שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
שואל/ת: האם זה תקני לשלב שני זמנים במשפט כגון: "ביום שישי הבא יוצא סיור לגליל" במקום "יצא סיור לגליל", או "פעם הייתי אוכלת" במקום "פעם אכלתי"?
רוביק עונה:
שתי הדוגמאות מצביעות על תופעות שונות. בדוגמה הראשונה יש שימוש אופייני ומרגיז בשפת ההווה. אין כל סיבה לתאר דברים שקרו או יקרו כאילו הם מתרחשים עתה. זה פשוט מכוער. השנייה תקנית לגמרי: "היה" הוא כאן פועל עזר המצטרף בתפוצה רחבה לפעלים בבינוני כמו בדוגמה שהבאת. ראשית השימוש הזה כבר במקרא, כמו בפסוק "אני דניאל הייתי מתאבל", הוא נפוץ מאוד בתלמוד ("רבן גמליאל היה אומר"). מירי הורביץ בת-משה מציעה הבחנה נוספת: "השימוש בזמן הווה לציון עתיד, אפשרי בשפה הטבעית רק בהתקיים תנאי אחד: תנאי הוודאות. הווה אומר, יש ודאות אצל הדובר שהאירוע העתידי יתקיים. כך למשל, לא קבילים ולא תקפים יהיו ההיגדים 'מחר אני זוכה בפיס', 'בשבוע הבא אני נפצעת בתאונת דרכים', משום שאין ודאות, ולא יכולה להיות ודאות, בעניין התרחשותם של האירועים. מנגד, קבילים ותקפים יהיו ההיגדים 'בקיץ אני נוסעת לארה"ב', 'ביולי אני מתחתנת', 'אני נכשלת בבחינה בלשון בסוף הסמסטר', משום שיש ודאות (גם אם היא עשויה להימצא מתבדה) אצל הדוברת באשר להתרחשות האירועים. מלבד זאת, שימוש בהווה לציון עתיד לעולם מלווה בציון זמן ('בשבוע הבא', 'ביולי', 'מחר' וכו'). אות הוא שאין כאן רשלנות של הדוברים, אלא התכוונות של ממש: עתיד ודאי".
602
דנה ניצן שואל/ת: אני וחברה שלי נכנסנו לאוטו ואמרתי לה: "אני צריכה להתחגר". היא תיקנה אותי ואמרה שצריך לומר: "אני צריכה לחגור". איך נכון להגיד? "
רוביק עונה:
"אני צריכה לחגור" היא צורת קיצור של "אני צריכה לחגור את עצמי", המקבילה לצורת התפעל: להתחגר. אפשר לראות ב"לחגור" גם את השימוש המקראי "ללבוש חגורה" כמו בפסוק "אל יתהלל חוגר כמפתח", כך ששתי הצורות נכונות.
603
דקלה שואל/ת: כיצד יש לומר: חביתת-יָרָק או חביתת-יֶרֶק?
רוביק עונה:
בתנ"ך יש הבחנה. יָרָק הוא פרי האדמה (כמו ב"ארוחת יָרָק" ו"גן יָרָק"), ויֶרֶק הוא כינוי כללי לצמחייה ירוקה, כולל עשבים וצמחי בר. בעברית החדשה יֶרֶק הוא פרי האדמה, ויָרָק נחשבת מילה מליצית. אז שתי המילים נכונות, אבל יש להתחשב בלוקיישן, ואצל מוכר הסביח רצוי בהחלט לבקש חביתת יֶרֶק.
604
הדר שואל/ת: "אני עובדת עם ילדים קטנים, ואנו מנסות להקפיד על עברית נכונה: לאחרונה עלתה השאלה איך נכון לומר אני קולפת תפוז או מקלפת תפוז"?
רוביק עונה:
והתשובה היא, גם וגם. "קולפת" נשמעת גבוהה ו"נכונה" יותר, "מקלפת" נחשבת היום דיבורית יותר, אבל בתלמוד קיימות שתי הצורות ללא היררכיה.
605
זעפרן מבאר שבע שואל/ת: איך נכון להגות את שמה של התולעת השמנמנה 'שלשול'? מילון ספיר תומך בפתח (שַלשול), ואילו מורפיקס ורב מילים מצדדים בחיריק (שִלשול).?
רוביק עונה:
יש אכן שתי חלופות לשמה של התולעת: שִׁלְשׁוּל, וכן שַׁלְשׁוֹל (בפתח ובחולם!). בתלמוד מופיעה הצורה הלא מנוקדת, שלשול. כדי להבחין בין התולעת החפה מפשע לבין יציאת המעיים הנוזלית קבעו זואולוגים את ההגייה שַׁלְשׁוֹל. עזריה אלון מעיד שהוא משתמש בהגייה הזו, אך יש לומר שהיא אינה נפוצה, ובציבור הרחב, וגם בין הזואולוגים, נשארה התולעת בשמה הריחני יותר, שִׁלְשׁוּל.
606
חדוה קולן שואל/ת: איך נכון לומר, "אני לא חושב/ת שאלך מחר לסרט", או "אני חושב/ת שמחר לא אלך לסרט"?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להעדיף את אחת הצורות עקב סדר המילים. נראה שהאפשרות הראשונה מושפעת מהאנגלית, על פי הנוסח "I don’t think that…", ואולי לכן הדרך הזו מעוררת הסתייגות. שתי הצורות הן משפת הדיבור, ואם נעביר אותן למשלב גבוה יותר נגלה שאינן מהוות בעיה. "אני סבור שהמהלך לא יצליח" מול "אינני סבור שהמהלך יצליח".
607
חיים בן צור שואל/ת: היום שמעתי בשיר ברדיו "חלמתי אותך". האם זה נכון לומר כך, או יש לומר "חלמתי עלייך"?
רוביק עונה:
אין שום פסול ב"חלמתי אותך", והוא תואם את מהות החלום, שהוא מעין קיום במציאות חלופית.
608
חיים מחדרה שואל/ת: בשילוט של מוסדות רבים רשומות שעות קבלת הקהל באופן הבא: 08:30-18:30, והכוונה החל מהבוקר עד הערב. האם סדר המספרים נכון?
רוביק עונה:
המדור עסק בסוגיה בעבר. האקדמיה קבעה שרצף מספרים המייצגים טווח, כמו עמודי ספר, תאריכים ושעות ייכתב מימין לשמאל ולא משמאל לימין. הנטייה הטבעית היא להציג את הרצף משמאל לימין מאחר שמספרים נעים משמאל לימין גם בעברית. התוצאה היא חוסר עקביות וגם בלבול. בחניון גדול נכתב שאחת הכניסות תהיה סגורה בין השעות 0800-2200 עקב עבודות, ועד היום אין החונים יודעים אם הכוונה לשעות היום או שעות הלילה. רצוי במצבים כאלה לפרט: מ-0800 בבוקר עד 2200 בלילה, או להיפך.
609
חיים פרזנטה שואל/ת: במדור נכתב (10.8): "אבעבועות רוח נוצרות כתוצאה מהצטננות (רוח קרה), אם כי גם לה גורם נגיף". משפט זה החזיר אותי כ-61 שנה לאחור. עדיין מהדהד באוזני קולו הרועם של המורה ד"ר יחיאל בן נון: אין לומר "אם כי", אלא לבחור בין "אף כי" ל "גם כי". האם הד"ר המכובד צדק?
רוביק עונה:
על "אם כי" נשפכו מילים רבות, בעיקר בטענה שיש כאן כפילות, שכן במקרא "אם" ו"כי" שתיהן מילות ויתור. במקרא מופיעים גם הצירופים "אף כי" ו"גם כי" כביטויי ויתור, ולאלה התכוון המורה הנכבד. אלא ש"אם כי" ניצחה את כל אלה בעברית החדשה כבר מימי ראשית תחיית הלשון. השימוש בה מתגלגל אל שיר של יהודה הלווי בשורה "ואם כי לא שלום שלם יבוקש ". הבלשן ניסן ברגגרין טוען שאין כאן כפילות, שכן "כי" אינה מופיעה בצירוף כמילת ויתור, אלא כמילת זיקה המקבילה ל"שֶ" הנהוגה בתלמוד.
610
חיים רותם שואל/ת: "המשטרה מחפשת אחרי...". האם לא עדיף "מחפשת את..."?
רוביק עונה:
הצורה "מחפש אחרי" מופיעה במשנה ("שאין הכלב יכול לחפש אחריו", פסחים ב ג). היא מושפעת גם מאנגלית look after)), ומדגישה את גורם המעקב השיטתי, בעוד "מחפש את" מתייחס לחיפוש סתם.
611
שואל/ת: מהי המילה הנכונה לתיאור פעולת חניית הרכב - חניתי או החניתי?
רוביק עונה:
תלוי בהקשר. "חניתי ברחוב אחד העם" תקין (אף אם בלתי אפשרי). "החניתי את הרכב באבן גבירול" תקין (אך אינו אלא חלום). המשפט "החניתי ברוטשילד", הוא עוד דוגמית לשיטת העצלנים הישראלית.
612
יואב שואל/ת: י "יש לי ויכוח עם חבר, האם אומרים 'קיבלתי שיעור מאלף' או 'קיבלתי שיעור מעלף'"?
רוביק עונה:
לא, יואב, אין כאן "גם וגם". בשיעור המאלף למדת משהו שלא ידעת. בשיעור המעלף התרגשת, כי הוא היה מהמם, מדהים והורס להתעלף, שלא לומר, למות.
613
יואב ממודיעין שואל/ת: השימוש בצירוף המילים "על אודות" רווח מאוד בשנים האחרונות. האם אין מדובר בתוספת מיותרת, בדומה לשיבושי לשון מקובלים נוספים כגון "בסך הכל הכללי"? "
רוביק עונה:
על אודות" היא הצורה המקראית. "אודות" פירושה דברים, עניינים, ולכן משפט כמו "דיברנו על אודות יעקב" פירושו "דיברנו על דבריו וענייניו של יעקב". מאחר ש"אודות" אינה בשימוש מחוץ לצירוף, היא החלה להיתפס כמילת יחס עצמאית הנרדפת ל'על', וכך נולדה האפשרות "דיברנו אודות יעקב", שאין לה בעצם משמעות, אלא אם כן מקבלים שהיא קיבלה משמעות חדשה. בכל מקרה "על אודות" הוא צירוף תקני אך ארכאי. ד"ר ראובן סיוון כותב בלקסיקון לשיפור הלשון כי השימוש ב"אודות" ובוודאי ב"על אודות" אינו שגיאה, אבל עדיפה הצורה הפשוטה: "דיברנו על יעקב". המדור מסכים אתו בשתי הקביעות.
614
יובל מחיפה שואל/ת: האם מותר לומר "את" לאחר "יש"? בביה"ס למדנו שאסור לומר "יש לי את הספר". האם כולם משבשים, או שהצורה כבר הפכה לחלק מהעברית הרשמית?
רוביק עונה:
"יש לי את" היא דוגמה לצורה שהשתרשה שאינה תואמת את כללי התחביר, אבל היא נפוצה כל כך שכל מה שנדרש לה הוא אישור בדיעבר. הסיבה לשיבוש היא שאנחנו סבורים בטעות ש"הספר" (או כל שם עצם אחר) במשפט הזה הוא מושא, בדומה ל"תן לי את הספר", ולכן "את" מתבקשת כאן לפני "הספר". ואולם, "הספר" אינו המושא אלא הנושא של המשפט הזה, "יש" הוא הנשוא ו"לי" הוא המושא, ולכן, לפי הספר, אין להכניס כאן "את".
615
יותם גזית שואל/ת: אי אפשר להתעלם מהשימוש הגורף בביטוי "הולך ל-" כצורת עתיד בעברית. "אתה מה-זה הולך להנות במלון", "אני הולכת להצטער על זה", וכו'. האם הצורה הזו תקינה?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית נפוצה שמקורה באנגלית, שבה going to הוא פועל עזר שפירושו 'עומד לעשות משהו'. I'm going to buy a watch, אני הולך לקנות שעון.