שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יהודה שואל/ת: מתי משתמשים במילת יחס ב- ומתי עם, למשל, אני נוסע ברכבת או עם הרכבת. אשמח לנימוק.
רוביק עונה:
מילות יחס מתחלפות בתוך השפה ובין שפות ולא תמיד יש לכך נימוק. 'לנסוע עם רכבת' היא צורה גרמנית, ובעברית היא נשמעת מוזרה: הרי איננו נוסעים עם הרכבת כאיזו בת לוויה אלא בתוכה, ולכן 'לנסוע ברכבת' הגיוני יותר. באנגלית כבר אומרים ללא מילת יחס: 'לקחתי רכבת'.
32
מרים שואל/ת: מה נכון: אני משלמת בְּאַשְׁרַאי או בָּאַשְׁרַאי?
רוביק עונה:
את משלמת בְאשראי. בָאשראי הוא קיצור של 'בכרטיס האשראי'.
33
נירית מוזס שואל/ת: איך אומרים, מקלידה או קולדת?
רוביק עונה:
הצורה היא הקליד, קָלַד אינה צורה תקינה או מקובלת.
34
רותי שואל/ת: מה נכון יותר: בשלוש השנים האחרונות היא לומדת עברית. או: בשלוש השנים האחרונות היא למדה עברית. כמו כן: בחודש האחרון היא בקושי מדברת איתי? או היא בקושי דיברה איתי? האם כשאנחנו משתמשים בציון זמן עם 'בשבוע האחרון', 'בשנה שעברה' אנחנו מתייחסים לזמן עבר? או זמן שהתחיל בעבר ומתמשך עד וכולל את ההווה?
רוביק עונה:
אם הזמן הסתיים יש להשתמש בזמן עבר: "בשלוש השנים הקודמות היא למדה עברית'. המילה 'אחרון' מרמזת שהזמן בו מדובר לא הסתיים, ולכן יש להשתמש בהווה: 'בשבוע האחרון היא אינה מדברת אתי'.
35
עידו מוסרי שואל/ת: האם יש לומר "החיסון נגד נגיף הקורונה" או "החיסון מפני נגיף הקורונה", או שמא שתי הצורות נכונות?
רוביק עונה:
הדרך הפשוטה והמקובלת היא 'חיסון לקורונה', ואפילו 'חיסון הקורונה'. שתי האפשרויות בשאלה אולי עומדות בתקני העברית, אך נשמעות מסורבלות.
36
איאת שואל/ת: מה יותר נכון לומר? תן דעתך במעשיהם? או תן את דעתך על מעשיהם??
רוביק עונה:
הצורה המקובלת היא במילת היחס 'על': 'נתן דעתו על...' היא מופיעה בספרות ימי הביניים.
37
לילך שואל/ת: במשפטים מהצורה הזו: "דן, יחד עם אחותו יעל, הלכו למסיבה" - האם נכון להשתמש בפועל בצורת יחיד, כך שיתייחס רק לדן (הלך), או בצורת הרבים (הלכו)?
רוביק עונה:
בניסוח משפטים רצוי להימנע מאי בהירות מהסוג שיוצר המשפט הזה, ולמצוא נוסח פשוט וברור יותר. אם רוצים להדגיש את לכתו של דן נאמר "דן הלך יחד עם אחותו למסיבה". אם נרצה להדגיש את העובדה ששניהם הלכו נאמר: "דן ואחותו הלכו יחד למסיבה".
38
שושי שואל/ת: כמורה שאלתי, האם אומרים תלמידות או תלמידאות?
רוביק עונה:
תלמידאות היא מילה שנוצרה במערכת החינוך, ופירושה מערכת כללי התנהגות נאותים שיש להקנות לתלמיד או לדרוש ממנו. המילה לא זכתה (עדיין) לתו תקן. 'תלמידוּת' אינה מילה מתאימה במקרה זה, וכשהיא נכתבת ללא ניקוד היא גם עשויה להטעות.
39
אמנון שואל/ת: איך נכון לומר/לכתוב: נא להתקשר מאוחר יותר, או נא להתקשר יותר מאוחר?
רוביק עונה:
'מאוחר יותר' היא הצורה המועדפת, בוודאי בטקסט בעל אופי רשמי, בדומה לשמות תואר אחרים: 'גדול יותר', 'יפה יותר'. 'יותר מאוחר' כמו 'יותר גדול' וכדומה אפשרית, אבל אופייה דיבורי יותר.
40
טל שואל/ת: למה אומרים "לשמור את השבת", או "לשמור את המצוות"? המילה לשמור בדרך כלל מלווה במילית "על". לכן, האם נכון לומר "לשמור על השבת"? האם זה קשור למילה לשַמֵר בבניין פיעל?
רוביק עונה:
אין בעיה לשונית בבחירה בין 'את' ו'על' במקרים אלה. בתנ"ך ההעדפה היא למושא הישיר: "ושמרתם את השבת", "שָמור את כל המצווה". השימוש ב"שמר על" חדש יותר.
41
סיגל פסו שואל/ת: האם נכון להגיד את המילה תיתרם? לדוגמא החולה תיתרם מהתרופה.
רוביק עונה:
אדם, תופעה או חיסון תורמים, כלומר, מקדמים דבר מה, מוסיפים ומעניקים. התרופה תתרום לבריאות החולה. צורת הנפעל, נתרם, היא התוספת, מה שמוענק: הכבד נתרם על ידי משפחת הנפטר. מי שמקבל בתרומה אינו 'נתרם' אלא מקבל, זוכה וכדומה: החולה תזכה לתרופה.
42
עדן אברהמי שואל/ת: האם ניתן לרשום: "חודש העבודה לא נפתח בתקינות"? האם ניתן להשתמש במילה "בתקינות" במשפט הזה?
רוביק עונה:
זה אינו שימוש ראוי. נכון שאפשר לומר, למשל "חודש העבודה לא נפתח בהתלהבות", אך במקרה זה הדגם אינו מתאים, ויש לומר "חודש העבודה לא נפתח באופן תקין".
43
צביקה שואל/ת: לפעמים כאשר מבקשים ממני לבצע משהו, אני מגיב: "זה לא בעיה". העירו לי שצריך לומר: "זאת לא בעיה". אבל המילה "זה" בתחילת המשפט מתייחסת לנושא שאיננו מוזכר במשפט ולא לנשוא "בעיה", ומכיוון שהנושא הוא סתמי נראה לי שלשון זכר, "זה", היא הצורה הנכונה. האם אני צודק?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. 'זה לא בעיה' הוא בעל אופי דיבורי יותר אך הוא שימוש סביר, כיוון ש'זה' הוא כינוי רמז כללי. אפשר לצד זה בהחלט להדגיש את הנשוא: בעיה, ואז לומר 'זאת לא בעיה', והשימוש כאן הוא מדויק ונאה יותר.
44
גלית שואל/ת: לעיתים אני רואה שבמשפטי תכלית משמיטים את המילה כדי לפני שם הפועל: הלכתי (כדי) לקנות חלב. האם נכון לנהוג כך? ואם כן, באילו מבני משפט?
רוביק עונה:
במבעים מקוצרים 'כדי' מיותרת: 'הלכתי לקנות' מכיל את מטרת ההליכה. כאשר המשפטים מורחבים עדיף להשתמש במילת היחס "הלכתי למכולת כדי לקנות מצרכים'.
45
יוסי פוקס שואל/ת: שמתי לב שלאחרונה יותר ויותר אנשים שומטים את האות ״כ״ בתחילת המילה. לדוגמא; במקום להגיד או לכתוב ״כשהלכתי״, אומרים או כותבים ״שהלכתי״. לי זה נשמע לא נכון ולא תקין, מה דעתך?
רוביק עונה:
אכן תופעה מתרחבת, אכן לא תקינה. היא נובעת מנטייה לקיצורים ובליעת עיצורים, ומחוזקת בשימושים רבים ברשתות החברתיות, המחקות את שפת הדיבור.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >