שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
שמעון בוגן שואל/ת: לרבע את המעגל - אין קל מזה. פשוט עוברים מעברית לאנגלית, מכיכר ל-square. הכיצד?
רוביק עונה:
הביטוי 'לרבע את המעגל' התגלגל משפות שונות. אנגלית: square the circle. גרמנית: die Quadratur des Kreises. צרפתית: la quadrature du cercle. הניב מתייחס להוכחה המתמטית הקובעת כי לא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון. אגב, הצורה המקובלת 'לרבע את המעגל' שגויה, שכן 'מעגל' הוא הקו המקיף את העיגול. העובדה שכיכר באנגלית היא 'ריבוע' – square – קשורה במבנה הריבועי המקובל של כיכרות באזורים רבים באירופה, ואין לה קשר למעגל או לעיגול. גם 'כיכר' העברית היא במקורה מונח גיאוגרפי ולא גאומטרי.
2
אפרת נחום שואל/ת: מדוע דווקא הפועל "חטף" משמש בביטוי "חטף סטירה"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: כאפּן קלעפּ (חטף מכה), ומכאן גם חטף סטירה, חטף זבנג ועוד. ביחס לגלגול הניב ביידיש ניתן להניח שהכוונה לפעולה האלימה והמהירה של המכה, שאותה חש המוכה. בעברית נוצרה הצורה האקטיבית: החטיף מכות, או בקיצור 'החטיף'.
3
דני גודמן שואל/ת: מה נכון לומר, ארה"ב הן או ארה"ב היא? מתי נקבע המונח הזה ומדוע ארץ לידתי אינה נקראת בעברית "המדינות המאוחדות?"
רוביק עונה:
ארצות הברית היא מדינה בהתייחסותה לשאר העולם, והמין שלה נקבה יחיד. לא נאמר "ארצות הברית הצביעו באו"ם..." כי אז אנחנו חוזרים מאות שנים לאחור. לגבי עצם השם, בימי תחיית השפה היו שהלכו בעקבות השם האנגלי ואחזו באמת בשם "המדינות המאוחדות" הקרוב למקור. השם שהתקבל בעברית, "ארצות הברית", מוקדם יותר ומופיע בכתבי מנדלה מו"ס כבר בשנת 1868. הוא מדויק פחות, אבל יש לו ערך ספרותי נאה, ובכל מקרה אין מתווכחים עם הצלחה.
4
ראובן פרומר שואל/ת: "לכל מלוא העין" מתייחס אל חוש הראייה. מה יהיה הביטוי ההולם עבור השמיעה. תחליף ל"לכל מלוא האזן"?
רוביק עונה:
הנוסח תלמודי הוא 'הקול נשמע [או הולך] מסוף העולם ועד סופו', למשל: "מה גבריאל שהוא אחד מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות שעומדים לפניו, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו..." (אבות דרבי נתן). אפשר גם: 'קולו נשמע למרחוק', 'קול ברמה נשמע' ועוד.
5
רונית הורביץ שואל/ת: 'עשה חברים', האם לדעתך יש לצאת נגד האימוץ הזה מאנגלית או שנתרגל אליו ואפילו לא נשים לב להיותו מאומץ? כי במקורות יש 'עשה לך רב וקנה לך חבר', חברים קונים ורב עושים... או שדין חבר כדין רב וזה לגמרי תקין.
רוביק עונה:
'עשה חברים' הוא אמריקניזם. בפני עצמו בתרגום מאנגלית אין פסול, וכמו כן יש בעברית ניבים רבים עם הפועל 'עשה'. אני מודה שגם לי הביטוי צורם אבל קשה לטעון שאינו תקין. 'קנה חברים' בוודאי עדיף, אבל כמעט ואין משתמשים בו.
6
שלומית שואל/ת: מהו הפירוש של הביטוי "זקנתו מביישת את נעוריו (בחרותו)"? האם הכוונה לאדם בהפכו לסיעודי/סנילי/דמנטי וכיו"ב, כך שאינו שולט במעשיו ובדיבוריו, או לאדם שאופן התנהגותו המודע הינו בניגוד למקובל, או סותר את מעשיו והישגיו בצעירותו?
רוביק עונה:
אין מדובר בניב הזה בסניליות, אלא במי שבגיל צעיר זכה לכבוד ותהילה, אבל במעשיו ודיבורו בגיל מבוגר הוא גורם ללעג או לבוז. המקור, על דרך השלילה (או החיוב במהותו), במסכת סוכה בתלמוד: "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו – אלו חסידים ואנשי מעשה".
7
שמעון בוגן שואל/ת: האמירה "כורעת ללדת" אולי קורעת מכאב, או מצחוק, אבל בטוח שאפשר לספק ביטוי יותר עכשווי?
רוביק עונה:
מקור הניב במקרא ("ותכרע ותלד") ובהמשך בלשון חכמים. בתקופת המקרא הייתה צורת הלידה הנפוצה והמקובלת בכריעה, והיה אף כיסא מיוחד שהיה תומך ביולדת. האם לשנות את הניב כיוון שתנוחת היולדת השתנתה? ניבים שומרים על המשמעות גם אם ניתוח מילולי שלהם נראה לעיתים ארכאי, ובעיניי יש בכך דווקא עדות לחיוניות לשונית.
8
גדעון פלוסר שואל/ת: לאחרונה התחלתי לראות בעיתונות הכלכלית (אני נזון בעיקר מ"מארקר") שימוש בביטוי "נקודות אחוז" במקום "אחוזים" (התשואה למניה הייתה 8 נקודות האחוז"). זה נראה לי כאמריקניזם ("percent point") וכפילות מיותרת. האם יש סיבה לשונית לשימוש בביטוי?
רוביק עונה:
לשימוש ב'נקודות אחוז' (ולא 'נקודות האחוז' שהוא לכאורה חלק מן האחוז) בהבדל מ'אחוז', יש משמעות מתמטית ופיננסית חשובה. שני המונחים מתייחסים ליחס בין אחוזים. למשל, היחס בין 40 אחוזים (של תחום כלשהו, סטטיסטי או פיננסי) לבין 44 אחוזים הוא 10 אחוזים, אבל 4 נקודות אחוז. בתחום הפיננסי זהו מונח חשוב בניהול סיכונים, ובהשוואות סטטיסטיות הוא מעניק למספרים משמעויות שונות. למשל, אם אחוז המתחסנים באוכלוסייה עלה מ-70 אחוז ל-80 אחוז מכלל האוכלוסייה בתקופת זמן כלשהי, העלייה היחסית באחוזים היא כ-14 אחוזים, העלייה בנקודות – 10 אחוזים.
9
צופית גפן שואל/ת: חול המועד או חול ומועד?
רוביק עונה:
'חול המועד' הם ימי החול שבין החג הראשון והשני בפסח ובסוכות. 'חול ומועד' הוא מונח גנרי המציין את כל ימות השנה, ומבדיל בין ימי החול לימי שבת ומחג.
10
משה פודר שואל/ת: כשאני שומע את דובר המשטרה מצהיר: "אנחנו נגיע לחקר האמת", אני רואה בכך משום נדבך נוסף בחומת הנלעגות השפתית המשטרתית. האמנם? המאשר אתה את "ראייתי" זו? אני חושב שכבר מרגע שהשוטר החל במלאכת החקירה הוא בבחינת "חוקר". לכשישלים את החקירה, או אז הוא יגיע אל האמת.
רוביק עונה:
אינני רואה כל נלעגות בביטוי הזה והוא אפילו נאה. 'ירד לחקר...' או 'הגיע לחקר...' משמש בעברית במשמעות הבין דבר מה, הגיע לשורש העניין. זאת אולי בהשפעת הביטוי המקראי הנאה 'חִקְרֵי לב' מברכת יעקב, דברים המתרחשים במעמקי הנפש.
11
נדב שרי שואל/ת: מה שמפריע לי בנוגע לציון ימי השבוע הוא כשבמודעות או בשפת הדיבור כותבים ואומרים 'ביום שבת' במקם בשבת, שהרי בניגוד לראשון, שני וכו', המילה שבת משמשת אך ורק לציון יום המנוחה השבועי. מה דעתך?
רוביק עונה:
'יום השבת' מופיע עשרות פעמים במקרא, בין היתר בעשרת הדיברות: "זכור את יום השבת לקדשו".
12
אורן שואל/ת: האם הברכה 'גמר חתימה טובה' היא שיבוש של ברכה אחרת? אולי המקורית או משפחה אחרת? אם המילה טובה, מתייחסת לגמר, אז המילה צריכה להיות טוב, גמר חתימה טוב. מה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
'גמר חתימה טובה' נטבעה על ידי החת"ם סופר מן המאה ה-19: "ה' יגמור בעדו גמר חתימה טובה". נראה שהכוונה היא שהחתימה תהיה טובה, כלומר, שאדם ייחתם לחיים ולא למיתה. בכל מקרה, הברכה הפכה למטבע לשון שאין לפרק אותו או לבדוק בציציותיו.
13
גל שואל/ת: אחד הטורים באתר עוסק בגלגולי הפופיק. שם ראיתי ביטוי שהצחיק אותי מאוד - לפי הפופיק יודעים מה גודל תרנגול הודו. על מה בדיוק אומרים ביטויים כמו הנ"ל?
רוביק עונה:
משמעות הפתגם היידי היא שפריט או רכיב מסוים של דבר מה מעיד על הדבר כולו, אפשר להסיק ממנו מסקנה על הדבר השלם. לפי התנהגות באירוע מסוים אפשר ללמוד על אופיו של אדם, לפי שורה בודדת אפשר ללמוד על איכות שיר, וכדומה.
14
עופר שואל/ת: מדוע רק בעברית נקרא התיק לאנשי עסקים "ג'יימס בונד"?
רוביק עונה:
לא רק בעברית. התיק נקרא Attaché case, והוא מעוצב על פי הדגם שתיאר איאן פלמינג בסרטי ג'יימס בונד, שאומץ אחר כך לסדרת הסרטים, ולכן יש קוראים לו גם Bond Attaché, ובעברית תיק ג'יימס בונד.
15
רינה ברקת שואל/ת: מדי פעם אני נתקלת בביטוי "בת זוגתו" לאשה שנלווית לגבר. בחידוני עברית למיניהם אומרים לי שנכון לומר גם בת זוגו וגם בת זוגתו. להבנתי - בת זוגתו היא הבת של האשה שאיתו ולא האשה עצמה. נכון לומר: זוגתו או: בת זוגו, אבל לא בת זוגתו. האם הצדק איתי?
רוביק עונה:
הצדק אתך לגמרי: "עשיתי אהבה עם בת זוגתי', למשל, יכול להביא גבר לבית המשפט. 'בת זוגתי' התפשט כאש בקצה קוצים ונראה שהמערכה אבודה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >