שקוצר ל'לציין'.
26
יהודה שואל/ת: מתי משתמשים במילת יחס ב- ומתי עם, למשל, אני נוסע ברכבת או עם הרכבת. אשמח לנימוק.
רוביק עונה:
מילות יחס מתחלפות בתוך השפה ובין שפות ולא תמיד יש לכך נימוק. 'לנסוע עם רכבת' היא צורה גרמנית, ובעברית היא נשמעת מוזרה: הרי איננו נוסעים עם הרכבת כאיזו בת לוויה אלא בתוכה, ולכן 'לנסוע ברכבת' הגיוני יותר. באנגלית כבר אומרים ללא מילת יחס: 'לקחתי רכבת'.
27
מרים שואל/ת: מה נכון: אני משלמת בְּאַשְׁרַאי או בָּאַשְׁרַאי?
רוביק עונה:
את משלמת בְאשראי. בָאשראי הוא קיצור של 'בכרטיס האשראי'.
28
נירית מוזס שואל/ת: איך אומרים, מקלידה או קולדת?
רוביק עונה:
הצורה היא הקליד, קָלַד אינה צורה תקינה או מקובלת.
29
רותי שואל/ת: מה נכון יותר: בשלוש השנים האחרונות היא לומדת עברית. או: בשלוש השנים האחרונות היא למדה עברית. כמו כן: בחודש האחרון היא בקושי מדברת איתי? או היא בקושי דיברה איתי? האם כשאנחנו משתמשים בציון זמן עם 'בשבוע האחרון', 'בשנה שעברה' אנחנו מתייחסים לזמן עבר? או זמן שהתחיל בעבר ומתמשך עד וכולל את ההווה?
רוביק עונה:
אם הזמן הסתיים יש להשתמש בזמן עבר: "בשלוש השנים הקודמות היא למדה עברית'. המילה 'אחרון' מרמזת שהזמן בו מדובר לא הסתיים, ולכן יש להשתמש בהווה: 'בשבוע האחרון היא אינה מדברת אתי'.
30
עידו מוסרי שואל/ת: האם יש לומר "החיסון נגד נגיף הקורונה" או "החיסון מפני נגיף הקורונה", או שמא שתי הצורות נכונות?
רוביק עונה:
הדרך הפשוטה והמקובלת היא 'חיסון לקורונה', ואפילו 'חיסון הקורונה'. שתי האפשרויות בשאלה אולי עומדות בתקני העברית, אך נשמעות מסורבלות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >