שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יואב שטיינמן שואל/ת: אודה אם תתייחס לביטוי "יוצא נגד", כמו בדוגמאות הבאות המגיעות מעולם התקשורת: "הנשיא ריבלין יוצא נגד החלטת בית הדין בהאג", "חתן פרס נובל לכלכלה יוצא נגד נפתלי בנט", "בעלי ג'פניקה יוצא נגד המסעדנים". אני חייב להגיד שאני לא סובל את הביטוי הזה ומעדיף - התבטא נגד, או "הביע התנגדות" או כל דבר אחר. הייתי רוצה לדעת מה המקור של הביטוי, האם השימוש בו נכון ולמה הוא כ"כ נפוץ?
רוביק עונה:
הפועל 'יצא' משמש בעברית החדשה גם במשמעות התנגד, התעמת, ומכאן 'יצא נגד', ובסלנג 'יצאתי עליו' – התעמַתּי אתו. מאחר שהשימוש בצירוף נפוץ ושקוף אין בשום דרך לראות בו ביטוי 'לא נכון'. לגבי מקורו, יש רמז לכך בביטוי המקראי 'לצאת חוצץ', וכן בכמה פעלי יצא (ארויס--) ביידיש.
2
שדמה קדר שואל/ת: בביטוי "ערב רב" - למה מיוחס ה"רב"? לכמות של האנשים או לכמות המגוון שלהם?
רוביק עונה:
פשוטו של הצירוף מעיד שמדובר באנשים רבים. הופעת 'ערב' מספיקה לייצג את המגוון. על פי חוקר לשון המקרא מן המאה ה-19 אברהם גייגר, הצירוף הוא במקורו מילה אחת, עֶרֶבְרַב, בהוראת התערבבות.
3
אלי בירנבאום שואל/ת: ראיתי באתר הכנסת את המשפט "לכל אחד יש את השבת שלו". אמנם שם באמת היה מדובר על "שבת" ו"חוק המרכולים". האם ניתן להשתמש בו באופן כללי, ומה המקור?
רוביק עונה:
זה אינו מטבע לשון אלא צירוף חופשי המייצג תפיסה פלורליסטית ביחס לשבת. יתכן שיש כאן השראה של השיר הפופולרי "לכל אחד יש את האחת שלו".
4
יורי מור שואל/ת: אני מכיר את ה-ו' ההיפוך, אשר (במקרא) הופך את הפעלים מעתיד לעבר - וַילך, וַיאמר. במהלך כתיבתי נתקלתי בביטוי "לי נקם ושילם" (דברים לב, לה), אותו הסופר הרוסי לב טולסטוי בחר בתור מֵימרָה (Epigraph) לספרו המפורסם "אנה קרנינה". בתרגום לרוסית הפועל "שילם" (שהוא בצורת העבר) הפך לעתיד. האם במקרה זה יש לנו ו' ההיפוך, שהופך פעלים בעבר לפעלים בעתיד?
רוביק עונה:
'נקם ושילם' אינם פעלים אלא שמות עצם נרדפים שמשמעותם נקמה. המקור המלא כאמור בספר דברים: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם". תרגום הצירוף השמני הזה לצירוף פעלי מוזר.
5
מאיה שואל/ת: אני מנסה להבין את מהות המונח "תרגומי שאילה", ואני תוהה אם כל ביטוי שתורגם ישירות לעברית נחשב לתרגום שאילה? אולי רק כאלו שנכנסו כערך מילוני? מה דין ביטוי כמו "אתגר ישיר" (שמצאתי בתרגום ספר ואני מניחה שהגיע מהמונח direct challenge)? האם מדובר פשוט בתרגום גרוע? או האם מדובר בתרגום שאילה?
רוביק עונה:
'תרגום שאילה' מתייחס למטבעות לשון וניבים, כלומר, לצירופים המכונים גם 'כבולים'. תרגום של צירוף חופשי הוא פשוט תרגום. יש קטגוריה של צירופים שהם בדרגת כבילות נמוכה. 'אתגר ישיר' מכל מקום נראה כצירוף חופשי ואינו תרגום שאילה.
6
אלי בירנבאום שואל/ת: מתי משתמשים ב'בּוֹ זְמַנִּית' ומתי ב'בּוֹ בַּזְּמַן'? האם יש הבדל ביניהם?
רוביק עונה:
'בו זמנית' מתייחס לשתי פעולות הנעשות או מתרחשות בעת ובעונה אחת ובמכוון. 'בו בזמן' מתייחס לשני אירועים שהתרחשו באותו זמן, אך לא נדרשים ביניהם קשר או כוונה תחילה. "דיברתי בטלפון וטיגנתי את החביתה בו זמנית"; "המנהיג דיבר על פיוס לאומי, ובו בזמן התרחשו מהומות בערים המעורבות".
7
אורי לאור וישי שואל/ת: מה פירוש הביטוי חפטי מראדה?
רוביק עונה:
חַבְּתִי (חַפּתי היא הגייה ישראלית) פירושה בערבית: הגולה שלי, בעקבות חַבֶּה: גרגר או גולה. הקריאה מאפשרת לנקות את שטח הקליעה או להציב את הגולה על גבעה קטנה. חַבְּתִי (הגולה שלי) מַרָאדֶי (רצוני); גם: "חַבְּתִי חַבּוּרֶס" (איסוף גולה שהשחקן פגע בה בדרכו); "חַבְּתִי כּוֹל" (איסוף גולות שהשחקן פגע בהן בדרכו). הביטוי המלא: 'חפתי מראדי, בּאבּ אל יאש', מזכה בהנחת הגולה על גבעה.
8
מרי שואל/ת: אמרתי לבן שלי ''אתה כבר לא אפרוח, אתה כבר חמור גדול'' הדבר נאמר בהרבה אהבה והילד נעלב. אנא הסבר לנו שזה רק ביטוי.
רוביק עונה:
מרי יקירתי, הדרך לגהינום (או לעלבון) רצופה בכוונות טובות. 'חמור', למרבה הצער, משמש בשפות רבות במשמעות טיפש, עקשן או שניהם יחד, ולכן הביטוי 'אתה כבר חמור גדול' יצא משימוש, ובצדק.
9
שי שואל/ת: מה הם "אגסי כל נדרי" שמופיעים בספרים של מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם ועוד?
רוביק עונה:
בהווי העיירה היהודית, אלה הם האגסים המבשילים בקיץ ומגיעים לשווקים בחגי תשרי. חיים נחמן ביאליק מסביר בסיפורו "מאחורי הגדר": "השנה, למשל, נתגבר העלוב והביא לאחר ייאוש כמאתיים אגסי 'כל-נדרי'. באגסים הללו נתן נֹח את עיניו, ומראש חֹדש אלול ועד ראש השנה, ימי הבִּכּוּרים של אלו, כולם נפלו בידו".
10
אבישי טופול שואל/ת: המקבילה העברית ל-by heart היא 'ללמוד בעל פה'. האם בעל פה רומז על אדם שהוא הבעלים של פיו, או ללמוד בעל פה הכוונה שהדברים שגורים על פיו? הקשר בין ה-ב ל-על לא כל כך ברור לי.
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'בעל פה' הוא בחז"ל: "מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, אחד בכתב ואחד בעל פה" (ספרא בחוקותי ב ח). מכאן המושג 'תורה שבעל פה'. המשמעות היא שהדברים ניתנו בדיבור, באמצעות הפה, או 'על פה', בניגוד ל'כתב', ומכאן 'בכתב' לעומת 'בעל פה'.
11
תומר שפירא שואל/ת: שמעתי ממרצה שיש קשר בין "טיפול נמרץ" לבין המילה "מריץ'" בערבית, כלומר טיפול באדם חולה, ולא נמרץ מהשורש מר"צ. לא מצאתי לכך אסמכתא ראויה במרשתת, האם זה נכון?
רוביק עונה:
לטענה אין שחר. הצירוף 'טיפול נמרץ' משמש בעיתונות העברית כבר משנות השלושים של המאה הקודמת בנושאים שאין להם קשר למחלה ולבתי חולים. כך בידיעה מ-1948 על העלאת עולים מקפריסין נמסר כי "האישור ניתן לאחר טיפול נמרץ מצד שר העלייה". בבתי החולים הצירוף התקבל כתרגום של intensive care, והוא משמש משנות החמישים.
12
אודי שואל/ת: אשמח לדעת על החלופה העברית שגיליתי למד הקילומטראז' הלועזי - "מד האוּץ". מה האטימולוגיה שלו, מהן הצורות המרכיבות אותו, מתי נטבע, ומדוע לדעתך הוא לא נפוץ כל-כך בשפת היומיום?
רוביק עונה:
אוץ הוא מן השורש או"ץ, הקשור בריצה ובמהירות. מד האוץ – מד הריצה של המכונית, והוא הספידומטר. מכאן גם מֵאוֹץ (ספרינט), אצן (ספרינטר) ועוד. מד הקילומטראז' (מד נסועה) הוא האודומטר, ומד סיבובי המנוע - טכומטר. בדרך כלל דווקא בתחום הרכב יש הטמעה חלקית מאוד של מונחים עבריים, כולל גם 'נסועה' עבור קילומטראז'. הסיבה נעוצה בהרגלים הנהוגים בעולם המוסכים והרכב.
13
עידית לוי שואל/ת: האם "הוא-הא" (עשה "הוא-הא" מכל דבר קטן...) נחשב סלנג?
רוביק עונה:
בהחלט. המילה שייכת למילות הקריאה הרבות בסלנג, כקריאת התלהבות ועידוד, כמו בקריאה המפורסמת אחרי הניצחון על צסק"א. הביטוי 'עשה הו הא' כמו הקריאה עצמה מגיעים מיידיש: הו-האַ פירושו בשפה זו שאון והמולה; המילה מופיעה גם באנגלית במשמעות דומה: hoo-ha, קרוב לוודאי בהשפעת יידיש.
14
דן שריזלי שואל/ת: מדוע אנו משתמשים במונח "קבלת החלטות"? החלטות מחליטים ולא מקבלים. האם הצורה נכונה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: אָננעמען אַ באַשלוס. בשפות אירופה מקובל גם הצירוף 'לקח החלטה', ויש קרבת משמעות בין לקח וקיבל. בכל מקרה, צירוף נפוץ, מקובל ושקוף הוא נכון מכל בחינה.
15
יוסי חורב שואל/ת: קיים ביטוי האומר שכל הכסף שבעולם לא ישכנע אותי לעשות משהו. זכור לי משהו מעין: "כל זהב סין לא יזיז אותי מדעתי". או שמא: "כל אוצרות סין לא יספיקו לשינוי דעתי". אני מניח שאני מתבלבל פה עם "אוצרות סין" או "זהב סין" או, לפי חיפוש ב "גוגל" מדובר ב"אוצרות כוש"? אהיה אסיר תודה להעמדת הביטוי על דיוקו. או, שמא כלל אינו קיים?
רוביק עונה:
ככל הידוע זה אינו מטבע לשון מקובל אלא צורת ביטוי עם גרסאות שונות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >