שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
מנחם דון שואל/ת: רציתי לדעת על הביטוי 'עומד על תילו', ביטוי שנמצא בספרים לפעמים. 'תל' זה הרי גל הריסות, אם כן לא ניתן לומר על כל בית שהוא 'עומד על תילו', אלא רק על מה שנחרב ונבנה מחדש?
רוביק עונה:
בביטוי המקורי אומר ירמיהו "ונבנתה עיר על תילה". לפסוק שני הסברים. האחד, ההתייחסות ל'תל' כגבעה, ומכאן שהעיר נבנתה על גבעה. השני, הקרוב להבנת 'תל' כגבעה המכילה חורבות עתיקות, הוא שהעיר תיבנה על חורבותיה, ותשוב להיבנות. בשימוש העכשווי פירוש הניב הוא עמד יציב, נבנה והושלם.
47
עידית שואל/ת: האם הביטויים "אש בעיניים" ו"עושה אותי שמח", נחשבים לסלנג?
רוביק עונה:
הביטויים מצויים באזור האפור שבין לשון הדיבור לסלנג. 'עושה' במשמעות גורם אופייני ללשון הדיבור אך אינו במקרה זה ערך מילוני. 'אש בעיניים' הוא דימוי לגיטימי, ולאו דווקא סלנג.
48
מנחם דון שואל/ת: רציתי לדעת על צמד המילים 'חס ושלום'. מה פשרן המילולי.
רוביק עונה:
מקור הביטוי במשנה, מסכת עדויות: "אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא נתנדה, שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל". קיים גם הנוסח 'חוס ושלום' במדרש תנאים. 'חס' משמעותו רחם. חס ושלום: רחם והבא שלום.
49
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: כמי שלמד עברית בבואנוס איירס, בעלותי ארצה הופתעתי מאוד לשמוע את צירוף הפועל להיכנס עם ההיריון, כאשר הכל מכירים את שם הפועל להרות. מודה אני כי סובייקטיבית מפריע לי לשמוע את הצירוף הזה, אם כי מובנת לי "כניסה" לענייני הריון, ובכל זאת תמהני אם זה ייבוא משפה זרה או סלנג עברי יש מאין. התוכל להאיר את עיני?
רוביק עונה:
בשפות המשפיעות מקובלים פעלים אחרים: להיות או להיעשות בהיריון, לקבל היריון, לעשות היריון. יתכן שיש ב'להיכנס להיריון' פיתוח של הפועל 'להכניס' במשמעות לשגול, אך סביר יותר שיש כאן שימוש מטפורי. להכניס – להעביר ממצב אחד אל תוך מצב שני.
50
שמואל טל שואל/ת: לחש ורחש הביטוי "גחלים לוחשות" מקורו כנראה במסכת ברכות "גחלים לוחשות – מברכין עליהן, אוממות – אין מברכין עליהן". (מאתר רוביק) גם חיים חפר כתב בשיר הצ'יזבט: "הרוח רועשת, גחלת לוחשת,...." יחד עם זאת, לעיתים משתמשים לאותו מובן בביטוי "גחלים רוחשות". מאחר שפרוש המילה "לחש" הוא דיבור בקול נמוך (ולעיתים בתחום הכישוף) ולעומתו המילה "רחש" פרושה רשרוש חסר משמעות מילולית, סביר וראוי שהגחלים תהיינה "רוחשות" אך לא "לוחשות" (ולא מפני שאין להן מה לומר...או, אם תרצו, לאמור).
רוביק עונה:
'גחלים לוחשות' הוא כפי שנכתב בשאלה ביטוי נאה מן המקורות ויש בו יופי מיוחד. אין לגעת בו או לתהות האם יש כאן דיוק סמנטי. 'גחלים רוחשות' משמש בעברית החדשה והוא נולד מתוך 'גחלים לוחשות'. הביטוי איננו שגוי, אבל בוודאי אינו דוחק את רגלי הביטוי המקורי.
51
אודי חמודי שואל/ת: שאלת תרגום, איך אומרים באנגלית רצח אופי? הכי קרוב שמצאתי לא נראה לעניין, character assassination.
רוביק עונה:
לביטוי כמה מקורות. הקרוב ביותר הוא באנגלית: character assassination. בגרמנית אומרים Rufmord (רצח מוניטין). בצרפתית: assassinat moral (רצח מוסרי).
52
עדו שואל/ת: האם המונח 'גרם מדרגות' מתייחס למספר מדרגות מסוים (לדוגמה יותר משלוש)?
רוביק עונה:
'גרם מדרגות' הוא מספר מדרגות המקשרות בין שני מפלסים אופקיים. המקור הוא 'גרם המעלות' בספר מלכים ב: "וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת". בשימוש בביטויים אלה אין התייחסות למספר המדרגות אלא לתפקיד: קישור בין שני מפלסים, ומספר המדרגות נקבע על פי הבדלי הגובה ביניהם. עם זאת בדרך כלל שתיים ואפילו שלוש מדרגות לא ייקראו 'גרם'.
53
שלומית שואל/ת: אני מחפשת תרגום מאנגלית של הכותרת: accepting myself and others. מה אתה מעדיף: 1. לקבל את עצמי ואת אחרים (נשמע מאולץ) 2. לקבל את עצמי ואחרים (נשמע לי חסר...) 3. אפשרות אחרת שתבטא את הרעיון?
רוביק עונה:
לפעמים פירוק והארכה מסוימת יתאימו: 'לקבל את עצמי, לקבל את האחר'.
54
אייל שואל/ת: איזו משתי הצורות נכונה בעברית? אולי שתיהן? מצאתי לנכון או ראיתי לנכון?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ומופיעות בספרות כבר במאה ה-19.
55
אוריאן שואל/ת: האם המשפט "הם עולים על פיג'מה" הוא צירוף בלשון הדיבור או שזה סלנג? כיצד אפשר לעשות את האבחנה בין הסלנג לבין לשון הדיבור?
רוביק עונה:
'לעלות על פיג'מה' אינו צירוף כבול אלא צורת דיבור הבנויה על מודל שמקורו בשפת הצבא: 'לעלות על מדים'. זוהי שפת דיבור מובהקת, משפט שייאמר רק בשיח חופשי במשפחה, אבל לא סלנג כיוון שאין כאן ניב קבוע. 'לעלות על מדים' הוא ז'רגון צבאי, חטיבת לשון הקרובה לסלנג הצבאי. הגבולות בין סלנג לשפת דיבור אפורים וכל מילה או ביטוי נבחנים לגופם.
56
אמנון שואל/ת: האם ניתן לומר מחד ומאידך, או שיש לומר מחד גיסא ומאידך גיסא, קרי חובה לצרף את המילה גיסא?
רוביק עונה:
על פי המשמעות אין לומר 'מחד ומאידך'. משמעות הביטוי הארמי היא: מצד אחד ומצד שכנגד, מחד ומאידך יהיה אפוא: מאחד ומשכנגד. עם זאת, עקב הסרבול המסוים בביטוי השלם והעובדה שהוא ארמי והמילים בו אינן מקובלות בעברית, אין לטעמי פסול בשימוש המקוצר, המובן לכל.
57
מיה בר הלל שואל/ת: באנגלית כנראה אפשר לומר גם Cut the rope in two וגם Cut the rope in half. ובעברית? אפשר לומר גם שבצעתי את כיכר הלחם לשניים, וגם שבצעתי אותה לחצי?
רוביק עונה:
בעברית זה נשמע אכן תמוה, שהרי הבציעה היא לשני חצאים. "בצעתי את הלחם לחצי" הוא תרגום מאנגלית, וכמו תרגומים רבים אינו מוצלח במיוחד.
58
רמי סריג שואל/ת: אני לומד שספרא בארמית משמעותו כלי חיתוך כמו חרב. לכן ספרא וסיפא אינו איש ספר היודע גם להילחם אלא דווקא בריון הנושא גם חרב וגם פגיון (כמו הסמוראי היפני) האם נכון?
רוביק עונה:
ספרא פירושו בארמית סופר. על פי ההקשר במסכת עבודה זרה בתלמוד מדובר ללא ספק בניגוד: אדם המשלב ידע וחוכמה עם יכולת לחימה: "אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפא" [אם איש חרב – לא סופר, ואם סופר – לא איש חרב]. הצירוף בצורתו הנוכחית מופיע בדורות מאוחרים, כגון אצל החיד"א (המאה ה-18). יש לו גם גירסה ערבית: צָאחִבּ אֶלְסַיְף וַּלְקַלַם. יש לספ"ר במשמעות חתך גם מקבילה ארמית, אך לא בפסוק זה.
59
בתיה שואל/ת: מה פירוש "חוכמת הבייגלה"?
רוביק עונה:
זהו שם ספר וסרט בעקבותיו מאת אילן הייטנר. משמעות השם טמונה בספר ובסרט.
60
נועה שואל/ת: מה נכון לומר: "יוצא מן הכלל המעיד על הכלל", או שמא "יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל"?
רוביק עונה:
'יוצא מן הכלל המעיד על הכלל' אומר שהחריג מספר לנו על היפוכו – מה שאינו חריג. 'יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל' זו עודפות או טאוטולוגיה, ולמשפט אין משמעות או תפקיד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >