שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
רואי מעוז שואל/ת: למה לתנועה המגונה קוראים 'אצבע משולשת?' אם כבר יותר הגיוני 'אצבע שלישית'. או שאין קשר בכלל למיקום האצבע, ו"המשולש" הוא בהקשר אחר?
רוביק עונה:
'אצבע משולשת' היא תחיבת האגודל בין האצבע והאמה באופן המרמז על משגל, לצורך ביזוי והשפלה. המקור הוא בשימוש בשלוש האצבעות לצורך התנועה, הנקראת ביידיש א-פייג: תאנה. תנועה מזרחית היא שליחת האמה, האצבע האמצעית, בכיפוף, וגם כאן יש רימוז מיני.
47
שרון שואל/ת: אשמח לדעת - מה פירוש המונח "הצעת מחליטים" ומניין תורגם?
רוביק עונה:
הצעת מחליטים היא הצעה, בעיקר הצעת חוק שראש ממשלה או קבוצת שרים מגישה לממשלה לאישור. משמשת גם בהליכים במוסדות אחרים.
48
דוד רובנס שואל/ת: מה מקור הביטוי. ״א לא פאטא״?
רוביק עונה:
המקור בלדינו: על הפָּאטָה. פָּאטָה פירושו איבר המין הגברי.
49
אלי שואל/ת: למה אומרים בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, אבל הִגִּיעוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים: הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, וכאן נָפֶש בקמץ כצורת הפסק. בעברית החדשה השימוש השתנה ל'הגיעו מים עד נפש', וללא צורת ההפסק האופיינית לטקסט מקראי.
50
גורי פלטר שואל/ת: הביטוי "על גופתי המתה" מכעיס. הרי גופה אינה חיה, אז למה הכפילות? ישנו גוף חי וישנה גופה (אין גופה חיה).
רוביק עונה:
"על גופתי המתה" הוא תרגום שאילה שיש לו מקבילות במגוון שפות: אנגלית: Over my dead body. צרפתית: il faudra me passer sur le corps. רוסית: cherez moj trup, וכן בערבית. הכפילות נוצרה בעקבות האנגלית, שבה הגופה מוצגת בצירוף dead body. בשפות אחרות הכפילות לא קיימת, ואכן התרגום המבוקש הוא "על גופתי", אך כאמור יש כאן ההשפעה של השפה האנגלית. כפילויות בשפה הן חזון נפרץ ואינן נחשבות שגיאה.
51
יורי מור שואל/ת: צה"ל שינה את שמו מצבא הגנה לישראל ל-צבא ההגנה לישראל. אפשר להסביר לדובר עברית חדש מה ההבדל? בשפת אימי אין תוויות לשון ועל כן קשה לי להבין מה ההבדל.
רוביק עונה:
הצורה 'צבא הגנה לישראל' השתרשה בצה"ל בדומה להשמטות אחרות בשפת המסמכים ובשמות רשמיים, והיא השמטת היידוע במקומות שבהם הוא נדרש. למשל: ‘חיל [ה]הספקה ידאג’, ‘פיקוד [ה]מרכז ידווח’. הלשונאי של צה"ל לאורך שנים שמשון הופמן פעל לשרש את התופעה, ובעיקר הצליח לשנות את השם לצורה התקנית: ‘צבא ההגנה לישראל’ .
52
עירית ורד שואל/ת: בילדותי נהגנו לשחק בחנוכה בסביבון כשכל אות מקבלת משמעות בשפה הגרמנית ועל פיה נקבעו חוקי המשחק. יש לי זיכרון מהמשמעויות השונות שאינו עולה בקנה אחד עם מה שמצאתי באינטרנט, ומזיכרונו של אחי הצעיר ממני. אשמח לדעת מה ידוע לך על זה.
רוביק עונה:
המשמעות הגרמנית מגיעה ממשחקי מהמרים. נ' – נישט, לא מקבל דבר, ה' – האלב, מקבל חצי, ג' – גאנץ, מקבל הכל, ש – שְטֶל אין, השחקן מוסיף מטבע לקופה. האותיות זכו לפרשנות העברית "נס גדול היה שם", ובישראל: נס גדול היה פה.
53
דורון זרצקי שואל/ת: ישנן קללות שהן בינלאומיות, למשל - לך לעזאזל בעברית, go to hell באנגלית, לך קיבינימאט ברוסית וכיו״ב. האם זה על אותו עקרון של ברכות וגינוני כבוד בינלאומי?
רוביק עונה:
קללות המתחילים ב'לך' הן דפוס רב לשוני, ואין סיבה לקבוע שיש כאן השפעה של שפה אחת על חברותיה. הדפוס מייצג קללה של גירוש אדם מהמרחב, כדרך של בוז וזלזול. אפשר למצור קללות 'לך' בעברית, ערבית, יידיש, גרמנית, אנגלית, ספרדית, הולנדית, צרפתית ועוד. יש גם איחולים, כגון לך לשלום, לך בכוחך זה!, go for it!, ועוד.
54
אביגיל ורשבסקי שואל/ת: מתי נוספה המילה עמוד, לצרוף עמוד שידרה? בכתבים תלמודיים ראיתי שידרה לבד, בלי עמוד.
רוביק עונה:
הצירוף מודרני ומתורגם. אנגלית: vertebral column. גרמנית: die Wirbelsäule. לעומת זאת 'חוט השדרה' מקורו בתלמוד, מסכת חולין: "נשבר השדרה: חוט השדרה שנפסק – ברובו". עמוד השדרה מתייחס לעצמות השדרה, חוט השדרה – לעצבים.
55
איציק שואל/ת: הביטוי "ועד בכלל" - זכור לי שהמשמעות המקורית הייתה לציין תחום אינקלוסיבי: "אני עובד מיום ראשון ועד יום רביעי, ועד בכלל", כלומר, גם ביום רביעי אני עובד. מתישהו החל שימוש שגוי במילה, במשמעות הפוכה של ללא גבול: "יש לי עבודה מכאן ועד בכלל". מעניין למה? והאם השימוש הזה אכן נחשב שגוי?
רוביק עונה:
השימוש אינו שגוי אלא יצירתי וחביב בעיניי. משמעותו: אני עובד מעכשיו, עד וכולל כל תאריך או נקודת זמן שניתן להעלות על הדעת.
56
אלי שואל/ת: בביטוי דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת, לא הבנתי את הקשר עם 'עני'?
רוביק עונה:
במסכת עירובין נכתב: "שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות". תלמוד שטיינזלץ מפרש: "עניות יתירה הגורמת לאדם לעיתים לשנות [את דקדוקי התורה] מדעת עצמו ואף לעבור על דעת קונו [אלוהים]". בעברית החדשה המשמעות שונה: עמידה דקדקנית על תיקונים וכללים קטנים ולא חשובים.
57
אלי בירנבאום שואל/ת: מה יותר נכון להגיד - דמיון פראי או דמיון פרוע?
רוביק עונה:
הביטוי המקובל הוא 'דמיון פרוע'. 'דמיון פראי' הוא ביטוי לגיטימי, אך השימוש בו מועט.
58
מיכאל שואל/ת: הביטוי "virtue of necessity" בא לתאר מצב שבו הופכים את החיסרון (או הצורך) ליתרון. אני מחפש ביטוי בעל משמעות דומה ככל האפשר בעברית.
רוביק עונה:
הביטוי הקרוב ביותר לרעיון הוא 'הכרח בל יגונה', דבר מה שיש לעשות מאונס, אך ברור שיש בו צורך. המקור בשו"ת מן המאה ה-17-18: "וזאת נחמתי כי הכרח לא יגונה", וכן בנוסח "ההכרח לא יגונה ולא ישובח" המיוחס למהרש"א. ביטוי שונה במידת מה אבל מציג פן אחר של הרעיון מופיע בסיפור שמשון במקרא: "מעז יצא מתוק".
59
שמעון בוגן שואל/ת: "לקחת את החוק לידיים" - מילולית זה נשמע ביטוי אומלל. רוצה לומר להפוך פעולה אלימה ולא חוקית ל"חוק" מקומי, כמו במערב הפרוע (הביטוי מתורגם מאמריקאית). במקרא אמרו "איש הישר בעיניו", אבל זה רך מדי. בשולחן ערוך מוזכר "אדם שעושה דין לעצמו". איך עושים מזה ביטוי עכשווי שיתפוס אצל עיתונאים?
רוביק עונה:
אכן מקור הביטוי באנגלית: take the law into one's own hands, כמו ביטויים מתורגמים לא מעטים. נראה ששתי ההצעות הקרובות בשאלה אינן עונות לגמרי על משמעות הביטוי, שבו אכן אדם או קבוצה קובעים חוקים אלטרנטיביים מאלה של המדינה או הכלל, בדרך כלל בדרך אלימה ופומבית. מאחר שהביטוי שגור ושקוף ספק אם יש טעם לנסות ולשנות אותו, ולמעשה גם אין לכך סיכוי.
60
אלי בן דוד שואל/ת: יששכר רובץ בין המשפתיים. המשפתיים הם האבנים שעליהן מניחים את הסירים בזמן הבישול. למה זה נאמר בביטול על אדם שאיננו עושה דבר, הולך בטל. הרי אם הוא רובץ לו שם הוא כנראה טבח או משהו כזה. מה דעתך?
רוביק עונה:
יששכר אכן נתפס כ'חמור גרם' במובן החיובי, חזק ונכון לכל עבודה. רש"י מפרש: "כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית, וכשהוא רוצה לנוח רובץ לו בין התחומין בתחומי העיירות שמוליך שם פרקמטיא". פרשנים מודרניים סבורים ש'משפתיים' הם גדרות הצאן, בהסתמך על הופעות אחרות במקרא. המשמעות של כירות בישול קיימת, אך היא מקשה על הבנת הפסוק, ולכן נמצאו פרשנויות אחרות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >