שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
עדו שואל/ת: האם המונח 'גרם מדרגות' מתייחס למספר מדרגות מסוים (לדוגמה יותר משלוש)?
רוביק עונה:
'גרם מדרגות' הוא מספר מדרגות המקשרות בין שני מפלסים אופקיים. המקור הוא 'גרם המעלות' בספר מלכים ב: "וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת". בשימוש בביטויים אלה אין התייחסות למספר המדרגות אלא לתפקיד: קישור בין שני מפלסים, ומספר המדרגות נקבע על פי הבדלי הגובה ביניהם. עם זאת בדרך כלל שתיים ואפילו שלוש מדרגות לא ייקראו 'גרם'.
32
שלומית שואל/ת: אני מחפשת תרגום מאנגלית של הכותרת: accepting myself and others. מה אתה מעדיף: 1. לקבל את עצמי ואת אחרים (נשמע מאולץ) 2. לקבל את עצמי ואחרים (נשמע לי חסר...) 3. אפשרות אחרת שתבטא את הרעיון?
רוביק עונה:
לפעמים פירוק והארכה מסוימת יתאימו: 'לקבל את עצמי, לקבל את האחר'.
33
אייל שואל/ת: איזו משתי הצורות נכונה בעברית? אולי שתיהן? מצאתי לנכון או ראיתי לנכון?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ומופיעות בספרות כבר במאה ה-19.
34
אוריאן שואל/ת: האם המשפט "הם עולים על פיג'מה" הוא צירוף בלשון הדיבור או שזה סלנג? כיצד אפשר לעשות את האבחנה בין הסלנג לבין לשון הדיבור?
רוביק עונה:
'לעלות על פיג'מה' אינו צירוף כבול אלא צורת דיבור הבנויה על מודל שמקורו בשפת הצבא: 'לעלות על מדים'. זוהי שפת דיבור מובהקת, משפט שייאמר רק בשיח חופשי במשפחה, אבל לא סלנג כיוון שאין כאן ניב קבוע. 'לעלות על מדים' הוא ז'רגון צבאי, חטיבת לשון הקרובה לסלנג הצבאי. הגבולות בין סלנג לשפת דיבור אפורים וכל מילה או ביטוי נבחנים לגופם.
35
אמנון שואל/ת: האם ניתן לומר מחד ומאידך, או שיש לומר מחד גיסא ומאידך גיסא, קרי חובה לצרף את המילה גיסא?
רוביק עונה:
על פי המשמעות אין לומר 'מחד ומאידך'. משמעות הביטוי הארמי היא: מצד אחד ומצד שכנגד, מחד ומאידך יהיה אפוא: מאחד ומשכנגד. עם זאת, עקב הסרבול המסוים בביטוי השלם והעובדה שהוא ארמי והמילים בו אינן מקובלות בעברית, אין לטעמי פסול בשימוש המקוצר, המובן לכל.
36
מיה בר הלל שואל/ת: באנגלית כנראה אפשר לומר גם Cut the rope in two וגם Cut the rope in half. ובעברית? אפשר לומר גם שבצעתי את כיכר הלחם לשניים, וגם שבצעתי אותה לחצי?
רוביק עונה:
בעברית זה נשמע אכן תמוה, שהרי הבציעה היא לשני חצאים. "בצעתי את הלחם לחצי" הוא תרגום מאנגלית, וכמו תרגומים רבים אינו מוצלח במיוחד.
37
רמי סריג שואל/ת: אני לומד שספרא בארמית משמעותו כלי חיתוך כמו חרב. לכן ספרא וסיפא אינו איש ספר היודע גם להילחם אלא דווקא בריון הנושא גם חרב וגם פגיון (כמו הסמוראי היפני) האם נכון?
רוביק עונה:
ספרא פירושו בארמית סופר. על פי ההקשר במסכת עבודה זרה בתלמוד מדובר ללא ספק בניגוד: אדם המשלב ידע וחוכמה עם יכולת לחימה: "אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפא" [אם איש חרב – לא סופר, ואם סופר – לא איש חרב]. הצירוף בצורתו הנוכחית מופיע בדורות מאוחרים, כגון אצל החיד"א (המאה ה-18). יש לו גם גירסה ערבית: צָאחִבּ אֶלְסַיְף וַּלְקַלַם. יש לספ"ר במשמעות חתך גם מקבילה ארמית, אך לא בפסוק זה.
38
בתיה שואל/ת: מה פירוש "חוכמת הבייגלה"?
רוביק עונה:
זהו שם ספר וסרט בעקבותיו מאת אילן הייטנר. משמעות השם טמונה בספר ובסרט.
39
נועה שואל/ת: מה נכון לומר: "יוצא מן הכלל המעיד על הכלל", או שמא "יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל"?
רוביק עונה:
'יוצא מן הכלל המעיד על הכלל' אומר שהחריג מספר לנו על היפוכו – מה שאינו חריג. 'יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל' זו עודפות או טאוטולוגיה, ולמשפט אין משמעות או תפקיד.
40
סתיו שואל/ת: האם "הופ-הופ" נחשב למילת קריאה או סלנג?
רוביק עונה:
'הופ' היא מילת סלנג מן המניין. בסלנג מילות קריאה רבות וזו אחת מהן. ההכפלה 'הופ הופ' מתייחסת בעיקר למשחקי ילדים של הרכבה והקפצה.
41
סתיו שואל/ת: האם הביטוי "בובה על חוט" נחשב צירוף כבול?
רוביק עונה:
'בובה על חוט' הוא דימוי למי שמופעל על ידי גורם חזק ממנו. הוא אינו מגיע למעמד של צירוף כבול, כיוון שהצירוף הוא סכום המשמעויות של מרכיביו, הן במקור הפיזי והן בדימוי.
42
עידית שואל/ת: האם לומר "זה יעשה אותם קטנים" גם כן נחשב לאמירת סלנג?
רוביק עונה:
הביטוי בעל אופי דיבורי אבל הוא אינו סלנג במובן המקובל.
43
רואי מעוז שואל/ת: אני יודע שיש מין נימוס, שאולי הוא קצת אנכרוניסטי, לציין קודם את שם האשה/נשים שמדברים על מספר אנשים. ומקובל להגיד 'גבירותי ורבותי' ולא 'רבותי וגיבורתי'. מעין ladies first של עברית. יוצא עכשיו לדבר הרבה על 'סבא וסבתא' בהקשר של הקורונה. אז למה 'סבא וסבתא' ולא 'סבתא וסבא'?
רוביק עונה:
הצורה הרשמית המקדימה את הנשים היא פורמט קבוע הבנוי אכן על עקרונות של נימוס, וגם מעין פיצוי על כך שהאישה ברוב התרבויות נחשבה נחותה לגבר. הצירוף 'סבא וסבתא' אינו פורמולת נימוס אלא חלק מהדיבור הטבעי, וזרימת המילים כאן נוחה יותר מאשר 'סבתא וסבא'. יתכן שיש כאן עדיין רמז לעליונות הגבר, בדומה להעדפת 'אבא-אמא' על 'אמא-אבא'.
44
תמר להן שואל/ת: בעקבות מותו של קרוב משפחה ושריפת גופתו, וכשהתכנסנו לטקס פיזור האפר חשבתי פתאום על הביטוי "שלום על עפרך". שאלתי: האם קיים בכלל ביטוי כזה והאם ניתן להתאים אותו בשינוי כיתוב כמובן ל-"שלום על אפרך", לתנאי ה'קבורה' שתיארתי.
רוביק עונה:
הביטוי המקורי הוא 'שלום לעפרך', או 'שלום לעפרו'. המקור ברוסית: mir prakhu yevo. החלופה 'שלום לאֶפְרְךָ' מעניינת ולגיטימית, ובעיניי גם מכבדת את הבחירה שלכם.
45
תומר שפירא שואל/ת: האם יש קשר בין הביטוי "לא חרם?" (לא חבל) לבין המילה חירום?
רוביק עונה:
לשורש חר"ם בעברית משמעויות רבות: השמדה, נדר של איסור, הפקעה ועוד. מכאן גם 'חירום' במשמעות צרה או אסון. הפועל הערבי חרם מקביל לשורש העברי, ומשמעותו איסור. הביטוי שהוא שאלה רטורית 'לא חראם' מגיע מערבית: מֻש חַרַאם עַלֵיהָא? האם אין זה מצער?
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >