שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יונתן שואל/ת: : האם נכון לומר למשל "אני מכיר את יוסף משהייתי ילד", או שיש לומר אך ורק "אני מכיר את יוסף מאז שהייתי ילד" (מאז היותי ילד, עוד כשהייתי ילד).
רוביק עונה:
'משהייתי ילד היא צורת קיצור דיבורית, היא אינה מקובלת בשפה המבקשת להיות תקנית.
2
לירן שואל/ת: האם אפשר להגיד להופכו ל... (למשל: להופכם לתלמידים טובים יותר) או שצריך להוריד את ה-ל'?
רוביק עונה:
אחת המשמעויות של 'הפך' היא 'השתנה', כמו בספר ויקרא: 'שערה הפך לבן', וכאן אין שימוש במילת היחס ל-. בדוגמה בשאלה: התלמידים הפכו טובים יותר. עם זאת 'הפך ל-' באותה משמעות משמש בעברית גם כן: התלמידים הפכו לטובים יותר. האפשרות הזו אלגנטית פחות, וטקסט ראוי צריך להימנע ממנה. במשפט שבשאלה זו אינה המשמעות, אלא 'שינה', כלומר, פעולה שנגרמת על ידי X על Y ומשנה אותו ל-Z: המורה הפך את התלמידים לטובים יותר. כאן ל' הכרחית ובלעדיה אין למשפט משמעות, ולכן יש לומר 'להופכם ל...'. דוגמה מהתנ"ך: 'והפכתי אבלם לששון'.
3
עוזי מסורי שואל/ת: איך נכון לומר: "למשל" או "כמשל"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'למשל'. 'כמשל' אינו משמש כצירוף קבוע.
4
שילה שואל/ת: האם אומרים תסתום או סתום?
רוביק עונה:
תסתום – עתיד, סתוֹם – ציווי. בעברית מאז ומתמיד יש שימוש בצורות העתיד גם לצורך ציווי. בשני המקרים זהו פועל יוצא, והשימוש בלשון הדיבור הוא קיצור של האמירה 'תסתום/סתום את הפה'.
5
אודי שואל/ת: אני נתקל יותר ויותר בשימוש בביטוי "למצוא את" לתיאור הבנה או גילוי, כמו למשל: "אני מוצא את זה יותר יעיל ככה". לאוזן שלי זה נשמע כמו תרגום מאנגלית, אך רציתי לוודא ולשאול האם יש לשימוש הזה בשורש מצ"א שורשים בעברית, או שאכן מדובר בביטוי שאול?
רוביק עונה:
ככלל 'מצא' הוא פועל יוצא. בדרך כלל מוצאים דבר מה שאבד או שלא היה ידוע קודם לכן, וברור שכאן נדרש 'את'. 'מצא' משמש בדוגמה שבשאלה במשמעות הבין, סבר שדבר מה נכון וכדומה. כאשר זו המשמעות עדיפה מילית שעבוד: "אני מוצא שזה יותר יעיל ככה". על השימוש 'מוצא את זה...' יש בוודאי מהשפעות שונות, בעיקר אנגלית וגרמנית. עם זאת ל'מצא' במשמעות הבין או תפס יש בסיס במקורות כמו בקהלת: "מוצא אני מר ממוות את האשה". הביטוי 'מצא את מותו' מקורו בצרפתית.
6
רחל פן שואל/ת: איך צריך לכתוב, או לומר? הוא ניגש לקיוסק הסמוך 'וקנה לו קופסת סיגריות'? או 'הוא קנה לעצמו קופסת סיגריות'? כי "לו" הוא גוף שלישי, נכון? אז הוא לו – למי? אבל הוא קנה לעצמו, שזה גוף ראשון וכך נכון לכתוב – נכון?
רוביק עונה:
'אדם קנה לעצמו' או 'אדם קונה לו' שניהם משפטים בגוף שלישי: אדם / קנה / לעצמו / לו. בגוף ראשון יהיה התאם: אני / קניתי / לעצמי / לי.
7
שירה שואל/ת: מה ההיגיון שמאחורי – 'להפסיד ל…' לא ברור לי. הרי כשאתה מנצח את x אתה מנצח אותו וכשאתה מפסיד, אתה מפסיד לו, לא מפסיד אותו.
רוביק עונה:
מי שמפסיד הוא סביל למי שמנצח אותו, אובייקט שלו, ולכן כמובן ש'מפסיד אותו' אינו מתאים כאן, אלא למצב שאדם מאבד או מפסיד דבר מה. על כן 'הפסדתי ליעקב' היא הצורה ההגיונית והמקובלת, תמונת ראי של 'יעקב ניצח אותי'.
8
רות לוין שואל/ת: האם האקדמיה ללשון מחייבת את מילית היחס "את" לפני מושא ישיר מיודע?
רוביק עונה:
מאחר שהשימוש ב'את' אינו מחויב דקדוקית אין בסיס לחייב אותו בתקנה, וגם לא מוכרת תקנה כזו. עם זאת הניסיונות לוותר על 'את' בעברית החדשה נחלו כישלון.
9
רות ליטאי יעקובי שואל/ת: בבלוג הספרייה הלאומית, "הספרנים", הופיע מאמר מאת חן מלול (17.5.22) בשם "אחת ולתמיד: מדוע חוגגים את ל"ג בעומר?" ובו מצאתי משפט: "הראשון לקשור את ל"ג בעומר עם העלייה להר מירון....הוא רבי חיים ויטל" - נאלצתי לקרוא פעמים אחדות כדי להבין. האם הצירוף הזה, "הראשון לקשור" (במקום "הראשון שקשר"), נכון?
רוביק עונה:
הנוסח יוצר צרימה מסוימת, אבל אין לפסול אותו. זהו מעין קיצור של "הראשון שנהג לקשור". בסגנון רהוט ופשוט עדיף כמובן "הראשון שקשר".
10
יהודית זאבי שואל/ת: האם נכון לומר: בעקבות כך? לדוגמה, היא מנסה לרזות, בעקבות כך היא אוכלת הרבה חסה.
רוביק עונה:
זו אינה טעות דקדוקית, שכן 'כך' משמשת גם ככינוי רמז, אבל האפשרות הזו לא משמשת ויש בה צרימה מסוימת. הביטוי המומלץ הוא 'בעקבות זאת'.
11
אריה שואל/ת: איך נכון לומר: לטפס על סולם? או - לטפס בסולם?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת במקורות והנאה היא 'לטפס בסולם'. 'לטפס על סולם' היא צורה דיבורית, אבל אין לפסול אותה. כך 'לאכול בסכין ובמזלג' נאה יותר, אבל 'לאכול עם סכין ומזלג', בהשפעה גרמנית, אינה שגיאה אלא דרך דיבורית.
12
בתיה שואל/ת: איך נכון לומר: כזה דבר או דבר כזה? כזה כאילו או כאילו כזה?
רוביק עונה:
'דבר כזה' מתאים לדרך המרכזית שבה שם העצם קודם לשם התואר או הכינוי שבא אחריו. עם זאת 'כזה דבר' אפשרי בלשון הדיבור. 'כזה כאילו' או 'כאילו כזה' הם ביטויי סלנג האופייניים לשנות התשעים, ואין לגביהם תקן לשוני.
13
אורנה שואל/ת: האם מבחינה לשונית מותר להשתמש בביטוי "בעבורי"? או שהדרך הנכונה היא לומר "עבורי" ללא הב'?
רוביק עונה:
הנושא שנוי במחלוקת כבר מימי הביניים. 'עבור' היא לדעת אברהם אבן עזרא טעות חמורה: "כל האומר עבור מן בעבור לא אכל מעבור הארץ". לדעת מדקדקים זו טעות קלה ואולי מותרת, והיו שסברו כי ב' הנגרעת נוספה מלכתחילה למילה המקורית 'עבור'. בלשון בן־סירא 'עבור' היא הדרך הרגילה. מילון אלקלעי העיר: "רצוי להימנע מהשימוש ב'עבור' במקום בשביל. מילון ההווה מאת שושנה בהט ומרדכי מישור קבע כי השימוש בצורה 'עבור' במקום 'בעבור' נחשב לא תקני. שורה תחתונה: גם 'עבור' וגם 'בעבור' משמשות ואין כל סיבה לפסול אחת מהן.
14
דור שואל/ת: מה יותר נכון להגיד על תינוק שהוריו נטשו אותו - שהוא ננטש על ידי הוריו, או ננטש בידי הוריו? האם שתי הצורות תקינות?
רוביק עונה:
התינוק ננטש על ידי הוריו. 'ננטש בידי הוריו' אינו טעות של ממש אבל השימוש מוזר.
15
ילנה שואל/ת: מה נכון: 'חולק על' או 'חולק ב' במשמעות "לא מסכים".
רוביק עונה:
הנכון: חולק על... אני חולק עליך. ב' אינה מילת יחס המצטרפת ל'חולק'. 'חולק איתך' – משתתף איתך.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >