שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
עמליה סגל שואל/ת: שמעתי בטלוויזיה שהכתבת אומרת: אפס אחוז נקודה שלוש (0.3%) האם תקין? חושבת שאומרים: אפס נקודה שלושה אחוזים. מה נכון?
רוביק עונה:
הצדק עם השואלת. 'אחוז' הוא המונח שלו מעניקים את המספר הקובע את כמותו. מדובר במקרה זה ב-0.3 אחוזים, וכך יש להגות גם במילים.
17
אפרת שואל/ת: ערב טקסי יום הזיכרון, יש מחלוקת מול ותיקי הישוב: האם אומרים "ישוב חמציץ" או "הישוב חמציץ"? ותיקי הישוב טוענים: "מייסדי ישוב חמציץ" - זו סמיכות, וכך מקובל לומר. אני טוענת: "מייסדי הישוב חמציץ" - שכן חמציץ הוא שם פרטי. מי צודק?
רוביק עונה:
'יישוב' היא מילה גנרית והצורה המתבקשת והנכונה היא 'היישוב חמציץ', או מייסדי היישוב חמציץ, כלומר, היישוב ששמו חמציץ. כך גם במקרה של 'עיר' – לא נאמר 'עיר ירושלים'. במקרים אחרים אכן נוצר שם שהוא מעין סמיכות: קיבוץ נגבה, מושב מולדת, כפר ערערה וכדומה, אך אפשרות זו אינה נכונה כשמדובר ב'יישוב'.
18
אילן ספיר שואל/ת: "יש לראות בו מתנגד להסכם", או "יש לראות בו כמתנגד להסכם". מה הנכון? שניהם נכונים? מהו, אם כן, ההבדל ביניהם?
רוביק עונה:
אין כל צורך בכ' הדימוי במקרים אלה, והניסוח עודף ומסורבל. ככל הנראה הוא נוצר בהשפעת 'הוא משמש כ...", שם כ' נדרשת, או קיצור של "יש לראות אותו כאילו הוא מתנגד להסכם", שבו יש כבר גוון משמעות נוסף.
19
עדנה ויג שואל/ת: האם מותר לומר: ליסוג (מלשון נסיגה)?
רוביק עונה:
לשורש סו"ג במשמעות תנועה לאחור בבניין נפעל שני שמות פועל. להיסוג, במתכונת צורות העתיד והציווי, ולסגת, שהוא גם שם הפועל של בניין קל.
20
אוריה שואל/ת: האם נכון לומר גם X וגם Y, או שיש לומר X וגם Y? איזו צורה נכונה יותר?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות אך יש ביניהן הבדל בדגש. 'גם X וגם Y', שהוא בין היתר קַשָר בלוגיקה הקלסית, מציג סימטריה ושוויון ערך בין שני החלקים. 'X וגם Y' מייצג היררכיה: X הוא הרכיב העיקרי, Y נספח או מצטרף אליו. הבחירה צריכה אפוא להיעשות על פי ההקשר והכוונה.
21
טל שואל/ת: האם יש לומר לנגן ב' או לנגן על? האם מילית היחס תלויה בכלי הנגינה? להבנתי יש לומר מנגן בפסנתר, אך מתופף על תוף. האם ישנה כאן איזושהי חוקיות?
רוביק עונה:
שתי מיליות היחס משמשות בתחום זה בערבוביה. כך, למשל, נאמר 'מנגן בפסנתר' (אפשר גם 'על פסנתר' אבל זה נשמע דיבורי יותר), אבל 'פורט על פסנתר', כנ"ל גיטרה. 'על' מדגיש פעולה הנעשית על הכלי בעוד ב- אינו מדגיש את הפעולה הפיזית אלא את מכלול מעשה הנגינה. בכלי הנשיפה נהוגה המילית ב' – מנגנים בחצוצרה, בחליל וכדומה. במקרא השימוש המוכר הוא דווקא 'על' או 'עלי': "עלי עשור ועלי נבל, עלי היגיון וכינור" (תהלים). 'לתופף על תוף' אינו נהוג, שכן התוף נכלל ב'לתופף', במקור: להכות בתוף.
22
ראם בנטל שואל/ת: חברה שלי עולה חדשה. והיא הסתבכה עם המילים אצל ואל. המשפט: 'אני אלך אצל ההורים שלי בשבת' תקני?' כי טענתי שלא.
רוביק עונה:
בדרך כלל משמשת במקרים כאלה מילת היחס 'אל': 'אני אלך אל ההורים שלי'. ואולם, בלשון חז"ל 'אצל' משמשת במשמעות זו, למשל, במסכת כלאים במשנה: "מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז". כך שחברתך מחדשת מסורת לשונית נאה שנעלמה. בתנ"ך 'אצל' משמשת במשמעות המקובלת היום: על יד, בסביבת, בחברת: "ביליתי את השבת אצל הוריי".
23
יצחק חפצדי שואל/ת: כתושב נהריה מה נכון להגיד, נהרייני או נהרייהאי?
רוביק עונה:
נהרייני. נהרייהאי אינו סביר לא בהגייה ובוודאי לא בכתיבה.
24
אושרי פיס שואל/ת: יושב לקפה מתחת לָעֵץ תפוח, או יושב לקפה מתחת לְעֵץ התפוח?
רוביק עונה:
הצורה היא בסמיכות: לְעץ תפוח או לְעץ התפוח, מיודעת או לא מיודעת. מתחת לָעֵץ תפוח אפשרית בדוחק אך אינה מקובלת או רצויה.
25
אריה שואל/ת: מה נכון יותר להגיד: "בימי הביניים פירנצה נחשבה למרכז הכלכלה והמסחר באירופה", או "בימי הביניים נחשבה פירנצה למרכז הכלכלה והמסחר באירופה"? נשוא לפני הנושא או להיפך?
רוביק עונה:
התחביר העברי גמיש. שתי האפשרויות תקינות. האפשרות השנייה זורמת יותר. בראשונה מודגשת יותר העיר פירנצה.
26
איתי שואל/ת: איך יש ליידע את השם "אוזן המן": "האוזן המן" או "אוזן ההמן"?
רוביק עונה:
בלית ברירה, 'האוזן המן', אבל זו צורה עילגת. ובכלל, למה ליידע את אוזן המן? אלא אם כן מדבר באוזן המן ספציפי בעל תכונות ייחודיות כמו 'האוזן המן הגדול ביותר בעולם".
27
מיכל שואל/ת: איך נכון לומר: היה משמח כל לבב אנוש או היה משמח לבב כל אנוש? הניב המקורי הוא 'יין ישמח לבב אנוש'.
רוביק עונה:
המשפטים בשאלה נכונים דקדוקית אך אינם מקובלים. 'לבב' היא מילה ספרותית ואינה משמשת במשפטים רגילים.
28
רזיה יפה שואל/ת: האם תקני להוסיף "ש" אחרי מילות שאלה, ולמעשה, איפה ש... ו-היכן ש... אינן תקניות? אם אכן כך, האפשרות היחידה שנותרת היא: במקום שבו...
רוביק עונה:
מילות שאלה משמשות ככינויי רמז או בתפקידים אחרים. למשל: 'מה' היא מילת שאלה אבל גם 'דבר מה', 'מה שאמרתי נכון' וכך כמה, איך, מי ועוד. במקרים אלה אין כל בעיה להציג אחרי המילית את מילית השעבוד ש-, ולפני פסוקית זה הכרחי.
29
אפי שואל/ת: בעניין תגובתך ל'נוסע ברכבת' ולא 'עם רכבת' האם באותו אופן נאמר - אני אוכל לחם בריבה. ולא 'עם ריבה' או, שותה קפה בחלב, ולא 'עם חלב'?
רוביק עונה:
גם כאן ההשפעה גרמנית. עם זאת 'לחם עם ריבה' אינו חסר היגיון כמו 'לנסוע עם רכבת', אך הביטוי 'לחם בריבה' קרוב יותר לרוח העברית.
30
שואל/ת: מדי פעם אני נתקל במשפטים מורכבים, שהפסוקית הראשונה בהם היא רק שם פועל, שמשמש כמושא עקיף. למשל: "לציין, כי טרם הומצא הטלפון אז", תוך השמטת הנושא והנשוא במקום: "(יש) לציין כי..." או "(ראוי) לציין כי...". בעיני ובאוזני זה צורם והמשפט החסר - חסר מדי. האם אוזני רגישה מדי, או שאכן מדובר בשגיאה?
רוביק עונה:
זהו שימוש שאול מאנגלית, המשפיעה מאוד בתחומים רבים של השפה, ובעיני הוא אינו ראוי. To be noticed יתורגם 'לציין', למרות שהתרגום הקרוב יותר יהיה 'יצוין' שהוא תקין לגמרי. יש כאן גם השפעה של מגמת הקיצור: 'יש לציין' שקוצר ל'לציין'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >