שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אלי בירנבאום שואל/ת: האם המילה 'תחזיק' בביטוי 'תחזיק מעמד' הוא מהמילה תחזוק/טיפול או אולי מהמילה חוזק או מוחזק, ז.א. נאחז?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בגרמנית בפועל: standhalten. עם זאת הניב התגלה גם במגילות הגנוזות: "עם המון רחמיכה התעודדתי ואקומה, ורוחי החזיקה מעמד לפני נגע" (הודיות לוח 38 שורות 35=36). 'החזיק' פירושו כאן אחז: לאחוז במקום או במעשה שבו אדם עומד ולא לעזוב.
17
עדי ברזילי שואל/ת: מה הכוונה כשאומרים על מישהו מפורסם ״הוא לא צריך שום הקדמה״?
רוביק עונה:
הכוונה היא שהכל מכירים אותו ויודעים את מעשיו ואת נסיבות הפרסום שלו. ללא ההקדמה עלול להיווצר הרושם שהוא אינו מוכר בציבור וכך לפגוע בו. עם זאת, לאחר המשפט הזה באה לעיתים בכל זאת הקדמה המפרטת דברים על הדמות, גם כדי לפאר אותו וגם בהנחה שאולי מישהו בכל זאת אינו מכיר אותו.
18
חבצלת שואל/ת: מה הביטוי הנכון: לעבוד שכם אל שכם, או כתף לכתף, או כתף אל כתף?
רוביק עונה:
הביטוי המקורי הוא 'כתף אל כתף', ופירושו לעבוד יחד ובשיתוף פעולה. הניב הוא תרגום שאילה מפות שונות, ביניהן יידיש: אַקסל צו אַקסל, אנגלית: shoulder to shoulder, גרמנית: Schulter an Schulter, רוסית: plechom k plechu. הנוסח 'כתף לכתף' אינו שגוי אך ראוי פחות. 'שכם אל שכם' היא גירסה משנה של 'כתף אל כתף', מאחר ששכם היא חלק רחב יותר מהכתף, והביטוי מתייחס למפגש הכתפיים. עם זאת מצאנו למשל בשירו של אהרן אשמן "עד אור הבוקר" את המילים: "עד אור הבוקר/ עד שחר ינצנץ/ שכם אל שכם/ סובה עד אין קץ!", המתייחס לריקוד.
19
סיגל מור כהן שואל/ת: ביקרתי בשבת האחרונה בקיבוץ "כפר מסריק". מדוע בשם הקיבוץ מופיעה המילה "כפר"? האם יש לכך משמעות?האם תופעה?
רוביק עונה:
הקיבוצים הם התיישבות כפרית, צורה כפרית מיוחדת ובכל זאת כפר לכל דבר. לכן נקראו קיבוצים רבים בשם שהתיבה הראשונה בו היא כפר: כפר סאלד, כפר החורש, כפר גלעדי, כפר מסריק ועוד.
20
יוחאי שואל/ת: בספר כשאלוהים היה צעיר, מצטטת יוכי ברנדיס את רש״י על עקדת יצחק "וכמעט שלא נשחט", כשהכוונה כמעט וכן נשחט. איך מוסברת צורת ביטוי זאת?
רוביק עונה:
'כמעט שלא' במשמעות 'כמעט שכן' הוא ביטוי נדיר ופרט לרש"י לא נעשה בו שימוש. שימוש דומה, נפוץ בהרבה בלשון חכמים, הוא 'עד שלא' במשמעות 'עד שכן', כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. נראה שרש"י שאב את הביטוי מכאן, ובצורת חשיבה דומה.
21
יעוד גונן שואל/ת: מבקשני להבין את הקשר בין 'תִינָה אַהֲבים' לבין 'תינה את צרותיו'.
רוביק עונה:
'תינה' פירושו סיפר, כנראה צורת משנה של השורש שנ"ה. בחלק מן ההופעות אדם סופד לאחרים או מקונן ומכאן 'תינה את צרותיו', שהוא ניב מן המאה ה-16. לצד זה מופיע בספר הושע הפסוק "כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר, פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם, הִתְנוּ אֲהָבִים". על פי ההקשר יש כאן ביקורת קשה המדברת על אהבה על תנאי, או אהבה שהיא למעשה אתנן. 'תינה אהבים' הופיע בעברית החדשה אצל סופרים שונים, כדי להתרחק מ'הִתנה' שמשמעותו קשורה בהצגת תנאים.
22
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: למה פח אשפה, אם הוא עשוי מפלסטיק? ולמה נפל בפח? האם פח זה מתכת? כלי קיבול? יש קשר?
רוביק עונה:
פחי האשפה קיימים הרבה לפני פחי הפלסטיק של ימינו, והם אכן היו עשויים פח. המיכל נקרא על פי החומר ממנו נעשה, והשם דבק בו גם כשהחומר השתנה. 'פח' משמעותו במקרא מלכודת או מוקש, ומי שנופל בפח נכנס למלכודת.
23
מפי שואל/ת: המושג "אהבת חינם" הפך לנפוץ, לדעתי מתוך בורות (עאלק ההיפך מ"שנאת חינם"...). מה דעתך?
רוביק עונה:
'אהבת חינם' מרמזת על יחס חיובי וחם שאין בצידו תועלת. הצירוף אכן נטבע בהשפעת שנאת חינם התלמודי, כדי להציג את התופעה ההפוכה. הוא מיוחס לרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנהג לקרב את החלוצים החילוניים, ואמר: "כשם שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חינם, כך לא תיבנה אלא בשביל אהבת חינם".
24
עדו שואל/ת: למה בעברית ניתן השם "התעמלות אמנותית" דווקא למה שנקרא התעמלות ריתמית באנגלית (rhythmic gymnastics) ומה שנקרא התעמלות אמנותית באנגלית (artistic gymnastics) נקרא בעברית "התעמלות מכשירים"?
רוביק עונה:
המונח הלועזי artistic gymnastics נולד בראשית המאה ה-19 בגרמניה, ונועד להבדיל בין התעמלות בסגנון חופשי לאימוני התעמלות של הצבא. האופי החופשי והיצירתי חיבר בין ההתעמלות לאומנות. ענף הספורט rhythmic gymnastics החל את דרכו בשנות השישים של המאה הקודמת, מאחר שהתרגילים שלו היו קרובים לתחום המחול. 'התעמלות מכשירים' מוכרת בעברית כבר משנות השלושים של המאה הקודמת. הקישור של התחום לאומנות כבר לא היה קיים והוא קיבל שם מדויק יותר: התעמלות על מכשירים שונים. התחום המאוחר יותר אכן קשור לאומנות, וזכה בצדק לשם המדויק 'התעמלות אומנותית'.
25
רפאל פרידמן שואל/ת: האזרח שנקרא לחקירה במשטרה טען שהתייחסו אליו כ"אל אחרון הפושעים". האם יש היגיון בפתגם הזה, כש"אחרון הפושעים" אולי העז לחנות באדום-לבן....
רוביק עונה:
לביטוי הזה, המעורר באמת תהייה, יש שתי פרשנויות. האחת, שבסקאלה הנמתחת מן האיש הישר ביותר (הראשון), האיש הנפשע ביותר הוא האחרון בסקאלה. הסבר שני הוא שאחרון הפושעים הוא אדם חסר כבוד ועלוב בעיני הסביבה, בעוד אל פושע רציני מתייחסים בכבוד. הנטייה שלי היא לאפשרות השנייה.
26
יואב שטיינמן שואל/ת: אודה אם תתייחס לביטוי "יוצא נגד", כמו בדוגמאות הבאות המגיעות מעולם התקשורת: "הנשיא ריבלין יוצא נגד החלטת בית הדין בהאג", "חתן פרס נובל לכלכלה יוצא נגד נפתלי בנט", "בעלי ג'פניקה יוצא נגד המסעדנים". אני חייב להגיד שאני לא סובל את הביטוי הזה ומעדיף - התבטא נגד, או "הביע התנגדות" או כל דבר אחר. הייתי רוצה לדעת מה המקור של הביטוי, האם השימוש בו נכון ולמה הוא כ"כ נפוץ?
רוביק עונה:
הפועל 'יצא' משמש בעברית החדשה גם במשמעות התנגד, התעמת, ומכאן 'יצא נגד', ובסלנג 'יצאתי עליו' – התעמַתּי אתו. מאחר שהשימוש בצירוף נפוץ ושקוף אין בשום דרך לראות בו ביטוי 'לא נכון'. לגבי מקורו, יש רמז לכך בביטוי המקראי 'לצאת חוצץ', וכן בכמה פעלי יצא (ארויס--) ביידיש.
27
שדמה קדר שואל/ת: בביטוי "ערב רב" - למה מיוחס ה"רב"? לכמות של האנשים או לכמות המגוון שלהם?
רוביק עונה:
פשוטו של הצירוף מעיד שמדובר באנשים רבים. הופעת 'ערב' מספיקה לייצג את המגוון. על פי חוקר לשון המקרא מן המאה ה-19 אברהם גייגר, הצירוף הוא במקורו מילה אחת, עֶרֶבְרַב, בהוראת התערבבות.
28
אלי בירנבאום שואל/ת: ראיתי באתר הכנסת את המשפט "לכל אחד יש את השבת שלו". אמנם שם באמת היה מדובר על "שבת" ו"חוק המרכולים". האם ניתן להשתמש בו באופן כללי, ומה המקור?
רוביק עונה:
זה אינו מטבע לשון אלא צירוף חופשי המייצג תפיסה פלורליסטית ביחס לשבת. יתכן שיש כאן השראה של השיר הפופולרי "לכל אחד יש את האחת שלו".
29
יורי מור שואל/ת: אני מכיר את ה-ו' ההיפוך, אשר (במקרא) הופך את הפעלים מעתיד לעבר - וַילך, וַיאמר. במהלך כתיבתי נתקלתי בביטוי "לי נקם ושילם" (דברים לב, לה), אותו הסופר הרוסי לב טולסטוי בחר בתור מֵימרָה (Epigraph) לספרו המפורסם "אנה קרנינה". בתרגום לרוסית הפועל "שילם" (שהוא בצורת העבר) הפך לעתיד. האם במקרה זה יש לנו ו' ההיפוך, שהופך פעלים בעבר לפעלים בעתיד?
רוביק עונה:
'נקם ושילם' אינם פעלים אלא שמות עצם נרדפים שמשמעותם נקמה. המקור המלא כאמור בספר דברים: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם". תרגום הצירוף השמני הזה לצירוף פעלי מוזר.
30
מאיה שואל/ת: אני מנסה להבין את מהות המונח "תרגומי שאילה", ואני תוהה אם כל ביטוי שתורגם ישירות לעברית נחשב לתרגום שאילה? אולי רק כאלו שנכנסו כערך מילוני? מה דין ביטוי כמו "אתגר ישיר" (שמצאתי בתרגום ספר ואני מניחה שהגיע מהמונח direct challenge)? האם מדובר פשוט בתרגום גרוע? או האם מדובר בתרגום שאילה?
רוביק עונה:
'תרגום שאילה' מתייחס למטבעות לשון וניבים, כלומר, לצירופים המכונים גם 'כבולים'. תרגום של צירוף חופשי הוא פשוט תרגום. יש קטגוריה של צירופים שהם בדרגת כבילות נמוכה. 'אתגר ישיר' מכל מקום נראה כצירוף חופשי ואינו תרגום שאילה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >