שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
שרה שואל/ת: אפשר לתקן את 'עצת אחיתופל' אחת ולתמיד?! הנוכל היה חושי הארכי. הצודק, אחיתופל!
רוביק עונה:
המיתוג השלילי של הביטוי 'עצת אחיתופל' נובע משני מקורות. האחד הוא שאמנם עצתו הייתה טובה, אבל היא הייתה אמורה לסייע לאויבו של דוד, בעוד קבלת העצה הרעה סייעה לדוד. השנייה היא הצליל הקשה של ''אחיתופל' המזכיר את המילה 'תופת' ואפילו את המילה הגרמנית Teufel שפירושה שֵד.
17
תמרה שואל/ת: ידועה התפילה בה נאמר ״עושה שלום במרומיו״. עם מי במרום נעשה שלום?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בפיוט הידוע הוא בספר איוב: "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו". על פי ההקשר הכוונה לשלום בין גרמי השמים. רש"י מפרש: "כשהמזלות עולים כל א' סובר אני עולה ראשון לפי שאינו רואה מה שלפניו לפיכך אינו מתקנא". לעומתו אבן עזרא מפרש: "עושה שלום במרומיו - שאין בהם מלחמה, כי כולם טוב".
18
אילנה יגל שואל/ת: מה נכון לומר, לשעבר ראש הממשלה, או ראש הממשלה בעבר? בטלוויזיה הכותרת היא לשעבר… זה וזה, לא מצלצל לי נכון.
רוביק עונה:
אין בעיה בשני המקרים, אך בכל מקרה עדיף הסדר 'ראש הממשלה' ואחריו תיאור הזמן הרלוונטי. 'ראש הממשלה לשעבר' עדיף כי יש לו יסוד פורמלי, מעין תואר, בעוד 'ראש הממשלה בעבר' הוא ציון עובדתי גרידא.
19
אירית צווייגה שואל/ת: לאחרונה שמעתי ממורתי לתנ"ך שהמקור לניב "אל תפתח פה לשטן" הוא בספר איוב, כאשר בתחילת הספר הקב"ה "מתגרה" בשטן ששב משוט הארץ, ושואל אותו האם ראה את איוב איש ישר ותמים. לכך עונה השטן שאיוב מתנהג כך משום שהאלוהים העניק לו הכל, ואז מתפתחת ה"התערבות" ביניהם. בחיפושי במילונים השונים, לא מצאתי אסמכתא לכך, אלא כולם תולים את מקור הביטוי בגמרא. מה דעתך?
רוביק עונה:
הפרשנות המקראית מרחיקת לכת ואינה הכרחית להבנת הצירוף. המקור במסכת ברכות, בנוסח עברי וארמי: "הנכנס לבית המרחץ אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתצילני מזה וכיוצא בו, ואל יארע בי דבר קלקלה ועוון, ואם יארע בי דבר קלקלה ועוון – תהא מיתתי כפרה לכל עוונותי. אמר אביי: ... לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן".
20
הארווי באק שואל/ת: נראה שהיום משמשים בלי הבדל משמעות גם הצירופים "שנה שעברה, שבוע שעבר" וכו' וגם "השנה שעברה, השבוע שעבר". לתבנית הראשונה נדמה שיש פחות היגיון, כי מדובר בשנה או שבוע ספציפי. האם תחביר דומה מופיע בצירופים אחרים?
רוביק עונה:
'שנה שעברה' וכדומה הן צורות שנוצרו בלשון הדיבור הישראלית, בהשפעת דפוסי דיבור ביהדות צפון אפריקה, שבה נוהג רווח הוא השמטת המילית ב' לפני תיאור זמן, המקובל מאוד בערבית המרוקאית: "[ב]שעה עשר היינו גומרים"; "[ב]שבוע הבא".. התבנית המסוימת הזו מיוחדת לתיאורי זמן אך יש נוהגים קרובים בהשמטת מילות יחס (באתי הבית).
21
אודי שואל/ת: בשיטוטיי אחר מקור הביטוי "מן הפח אל הפחת" הגעתי אל המקור בספר ירמיהו, ובו כתוב: "וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל-הַפַּחַת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח" (פרק מ"ח, פסוק מ"ד). מדוע בביטוי השגור בימינו הסדר התהפך מלשון הנביא, בו קודם מגיע הפחת ואחריו הפח?
רוביק עונה:
הוראת 'פח' במקרא היא מלכודת לציפורים קטנות (על פי קהלת יט 12), ו'פחת' – בור לציד חיות גדולות (על פי ירמיהו מח 28). שינוי הסדר המקראי נקבע מטעמים של מקצב, אך בספרות התחייה ניתן למצוא גם צירופים קרובים למקור המקראי כגון "מן הפחת אל הפח" בכתבי י"ח ברנר.
22
אלי בן דוד שואל/ת: "להקדיח את הקדירה" הוא במובן של להמליח יתר על המידה. מנין הגיעה המילה "להקדיח" באותו מובן? איזה שימוש עוד אפשרי למילה זו?
רוביק עונה:
להקדיח את הקדירה (או את התבשיל) פירושו לחמם את התבשיל יותר מדי וכך לשרוף אותו. השורש קד"ח קשור בחום ושריפה, ומכאן מחלת הקדחת. יש מפרשים על פי אחת ההופעות בתלמוד שהכוונה להמלחת יתר, אך זו אינה משמעות הפועל המקורית.
23
יעקב שואל/ת: ככל הידוע לי "לאכול סרטים" זה לעבור חוויות טראומטיות. למילה סרטים יש בדרך כלל משמעות חיובית, כמו "משהו מהסרטים"! מאין נובע הביטוי הסלנגי הנ"ל?
רוביק עונה:
המונח מגיע מעולם הסמים. בז'רגון המעשנים 'סרטים' הם חוויות פרנואידיות או מצבי מציאות שונים שחווה מי שצרך סם כלשהו. מקור המונח הוא 'שרוט', מי שצורך סמים בדרגת התמכרות קשה אך הפיכה. החווייה הקשה שעובר ה'שרוט' התגלגלה ל'סרט' ויצאה מעולם הסמים אל הסלנג הכללי. הקשר בין "סרט" ל"שרוט" הוא בצליל המלה. 'לאכול סרטים', פירושו להתנסות בחוויות הקשות של העישון ובהרחבה לחוויות קשות בכלל. השורש 'אכל' משמש בסלנג לעיתים קרובות במשמעות שלילית.
24
ענת שואל/ת: האם ״למרבה הצער״ זה צירוף מילים?
רוביק עונה:
בהחלט. צירוף מילים הוא רצף מילים שדוברי השפה רואים בו יחידה אחת, וזה המקרה כאן. 'למרבה הצער' נקבע על פי צירופים שקדמו לו: למרבה המזל, למרבה הפלא עוד.
25
דיבר אל ליבו שואל/ת: אשמח להבין הבדל בין ביטויים "לדבר על ליבו" - שכנוע, שידול, ו"לדבר אל ליבו" - הרהור, חשיבה. אותי אישית זה מאוד מבלבל.
רוביק עונה:
דיבר אל ליבו – דיבר אל לב עצמו, הרהר. המקור בתנ"ך, אך כמעט ואין לו שימוש בעברית החדשה. דיבר על ליבו, גם הוא ממקור מקראי – דיבר אל לב אדם אחר, פיתה אדם אחר, שידל לעשות מעשה. השימוש הזה מופיע בעברית החדשה, ולפעמים במשמעות דומה גם 'דיבר אל ליבו'.
26
מאור שואל/ת: מדוע הביטוי באנגלית Third Wheel, מתורגם לגלגל חמישי?
רוביק עונה:
ברוב השפות, כולל באנגלית, מדובר בגלגל חמישי וזה המקור בביטוי העברי. גרמנית: das fünfte Rad am Wagen (גלגל חמישי בעגלה). יידיש: אַ פֿינפֿטע ראָד צום וואָגן. צרפתית: la cinquième roue du carrosse. אנגלית: fifth wheel. מקור הניב בגרמנית. הביטוי third wheel אכן משמש באנגלית אבל הוא נחשב שימוש שגוי במשמעות 'גלגל חמישי', ומתייחס בדרך כלל לאדם המצטרף לזוג למרות שהם אינם זקוקים לו או מעוניינים בכך. לביטוי זה אין משמעות מטפורית, אלא אם כן מדובר בגלגל שלישי לאופניים.
27
ראם בנטל שואל/ת: האם מותר להגיד 'אם אז'. אם אני אלך להוריי, אז אזכה לשינה ערבה?
רוביק עונה:
כמובן שמותר, גם רצוי וגם נאה. 'אם אז' הוא קשר מרכזי בלוגיקה, ויש לו שורשים במקרא: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא" (משלי ב 5-4).
28
אודי שואל/ת: בתלמוד הבבלי במסכת שבת דף י"ב מופיע הביטוי "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק". אשמח לביאור של הביטוי, וכן של ההיגיון התחבירי מאחוריו?
רוביק עונה:
הביטוי נועד לאדם המבקר חולה בשבת, והוא חלק ממשפט שלם: "הנכנס לבקר את החולה אומר: שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא". הכוונה היא שביום שבת אין משמיעים זעקות ותחנונים כמו ביום חול, אלא מברכים בכך שהרפואה תגיע בקרוב. 'שבת היא מלזעוק' – שבת היא, ועל כן אין זועקים בה. בדרך כלל משמיעים רק את שלוש המילים 'שבת היא מלזעוק' כמעין קוד.
29
יהודה שואל/ת: בתפילה אנחנו אומרים את המשפט הבא: מי כמוך באלים ה', מי כמוך נאדר בכוח, נורא תהילות עושה פלא. האם "נורא תהילות..." זו התשובה למי כמוך, או שיש כאן הדגשה?
רוביק עונה:
'מי כמוך' אמנם מכיל את מילת השאלה 'מי', אבל מילות שאלה משמשות גם במבנים שאינם מבני שאלה, כמו 'מה רבו נפלאותיך' במשמעות 'נפלאותיך רבים מאוד', וכן 'מי כמוך באלים' – אין כמוך באלים, ומכאן ש'נורא תהילות' הוא המשך של 'נאדר בכוח' ולא תשובה לשאלה.
30
אודי שואל/ת: : ידוע לי שהצירוף "חְוַוא וּשְוַוא" במרוקאית פירושו יחסי מין. מה המשמעות המילולית של כל אחת מהמילים שמרכיבות את הצירוף הלשוני הזה?
רוביק עונה:
ההגייה המקורית במרוקאית היא 'חְוָואוּ אוּשְׁוָואוּ ומעשים טובים'. מילולית: לשגול, לצלות בשר, ומעשים טובים, כשהכוונה המקורית היא למכלול הנאות החיים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >