שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דן שריזלי שואל/ת: מדוע אנו משתמשים במונח "קבלת החלטות"? החלטות מחליטים ולא מקבלים. האם הצורה נכונה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: אָננעמען אַ באַשלוס. בשפות אירופה מקובל גם הצירוף 'לקח החלטה', ויש קרבת משמעות בין לקח וקיבל. בכל מקרה, צירוף נפוץ, מקובל ושקוף הוא נכון מכל בחינה.
2
יוסי חורב שואל/ת: קיים ביטוי האומר שכל הכסף שבעולם לא ישכנע אותי לעשות משהו. זכור לי משהו מעין: "כל זהב סין לא יזיז אותי מדעתי". או שמא: "כל אוצרות סין לא יספיקו לשינוי דעתי". אני מניח שאני מתבלבל פה עם "אוצרות סין" או "זהב סין" או, לפי חיפוש ב "גוגל" מדובר ב"אוצרות כוש"? אהיה אסיר תודה להעמדת הביטוי על דיוקו. או, שמא כלל אינו קיים?
רוביק עונה:
ככל הידוע זה אינו מטבע לשון מקובל אלא צורת ביטוי עם גרסאות שונות.
3
עופר שואל/ת: מהיכן הגיע לעברית הביטוי 'הדקה התשעים'. לפחות במולדת הכדורגל אינו קיים ומוזר שדווקא בארץ משתמשים בביטוי מעולם זה.
רוביק עונה:
אכן, הביטוי אינו מוכר בשפות אחרות, יצירה ארץ-ישראלית. באנגלית, למשל, אומרים 'השעה האחת עשרה'. בשפת שומרי המצוות אומרים 'דקה לפני השקיעה' בהתייחסות להנחה בהולה של תפילין.
4
אבי פוספוס שואל/ת: בביטוי דברים "ברומו של עולם", מה מקור הרום?
רוביק עונה:
המקור במסכת ברכות: "אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן". רומו של עולם הוא המקום הגבוה והחשוב ביותר, מטפורית.
5
גל שואל/ת: אני לא זוכר באיזה ספר זה מופיע, אבל נזכרתי פתאום בביטוי מקראי "משתין בקיר". הוא מגיע בתור חלק ממשפט, אך לצערי שכחתי את הפסוק והפרק המקוריים. תמיד התקשיתי להבין את המשמעות שלו. תוכל בבקשה לבאר לי אותו?
רוביק עונה:
המקור בספר שמואל א': "אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר". על פי פרשני המקרא הכוונה לכלב. בשימוש המטפורי הכוונה לאדם שולי ועלוב נפש.
6
מרכוס פריימן שואל/ת: מה הפירוש של הביטוי "לא רואה ממטר"?
רוביק עונה:
זהו ביטוי זלזול המקובל בסלנג. "לא רואה אותו ממטר", לא מתחשב בו, הוא שקוף בעיניו.
7
תקוה שואל/ת: מה פרוש הביטוי אבק שריפה? כשאומרים "לא ידעתי על איזה אבק שריפה את הולכת"?
רוביק עונה:
אבק שריפה הוא חומר מתכתי נפיץ המשמש בסוגים רבים של תחמושת. זהו תרגום שאילה משפות שונות כמו יידיש: שיספּולווער, וכן גרמנית, אנגלית וצרפתית. בציטוט בשאלה נעשה בביטוי שימוש מטפורי.
8
יגאל שואל/ת: האם ידוע לך אם יש ממש בסיפור הבא? במלחמת יום כיפור דובר צה"ל ביקש להימנע מלהשתמש במילה נסיגה, ובמקום זאת השתמש בביטוי היצירתי "כוחותינו מתקדמים לאחור".
רוביק עונה:
ככל הידוע זו אגדה אורבנית, מעין בדיחה לשונית. מידע נוסף יתקבל בברכה.
9
ליאור דגן שואל/ת: את הסרט "מציצים" אני מכיר מילדות, אבל אני בטוח לחלוטין שרק בשנתיים-שלוש האחרונות שמעתי אנשים אומרים "הפוך, גוטה" כביטוי לכל דבר. איך זה קרה פתאום?
רוביק עונה:
ניתן לשמוע את הביטוי כבר עשר שנים לפחות ותפוצתו אכן גוברת. מילים וביטויי סלנג זקוקים למזל, וכל ניסיון להסביר הצלחה או כישלון בתחום זה לוקה בספקולציות.
10
חיים מנדלוביץ שואל/ת: "אין להשתמש בפמוטים לשבת שבעה קנים". מה המקור של זה ולמה אסור?
רוביק עונה:
המקור הוא בכמה הופעות בתלמוד, כמו במסכת ראש השנה, שבה אוסרים על בניית בית בתבנית בית המקדש, ועל המנורה נאמר: "אבל הוא עושה של חמישה, ושל ששה, ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות". ההסבר לאיסור הוא שאין להשתמש בתבנית המנורה שהייתה נהוגה בבית המקדש, עקב קדושתה.
11
מיכל טלמיר שואל/ת: מה פרוש הסלנג 'לא אפוי'?
רוביק עונה:
המשמעות המטפורית מתייחסת לאדם, לרעיון, תוכנית וכדומה שלא הושלמו, שאינם מתוכננים היטב, או אין בהם די חוכמה והבנה. המקור הוא בביטוי האנגלי half baked, חצי אפוי.
12
דניאל פרלמוטר שואל/ת: נתקלתי בהגדרת תשבץ: הבטיח אבטחות שווא, והתשובה: טח תפל. זה ביטוי שמופיע ביחזקאל. טח זה סָתַם או שם טיח, תפל זה בלי טעם. איך זה הגיע לפירוש הבטיח אבטחות שווא?
רוביק עונה:
שם התואר 'תפל' מופיע במקרא שבע פעמים. פעמיים במשמעות חסר טעם, וחמש פעמים במסגרת הצירוף 'טח תפל'. תפל כאן פירושו גרוע, ירוד, שחסרים בו מרכיבים המאפשרים לו לעמוד לאורך זמן, כפי שהבטחה שאין מתכוונים לקיימה אינה עומדת לאורך זמן.
13
רחמים כוכבי שואל/ת: קראתי קטע שכתבת על "ממשלה מאוד ממלכתית". האם נתקלת בצמד המילים ראש הממשלה במקור קדום כלשהו? שמתי לב שיש פיוט של רבי יהודה הלוי בו נזכרות המילים בסמיכות, אך לאו דווקא במשמעות זו.
רוביק עונה:
לביטוי הופעות מגוונות בלשון ימי הביניים. ב'מסעות רבי בנימין מסופר: "לשם חונים היהודים הנקראים בני כיבר ואנשי תימא, ובעיר תימא ראש הממשלה שלהם", וכאן המשמעות קרובה ללשון ימינו. בכתבי יהודה הלוי ואבן גבירול 'ראש הממשלה' הוא כינוי לאלוהים. אצל אברבנאל מצוי הצירוף 'ראש ממשלת ישראל', וכאן הכוונה לירושלים.
14
גידי שואל/ת: מפעם לפעם אני קורא בעיתון על רציחות, טבח ומעשי זוועה אחרים המבוצעים על ידי ארגוני טרור או סתם רוצחים ופסיכופתים למיניהם. ברובם הגדול משתמשים בעיתונים במילים "הוצאו להורג" לתיאור רציחות אלו. הדוגמא הקיצונית ביותר נכתבה אתמול. בידיעה נכתב שבאפריקה, ארגון טרור כל שהוא "הוציא להורג ילדים על ידי כריתת ראשיהם" וכו'. ואני חשבתי לתומי שהמונח "הוצאה להורג" משמש לתיאור גזר דין מוות כעונש על פשע כל שהוא. נכון שגם גזר דין מוות הוא מעשה נורא כשלעצמו אבל אין להשוותו למעשי הזוועה הנ"ל. מה דעתך?
רוביק עונה:
יש אכן טעם לפגם בשימוש ב'הוצאה להורג' כאשר רוצחים באכזריות חפים מפשע. השימוש נולד מתוך הדרך בה מבוצע הרצח, בתהליך מתוכנן מראש ועל ידי ארגון או קבוצה בעלת מטרות.
15
רותי שואל/ת: מה המקבילה בעברית לביטוי: The proof is in the pudding?
רוביק עונה:
המקבילה הקרובה ביותר היא הביטוי המשפטי "הדבר מעיד על עצמו", בלטינית: res ipsa loquitur. מקבילה מסוג אחר היא הביטוי 'מבחן התוצאה'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >