שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
גל ספר שואל/ת: מה בין תו מוזיקאלי לבין "תו ירוק"?
רוביק עונה:
המילה תו מופיעה שלוש פעמים במקרא, בספרות המאוחרת, במשמעות אות או ציון. גם שם האות תו מתייחס למשמעות זו בכתב הכנעני פיניקי. בעברית החדשה התפתחה משמעות הסימן לכיוונים שונים: תו מוזיקלי, תווי פנים, ובהרחבה סימן רשמי-אזרחי, או ציון למצבו של אדם: תו חניה, תו קנייה, וגם תו ירוק או סגול.
2
נוגה אילני שואל/ת: האם יש קשר לדעתך בין "כרך" על שפת הכינרת לבין "בית ירח"?
רוביק עונה:
בית ירח נקראת על שם הירח, שהיה אל העיר הכנענית הקדומה בשם זה, זאת בדומה ליריחו. ההסבר היחיד לשם כרך הוא בגלגולי הגייה של השם הקדום בית ירח, על ידי הערבים. לתחושתי זהו הסבר מפוקפק, אך איני מכיר הסבר אחר.
3
אלי בן דוד שואל/ת: המילה האנגלית bore מתורגמת לחור או קדח (של רובה). מאוד מזכירה את המילה העברית 'בור' במובן דומה. יש קשר?
רוביק עונה:
אין קשר בין בור, שהוא גלגול של באר או ביר, לבין המילה האנגלית. ככלל מילים מן המקרא אינן קשורות ברוב המכריע של המקרים למילים באנגלית, אלא אם כן מקור המילים בפרסית כמו פרדס/paradise, או שהשפות ההודו אירופיות השאילו אותן מהשפות השמיות כמו קנה או גמל.
4
גסטי שואל/ת: האם קיים קשר בין "רָכַס" (כפתור) לבין "רֶכֶס" (הר)?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש קשר. לרכוס פירושו לחבר או לקשור, רכס היא שרשרת הרים הקשורים ומחוברים זה לזה.
5
עופר שואל/ת: לגבי התחלופה של ש' שמאלית ו-ס' בתנך ובמשנה שהזכרת לא פעם, האם יש קשר בין שיבה לסבא? מה מקור המילה סבתא? מתי החל השימוש באימא ואבא במקום אם ואב?
רוביק עונה:
שיבה ושב או סב קשורות כמובן. שָׂב הוא מי שבשערו זרקה שיבה. הצורות אמא, אבא, סבא וסבתא הן ארמיות-תלמודיות, בעוד אב ואם הן מן התנ"ך. בתנ"ך אין שם מיוחד לסבא וסבתא.
6
שרגא שואל/ת: האם יש קשר בין חור (בכיס למשל) לבין חירות (חופש)?
רוביק עונה:
לשורש חר"ר שלוש משמעויות שונות. האחת: נקב, יצירת חור. השנייה שריפה ומכאן 'גרון ניחר'. השלישית – חופש, ומכאן 'בן חורין'. לא נמצא קשר בין השורשים, והם מוגדרים הומונימים.
7
גיל שואל/ת: מה הקשר בין תיעדוף וסדר עדיפויות לבין עודף?
רוביק עונה:
מדובר באותו שורש, עד"ף, במשמעות יֶתֶר או יתרה, בניגוד לחוסר. הפועל עָדַף הוא מקראי, עדיף היא מילה תלמודית, עדיפות מלשון ימי הביניים ודווקא עודף, וכמובן תיעדוף – מן העברית החדשה. העדפה או תיעדוף: מתן זכות יתר או תנאי יתר למישהו או משהו. עודף: יתרה הנותרת לאחר ששולם הסכום הנכון או סופקו הצרכים הדרושים.
8
ענת רחל בר צבי שואל/ת: האם המילה עושר והספרה עשר הן מאותו שורש (למרות האות ש' הימנית וש' השמאלית)? או שמדובר בשני שורשים שונים, או כאלה שהתלכדו לאחד?
רוביק עונה:
ש' ימנית וש' שמאלית מייצגות עיצורים שונים תחת צורת אות אחת, מאחר שהעברית ירשה מהכנענית-פיניקית 22 אותיות, אבל היו בה 23 עיצורים. עשׁ"ר ועשׂ"ר הם שורשים שונים ואין ביניהם קשר. יש דווקא קשר חילופין בין ש' שמאלית לס' במעבר ללשון חז"ל.
9
בצלאל לנדאו שואל/ת: השורש סל"ל מן הסתם קשור למסלול וסלילה של כבישים. האם יש קשר לסוללה (בטרייה) וסוללה, בה חיילים חופרים תעלה כדי להסתתר בה במלחמה, וכן ערים אשר נמצאות מתחת לפני הים כדי למנוע הצפות מן הים?
רוביק עונה:
כל המילים קשורות זו בזו ולשורש סל"ל שפירושו התקין דרך, כבש דרך, ובמקרה של סוללה, הקים תלולית עפר לצורך הגנה. הקשר לסוללה החשמלית הוא בהשפעת האנגלית, שבה battery משמשת גם כסוללת עפר ומכאן כדימוי לסוללה החשמלית.
10
אלי בירנבאום שואל/ת: מה הקשר (אם יש בכלל) בין השג יד והסג גבול?
רוביק עונה:
המילה הֶסֶג אינה קיימת, הכוונה להסגת גבול. הפועל הִשּיג והפועל הִסּיג הם הומופונים (נשמעים זהים) אך אין ביניהם קשר. הסגת גבול היא חדירה בדרך לא חוקית לתחומו של הזולת. לשון ימי הביניים: "הסגת גבול מביא לידי ריב ומכות ורציחה" (אבן עזרא דברים יט 14). זאת בעקבות הניב 'הסיג גבול 'המצוי במקרא: "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ" (דברים יט 14), וכאן הוראתו הזזת הגבול לשטח שאינו שלך. השג יד – המקום שאליו משיגה/מגיעה היד (מטפורית). להשיג – להגיע למטרה כלשהי.
11
ארנון שואל/ת: האם "חתול" קשור, אטימולוגית, ל-cattus הלטיני ודומיו בשפות אירופיות רבות?
רוביק עונה:
אין קשר. 'חתול' העברית התגלגלה מהמילה הארמית חתולא. cat וכן מילים קרובות בשפות אירופה התגלגלו מהמילה הלטינית cattus, וזכו לגרסאות גם בשפות הגרמניות וגם בלטינית.
12
אודי שואל/ת: האם יש קשר לשוני בין המילה "אבוב" כשם לפנימית אשר בגלגל כלי הרכב לבין כלי הנשיפה הקרוי "אבוב"?
רוביק עונה:
אבוב הוא במקור כלי נגינה תלמודי, ככל הנראה חליל, שנקרא כך כיוון שהיה נבוב, כפי שנמצא את המקבילה הערבית אֻנְבּוּבּ. בעברית החדשה הוא הועתק לכלי נשיפה אחר בעקבות דמיון המילה לשם הלועזי oboe, וכן הוצמד לפנימית גלגל הרכב, שהיא, כמו האבוב המקורי, שפופרת נבובה.
13
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין ערימה לערום (פיקח)?
רוביק עונה:
אין קשר. ער"ם הוא שורש הומונימי, ער"ם א' קשור לצבירה, ער"ם ב': לפיקחות נכלולית ובערבית רשע.
14
דבורה וינר שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין קורה, קיר ותקרה?
רוביק עונה:
המילים קשורות זו בזו. מילת היסוד היא קורה, שמקורה באכדית ופירושה גזע עץ, וממנה נגזרה המילה קיר. מן המילה קורה נגזר שורש: קר"ה, שהוא השורש של המילה תקרה, ופעלים באותו תחום. מכאן גם 'חדר המקֵרה' המקראי.
15
רות לוי שואל/ת: כיצד המילה 'מבצע' שהקשרה צבאי הפכה למילה שקשורה לקנייה בזול?
רוביק עונה:
זו התפתחות פנים-ישראלית. 'מבצע' חודשה על ידי איתמר בן אב"י בהקשר הצבאי, אבל זלגה כבר בראשית המדינה לתחומי המסחר, כאשר פעולה יזומה ונמרצת של קידום מכירות נדמתה לפעולה צבאית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >