שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יגאל שואל/ת: האם ידוע לך אם יש ממש בסיפור הבא? במלחמת יום כיפור דובר צה"ל ביקש להימנע מלהשתמש במילה נסיגה, ובמקום זאת השתמש בביטוי היצירתי "כוחותינו מתקדמים לאחור".
רוביק עונה:
ככל הידוע זו אגדה אורבנית, מעין בדיחה לשונית. מידע נוסף יתקבל בברכה.
17
ליאור דגן שואל/ת: את הסרט "מציצים" אני מכיר מילדות, אבל אני בטוח לחלוטין שרק בשנתיים-שלוש האחרונות שמעתי אנשים אומרים "הפוך, גוטה" כביטוי לכל דבר. איך זה קרה פתאום?
רוביק עונה:
ניתן לשמוע את הביטוי כבר עשר שנים לפחות ותפוצתו אכן גוברת. מילים וביטויי סלנג זקוקים למזל, וכל ניסיון להסביר הצלחה או כישלון בתחום זה לוקה בספקולציות.
18
חיים מנדלוביץ שואל/ת: "אין להשתמש בפמוטים לשבת שבעה קנים". מה המקור של זה ולמה אסור?
רוביק עונה:
המקור הוא בכמה הופעות בתלמוד, כמו במסכת ראש השנה, שבה אוסרים על בניית בית בתבנית בית המקדש, ועל המנורה נאמר: "אבל הוא עושה של חמישה, ושל ששה, ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות". ההסבר לאיסור הוא שאין להשתמש בתבנית המנורה שהייתה נהוגה בבית המקדש, עקב קדושתה.
19
מיכל טלמיר שואל/ת: מה פרוש הסלנג 'לא אפוי'?
רוביק עונה:
המשמעות המטפורית מתייחסת לאדם, לרעיון, תוכנית וכדומה שלא הושלמו, שאינם מתוכננים היטב, או אין בהם די חוכמה והבנה. המקור הוא בביטוי האנגלי half baked, חצי אפוי.
20
דניאל פרלמוטר שואל/ת: נתקלתי בהגדרת תשבץ: הבטיח אבטחות שווא, והתשובה: טח תפל. זה ביטוי שמופיע ביחזקאל. טח זה סָתַם או שם טיח, תפל זה בלי טעם. איך זה הגיע לפירוש הבטיח אבטחות שווא?
רוביק עונה:
שם התואר 'תפל' מופיע במקרא שבע פעמים. פעמיים במשמעות חסר טעם, וחמש פעמים במסגרת הצירוף 'טח תפל'. תפל כאן פירושו גרוע, ירוד, שחסרים בו מרכיבים המאפשרים לו לעמוד לאורך זמן, כפי שהבטחה שאין מתכוונים לקיימה אינה עומדת לאורך זמן.
21
רחמים כוכבי שואל/ת: קראתי קטע שכתבת על "ממשלה מאוד ממלכתית". האם נתקלת בצמד המילים ראש הממשלה במקור קדום כלשהו? שמתי לב שיש פיוט של רבי יהודה הלוי בו נזכרות המילים בסמיכות, אך לאו דווקא במשמעות זו.
רוביק עונה:
לביטוי הופעות מגוונות בלשון ימי הביניים. ב'מסעות רבי בנימין מסופר: "לשם חונים היהודים הנקראים בני כיבר ואנשי תימא, ובעיר תימא ראש הממשלה שלהם", וכאן המשמעות קרובה ללשון ימינו. בכתבי יהודה הלוי ואבן גבירול 'ראש הממשלה' הוא כינוי לאלוהים. אצל אברבנאל מצוי הצירוף 'ראש ממשלת ישראל', וכאן הכוונה לירושלים.
22
גידי שואל/ת: מפעם לפעם אני קורא בעיתון על רציחות, טבח ומעשי זוועה אחרים המבוצעים על ידי ארגוני טרור או סתם רוצחים ופסיכופתים למיניהם. ברובם הגדול משתמשים בעיתונים במילים "הוצאו להורג" לתיאור רציחות אלו. הדוגמא הקיצונית ביותר נכתבה אתמול. בידיעה נכתב שבאפריקה, ארגון טרור כל שהוא "הוציא להורג ילדים על ידי כריתת ראשיהם" וכו'. ואני חשבתי לתומי שהמונח "הוצאה להורג" משמש לתיאור גזר דין מוות כעונש על פשע כל שהוא. נכון שגם גזר דין מוות הוא מעשה נורא כשלעצמו אבל אין להשוותו למעשי הזוועה הנ"ל. מה דעתך?
רוביק עונה:
יש אכן טעם לפגם בשימוש ב'הוצאה להורג' כאשר רוצחים באכזריות חפים מפשע. השימוש נולד מתוך הדרך בה מבוצע הרצח, בתהליך מתוכנן מראש ועל ידי ארגון או קבוצה בעלת מטרות.
23
רותי שואל/ת: מה המקבילה בעברית לביטוי: The proof is in the pudding?
רוביק עונה:
המקבילה הקרובה ביותר היא הביטוי המשפטי "הדבר מעיד על עצמו", בלטינית: res ipsa loquitur. מקבילה מסוג אחר היא הביטוי 'מבחן התוצאה'.
24
דינה שואל/ת: מדוע אומרים 'הר הכרמל' ולא 'הר כרמל'? ולעומת זאת - 'הר סיני', 'הר תבור' הם ללא ה' לפני שמם?
רוביק עונה:
ה' הידיעה לפני שמות פרטיים של הרים ונחלים היא תופעה רחבה, כאשר ה' אינה מיידעת אלא משדרגת ומעצימה. בדרך כלל נאמר 'הכרמל' וכן החרמון, התבור, הקישון, הירדן וניתן גם להוסיף הר, נהר וכדומה. התופעה מוכרת בלשון המקרא. מדוע לא זכה לה הר סיני? בוודאי לא מפני שהמעיטו בערכו.
25
מנחם דון שואל/ת: רציתי לדעת על הביטוי 'עומד על תילו', ביטוי שנמצא בספרים לפעמים. 'תל' זה הרי גל הריסות, אם כן לא ניתן לומר על כל בית שהוא 'עומד על תילו', אלא רק על מה שנחרב ונבנה מחדש?
רוביק עונה:
בביטוי המקורי אומר ירמיהו "ונבנתה עיר על תילה". לפסוק שני הסברים. האחד, ההתייחסות ל'תל' כגבעה, ומכאן שהעיר נבנתה על גבעה. השני, הקרוב להבנת 'תל' כגבעה המכילה חורבות עתיקות, הוא שהעיר תיבנה על חורבותיה, ותשוב להיבנות. בשימוש העכשווי פירוש הניב הוא עמד יציב, נבנה והושלם.
26
עידית שואל/ת: האם הביטויים "אש בעיניים" ו"עושה אותי שמח", נחשבים לסלנג?
רוביק עונה:
הביטויים מצויים באזור האפור שבין לשון הדיבור לסלנג. 'עושה' במשמעות גורם אופייני ללשון הדיבור אך אינו במקרה זה ערך מילוני. 'אש בעיניים' הוא דימוי לגיטימי, ולאו דווקא סלנג.
27
מנחם דון שואל/ת: רציתי לדעת על צמד המילים 'חס ושלום'. מה פשרן המילולי.
רוביק עונה:
מקור הביטוי במשנה, מסכת עדויות: "אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא נתנדה, שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל". קיים גם הנוסח 'חוס ושלום' במדרש תנאים. 'חס' משמעותו רחם. חס ושלום: רחם והבא שלום.
28
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: כמי שלמד עברית בבואנוס איירס, בעלותי ארצה הופתעתי מאוד לשמוע את צירוף הפועל להיכנס עם ההיריון, כאשר הכל מכירים את שם הפועל להרות. מודה אני כי סובייקטיבית מפריע לי לשמוע את הצירוף הזה, אם כי מובנת לי "כניסה" לענייני הריון, ובכל זאת תמהני אם זה ייבוא משפה זרה או סלנג עברי יש מאין. התוכל להאיר את עיני?
רוביק עונה:
בשפות המשפיעות מקובלים פעלים אחרים: להיות או להיעשות בהיריון, לקבל היריון, לעשות היריון. יתכן שיש ב'להיכנס להיריון' פיתוח של הפועל 'להכניס' במשמעות לשגול, אך סביר יותר שיש כאן שימוש מטפורי. להכניס – להעביר ממצב אחד אל תוך מצב שני.
29
שמואל טל שואל/ת: לחש ורחש הביטוי "גחלים לוחשות" מקורו כנראה במסכת ברכות "גחלים לוחשות – מברכין עליהן, אוממות – אין מברכין עליהן". (מאתר רוביק) גם חיים חפר כתב בשיר הצ'יזבט: "הרוח רועשת, גחלת לוחשת,...." יחד עם זאת, לעיתים משתמשים לאותו מובן בביטוי "גחלים רוחשות". מאחר שפרוש המילה "לחש" הוא דיבור בקול נמוך (ולעיתים בתחום הכישוף) ולעומתו המילה "רחש" פרושה רשרוש חסר משמעות מילולית, סביר וראוי שהגחלים תהיינה "רוחשות" אך לא "לוחשות" (ולא מפני שאין להן מה לומר...או, אם תרצו, לאמור).
רוביק עונה:
'גחלים לוחשות' הוא כפי שנכתב בשאלה ביטוי נאה מן המקורות ויש בו יופי מיוחד. אין לגעת בו או לתהות האם יש כאן דיוק סמנטי. 'גחלים רוחשות' משמש בעברית החדשה והוא נולד מתוך 'גחלים לוחשות'. הביטוי איננו שגוי, אבל בוודאי אינו דוחק את רגלי הביטוי המקורי.
30
אודי חמודי שואל/ת: שאלת תרגום, איך אומרים באנגלית רצח אופי? הכי קרוב שמצאתי לא נראה לעניין, character assassination.
רוביק עונה:
לביטוי כמה מקורות. הקרוב ביותר הוא באנגלית: character assassination. בגרמנית אומרים Rufmord (רצח מוניטין). בצרפתית: assassinat moral (רצח מוסרי).
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >