שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אורי לאור שואל/ת: הסופר א. א. קבק בספרו במשעול הצר משתמש בפועל "בוסר" במשמעות: מזלזל, בז, מואס. האם יש קשר לתואר 'בוסר' במשמעות פרי שלא הבשיל?
רוביק עונה:
הפועל התלמודי בָסַר פירושו בז או זלזל, בעקבות שורש ערבי שפירושו כעס. בוסר הוא פרי שלא הבשיל, ובהרחבה דבר לא מושלם. קרבת המשמעות מבקשת לראות לפועל ולשם אותו מקור, אם כי אין לכך ראיה חותכת.
2
מאיר שואל/ת: האם המילה ננס (גמד) בעברית קשורה למילה נאנו nano ביוונית? והאם במקום ננוטכנולוגיה צריך לומר ננסטכנולוגיה?
רוביק עונה:
יש ויש קשר ואפילו הדוק. הרכיב הפותח נאנו- במילים כמו ננוטכנולוגיה מקורו במילה היוונית nanos שפירושה גמד. זהו גם מקורה של המילה התלמודית ננס. בתלמוד נאמר כי "ננס לא יישא ננסת, שמא ייצא מהם אצבע". אפשר אם כן להציע בעברית את החידוש "טכנולוגיה ננסית".
3
אדם שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "מסורת", "מוּסר" ו"מֶסֶר", או שמדובר רק בצירוף מקרים?
רוביק עונה:
מסורת ומסר הן מהשורש מס"ר, הקשור להעברת רעיונות, מידע או חפצים. מסורת היא העברת אמונות ונכסים תרבותיים ודתיים מדור לדור. מֶסֶר הוא העברת מידע או מחשבות מאדם לאדם, בעיקר בעידן הדיגיטלי. מוסר הוא מהשורש יס"ר, והוא קשור לייסוריו של החוטא, כגון בצירוף "מוסר כליות".
4
אריה פלהיימר שואל/ת: היש קשר בין "קיטון" לבין "kitchen"?
רוביק עונה:
אין קשר. מקור המילה העברית הוא המילה היוונית קוֹיְטוֹן שפירושה חדר שינה, וזו גם המשמעות המקורית של המילה. מקור המילה האנגלית בגרמנית ובהולנדית, גלגול מן הפועל הלטיני coquere, לבשל.
5
גדעון ניב שואל/ת: האם יש בעוד שפות שמות דומים לנעלי בית? ומה המקור? פוזמקאות, Potschen שהם נעלי בית בסלנג הווינאי, papukaim - נעלי בית ברומנית?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט, וברוב השפות אין כל דמיון. לכמה מקרים משותף העיצור הפותח פ'. בשפות לטיניות מסוימות המילה היא פנטופלי או ביידיש פנטופלאך. ברומנית, פפוצי או פפוצי די קאזה. בסלנג האוסטרי Patschen. מקור המילה 'פוזמק' פרסי, ואכן זה סוג של נעליים, לאו דווקא נעלי בית.
6
חגית שואל/ת: הציווי "לא תלך רכיל בעמך" הוליד בעברית המודרנית את הפועל לרכל (הנהגה בכ' רפה, בניגוד לבניין המחייב כ' דגושה) ואת הרכילות. עם זאת, השורש רכל קיים כבר בעברית, והוא מתייחס למסחר (רוכל, מרכולת). אם כך, מאין נגזר "רכיל"? האם יש קשר בין הרכילות לבין מסחר?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. ללכת רכיל פירושו להעביר ידיעות ממקום למקום, כדרך הרוכלים. הפועל בעברית החדשה נתפס כסלנג או לשון דיבור, והכ' נשארת רפה באנלוגיה ליתר שימושי השורש.
7
אריה שואל/ת: מה הקשר בין רווח (של כסף למשל) לבין רווחה (משרד הרווחה, או רווחת החברה), לבין רוֹוחת השמועה, או רָווחו השמועות?
רוביק עונה:
השורש רו"ח קשור בהרחבה והתפשטות, הפועל המקביל הקרוב עליו רַוַח בערבית שפירושו רחב. יש קושרים את השורש למילה רוח. מכאן תחושת רווחה – תחושה שיש מקום רחב יותר, שהמצב טוב יותר. רוֹוֵחַ פירושו מתפשט, נפוץ. רֶוַוח במקור נרדפת לרווחה, וכבר בלשון חכמים זכתה גם למשמעות פיננסית, שהרי הרווח הוא סכום הכסף המאפשר מחיה והתרחבות לאחר כל ההוצאות.
8
משה פודר שואל/ת: האם למילים 'באס" הערבית ו"but" האנגלית שמשמען זהה, מקור אחד?
רוביק עונה:
אין קשר. לא בצליל וגם לא במשמעות, ובוודאי לא בגלגולי המילה.
9
פנינה שפי שואל/ת: בהמשך לשאלה על מקור החרוז, האם הקשר בין השורשים חז"ר וחר"ז, הוא מקרי בלבד? התכונה המובהקת של החרוז היא החזרה הצלילית, המחזקת את זיכרון התוכן המושר או כתוב בשירים בכלל ובשירי ילדים בפרט.
רוביק עונה:
אין קשר. חז"ר הוא בהשפעת הפועל הארמי הדר. חר"ז קשור לניקוב לצורך יצירת השרשרת. כמו כן, החרוז השירי הוא פיתוח מאוחר באמצעות הדימוי של החרוז הפיזי מן המקרא, שבו אין משמעות למוטיב החזרה.
10
שרון טופר-אמיתי שואל/ת: שאלתי היא לגבי הסיפרה חמש והפועל לחמש. חימוש במובן תחמושת. האם יש קשר, אולי עתיק, בין המילים?
רוביק עונה:
המספר חמש מוכר בשפות שמיות רבות, וממנו גם נגזר הפועל לחמש, לחלק לחמישה, המופיע במקרא. השורש במשמעות הצבאית מופיע בתנ"ך רק פעם אחת, במילה חמושים. חוקרים רבים קושרים בינו לבין המספר: כוח צבאי המחולק לחמישה. גם השורש המקביל בערבית נקשר למספר חמש.
11
שרון טופר-אמיתי שואל/ת: אני תמהה לגבי קשר אפשרי בין מילים שונות מאותו שורש - לכד וליכד. האם יש להן מוצא משותף? האם מי שלוכד גם מלכד?
רוביק עונה:
מדובר באותו שורש ובמשמעות קרובה. לכד הוא פועל מקראי – תפס בחוזקה, לקח בשבי וכדומה. ליכד הוא גירסה בעברית החדשה בבניין פיעל – אחז קבוצת אנשים יחד ועשה אותם קבוצה אחת.
12
אהרן גוטהילף שואל/ת: מה הסיבה שהמילה ׳חרוז׳ מציינת קישוט (על חוט) וגם מילה בעלת סיומת דומה למילה אחרת? האם יש קשר בין שני המובנים?
רוביק עונה:
יש קשר, זו אותה מילה. 'חרוז' במשמעות פריט במחרוזת מופיע במקרא: "צווארך בחרוזים" בשיר השירים. בלשון ימי הביניים הייתה השפעה רבה לערבית, בין היתר בתחומי הספרות והשירה. המילה הערבית נט'ם פירושה גם פריט במחרוזת, ובהשאלה פסוק שקול בשירה. חכמי העברית של התקופה שאלו את המשמעות המורחבת של נט'ם, והעבירו אותה כמשמעות מורחבת ל'חרוז'. לתהליך כזה אנו קוראים שאילת משמעות.
13
אלישע פרוינד שואל/ת: נכדי החל לעסוק בספורט הסיוף. תהיתי מה מקור המילה. בדקתי אתרים שונים ודעות שונות. הרושם שלי הוא שיש קשר בין המילה היוונית xiphos שמשמעה חרב (אולי שיבוש ממקור שמי עתיק יותר) ובין המילה סייף/סייפא. מה דעתך?
רוביק עונה:
המקור ללא ספק שמי, ומוכר בשפות העתיקות יותר כמו ערבית וכן מצרית. המילה היוונית xiphos מוכרת היום כחלק משמו של סוג רמש שלחלק ממנו יש צורת חרב. במילונים השונים לא נרמז מקור שמי.
14
אריאל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "התקלה" בעברית למילה tackle באנגלית?
רוביק עונה:
השורש תק"ל מופיע במקורות. נתקל – הוכשל בדבר מה. התקיל – הכשיל, פועל המופיע בבן סירא. מכאן גם תַקָּלָה (במקורות בשווא: תְקָלָה), וכן מילת הסלנג תָקֶל, במלעיל. הפועל tackle באנגלית פירושו לעורר ויכוח, להתאמץ לפתור בעיה, והוא הושאל לתחומי ספורט שונים כמו כדורגל והוקי במשמעות הכשלת מאמצי היריב להתקדם, לקיחת הכדור מהיריב בעת תנועה. מקור הפועל ושם העצם הקשור בו הוא בגרמנית ואין לכך קשר לעברית. עם זאת, הדמיון הרב בין המילים בשתי השפות, וקרבת המשמעות בוודאי בתחום הספורט, יצרו צורת פיעל של השורש העברי: תיקול או לתַקֵל, במשמעות האנגלית: לקחת את הכדור מהיריב בעת תנועה. הסטטיסטיקה בודקת את מספר התיקולים שמבצע שחקן כהוכחה לאיכותו.
15
עופר רוזנברג שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל השתזף לבין הפרי שזיף? מה הקשר לעץ שיזף? ומה הקשר לבסיס שיזפון?
רוביק עונה:
עץ השיזף מופיע בתלמוד, והוא נקרא כך בעקבות שמו היווני זיזיפוס. עץ השזיף וכן הפרי אינם קשורים לעץ השיזף, אך נראה שגם כאן המקור הוא בשם היווני. יש קושרים את השם לצבעו הכהה-שחום של הפרי, כלומר, להיותו 'שזוף', ויתכן שזה עמד גם כן לעיני המחדשים. בסיס שיזפון נקרא על שם הר שיזפון ונחל שיזפון שבנגב הדרומי. לא נמצא מקור המסביר מדוע ניתן השם לאתרים אלה, שאינם מופיעים במקורות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >