שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
בתיה שואל/ת: בשבוע האחרון נזכרנו בגעגוע במנהג משלוח/איסוף 'שנות טובות' שנהג בילדותי/נערותי. עלתה השאילתא מה מקור המושג 'שנות טובות'?
רוביק עונה:
'שנות טובות' היא כמובן צורה דיבורית ולא ביטוי תקני, אך הוא חביב ועתיק יומין במונחים ישראליים. הביטוי התקני הוא 'ברכות (או גלויות) שנה טובה', ובשפת הדיבור הוא התקצר ל'שנות טובות', בהבדלה מ'שנים טובות' המתייחס לשנים ממש ולא לברכות.
287
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'למגינת לבו', מה פרוש של 'מגינה', ואיך זה מסתדר עם שברון לב, סבל וצער?
רוביק עונה:
המקור במגילת איכה: "תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם". הפרשנים חלוקים על הוראת 'מגינת לב'. הוראות שהציעו: דאבון לב, אומץ לב, תוגת לב, ובכל מקרה 'מגינה' נותרה מילה סתומה.
288
אורי שחם שואל/ת: בעת צפייה (בשידור החי) במשחק כדורגל במסגרת חצי גמר גביע העולם אמרתי לחברי: ״המשחק הזה מעניין אותי כשלג דאשתקד״. כוונתי היתה לומר כי המשחק איננו מעניין אותי כלל וכלל ואיננו רלוונטי מבחינתי. חברי טען כי השימוש שלי במונח היה שגוי ומוטעה, וכי הייתי צריך להשתמש במונח ״מעניין אותי כקליפת השום״. התוכל בבקשה להכריע בנושא?
רוביק עונה:
הצדק אתך. הביטוי 'מעניין אותי כשלג דאשתקד' מצוי בשפות שונות באירופה כולל יידיש, ופירושו שדבר מה אינו מעניין אותי כלל. הביטוי 'שווה כקליפת השום' פירושו שלדבר מה אין כל ערך, ומקורו בתלמוד.
289
דור שואל/ת: הביטוי 'קוזאק נגזל' שמגיע מהיידיש, מציין כידוע מעמד אבסורדי של אדם בעל כוח שבא בטענות על עוול שנעשה לו, וקל לראות איך זה מגיע מאיך שהיהודים תפסו את הקוזאקים במזרח אירופה. אבל מה שגיליתי לאחרונה זה שבוגדן חמלניצקי, מנהיג הקוזאקים מהמאה ה-17, באמת היה קוזאק שנגזל - האצולה הפולנית גזלה את רכושו, וחוסר היכולת שלו לקבל משפט צדק דחף אותו למרד ולפוגרום הידוע. יכול להיות שהביטוי מגיע משם? או שזה צעד רחוק מדי?
רוביק עונה:
יש היגיון רב בתיאור גלגולו של הביטוי 'קוזאק נגזל'. לא רק במרד חמלניצקי, אלא בשלבים מוקדמים ומאוחרים בהיסטוריה של הקוזאקים הם היוו קבוצות מדוכאות שהתקוממו כנגד המדכאים. בהקשר היהודי הביטוי היידי 'אַ קאָזאַק אַ ניגזל' זכה למשמעות אירונית, מאחר שהקוזאקים הפכו מנגזלים לגוזלים.
290
עודד שואל/ת: 'ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם' (בראשית לז 2). מדוע הכפילות? האם דיבור בשבחו של אדם היא הוצאת דיבתו טובה? האם 'רעה' היא תואר של הדיבה, ולכן לא יאמר 'דיבה לרעה' [דיבה המכוונת להרע]? וכי דיבה אינה מכוונת להרע? ועניין של סגנון: ה' היידוע נופלת. במקום 'הביא את הדיבה הרעה שלהם'. היש דוגמאות נוספות?
רוביק עונה:
המילה דיבה פירושה המקורי דיבור, והיא מן השורש דב"ב. השימוש בה במקרא הוא תמיד לדברי גנאי וכך דבקה בה המשמעות השלילית מכאן שאין לראות ב'דיבה רעה' כפילות: דיבה רעה היא דיבור רע. באשר למבנה הסגנוני, הוא אכן ייחודי, ויש בו בעיני חן מיוחד, אך אינו נפוץ במקרא.
291
רפי פריש שואל/ת: מדוע "סוחטים" מחמאות?
רוביק עונה:
הפירוש המקורי-מילולי של הפועל 'סחט' מתייחס להפרדה בכוח של נוזלים ממוצרי בד שונים כמו בגדים, מצעים, סמרטוט רצפה וכדומה. בעברית הוא משמש כדימוי למצבים שונים שבהם נעשה מאמץ מיוחד להפיק דבר מה, שבמצב טבעי אינו ניתן או רצוי. 'סחיטה' היא עבירה פלילית של הוצאת כסף בכוח מאדם שאינו רוצה בכך. 'סחיטה רגשית' היא התנהגות הגורמת לזולת לפעול בניגוד לרצונו מתוך רחמים או אמפתיה. 'סחיטת עבירה' בכדורגל היא יצירת מצב שבו השחקן יבצע עבירה למרות שאינו מתכוון לכך. 'סחיטת מחמאות' היא התנהגות המגרה את הזולת להעניק מחמאה גם אם אינו רוצה בכך. נראה שכל השימושים האלה נוצרו בעברית הישראלית. באנגלית, למשל, הביטוי המקביל הוא fishing for compliments – לדוג מחמאות.
292
עתליה ברנר שואל/ת: אני מחפשת את השימוש וההקשרים של הביטוי ״מלכודת דבש״ בעברית. נדמה לי כי זהו תרגום שאילה מאנגלית, honey trap or honeypot, ובעיקר בהקשרים של פיתוי מיני, אבל איני בטוחה ולא הצלחתי למצוא. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
המקור הוא אכן בביטוי האנגלית honey trap, או כניב: honey trapping. הביטוי מיוחס לסרטי הריגול, בעיקר בסגנון ג'יימס בונד, שבהם אשה סקסית נכנסת למיטתו של יעד לריגול ומוציאה ממנו מידע. honeypot פירושו עניין המביא עונג רב, בלי קונוטציה שלילית, ובסלנג הבריטי פירושו גם איברי המין של אשה. עם זאת הוא אומץ לתחום המחשבים במשמעות דומה למלכודת דבש: מנגנון לאבטחת מחשבים המתוכנן לזהות וגם לשבש ולנטרל ניסיונות לשימוש בלתי מורשה, על ידי הצגת מידע העשוי לעניין את הגורם הבלתי מורשה. בעברית הישראלית השימוש ב"מלכודת דבש" התרחב מעבר לסיפורי ריגול, במשמעות דבר מושך הגורם להסתבכות ולנזק. לדוגמה, אלי שגב מתייחס לרכישת מכבי נתניה על ידו ואומר "הכדורגל הוא מלכודת דבש. ממליץ לא לרכוש קבוצות".
293
דרור שואל/ת: כיצד יש לומר את הפתגם: "חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם", או שמא "פיקח לא נכנס למקומות שחכם יודע לצאת מהם?" אשמח לקבל סימוכין במידה וקיימים כאלו. במרשתת מצאנו את שני הסימוכין, ומכאן הבלבול.
רוביק עונה:
הפתגם הוא בגירסה הראשונה שבשאלה: חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. כוונתו שהימנעות ממלכודות ובעיות מעידה על חוכמה. הפיקח אומנם מצליח להסתדר לאחר שנכנס למצב קשה, אבל לא הייתה לו החוכמה המספקת לא להיכנס אליו. בגירסה השנייה אין היגיון פנימי, שכן לחכם על פי ההגדרה חוכמה רחבה יותר מהאינטליגנציה המעשית של הפיקח.
294
אלימלך גזית שואל/ת: המילים' לשנס מתנים' מהווים צמד וממשמעותן התחזקות או התאמצות. האם ניתן לשנס גם אברים אחרים בגוף?
רוביק עונה:
'שינס מותניו' הוא צירוף כבול. פירושו המילולי מספר מלכים 'חגר חגורה למותניו', אך בזכות ההקשר הוא זכה למשמעות של 'התארגן לפעולה'. כדרכו של צירוף כבול בדרך כלל המרכיבים שלו אינם ניתנים להמרה. לביטויים כמו 'שינס ברכיו' או 'שינס רגליו' אין משמעות.
295
נחום ליברמן שואל/ת: לאחרונה נפל ויכוח ביני לבין חברי בעניין משמעות המילים "קטלא קניא". מאבי ז"ל למדתי כי קניא פירושו קן ציפורים, וקוטל הקנים הוא החיה שמתגנבת וחומסת את הביצים שבקן. חברי טען שקנים הם קני סוף, וגוגל מאשר את דבריו. עדיין אני בטוח שאבי מולידי, שהיה מורה לתורה שבע"פ לא טעה, או שלפחות היו לו סימוכין לדעתו. ואני מביא עניין זה לעיונך וחוות דעתך.
רוביק עונה:
אביך היה ודאי ידען גדול, אבל כאן טעה או הוטעה. קניא אינו קן. קן ציפור הוא בארמית 'קנא דצפרא'. קניא פירושו קָנֶה. המקור אינו מותיר מקום לספק. במסכת סנהדרין נכתב: "אטו אנן קטלי קני באגמא אנן? [וכי קוטלי קנים באגם אנו?]" (ת"ב סנהדרין לג א). קוטל קנים עסק בקציצת קני הסוף שנועדו להכנסת ציוד קלוע, מקצוע שנחשב נחות.
296
אהבתיה שואל/ת: אני מחפשת צירופי לשון למילה ''שֶטֶף''. אודה לך אם תשלח לי רשימה כזו אם היא בנמצא בכלל, או לחילופין קישור לאתר שם אוכל למצוא את מבוקשי.
רוביק עונה:
שני צירופי הלשון המוכרים לכלל הציבור הם 'שטף דיבור' ו'שטף דם'. נוסף לכך יש צירופי שֶטֶף המוכרים לאנשי מקצוע בתחומים שונים. עלייך להיכנס לאתר האקדמיה ללשון, במדור 'מונחי האקדמיה', ולכתוב את המילה שטף בשורת החיפוש.
297
יוסי שגב שואל/ת: האם ניתן לומר "ראשית כל" על דבר ראשון שהנך רוצה להגיד?
רוביק עונה:
אפשר ואפשר, והצירוף עתיק. שו"ת מן המאה ה-15: "אתה הוא האשל הגדול ... ראשית כל בשלומך אדרוש ואבקש". יש גם השפעה משפות שונות: אנגלית: first of all. צרפתית: avant tout. רוסית: prezhde vsevo. רצף המילים 'ראשית כל' מופיע במקרא ובמקורות מאוחרים יותר כחלק מסמיכות, כגון 'ראשית כל פרי האדמה' (דברים כו 2). בכל מקרה, עדיף לטעמי לוותר על הצירוף ולומר פשוט 'ראשית'.
298
עמירם גרובייס שואל/ת: "הבטחת איכות" או "אבטחת איכות" (מלשון שמירה), או טובים השניים?
רוביק עונה:
השניים טובים, ומשמשים לאותה פעילות, אך הציבור וגורמי מקצוע רבים מעדיפים את 'אבטחת איכות', המעניקה לתהליך של שמירה על איכות מוצרים אופי של מקצוע מורכב הדורש מיומנות, בעוד 'הבטחת איכות' מציינת רק את מטרת הפעילות. יש להוסיף שהאקדמיה ללשון ממליצה על 'הבטחת איכות', בטענה ש'אבטחה' מתייחדת להגנה על בני אדם ומוסדות מפני פגיעה. התפשטותה של 'אבטחת איכות' מעידה ש'אבטחה' נתפסת כהגנה במובן רחב יותר.
299
תמי שואל/ת: האם אפשר לומר את המשפט . יש ברצוני ל.......?
רוביק עונה:
אין כל פסול ב'יש ברצוני', 'יש בכוונתי', 'יש בדעתי' וכדומה. זו דרך הנחשבת מעודנת ומעט גבוהה לעומת "אני רוצה", "אני מתכוון" וכדומה. מקור השימוש הזה אינו ברור, אך הוא מוכר מן העשורים הראשונים של המאה העשרים.
300
אלעזר שואל/ת: האם הצירוף 'הרבה יותר מדיי' הוא צירוף תקין בשפה העברית, או שמא הוא פסול והגיע מהצירוף הלועזי 'way too much'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא בעל אופי דיבורי אבל אינו פסול. הוא מאחד שלושה צירופי לשון: 'הרבה יותר', 'הרבה מדי', וכן 'יותר מדי', ונועד להדגיש שדבר מה מופיע או מיוצג בכמויות גדולות ללא צורך. הדרך הפשוטה והדיבורית פחות היא 'הרבה מדי'. לצד זה, העובדה שביטוי מתורגם משפה אחרת אינה פוסלת אותו. רוב צירופי הלשון שאנו משתמשים בהם מתורגמים משפות אחרות.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >