שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
גדי רביב שואל/ת: מה קדם למה? בוקר אור (שנמצא במקרא "הבקר אור") או "סבאח אל נור"? מי לדעתך שאל ממי, העברית מהערבית או הערבית מעברית?
רוביק עונה:
כיוון שמדובר בברכה, ההשפעה הישירה היא של הברכה הערבית, שוודאי לא הגיעה לערבית מהמקרא. הופעת "הבוקר אור" כתיאור במקרא תומכת בברכה אך אינה המקור.
47
יוחאי שואל/ת: מהי החרמה בביטוי ״מלחמת חורמה״?
רוביק עונה:
מלחמה חורמה היא מלחמה חסרת פשרות. מקורה בשו"ת החתם סופר מהמאה ה-19: "ויש שמתו במלחמת חורמה, והנשארים מהם מתו אח"כ ונמקו בעוונם". המקור הקדום הוא הצירוף המקראי 'עד חורמה': "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה" (במדבר יד 45). חורמה הייתה עיר כנענית בנחלת שמעון שבנגב. רש"י מפרש: "שם המקום נקרא על שם המאורע", דהיינו, העיר נקראה כך מאחר שהוחרמה, נהרסה עד היסוד. פרשנות זו היא מקור לצירוף בהוראתו המקובלת, ושל 'מלחמת חורמה'.
48
מרכוס פריימן שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'זה לא מובן מאליו'?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא שדבר מה נעשה מתוך מחשבה ומאמץ, ואין להקל בו ראש.
49
מרכוס פריימן שואל/ת: מה פירוש הביטוי יא ווסחאב?
רוביק עונה:
זוהי כנראה הרחבה של וואסח, כינוי גנאי שמקורו ערבי שפירושו רע או מלוכלך. יא וואסח – הוי המלוכלך, הוי הנבל.
50
מרכוס פריימן שואל/ת: מה פירוש הביטוי לבעוט בדלי?
רוביק עונה:
זה ביטוי שמקורו בשפות שונות וכוונתו שאדם שזכה להצלחה והתקדמות פועל בצורה שתפגע בו ותבטל את הישגיו. המקור הוא באדם שמילא דלי בחלב מן הפרה, ובמקום להשתמש בו בועט אותו וגורם לחלב להישפך.
51
נועם שואל/ת: ידידה שמעתי על שיר שמדובר בו "מלחמה משנת תרתח". האם אתה מכיר שיר או ביטוי כזה?
רוביק עונה:
יש שימוש מוגבל ומיושן ב'שנת תרתח' כשהכוונה לדבר מה מיושן. זהו שילוב בין שנת תרפפ"ו שמקורה בלדינו, ושנת תש"ח.
52
גילה שמחוני שואל/ת: ברוסית מרבים להשתמש בביטוי לטיני 'מה שמותר ליופיטר אסור לשור', לטינית: Quod licet Iovi, non licet bovi. האם ראית בו שימוש בספרות בעברית או נתקלת בביטוי בשיחות חולין?
רוביק עונה:
אפשר למצוא את הפסוק בטקסטים שונים בעברית, בעיקר בעיתונות או במסות ספרותיות, פחות בלשון הדיבור. לפסוק מקבילה קרובה במסכת שבת במשנה: "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים". מכאן הביטוי האירוני "לרבי מותר", דער רבי מעג, המספר על רבי שפסק שאסור להוציא פרה שנפלה לתוך בור והוא פסק שאסור, עד שהתברר שזו הפרה שלו.
53
מיכאל שואל/ת: לגבי הביטוי "יפה שעה אחת קודם", הוויכוח הוא אם המלה "יָפֶה" היא בזכר - במשמעות מומלץ, או בנקבה ואז הכוונה היא ל"שעה יָפָה" ומנוקדת קמץ קמץ. מה דעתך?
רוביק עונה:
השימוש בשתי הצורות הגיוני. 'מומלץ להקדים בשעה אחת' במקרה הראשון, או 'שעה אחת קודם יפה יותר'. הניב מופיע בכתבי רבנים מן המאה ה-18 ואילך, כגון החת"ם סופר ור' חיים פַּלָאגִ'י, רבה של אִזמִיר שבטורקיה, ולא מצאתי עדות ברורה איך הגו אותו. היום הצורה הבלעדית היא בנקבה – ויפָה שעה אחת קודם.
54
סטלה סירקין שואל/ת: האם הביטוי "חוץ לארץ" נכון רק כאשר מדברים על נסיעות מהארץ למדינות העולם? כאשר אני מספרת על התקופה בתפוצות, לפני העלייה לארץ ורוצה לציין שטיילנו בעולם, האם זה נכון להגיד "נסענו הרבה לחו"ל"?
רוביק עונה:
'חוץ לארץ' ייחודי למדינות שאינן ישראל. 'הָאָרֶץ', ביידוע ובצורת ההפסק, מיוחסת לארץ ישראל בלבד.
55
רותי שואל/ת: מה פירוש המילה 'שערה' בביטוי 'השיב מלחמה שערה'?
רוביק עונה:
'שערה' מיוחסת לשערי האויב. האויב יוצא למתקפה, המתגונן מחזיר את האויב אל השער ממנו יצא. המקור בישעיהו: "וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט, וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה".
56
גיל שואל/ת: קראתי סיפור על ילד שהוריו טסו לחו"ל ולפתע חשבתי לעצמי: הצירוף "לְחוץ לארץ" נשמע לי כמו שיבוש, כאשר נכון יותר לומר "טסו אל מחוץ לארץ" ו"נמצאים מחוץ לארץ" כמו "אני נמצא מחוץ לבית". אני מניח שהסיבה לכך היא שביטוי "חוץ לארץ", ראשי התיבות "חו"ל" והשימוש בשני אלה שייכים לסלנג ולא מצייתים לחוקי הדקדוק. האם אתה מכיר מקום שהשתמשו בו בביטוי בצורה נכונה דקדוקית, דוגמת "אני נמצא מחו"ל"?
רוביק עונה:
אין כל פסול או בעיה דקדוקית ב'חוץ לארץ'. המקור בלשון חכמים: "כל המניח ארץ ישראל ויוצא חוץ לארץ, מעלה עליו הכתוב כאלו עובד עבודת אלילים". בלשון חכמים נהוג גם הצירוף 'חוצה לארץ'.
57
אבישי טופול שואל/ת: מחפש הסבר לצמד המילים: אומר משמו.
רוביק עונה:
"אומר משמו" פירושו, מצטט, משמיע דברים שאמר אדם לפניו במסגרת דיון הלכתי. הביטוי נפוץ מאוד בספרות התלמודית.
58
world champion שואל/ת: מה פרוש הביטוי "ואז יפוח היום" (כמו בשירו של ישי ריבו)? הרי מצאנו שימוש בשורש הנ"ל: "נפח את נשמתו" – מת, "נפח באפו נשמת חיים" - החייה אותו מכאן השאלה "יפוח היום" פירושו היום יתחיל, או שמא דווקא ייגמר?
רוביק עונה:
נפח הוא מהשורש נפ"ח והוא קשור בנשימה חזקה. יפוח הוא מהשורש פו"ח ופירושו נשב, וככל הנראה יש קשר בין השורשים. מקור השורות של ישי ריבו הם בשיר השירים: "עַד שֶׁיָּפוּחַ֙ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים". יפוח היום – היום יתחיל לנשב.
59
יקיר שואל/ת: האם המילה 'כשורה' היא בעצם 'כמו שורה'? נתקלתי במשפט של עגנון שגרם לי לחשוב כך- "...שאפילו דברים שנראים כאילו הם חוץ לשורה אף הם כשורה...".
רוביק עונה:
'כשורה' הוא ביטוי תלמודי ופירושו על פי הסדר הנכון, כראוי, ויש כאן שימוש מטפורי במילה 'שורה'. עגנון שיחק בציטוט שבשאלה בין המשמעות המילולית של 'שורה' לבין הפיתוח המטפורי של 'כשורה'.
60
נגה בן יהושע שואל/ת: הביטוי השגור בפי הגננות "להתפנות בשירותים" - עברית תקינה או לא?
רוביק עונה:
תקין, אבל מכיל עודפות. 'להתפנות' היא לשון נקייה להליכה לשירותים. נראה שהתוספת נובעת מכך שהגננות אינן בטוחות שיבינו אותן אם יאמרו רק 'אני הולכת להתפנות', ואולי עדיף פשוט: "הולכת לשירותים'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >