שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
בתיה שואל/ת: מה פירוש "חוכמת הבייגלה"?
רוביק עונה:
זהו שם ספר וסרט בעקבותיו מאת אילן הייטנר. משמעות השם טמונה בספר ובסרט.
32
נועה שואל/ת: מה נכון לומר: "יוצא מן הכלל המעיד על הכלל", או שמא "יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל"?
רוביק עונה:
'יוצא מן הכלל המעיד על הכלל' אומר שהחריג מספר לנו על היפוכו – מה שאינו חריג. 'יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל' זו עודפות או טאוטולוגיה, ולמשפט אין משמעות או תפקיד.
33
סתיו שואל/ת: האם "הופ-הופ" נחשב למילת קריאה או סלנג?
רוביק עונה:
'הופ' היא מילת סלנג מן המניין. בסלנג מילות קריאה רבות וזו אחת מהן. ההכפלה 'הופ הופ' מתייחסת בעיקר למשחקי ילדים של הרכבה והקפצה.
34
סתיו שואל/ת: האם הביטוי "בובה על חוט" נחשב צירוף כבול?
רוביק עונה:
'בובה על חוט' הוא דימוי למי שמופעל על ידי גורם חזק ממנו. הוא אינו מגיע למעמד של צירוף כבול, כיוון שהצירוף הוא סכום המשמעויות של מרכיביו, הן במקור הפיזי והן בדימוי.
35
עידית שואל/ת: האם לומר "זה יעשה אותם קטנים" גם כן נחשב לאמירת סלנג?
רוביק עונה:
הביטוי בעל אופי דיבורי אבל הוא אינו סלנג במובן המקובל.
36
רואי מעוז שואל/ת: אני יודע שיש מין נימוס, שאולי הוא קצת אנכרוניסטי, לציין קודם את שם האשה/נשים שמדברים על מספר אנשים. ומקובל להגיד 'גבירותי ורבותי' ולא 'רבותי וגיבורתי'. מעין ladies first של עברית. יוצא עכשיו לדבר הרבה על 'סבא וסבתא' בהקשר של הקורונה. אז למה 'סבא וסבתא' ולא 'סבתא וסבא'?
רוביק עונה:
הצורה הרשמית המקדימה את הנשים היא פורמט קבוע הבנוי אכן על עקרונות של נימוס, וגם מעין פיצוי על כך שהאישה ברוב התרבויות נחשבה נחותה לגבר. הצירוף 'סבא וסבתא' אינו פורמולת נימוס אלא חלק מהדיבור הטבעי, וזרימת המילים כאן נוחה יותר מאשר 'סבתא וסבא'. יתכן שיש כאן עדיין רמז לעליונות הגבר, בדומה להעדפת 'אבא-אמא' על 'אמא-אבא'.
37
תמר להן שואל/ת: בעקבות מותו של קרוב משפחה ושריפת גופתו, וכשהתכנסנו לטקס פיזור האפר חשבתי פתאום על הביטוי "שלום על עפרך". שאלתי: האם קיים בכלל ביטוי כזה והאם ניתן להתאים אותו בשינוי כיתוב כמובן ל-"שלום על אפרך", לתנאי ה'קבורה' שתיארתי.
רוביק עונה:
הביטוי המקורי הוא 'שלום לעפרך', או 'שלום לעפרו'. המקור ברוסית: mir prakhu yevo. החלופה 'שלום לאֶפְרְךָ' מעניינת ולגיטימית, ובעיניי גם מכבדת את הבחירה שלכם.
38
תומר שפירא שואל/ת: האם יש קשר בין הביטוי "לא חרם?" (לא חבל) לבין המילה חירום?
רוביק עונה:
לשורש חר"ם בעברית משמעויות רבות: השמדה, נדר של איסור, הפקעה ועוד. מכאן גם 'חירום' במשמעות צרה או אסון. הפועל הערבי חרם מקביל לשורש העברי, ומשמעותו איסור. הביטוי שהוא שאלה רטורית 'לא חראם' מגיע מערבית: מֻש חַרַאם עַלֵיהָא? האם אין זה מצער?
39
אילנה שקדי שואל/ת: האם הביטוי "כסל אופים שרוקנו מלחמניות טריות" הוא ביטוי, פתגם (הוא מופיע ברומן והייתה לי הרגשה שזה תרגום של ביטוי משפה אחרת). אם כן מה מקורו. ביטוי נוסף עיניו אוכלות את ... ישבנה/שדייה/אותה. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
שני הביטויים אינם ניבים או פתגמים אלא צירופים חופשיים. הראשון ככל הנראה דימוי התומך באמירה ספרותית. השני הוא שימוש בפועל 'אכל' כדימוי.
40
גל שואל/ת: "חכם לב לוקח מצוות". שמעתי את זה כשהשתתפתי בסעודת המצווה לזכר סבי שנפטר לאחרונה. התוכל לבאר לי את המושג?
רוביק עונה:
המקור בספר משלי: "חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֹת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט". המשמעות, אדם חכם ייקח על עצמו עול מצוות ויעבוד את אלוהים. במקרא הלב הוא גם מקום החוכמה וגם מקום הרגש.
41
שואל/ת: שאלה לפשר הביטוי "מה שלומך". האם שלומך מלשון שלום, או מלשון שלמות, ואם אכן מלשון שלום, מה המשמעות?
רוביק עונה:
'מה שלומך' היא במקורות פנייה בעת פגישה. כך ברש"י, לשון ימי הביניים: "לא שישאל לה לשלום, אלא לבעלה ישאל: מה שלום הגברת?". המקור בספר בראשית: "וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר: הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן". בכל המקרים האלה כוונת השאלה היא האם האדם הנשאל שלם, בעיקר בגופו, האם הוא בריא, ובהרחבה, האם מצבו טוב, האם הוא מרוצה וכדומה.
42
מרקוס פריימן שואל/ת: מה הפירוש של הביטוי "טוחנים מים"? איך להגיד את זה האנגלית?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי היא לבצע פעולה עקרה. לביטוי גרסאות בשפות רבות. יידיש: שטויסן וואַסער. אנגלית: tread water. רוסית: toloch vodu v stupe (לטחון מים במכתש). צרפתית: moudre du vent (לטחון אוויר). ערבית: טַחַן מַיִּה. המקור הקדום של הניב הוא בלטינית: aquam in mortario tundere (לכתוש מים במכתש).
43
מרקוס פריימן שואל/ת: מה הפירוש של הביטוי "לא עוברים לסדר היום"?
רוביק עונה:
עבר לסדר היום פירושו לא התייחס לתקלה או למעשה לא ראוי. 'לא עבר לסדר היום': התעקש להתייחס לתקלה וכדומה. המקור בשפות שונות. גרמנית: zur Tagesordnung übergehen. צרפתית: passer à l'ordre du jour. מקור הניב בתהליך ניהול ישיבות.
44
תקוה שואל/ת: שני אנשים עשו לי משהו מאוד רע ובלתי נסלח. אבקש לנסח משפט עם הביטוי קו פרשת המים. האירוע בתאריך x הוא קו פרשת המים, הוא בלתי נסלח, והיחסים לא יהיו קרובים למה שהיה עד כה.
רוביק עונה:
'קו פרשת מים' הוא קו דמיוני העובר לאורך ראש רכס, מפריד בין מי הגשמים היורדים עליו ומחלק אותם לשני צדדים. בהרחבה מטפורית זהו אירוע או מהלך שבמהלכו משתנים פני הדברים באופן מהותי. שימוש זה מוכר בעיקר בעברית. ניסוח: "הריב בינינו על הצוואה של סבתא הוא קו פרשת המים ביחסים בינינו".
45
חוה יופה אוזן שואל/ת: יש ביטוי האומר שכאשר יש לך צורך בדבר מה, פנה לאדם העסוק ביותר. בערך כך. אשמח ואודה להיזכר בביטוי.
רוביק עונה:
תנו לי בן אדם עסוק, ואעשה אתו עסק.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >