שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דורון שואל/ת: האם יש קשר בין המילה פלומה (נוצות) לבין המילה באנגלית ובשפות אחרות plumage, שאף היא פירושה נוצות? פלומה אינה מופיעה בתנ"ך ולכן להערכתי מקור המילה בשפה זרה. אולי לטינית? מתי היא הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
הדמיון אינו מקרי. פלומה היא מילה שמקורה לטיני, ופירושה נוצות. המילה האנגלית התגלגלה מצרפתית עתיקה שבה plume הן נוצות, ומקור המילה ללא ספק לטיני באותה משמעות.
2
תמר טלשיר ליפשיץ שואל/ת: לְאַלֵּף ולבַיֵּת זה הא"ב של האדם: להפוך את החיה לשלו. אך מה הקשר בין אילוף וביות לאותיות הא"ב?
רוביק עונה:
אותיות האלף בית נקראות על פי עצמים או בעלי חיים הדומים לצורת האות. האות אלף היא האלוף, השור, האות בית היא הבית. אלוף נגזר מהשורש אל"ף שפירושו 'להיות קשורים, לעשות דברים יחד', ומכאן שמלמדים את השור לעשות מה שנדרש לאדם, מאלפים אותו, ומכאן שמו. מן המילה בית נגזר הביות.
3
רפאל פרידמן שואל/ת: האם יש קשר בין השורשים זכ"ר ו-זק"ר במובן של הבלטה?
רוביק עונה:
אין קשר. זק"ר הוא כנראה צורת משנה של זר"ק. זכ"ר נקשר להבלטה רק אסוציאטיבית לאיבר המין הגברי.
4
תמר שואל/ת: אמרת שהמילה ״מוסך״ באה מהמילה סככה. ואני חושבת שאולי באה מהפועל ״סוך״. שכן סכים את המכוניות בשמן. היש לזה קשר?
רוביק עונה:
מוסך הוא מהשורש סכ"ך, ומכאן גם הריבוי מוסַכּים, בכ' דגושה. במקור המילה לא שימשה לתיקון כלי רכב. הסיכה בשמן היא פעולה הנעשית במוסך, אך היא אחת מני רבות ואינה מקור המילה.
5
תומר שפירא שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "хлеб" (חלב - לחם) ברוסית לבין המילה חלב בעברית?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט, וכמו כן אין קשר משמעות בין לחם וחלב.
6
מוסטפא עבאס שואל/ת: האם הצורות רדה דבש ורדה בדגת הים (כנאמר בספר בראשית) נגזרות מאותו השורש? אם כן, מהו הקשר ביניהן, וכיצד השורש רדי/ה מתחבר למילים רודן ורודנות?
רוביק עונה:
הפועל 'רדה' במשמעות שלט או כבש קשור לשורשים ולפעלים רבים בשפות שמיות מקבילות. לגבי רדה דבש יש השערות שונות, ויש גם שקושרים זאת לרדה במשמעות כבש. רודן היא מילה מחודשת מן השורש רד"ה. סיומת -ָן מקובלת בעברית בתצורות מגוונות.
7
שאני רז שואל/ת: האם יש קשר בין חציל למחצלת? שניהם משורש חצ"ל?
רוביק עונה:
שתי המילים הן נטולות שורש (כמו אלפי מילים בעברית), ואין ביניהן קשר. 'מחצלת' היא מילה בלשון חז"ל הקרובה למילה הערבית חצירה, 'חציל' היא מילה מחודשת בהשפעת הערבית.
8
אלון יודקובסקי שואל/ת: גיליתי שברוסית המילה 'אקרן' משמעה זהה לזו שבעברית. האם המילה בעברית מושאלת מרוסית? ואם כן, האם יש הבדל בין "אקרן" ל"מסך"?
רוביק עונה:
אקרן שייך לקבוצת התשמוצים, מילים מחודשות הדומות בצליל ובמשמעות למילה לועזית. במקרה זה המקור אינו רוסי אלא צרפתי: écran, והיא חודשה בהתייחסות לשורש העברי קר"ן הנקשר להקרנת סרטים. הרוסית ירשה את המילה מצרפתית. המילה מסך נתפסה כלא מתאימה, כיוון שמסך נועד להסתיר, בעוד האקרן הוא משטח שעליו ניתן לצפות בסרט.
9
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: כפירוש למילה "פוק" חקוקה אצלי המילה צירוף נוסף: "פוק חזי מאי עמא דבר" (צא בין הבריות וראה מה דובר העם). מה דעתך?
רוביק עונה:
אם הכוונה ל'פוק' במשמעות נפיחה, לא נראה שהמילה נוצרה מתוך ידע בארמית תלמודית. רוב מילות הנפיחה הן אונומטופאיות: פורץ, יוסוף, אברום – וגם פוק.
10
יצחק שואל/ת: המורה שלי לציור בבית הספר "חוגים" בשנים 1946-58 היה אברהם ישכיל. הוא נהג לומר שהמלים הגרמניות See Fett הן המקור של המלה "זפת" בעברית. האם זה נכון?
רוביק עונה:
או שאברהם ישכיל לא היה די משכיל, או שיצר מהתלה של אטימולוגיה עממית. זפת היא מילה מקראית, מופיעה פעם אחת בספר שמות ופעמיים בישעיהו. ככל הידוע כותבי התנ"ך לא ידעו גרמנית.
11
נופר, דנה, שירה ועמרי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה חישוק למילה חשק?
רוביק עונה:
חש"ק הוא שורש הומונימי – שורש שיש לו שני מימושים שאין ביניהם קשר. חש"ק א' קשור בתאווה, ומקביל לשורש הערבי עש"ק. חש"ק ב' קשור בחיבור ובהצמדה, ומקביל לשורש הארמי חש"ק.
12
עמיחי שואל/ת: המילה "בוק" משמעותה גם "עץ אשור", גם "קוביית עץ (כלשהו) המשמשת כבסיס למשטחים כבדים" וגם (בסלנג) "טיפש". "כסיל" משמעותו בעברית "טיפש" וביוונית "עץ" (לא אילן אלא כחומר גלם לנגרות). יש לדעתך קשר או שזו מקריות טהורה?
רוביק עונה:
מקריות מוחלטת. בוק בסלנג הישראלי אינן עץ האשור אלא תיש ביידיש, הטיפש מדומה לתיש.
13
אודי שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל העברי "כחכוח" לבין המילה הערבית "קַחַה" שפירושה שיעול?
רוביק עונה:
הפועל כחכח הוא הכפלה משורש כי"ח, הנחשב אונומטופאי והוא מחקה את צליל השיעול. המילה הערבית קחה, השתעל, היא ככל הנראה גם כן אונומטופאית. האם יש כאן קרבה מקרית בין שתי מילים המשמשות לאותו עניין? זה ככל הנראה המצב, מאחר שקשה להצביע על השפעה ישירה של העברית על הערבית או הערבית על העברית במקרה זה.
14
תמר טלשיר ליפשיץ שואל/ת: האם יש קשר בין המילה השמית העתיקה אֶבֶן לבין בּון שפירושו עֶצם. ראיתי שאוסטאון זה עֶצם, ואוסטרקון זה חֶרס כלומר גם סוג של אֶבן. השאלה מעניינת אותי כי במשחק 5 אבנים העתיק (מתוארך לימי רומא) שיחקו בעצמות קטנות דמויות קובייה (אסטרגלים), אך גם באבנים קטנות (אבני חצץ). אולי בכלל הכל נובע משורש קדום בן 2 עיצורים נ,ב שמופיע באבן, בלְבֵנה ובבוֹן?
רוביק עונה:
קרבת העיצורים מקרית בהחלט. אבן היא מילה שמית המופיעה כמעט בכל שפה שמית המוכרת לנו, ואינה קשורה במקורה לשורש כלשהו. השורש אב"ן מאוחר יותר ונחשב שורש גזור שם. Bone היא מילה ממקור גרמני-הולנדי עתיק.
15
עדו שואל/ת: האם יש קשר בין המילה עובר העברית למילה אמבריו הלועזית (במקור יוונית)?
רוביק עונה:
אין כל קשר. עובר הוא ככל הנראה מן השורש עב"ר, מה שעובר מן הרחם. המונח האנגלי מוליך אל המילה היוונית embruon המורכבת משני צורנים: em – לתוך, bruein - לגדול.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >