שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
צבי הרדוף שואל/ת: נתקלתי היום בקטע פרי-עטך (או מקלדתך) ובו הצרוף "נותן במה", שמשמעותו, לדידי, מספק אתר לעבודה זרה. האם טעות בידי?
רוביק עונה:
'נותן במה' הוא צירוף לשון עברי מקובל במשמעות מי שמעניק מקום לדברים שכותב או אומר אדם מסוים. 'במה' היא אמנם במקור המקראי, בדרך כלל, מקום לעבודה זרה, אבל בעברית המודרנית השימוש הוא בתחום התיאטרון והבידור, וכן השימוש המושאל: מקום להשמעת דברים בפומבי, כולל כלי תקשורת כלשהו.
122
קארין שואל/ת: בביטוי 'עשו לו מערוף', למיטב ידיעתי הכוונה בסלנג היא אמבוש או עליהום או תרגיל.
רוביק עונה:
זו אינה הכוונה או המשמעות. 'עשו לו מערוף' – עשו לו טובה. 'מערוף' בערבית: טובה, מעשה חסד.
123
מירי רמז שואל/ת: 'מנה אחת אפיים': מתי החל הביטוי לקבל הקשר שלילי, שהרי בתנ"ך הוא מופיע כחיובי)? ומה עניין האפיים כאן?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי החיובי זכה בעברית החדשה למשמעות שלילית, תופעה שיש לה דוגמאות רבות נוספות. בספר שמואל א' נכתב: "וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב" (שמואל א א 5), וכאן הכוונה היא למנה כפולה. בספרות ההשכלה נעשה שימוש בביטוי במשמעות המקורית. הופעות ראשונות של המשמעות השלילית הן אצל סופרים שונים במהלך המאה העשרים ובתרגומי שלונסקי. השימוש הזה מושפע מיידיש, שבה פאָרציע, מנה, פירושו נזיפה: געבן עמעצן אַ פּאָרציע, נתן לו מנה. קיבל מנה אחת אפיים - קיבל נזיפה כפולה. לגבי 'אפיים' בפסוק המקורי, פרשני המקרא הסבירו זאת בכך שהיא קיבלה את המנה בסבר פנים יפות. רד"ק מסביר: קיבלה אותה באף – קיבלה בכעס. קיבלה באפיים - קיבלה ברצון.
124
גל שואל/ת: אם אני לא טועה, כאשר מדברים על "להביא ילדים", זהו קיצור של הביטוי הציורי משהו "להביא ילדים לעולם". הקיצור הזה מאוד צורם בעיני משום ש"הבאה" באופן כללי היא מין פועל כללי שמשתמשים בו בחיי היום יום, והוא נשמע כמו הוזלה של תכנון המשפחה והולדת צאצאיך. מאידך, אני גבר ואיני יכול לשאת בהריון בעצמי ולא ללדת. מהי אם כן בצורה הפועל התקינה של "עשיית" ילדים? האם היא "להרות", מלשון הורות? אולי יש לך חלופה להציע?
רוביק עונה:
נכון ש'הביא' הוא פועל גנרי, אבל זה אינו פוסל אותו מהצירוף 'להביא ילדים לעולם', המוכר בשפות שונות: יידיש: ברענגען אין דער וועלט, אנגלית: bring a child into the world, גרמנית: jemanden zur Welt bringen, וכן בצרפתית. על פי התנ"ך הגבר מוליד, והאשה יולדת, אך היום 'הוליד' מתייחס גם לנשים.
125
יוסי שיין שואל/ת: למה המונח בשפות אחרות food poisoning בעברית הוא הרעלת קיבה, ולא הרעלת מזון?
רוביק עונה:
גם המונח המקצועי בעברית הוא הרעלת מזון. נראה שמקור השימוש העממי ב'הרעלת קיבה' הוא בעקבות הביטוי 'קלקול קיבה', שהוא תרגום שאילה מביטוי מקביל ברוסית.
126
יוחאי שואל/ת: ״חלק הארי״ הוא חלקו האיכותי המועדף של האריה הזכר בטרף של הלהקה. בזמן האחרון שמעתי הרבה מתראיינים שמשתמשים בצרוף ״החלק הארי״ במקום המילה ״רוב״, למשל: החלק הארי של שרי הממשלה. האם השימוש הזה בשיבוש המושג צריך להתקבל בשפה המודרנית?
רוביק עונה:
'חלק הארי' מתייחס גם במקורו לכמות יותר מאשר לאיכות. המקור הוא בצירוף הלטיני societas leonine, שותפות הארי. הצירוף מבוסס על משל של איזופוס, ולפיו ביקש הארי מהחמור ומהשועל לחלק את השלל ביניהם. בסופו של דבר קיבל האריה כמעט הכול. השיבוש אינו במשמעות אלא במבנה הצירוף. 'חלק הארי' הוא צירוף סמיכות – חלקו של האריה, 'החלק הארי' הוא צירוף חסר משמעות, שכן 'ארי' אינו שם תואר. עם זאת השיבוש השתרש, ואין סיבה או טעם להילחם בו.
127
יצחק שואל/ת: האם יש הצדקה לצירוף של "קנס כספי" לביטוי קנס? הרי אין קנס שאינו בכסף. כך כתוב במילון של אבן שושן ובויקיפדיה.
רוביק עונה:
'קנס כספי' הוא עודפות, שכן כל קנס, כבר במקורות, הוא עונש כספי. האם עודפות היא בהכרח שגיאה? לא ממש. השפה עמוסה עודפויות. עם זאת עדיף באמת לומר 'הטילו עליו קנס', ולא 'הטילו עליו קנס כספי'.
128
מיכה פיקרסקי שואל/ת: להשטיח את העקומה נכון, או לשטח את העקומה?
רוביק עונה:
פעלים רבים עשויים להופיע במשמעות קרובה בכמה בניינים. כך גם השורש שט"ח. שָטַח (קל), שיטח (פיעל) והִשטיח (הפעיל) משמשים במקביל במשמעות יישור ופרישה.
129
דוד שואל/ת: האם כתבת בעבר על הביטוי היחסית חדש "פעם ראשונה... פעם שנייה"? הוא הפך לנפוץ בעיקר ברדיו כאשר המרואיין מונה נימוקים לטענה שהוא מעלה. כיצד סולק ה"ראשית... שנית..."? מה היה חטאו?
רוביק עונה:
לא נותר אלא להסכים שמדובר בשימוש עילג. מקורו ככל הנראה בגרמנית, שבה ראשית (באנגלית first) היא בגרמנית erstmals: פעם ראשונה.
130
נאסר בסל שואל/ת: יש קושייה בלשון שהסבירו אותה המדקדקים בדרכים שונות. הפרשן שאני עוסק בו מציע פתרון ואומר עליו (בערבית-יהודית), שלדעתו הוא "קוי פי אלמעני ואכ'לץ פי אללגה". התרגום המילולי בעברית לדברי הפרשן: "חזק במשמעות וצח יותר בלשון". איך לכתוב את המשפט הזה בעברית של בני אדם?
רוביק עונה:
דומה שהפתרון המילולי שהצעת יפה וברור. 'חזק במשמעות' – שמשמעותו ברורה ומובנת. 'צח יותר בלשון' – מתאים יותר ללשון מדויקת ויפה.
131
אורי לונדון שואל/ת: מדוע לסימן הסדר שבין כורך לצפון קוראים "שולחן עורך"? האם זה ביטוי תקין בעברית? האם מדובר בשיבוש מכוון כדי להתחרז עם "כורך" ו"ברך"?
רוביק עונה:
שולחן עורך אינו שיבוש של 'שולחן ערוך' אלא מעין הנחיה או נוהג: המקיים את הסדר עורך את השולחן, וכורך את המצה. הנחיות אחרות נאמרות בלשון עבר או עתיד.
132
אריה יצקן שואל/ת: מה התרגום של המשפט הערבי: אעוז ביללא מן אל שייטן אל רג׳ים?
רוביק עונה:
התרגום הוא: חס וחלילה מן השטן המקולל (הראוי לסקילה).
133
גלי מיר-תיבון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בביטוי "מה נסגר איתך?" "מה נסגר אתכם?"
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, החל להישמע אי שם במחצית השנייה של שנות התשעים של המאה הקודמת, בן או אח חוקי ל'מה נשמע', 'מה הולך' ואחרים.
134
דבי שואל/ת: איך אומרים בעברית תקנית תפס מקום. דוגמא: העקשנות תפסה מקום.
רוביק עונה:
אין כל פסול ב'תפס מקום' אם משתמשים בו בהקשרים הנכונים. הקשר פיזי: הוא תפס מקום לקראת המופע. הקשר מושאל: שאלת הסיפוח תפסה מקום נכבד בדיוני הקמת הקואליציה. המקור בגרמנית: einen Platz belegen.
135
חיים דגן שואל/ת: ראש העיר חולדאי מסכם את המסר במשפט "תהיו לי בריאים". מדוע התוספת "לי"? האם לא נכון יותר פשוט 'תהיו בריאים'. ה"לי" צורם כאילו מי שלא עבור אותו "לי" אין האיחול עליו?
רוביק עונה:
הטענות ליידיש. שני הביטויים הם תרגום שאילה מביטויים ביידיש. תהיה בריא: זיי געזונט. תהיה לי בריא: זיי מיר געזונט. שני הביטויים יכולים להיתפס הן כפשוטם והם כאירוניה ואפילו כתגובה מעליבה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >