שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אילן ספיר שואל/ת: הביטוי "בין לבין" משמש לאחרונה בלשון הדיבור כ"בינתיים" או "בין כה וכה". מהי לדעתך הלגיטימיות בשימוש זה?
רוביק עונה:
'בין לבין' במקורו אינו ביטוי אלא שתי מילות יחס המתייחסות לשמות עצם נפרדים: "נחתם הסכם בין ישראל לבין דובאי". סופרי 'דור בארץ', כמו אהרן מגד, נתן שחם ואחרים החלו להשתמש בביטוי ברציפות במשמעות בינתיים. אין כאן כל בעיה של לגיטימיות: הביטוי נאה, ומהדהד את המשמעות של מילות היחס הנפרדות: "בין [אירוע פלוני] לבין [אירוע אלמוני]". כמו כן, "בינו לבינו" פירושו בלשון חכמים 'במעמד עצמו בלבד', ללא שותפים. הוא זכה למשמעות של מי שמהרהר לעצמו בלי לשתף אחרים, שאינה רחוקה מהמקור.
32
הרווי באק שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בתבנית "נא [שם פועל]" כציווי מנומס, דוגמת "נא לעמוד"?
רוביק עונה:
השימוש מוכר החל מאמצע המאה ה-19, עדיין כהמשך לפועל בקשה או הזמנה: "יואיל נא לשבת", וכדומה. הופעה ראשונה שנמצאה היא בכתב העת "עברי אנכי" שנוסד ב-1865. ב-1868 מצאנו: "תרשני נא לשבת בסוכתך". מאוחר יותר, לא לפני ימי תחיית הלשון, נשמט פועל הבקשה ונותרנו עם "נא לשבת" וכדומה.
33
יוספה שרגא שואל/ת: האם בר-נדרי (מַה־בְּרִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָֽי") בהקשר זה הכוונה לנשים שנוהגות לנדור נדרים "בתמורה" ללידה קלה, ללידת בן וכדומה?
רוביק עונה:
התלמוד הבבלי מפרש במסכת סנהדרין: "כל נשים של בית אביך היו נודרות: יהא לי בן הגון למלכות, ואני נדרתי ואמרתי: יהא לי בן זריז וממולא בתורה, והגון לנביאות". המשמעות הפשוטה היא שנשים היו מתפללות ונודרות נדרים כדי להרות ולהוליד.
34
דרורה וסרמן שואל/ת: איך מתרגמים לעברית: damn if you do and damn if you don't?
רוביק עונה:
יש חלופות שונות. במקורות: אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. גם: לבחור בין דֶבֶר לחולירע.
35
נמרוד שואל/ת: אנחנו מחפשים לתת לבתנו בת השבוע שם. על הפרק השם "איילה". חשוב מאד שלשם תהיה משמעות וסמליות ראויה. מבחינתי אילה היא חיה המייצגת עצמאות, חופש, עוצמה, חיוביות. אני מחפש את המשמעות הנוספת שתשבה אותנו. ואז עלה במוחי הביטוי "איילת השחר" ואיתו השאלה: מה משמעות האיילה בביטוי? האם הכוונה היא לחיה, או שיש פה עוד פירוש? במקומות שונים ומפוקפקים באינטרנט מצאתי כי איילה (ולא בהכרח איילת השחר) משמעה האור הראשון של היום. האמנם?
רוביק עונה:
'איילה' היא בעל החיים, ובעיני זהו שם יפהפה. עם זאת הדימוי מתהילים 'איילת השחר' הטריד את הפרשנים לאורך הדורות. בתלמוד נכתב: "מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן - אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן" (יומא כט א). רש"י מביא שני פירושים לביטוי: "שֵם כלי שיר", וכן "על כנסת ישראל, שהיא איילת אהבים הנשקפה כמו שחר". פרשנים מאוחרים סבורים שמדובר בהנחיה מוזיקלית למנגני הנבל. בכל מקרה 'איילה' לבדה היא בעל החיים, וקישורה ל'שחר' הוא דימוי.
36
דינה ברזין ירון שואל/ת: לפני כמה ימים שמעתי הרצאה מפיו של מאיר שלו על מגילת אסתר. בין היתר הוא דיבר על מרדכי היהודי שישב בשער המלך. כילדה לימדו אותי שהוא ישב בשער הארמון ודיבר אל האנשים. לדעת מאיר שלו ב'ישיבה בשער המלך' הכוונה שמרדכי היה שר בממשלתו של אחשוורוש. האם אתה יודע מה נכון?
רוביק עונה:
הפרשנות לפיה הכוונה ב"שער המלך" לכך שמרדכי ישב כאחד השרים מוכרת ומקובלת על רבים, אם כי אחרים נוטים לקבל את הפשט. ההסבר הוא שישיבות השרים ודיוני הממשלה נערכו בשער הארמון. עם זאת יש גם בסיס מוצק לפשט, שהרי מרדכי ראה ושמע דברים מפי 'עבדי המלך', שוודאי לא ישבו בממשלתו.
37
מאיר מינדל שואל/ת: מדושן עונג נובע מ-דָשֵן או דֶשֶן. העונג זכה במנת דשן ולכן הוא מלא, בריא ורב מינרלים? התייחסותך, בבקשה.
רוביק עונה:
המקור בישעיהו: "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם" (נה 2). הביטוי המלא מופיע בלשון התפילה: "ומניח בקדושה לעם מדושני עונג" (ברכה מעין שבע, תפילת ערבית לשבת). דשן במקרא הוא שֶמֶן, שנחשב מרכיב בריא ויוקרתי במזון. המשמעות החקלאית של זבל המפרה את הקרקע מאוחרת, אך היא נשענת על המילה החזלית דוֹשֶן שפירושה אדמה פורייה.
38
מירי שואל/ת: האם אתה מקבל את השימוש הרווח בביטוי 'מעת לעת' בתור מפעם לפעם, או דבק בשימוש ממקור הספרות, שלפיו פירושו מערב לערב, כלומר יממה?
רוביק עונה:
צירופים, כמו מילים בודדות, מרחיבים לעיתים קרובות משמעות ועונים על חסר לשוני. כך במקרה זה. השימוש המשנאי מוכר ליודעי ח"ן, השימוש המודרני מוכר ושקוף.
39
גיל שואל/ת: קולגה שלי כתבה מחזמר, ובתוכו השורה הבאה: "וכל ההבדל בינינו / הוא שעליהם שפר מזלם". האינטואיציה שלי אמרה שיותר נכון לשיר "עליהם שפר המזל", אבל לא ידעתי לומר אם באמת יש כאן טעות. תוכל לעזור, רגע לפני שמתחילות החזרות?
רוביק עונה:
ב'עליהם שפר מזלם' יש כפילות, והיא אפשרית. עדיף "שפר עליהם מזלם". האפשרות "שפר עליהם המזל" אפשרית אך מקובלת פחות. הניסוח האידיאלי הוא פשוט – 'שפר מזלם' או 'שפר גורלם', בלי מילת יחס מקדימה.
40
אלי בן דוד שואל/ת: הביטוי "כּלֵך לך". מה הפירוש המדויק? האם הוא בצורת ציווי בהווה או פעולת זמן כלשהי? מתי התחיל השימוש בו?
רוביק עונה:
כַּלֵּךְ היא הלחם תלמודי שנועד לגרום לאדם להסתלק. זהו חיבור של שני פעלים: כלה ולך, כלומר, סיים את מעשיך או דבריך והסתלק. הצורה המורחבת 'כלך לך' מופיעה בספרות ימי הביניים.
41
מלכה שואל/ת: מה ההבדל בין הביטויים הבאים: בעד החלון, דרך החלון ומבעד לחלון.
רוביק עונה:
'בעד החלון' היא צורה מקראית נפוצה לתיאור הסתכלות של היושב ומביט מן החלון החוצה. למשל: "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַֽחַלּוֹן". 'דרך החלון' מתייחס להעברת חפץ כלשהו אל הבית וממנו באמצעות החלון ולא הדלת, שימוש המופיע בלשון חז"ל. בעברית החדשה התפתח השימוש ב'מבעד לחלון' כהרחבה ל'בעד החלון' המקראי, וכן 'הסתכל דרך החלון', שהיא צורה דיבורית.
42
עמליה סגל שואל/ת: התבקשתי לכתוב, לדוגמה: "התלמיד הפריע למהלך התקין של השיעור. אי לכך, הוא מושעה מלימודים..." אי לכך הוא בניגוד לכך? אני כותבת: לכן, הוא מושעה... שמעתי פעם מורה להבעה שאמר שיש מילה נכונה והיא: הילכך. האם נכון?
רוביק עונה:
הביטוי אֵי לְכָך, הצירה, הוא גירסה חדשה של הביטוי המקראי אֵי לזאת באותה משמעות: "אֵי לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ" (ירמיהו). אִי לכך הוא שיבוש, המושפע מהצורה התלמודית הִלְּכָך, במשמעות 'לפיכך', הלחם של הֵי+ל+כך.
43
איתן וליש שואל/ת: מתנהל ויכוח בפורום של מתרגמים ועורכים: האם הצירוף "ליל אמש" תקין? למיטב ידיעתי "אמש" פירושו אתמול בלילה, ולכן הצירוף הנ"ל הוא כפילות: אתמול בלילה-בלילה. היסטורית 'אמש' פירושו אתמול, ליל אמש – הלילה של אתמול.
רוביק עונה:
היסטורית 'אמש' פירושו אתמול, ליל אמש – הלילה של אתמול. הצירוף 'ליל אמש' מופיע לראשונה אצל רש"י, במשמעות זו וכאן אין כמובן כפילות. בעברית החדשה 'אמש' מתייחס לערב יום אתמול, או לשעות הערב והלילה. 'אמש הייתי במסיבה', נתפס כהתייחסות לשעות הערב ולא לכל הלילה. 'ליל אמש' מדגיש שמדובר בלילה ויכול גם להתייחס למשמעות הקדומה: ליל אתמול. אבל גם אם יש כאן כפילות היא אינה שגיאה. עודפות בעברית, כמו בשפות אחרות, היא תופעה מקובלת שנועדה לצורכי הדגשה, ויש לה לעיתים אפקט פואטי. אין בשום פנים לפסול את 'ליל אמש', ולהוציא את השיר הנפלא של נעמי שמר מספר השירים שלנו.
44
ג'וקרין שואל/ת: ברצוני לדעת מה משמעות הביטוי 'יאאלה סבבה'.
רוביק עונה:
הכוונה כנראה לצירוף 'יאללה סבבה', כלומר, הדברים ברורים, הכל בסדר, בוא נתקדם.
45
ד"ר יואב לוריא שואל/ת: האם המונח ״לסגור את הפה״ במובן של ״לאכול פחות״ הוא מונח מעליב/פוגע?
רוביק עונה:
הכל בעיני המתבונן – המעליב, הנעלב או הצופה. לאוזניי זה נשמע לפחות גס ומעצבן.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >