שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
טל אלפסה שואל/ת: איך אומרים: אדחוף, או אדחף?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות.
17
נופר שואל/ת: אני רוצה לומר לנשוך בגוף ראשון עתיד. האם אומרים אנשוך או אנשך?
רוביק עונה:
למצב הפועל הזה ארבע אפשרויות תקינות: אֶנְשֹך, אֶנְשַך, אֶשֹּך, אֶשַּך.
18
מור לוגסי שואל/ת: איך נכון לומר : מלכות השערים היא לא המדד, או מלכות השערים הוא לא המדד?
רוביק עונה:
כאשר יש אוגד (הוא, זה וכדומה) בין שמות או צירופים שאינם מאותו מין, הבחירה היא על פי ההקשר, בדרך כלל על פי מה שרוצים להדגיש. במקרה זה 'מלכות השערים' גוברת, וכאשר האוגד מלווה בשלילה כמו במקרה זה, הדבר מחזק את הבחירה במרכיב הראשון.
19
אודיה שואל/ת: האם המשפט הבא כתוב בצורה נכונה? ''עובדי, תלמידי, מורי וצוותי הנהלת האוניברסיטה מוזמנים לטכס השקיית כוסית שיתקיים היום בשעות משתים-עשרה עד שתים-עשרה וחצי ברחבה המרכזית הנמצא ליד הקפטריה שתשופץ בעתיד הקרוב''.
רוביק עונה:
לכאורה המשפט תקין אבל יש להימנע מרצף נסמכים כזה בסמיכות, היוצר משפט מסורבל ומכוער. חלופות במקרה זה: "עובדי האוניברסיטה, תלמידיה, מוריה וצוותי ההנהלה מוזמנים..." והכי פשוט: "העובדים, התלמידים, המורים וצוותי ההנהלה מוזמנים...", ברור על פי ההקשר שמדובר במי שקשור לאוניברסיטה.
20
אפרת שואל/ת: "עלי לציין כי": האם המשפט תקין. הפסוקית היא פסוקית נשוא. עלי היא מילת יחס שלא יכולה להיות נושא, 'לציין' פותחת פסוקית מצומצמת.
רוביק עונה:
'עלי לציין' פירושו 'אני רוצה/מבקש לציין'. התחביר מתאר את השפה ומנתח אותה בפועל, אין לראות בכללים שונים שלו בסיס לקביעת תקינות.
21
חדוה נבון שואל/ת: מה נכון יותר, עומלת או עמלה, או שניהם?
רוביק עונה:
הצורה התקנית והנכונה היא עָמֵל, עֲמֵלָה וכדומה, כמו גָדֵל ולא גודל, קְטֵנָה ולא קוטנת, יָשֵן ולא יוֹשֵן.
22
עדנה ויג שואל/ת: איך נכון לומר: "שמח בכל תגובה", או "שמח לכל תגובה"?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות. רצוי בעתיד. 'אשמח לכל תגובה' הוא נוסח מזמין יותר מ'אשמח בכל תגובה'.
23
עופר שואל/ת: מה דעתך על הורדת אותיות החיבור במשפטים שקורה בשנים האחרונות. למשל, "ממשלת בריטניה הכריזה על חמאס ארגון טרור"? האם לא חסרה האות כ' לפני המילה "ארגון"?
רוביק עונה:
הגירסה בהשמטת כ' תקינה יותר ונאה יותר. כ' מייצגת דימוי, ופה מדובר בהצהרה ישירה. הצורה השלמה והמלאה: ממשלת בריטניה הכריזה כי חמאס הוא ארגון טרור.
24
שרגא שואל/ת: היה לנו ויכוח איך נכון יותר לומר, לא עושה כלום, או עושה כלום. אולי שניהם נכונים?
רוביק עונה:
כלום פירושו משהו, דבר. לא עושה כלום: לא עושה דבר כלשהו. עושה כלום: עושה דבר מה, שימוש לא מקובל. 'כלום' מופיעה תמיד בהקשרים שליליים ובמשפטי שלילה.
25
דוד ניר שואל/ת: אילו מבין הצורות הבאות הינה צורת ביטוי נכונה? לכיוון ה.. בכיוון אל... בכיוון ל..
רוביק עונה:
המילה 'כיווּן' הוראתה כיוון, ולכן המיליות ל' או אל המציינות כיוון מיותרות. הצורה הנכונה היא לכיוון ה... (או לכיוון באר שבע, לכיוון דרום ועוד, ולא 'לכיוון ל/אל באר שבע).
26
עודד סופר שואל/ת: איך נכון לומר: להעיר את תשומת הלב או להאיר את תשומת הלב?
רוביק עונה:
יש קרבה בין הערה להארה לא רק בצליל אלא גם במשמעות. במקרה שבשאלה 'העיר' הוא הפועל המתבקש, אבל אין לראות ב'האיר את תשומת ליבו' שגיאה.
27
אפרים אפשטיין שואל/ת: עשיתי טעות בדיבור, האח שלי "תיקן אותי" או "תיקן לי?"
רוביק עונה:
הפועל 'תיקן' דורש מושא ישיר. מתקנים 'משהו'. 'תיקן אותי' מכיל מושא ישיר ואינו דורש המשך: "אחי תיקן אותי ואמר לי איך להגות נכון". "תיקן לי' דורש את המושא הישיר החסר: "אחי תיקן לי את הגיית המילה", בדומה ל"החשמלאי תיקן לי את המזגן".
28
ארז הראל שואל/ת: האם בעברית נכון להגיד ביחס לגבר שנפטרה אשתו. אלמנה של האישה שמתה. או האלמן של האשה שמתה.
רוביק עונה:
נכון אבל מבלבל, שכן יש לומר אלמנָהּ באמצעות מפיק, שאינו מודגש בדיבור. עדיף 'האלמן של'.
29
רותי שואל/ת: השאלה שלי היא בנוגע לתחיליות והידוע שלהן. חוק אחד אומר שהא הידיעה מצטרף לתחילית כמו למשל: האי- שפיות, התת-אלוף. ומצד שני תשובה שניתנה לחברה שלי מהאקדמיה אמרה שאומרים: בר-המצווה, וברדיו אומרים תת-הזן ולא: התת-זן. מה החוק בנידון, והאם זה עניין של העדפה?
רוביק עונה:
שתי הצורות מקובלות, והחלטת האקדמיה היא שלא להתערב בשימוש שלהן. בהחלט עניין של העדפה, אם כי אני נוטה ליידוע הנסמך: החד-משמעי, התת-אלוף, מסיבת הבר מצווה ועוד.
30
אלי בן דוד שואל/ת: ההסבר על 'אותכם'/'אתכם' - מציג את השאלה הבאה. נאמר לי פעם (אני מודה: בעבר הרחוק מאד) שמילים המופיעות בתנ"ך, ונמצאות בשימוש יומי בפי כל, הן תקניות לחלוטין לא רק בזכות השימוש היומי בהן אלא בזכות קיומן בתנ"ך.. למה 'אותכם' המופיעה בתנ"ך לא תקנית לעומת אותו/אותך?
רוביק עונה:
בדרך כלל יש אכן נטייה להעניק תקינות לשימוש במקורות גם אם הוא חריג. במקרה של 'אותכם' זה לא כך, גם כדי לשמור על אחידות, וכן מפני ש'אותכם' מופיע במקרא רק פעם אחת, לעומת 300 הופעות של 'אתכם'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >