שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין שלישות (בצבא) לבין המספר שלוש?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. שליש, גם במקורות ובוודאי בדרגות הצבאיות הוא השלישי במדרג היררכי כלשהו. שלישות נגזרת מ'שליש'.
2
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין פגיון ל pugiones? מתי הופיע פגיון בעברית לראשונה?
רוביק עונה:
יש קשר ישיר. פוגיונס היא צורת הרבים של המילה הלטינית פוגיו שמשמעותה פגיון. זהו מקורה של המילה העברית המשנאית פגיון. היא מופיעה כמה פעמים במשנה כגון במסכת בכורות: בדיני שחיטה: "אמרו לו בכור הוא ואינו נשחט, אלא אם כן היה בו מום. נטל פגיון וצרם באזנו".
3
עופר שואל/ת: האם הפועל להשוויץ קשור לשווייץ?
רוביק עונה:
אין כל קשר. שוויץ פירושו בגרמנית וביידיש להזיע ומכאן הפועל להשוויץ. אין הסכמה על מקור השם שוויצריה, אבל אין כל קשר בין השם לפועל הגרמני.
4
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין שחלה לשורש להשחיל?
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל חוקרי מקורות המילים לא מצאו קשר כזה. מקור המילה שחלה אינו ידוע.
5
אליס שואל/ת: הייתי רוצה לדעת מה המקור של המילה לקונן? האם זה קשור למילה האנגלית (גאלית במקור) keening?
רוביק עונה:
לקונן וקינה הן מילים עתיקות עם הופעות רבות במקרא, מן השורש קי"ן שפירושו הבסיסי ליצור, לחבר, ומכאן ליצור שיר קינה. לשורש קשר לשורשים ומילים בשפות שמיות רבות. לכל אלה אין קשר לשפה הגאלית.
6
אבישי טופול שואל/ת: נשק מסיירת גולני נשק לצמתה של קצינת ת״ש מהשריון. נשק - האם השורש והניקוד זהים בשני המקרים.
רוביק עונה:
השורש נש"ק זהה בעיצורים אך המקורות שונים. אין קשר בין נשק ונשיקה. הניקוד: המקצוע נשק – נַשָּק. הפועל נשק – נָשַק.
7
נועם לבקוביץ שואל/ת: השאלה שלי נוגעת למלה 'מלחמה'. המורה שלי לאנגלית סיפרה באחד השיעורים שלימדו אותה באולפן שמקור המילה 'מלחמה' הוא מ'לחם' כי נלחמים למען לחם ומזון. חיפשתי אסמכתאות לזה ולא מצאתי, יתרה מכך מורה אחר לעברית ששאלתי אותו על הדבר ענה שזה קשקוש מוחלט. אז אמנם השורש של שתי המילים זהה אבל האם באמת יש קשר בין 'מלחמה' ל'לחם'?
רוביק עונה:
המורה שלך צודק. זה קשקוש מוחלט, וליתר דיוק אטימולוגיה עממית וניסיון למצוא קשר כשאין כזה. יש מאות שורשים מסוג זה בעברית, הקרויים שורשים הומונימיים.
8
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין גוש דן לחברת אוטובוסים דן?
רוביק עונה:
המקור ככל הנראה בשמו של האזור: גוש דן, אך החברה החלה להתפתח בשם זה בעקבות מוסך מרכזי ששמו היה מוסך דן.
9
אלעד שואל/ת: האם יש קשר בין המילה עתיק בעברית ובערבית לבין המילה אנטיק (antique) בשפות אירופיות, או שהדמיון מקרי?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי לגמרי. אנטיק הלועזי התגלגל מ-ante במשמעות לפני, קודם. 'עתיק' הוא משורש שמי נפוץ, שמשמעותו מה שהיה לפני, מה שהתקדם. מכאן 'להעתיק דבר מה ממקומו' ועוד.
10
משה מגן שואל/ת: האם ג'ינגל [זמריר] וג'ונגל קשורים איך שהוא? הדמיון מקרי.
רוביק עונה:
Jingle היא מילה אונומטופאית מן המאה העשרים המזכירה צליל פעמונים. Jungle נתגלגלה מהמילה בסנסקריט jāṅgala, שפירושה אזור צחיח ויבש.
11
משה פודר שואל/ת: האם הדמיון הצלילי בין gravity (כוח או כובד), gravid (אשה הרה) וכן grave (קבר או חפירה) הוא מקרי, או שהוא מרמז על קשר אטימולוגי?
רוביק עונה:
כוח המשיכה וההיריון באים מאותו מקור – המילה הלטינית gravis שפירושה כבד. grave אינה קשורה ומקורה בשפות הגרמניות.
12
רות שואל/ת: אומרים 'קפץ מהגג' אך גם 'קפץ ידו' במובן קמצנות. האם יש קשר בין השניים?
רוביק עונה:
זהות השורש מקרית. קפ"ץ א' משמש בשפות שמיות שונות במשמעות התרומם, קפ"ץ ב' היא כנראה צורת משנה של קמ"ץ: קמץ ידו.
13
טירנה שואל/ת: האם יש קשר בין המילים: מדים ומידות? מידות לא במובן של מידה בבגד, אלא במובן של ערכים. כלומר, כאשר אני לובש מדים של ארגון/ חברה, (ולהבדיל, דת), האם אני מייצג באמצעות לבוש המדים, את המידות של אותו הארגון, הערכים וקוד ההתנהגות שהוא דוגל בו? האם המילים קשורות ביניהן מבחינת משמעות, או שרק יש ביניהן דמיון באותיות?
רוביק עונה:
הקשר בין המילים הדוק. השורש המשותף הוא מד"ד. 'מדים' הם בגדים שאותם מודדים עבור משרה או דרגה כלשהי. 'מידה' היא במקורה שיעור של דבר מה, כמו אורך ורוחב, אבל המילה הורחבה למונחים מופשטים כמו כלל תלמודי, וכן תכונה שלפיה נמדד האדם.
14
רות שואל/ת: האם המילה הלועזית psoriasis קשורה למילה 'צרעת'?
רוביק עונה:
אין קשר. פסוריאזיס היא מילה יוונית שפירושה 'לחוש גירויים'. 'צרעת' היא מילה שמית שיש לה מקבילות בערבית.
15
רמי שואל/ת: בטיול בגבעות מדרום למודיעין צפינו בעדר פרות הנוטה ללון. הפרות הסתדרו במעגל הגנתי, והעגלים הצעירים נכנסו למרכז המעגל. עלה על דעתי כי יתכן שהשם "עגל" קשור אטימולוגית ל"מעגל" בו הוא שוהה. מה דעתך ?
רוביק עונה:
ההשערה עלתה במוחם של חוקרי מקורות העברית והשפות השמיות, ומקובלת כאפשרות סבירה: העגל הוא זה המתרכז במעגל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >