שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
בן ציון הלוי שואל/ת: אודה לך אם תבהיר לנו מה המקור למילים "הכניס עז" להסכם או למשהו הדומה לכך?
רוביק עונה:
להכניס עז פירושו הכניס לחוזה, למשא ומתן וכדומה דרישה או תנאי שברור שאין כוונה לקיימם, וכאשר מוציאים אותם יש תחושה שההסכם קל יותר ואפשר לקבלו. המקור בבדיחה יהודית על אשה שטענה שביתה צפוף מדי. הרבי הורה לה להכניס עז הבייתה. לאחר שבוע חזרה ואמרה שהבית צפוף עוד יותר מאשר קודם. הורה לה הרבי להוציא את העז. אחרי שבוע באה האשה לרבי ואמרה בשמחה, הוצאתי את העז, עכשיו יש מקום לכולם.
77
גורי פלטר שואל/ת: האם מושב הזקנים שהשתנה לבית אבות ואחר כך לדיור מוגן, זה שינוי משמעותי או "שינוי של "פוליטיקלי קורקט ?
רוביק עונה:
זו החלטה שיווקית הקשורה במיתוג. 'מושב זקנים' הוא מונח מתורגם מגרמנית. 'זקן' נתפס אמנם במקורות כחכם, אבל בעידן המודרני הוא נתפס באורח שלילי ומדגיש את חולשתו ומעמדו הנמוך של הזקן, בעוד 'אבות' הוא מונח מכבד, ו'דיור מוגן' מדגיש את יתרונות המוסד.
78
גיל שואל/ת: האם איבוד (ב״הלך לאיבוד״) קשור למקום, או שמה הוא גלגולו של אבדן (מחסור)?
רוביק עונה:
מקור הניב 'הלך לאיבוד' לשון ימי הביניים: "'אובד' אינו לשון אדם האובד [מאבד] דבר ממנו, אלא הוא עצמו הולך לאיבוד" (רש"י איוב ד 11). הוא תרגום של ארמית תלמודית: "קאזיל לאיבוד" (עבודה זרה לג א). יש לניב גם מקבילה בגרמנית: verloren gehen. על פי רש"י הכוונה היא שהאדם הולך אלא אובדנו, כלומר, לא הוא מאבד דבר מה, אלא מאבדים אותו.
79
אודי שואל/ת: האם ידוע מה מקור הביטוי החדש יחסית "לעבּר מישהו" במובן של לעבוד על מישהו, להתייחס אליו כאל עובר שלא מבין את העולם ולכן אפשר לעבוד עליו". למשל: "אני יודע איך הדברים עובדים פה, אל תנסה לעבּר אותי". אני חייב לציין שלדעתי הביטוי חמוד.
רוביק עונה:
מודה ומתוודה שלא הכרתי את הביטוי. מידע יתקבל בברכה.
80
אתי מהלל שואל/ת: מבקשת לשאול האם ניתן לומר בוקר אור כפתיחה לשיחה, או שבוקר אור הינו מענה לבוקר טוב?
רוביק עונה:
אין חוקים מחייבים בברכות, בדרך כלל הנוהג הוא אכן להשיב על "בוקר טוב", אבל אין כל מניעה לפתוח ב"בוקר אור". לברכה על שני חלקיה כמה מקורות, אך העיקרית בהם היא ברכה ערבית.
81
אריה אולבסקי שואל/ת: מה פירוש הביטוי על גבי מצבה: "ישרת לבב אזור מתניה"?
רוביק עונה:
הביטוי מוזר ונדיר. במשלי נכתב על אשה ה"חוגרת בעוז מותניה" כדי לסייע בעבודת הבית. המשמעות בכיתוב היא כנראה שיושר הלב של האישה הוא חלק בלתי נפרד מאישיותה כמו חגורת המותניים.
82
גדי רביב שואל/ת: מה קדם למה? בוקר אור (שנמצא במקרא "הבקר אור") או "סבאח אל נור"? מי לדעתך שאל ממי, העברית מהערבית או הערבית מעברית?
רוביק עונה:
כיוון שמדובר בברכה, ההשפעה הישירה היא של הברכה הערבית, שוודאי לא הגיעה לערבית מהמקרא. הופעת "הבוקר אור" כתיאור במקרא תומכת בברכה אך אינה המקור.
83
יוחאי שואל/ת: מהי החרמה בביטוי ״מלחמת חורמה״?
רוביק עונה:
מלחמה חורמה היא מלחמה חסרת פשרות. מקורה בשו"ת החתם סופר מהמאה ה-19: "ויש שמתו במלחמת חורמה, והנשארים מהם מתו אח"כ ונמקו בעוונם". המקור הקדום הוא הצירוף המקראי 'עד חורמה': "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה" (במדבר יד 45). חורמה הייתה עיר כנענית בנחלת שמעון שבנגב. רש"י מפרש: "שם המקום נקרא על שם המאורע", דהיינו, העיר נקראה כך מאחר שהוחרמה, נהרסה עד היסוד. פרשנות זו היא מקור לצירוף בהוראתו המקובלת, ושל 'מלחמת חורמה'.
84
מרכוס פריימן שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'זה לא מובן מאליו'?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא שדבר מה נעשה מתוך מחשבה ומאמץ, ואין להקל בו ראש.
85
מרכוס פריימן שואל/ת: מה פירוש הביטוי יא ווסחאב?
רוביק עונה:
זוהי כנראה הרחבה של וואסח, כינוי גנאי שמקורו ערבי שפירושו רע או מלוכלך. יא וואסח – הוי המלוכלך, הוי הנבל.
86
מרכוס פריימן שואל/ת: מה פירוש הביטוי לבעוט בדלי?
רוביק עונה:
זה ביטוי שמקורו בשפות שונות וכוונתו שאדם שזכה להצלחה והתקדמות פועל בצורה שתפגע בו ותבטל את הישגיו. המקור הוא באדם שמילא דלי בחלב מן הפרה, ובמקום להשתמש בו בועט אותו וגורם לחלב להישפך.
87
נועם שואל/ת: ידידה שמעתי על שיר שמדובר בו "מלחמה משנת תרתח". האם אתה מכיר שיר או ביטוי כזה?
רוביק עונה:
יש שימוש מוגבל ומיושן ב'שנת תרתח' כשהכוונה לדבר מה מיושן. זהו שילוב בין שנת תרפפ"ו שמקורה בלדינו, ושנת תש"ח.
88
גילה שמחוני שואל/ת: ברוסית מרבים להשתמש בביטוי לטיני 'מה שמותר ליופיטר אסור לשור', לטינית: Quod licet Iovi, non licet bovi. האם ראית בו שימוש בספרות בעברית או נתקלת בביטוי בשיחות חולין?
רוביק עונה:
אפשר למצוא את הפסוק בטקסטים שונים בעברית, בעיקר בעיתונות או במסות ספרותיות, פחות בלשון הדיבור. לפסוק מקבילה קרובה במסכת שבת במשנה: "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים". מכאן הביטוי האירוני "לרבי מותר", דער רבי מעג, המספר על רבי שפסק שאסור להוציא פרה שנפלה לתוך בור והוא פסק שאסור, עד שהתברר שזו הפרה שלו.
89
מיכאל שואל/ת: לגבי הביטוי "יפה שעה אחת קודם", הוויכוח הוא אם המלה "יָפֶה" היא בזכר - במשמעות מומלץ, או בנקבה ואז הכוונה היא ל"שעה יָפָה" ומנוקדת קמץ קמץ. מה דעתך?
רוביק עונה:
השימוש בשתי הצורות הגיוני. 'מומלץ להקדים בשעה אחת' במקרה הראשון, או 'שעה אחת קודם יפה יותר'. הניב מופיע בכתבי רבנים מן המאה ה-18 ואילך, כגון החת"ם סופר ור' חיים פַּלָאגִ'י, רבה של אִזמִיר שבטורקיה, ולא מצאתי עדות ברורה איך הגו אותו. היום הצורה הבלעדית היא בנקבה – ויפָה שעה אחת קודם.
90
סטלה סירקין שואל/ת: האם הביטוי "חוץ לארץ" נכון רק כאשר מדברים על נסיעות מהארץ למדינות העולם? כאשר אני מספרת על התקופה בתפוצות, לפני העלייה לארץ ורוצה לציין שטיילנו בעולם, האם זה נכון להגיד "נסענו הרבה לחו"ל"?
רוביק עונה:
'חוץ לארץ' ייחודי למדינות שאינן ישראל. 'הָאָרֶץ', ביידוע ובצורת ההפסק, מיוחסת לארץ ישראל בלבד.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >