שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
שני שואל/ת: מה נכון לומר: יותר טוב או טוב יותר? כנ״ל ליפה מאוד או מאוד יפה.
רוביק עונה:
'יותר' ו'מאוד' המתייחסים לשם תואר הן מילות העצמה, מעצימים. על פי העברית הקלסית יש העדפה להציב את המעצימים האלה אחרי שם התואר: יפה מאוד, טוב יותר. בהשפעת שפות שונות שבהן המעצים בא לפני שם התואר, רווחת גם הצורת השנייה: מאוד מעניין, יותר יפה ואפילו "יותר עדיף". זו אינה שגיאה, אך יש למבנה הזה אופי דיבורי יותר.
242
דליה שואל/ת: איך נכון לכתוב, ומה ההבדל בין: "הכללים שקובעים שיש ל..." ל- "הכללים הקובעים שיש ל..." (ש' או ה'?)
רוביק עונה:
השאלה היא איזו מילית זיקה תופיע לפני פועל בבינוני: ש- או ה-. על פי יסודות הדקדוק העברי המקובלים במקורות, מילית הזיקה לפני פועל בבינוני היא הַ-, בעוד מילית הזיקה לפני פועל בעבר ועתיד היא שֶ-. בתנ"ך לפני בינוני תופיע כמעט תמיד ה': "נפש החיה הרומשת" בפרק א' בבראשית, או "העם ההולכים בחושך" בישעיהו, פרט לפעמיים בהן מופיעה במקרה כזה ש'. בתלמוד נוצרה כבר אי סדירות ואפשר למצוא את שתי הצורות: "גיזי צמר הבאות ממדינתן" (בבא קמא), מול "כל אדם שכועס" (פסחים). סגנון מוקפד בעברית החדשה מעדיף את הַ' לפני בינוני, אך שֶ- לפני בינוני איננה שגיאה.
243
חכמולוג שואל/ת: "לפני שעושים החלטות..." - האם נכון לומר 'עושים החלטות'?
רוביק עונה:
השאלה אינה אם זה נכון אלא אם זה רצוי. וזה אינו רצוי. 'עשה' הוא פועל גנרי המופיע שוב ושוב, לצורך או שלא לצורך, ועדיף להשתמש בפעלים ספציפיים או מדויקים יותר. במקרה זה: "לפני שמקבלים החלטות", או פשוט "לפני שמחליטים".
244
אופירה לביא שואל/ת: מה נכון לומר, נורה נדלקת ונכבית? לא נשמע לי נכון.
רוביק עונה:
'נדלקת' היא צורה תקינה ושגורה. 'נכבית' היא צורה דיבורית, אף כי יש לה שורשים במקורות. עדיף לומר בזכר: נדלק וכָבֶה, ובנקבה: נדלקת וכָבָה.
245
משה שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״זה מאבק חשוב״, או ״זהו מאבק חשוב״?
רוביק עונה:
המילים 'זה' ו'זהו' הם כינויי רמז המופיעים במקורות, ושניהם לגיטימיים. 'זהו' הוא חיבור של זה+הוא, כלומר, כינוי רמז+כינוי גוף, והוא נפוץ בלשון חכמים.
246
סמדר יפרח שואל/ת: האם נכון לומר במקום 'היא העבירה אותה כביש', 'היא החצתה אותה את הכביש'?
רוביק עונה:
הפועל 'החצה' מופיע אמנם בלשון התלמוד, אבל הוא קשור לחלוקה לשניים ולא למעבר. הדרך המדויקת תהיה: "היא עזרה (או סייעה) לו לחצות את הכביש".
247
דנה פורת שואל/ת: לפני ש... תקין ? אחרי ש... תקין?
רוביק עונה:
הצירופים תקינים וגם ותיקים. במדרש ילקוט שמעוני נכתב, למשל: "ועכשו גלוי וידוע, לפני שאמר והיה העולם, שפורענות גדולה עתידה לבא בדורנו". רש"י כותב: "אחרי שאמר לו המלאך", ועוד ועוד, בוודאי בעברית החדשה.
248
שלמה סמסונוביץ שואל/ת: בתפילת חזרת הש"ץ החזן אומר אחר הקדושה בנוסח אשכנז לדור ודור וכו', ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש לעולם ועד", ונחלקו הפוסקים איך צריך לומר "ושבחך". המשנה ברורה בשם הפרי מגדים כותב לומר ושִבְחך, ובספר מעשה רב מובא מהגאון מוילנא ע"י תלמידו רב חיים מוואלוזין יש לומר שְבָחַך. שאלתי ובקשתי היא, מצד השפה העברית, עם מי הצדק?
רוביק עונה:
שֶבַח היא מילה במשקל הסגוליים. הדרך הנהוגה היא שִבְחֵך, שִבְחֲךָ שִבְחו וכדומה. יתכן שיש מסורות חריגות, אך הדקדוק המקובל בעניין זה ברור. במילים במשקל קְטָל, כמו כְפָר, שְטָר, הנטייה תהיה : כְפָרו, שְטָרו, כְפַרְךָ וכדומה.
249
נעמא שואל/ת: האם תקני לומר "בעקבותם" וגם "בעקבותיהם"? אם לא, מה הביטוי התקני ומדוע?
רוביק עונה:
הביטוי התקני הבלעדי הוא 'בעקבותיהם'. 'עקבות' היא מילה ברבים. בכינוי הקניין יש למילים ברבים צורות משלהן השונות מהצורות ביחיד: ביחיד נאמר דרכו, דרכך, דרכם. ברבים: דרכיו, דרכיך, דרכיהם, ובהתאמה: עקבותיו, עקבותיך, עקבותיהם, ולא עקבותו, עקבותךָ, עקבותָם.
250
רחמים שואל/ת: איך נכון לרשום: נא בבקשה לרשום, או נא לרשום בבקשה?
רוביק עונה:
בשתי הצורות בשאלה יש כפילות מיותרת, מאשר ש'נא' ו'בבקשה' הם ביטויים נרדפים. האפשרויות הנכונות הן: "נא לרשום", "בבקשה לרשום", ובדיבור אפשר גם "לרשום בבקשה".
251
שירה להבי שואל/ת: רציתי לדעת איך יש לומר: להישמע ל... או להישמע ב.... האם ניתן לומר: להישמע לקולו או להישמע בקולו...
רוביק עונה:
אחרי הפועל 'נשמע' במשמעות של ציות תבוא בדרך כלל המילית ל': נשמעתי לממונים עלי, נשמעתי לקול הקורא לי. כך בספר נחמיה: "וַיְהִי כָּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְסַנְבָלָט" (נחמיה ו 1). המילית ב' תבוא במשמעות זו רק במסגרת הניב 'שמעתי (או שמע) בקולו של מישהו', וזאת על פי המקרא: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא 12).
252
בוזי שואל/ת: האם אומרים שלח לי הודעה או שלח אליי הודעה? ובאותו עניין, שלח אליי את הקובץ או שלח לי את הקובץ?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ואין ביניהן כל הבדל. המיליות ל' ואל' מציינות שתיהן כיוון, וניתן להחליף ביניהן.
253
בנצי שואל/ת: לעיתים ילדים וכן דוברי ערבית אומרים נתנתי. האם טעות? הרי פעם ככה דיברו, ואם מוצאים אסמכתא בתנך למילה אז היא מקובלת.
רוביק עונה:
הצורה 'נתנתי' אינה קיימת. בתנ"ך נמצא רק 'נתתי', האות נ' נבלעת בת'. ילדים נוהגים ליצור אנלוגיות לצורות השלמות, ולכן נשמע את 'נתנתי', אך זו כמובן שגיאה שיש לתקן.
254
אתי בן אור שואל/ת: כיצד נהוג לומר - מַתִּי או מַתְתִי (מלשון למות)?
רוביק עונה:
כאשר שני עיצורי ת' שהראשון שבהם בשווא נח באים ברצף הם נוהגים להתלכד. לכן אומרים מיתַמֵם (ולא מתְתַמם). הבעיה היא בכתיבה: רצוי לכתוב את המילה מתתי בשני ת' כדי למנוע אי הבנות (מתי נקרא כמו שם פרטי). כאשר הטקסט מנוקד אפשר לוותר על ת' אחת.
255
תומר שואל/ת: בתור בן קיבוץ לשעבר אני זוכר שבילדותי את המילה בגדים היינו הוגים כ-begadim. כשעזבתי את הקיבוץ נתקלתי בהרבה מאוד אנשים שהוגים זאת כ-bgadim, ואני מודה שזה נשמע לי מוזר. מהי ההגייה הנכונה של המילה?
רוביק עונה:
ההגייה של 'בגדים' קשורה לתופעה רחבה בהרבה, והיא מעמדו של השווא הנע בעברית המדוברת. לכאורה יש להגות שווא נע כחצי תנועת e, ולומר begadim, kevish, shemira. בעבר, למשל במבטא הייקי, זה נהגה כך באופן ברור. היום רוב השוואים הנעים נהגים כאפס תנועה, פרט לכמה עיצורים כמו מ', ל', נ', ר', וכמובן הגרוניות הזוכות לחטפים. גם ב' שייכת לתהליך, וכמעט אין לשמוע בה את השווא הנע. היום אין מתייחסים לסוגיה במונחים של נכון-לא-נכון אלא עוקבים אחרי ההתפתחות הטבעית של ההגייה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >