שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: האם יש קשר לשוני בין המילה "אבוב" כשם לפנימית אשר בגלגל כלי הרכב לבין כלי הנשיפה הקרוי "אבוב"?
רוביק עונה:
אבוב הוא במקור כלי נגינה תלמודי, ככל הנראה חליל, שנקרא כך כיוון שהיה נבוב, כפי שנמצא את המקבילה הערבית אֻנְבּוּבּ. בעברית החדשה הוא הועתק לכלי נשיפה אחר בעקבות דמיון המילה לשם הלועזי oboe, וכן הוצמד לפנימית גלגל הרכב, שהיא, כמו האבוב המקורי, שפופרת נבובה.
2
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין ערימה לערום (פיקח)?
רוביק עונה:
אין קשר. ער"ם הוא שורש הומונימי, ער"ם א' קשור לצבירה, ער"ם ב': לפיקחות נכלולית ובערבית רשע.
3
דבורה וינר שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין קורה, קיר ותקרה?
רוביק עונה:
המילים קשורות זו בזו. מילת היסוד היא קורה, שמקורה באכדית ופירושה גזע עץ, וממנה נגזרה המילה קיר. מן המילה קורה נגזר שורש: קר"ה, שהוא השורש של המילה תקרה, ופעלים באותו תחום. מכאן גם 'חדר המקֵרה' המקראי.
4
רות לוי שואל/ת: כיצד המילה 'מבצע' שהקשרה צבאי הפכה למילה שקשורה לקנייה בזול?
רוביק עונה:
זו התפתחות פנים-ישראלית. 'מבצע' חודשה על ידי איתמר בן אב"י בהקשר הצבאי, אבל זלגה כבר בראשית המדינה לתחומי המסחר, כאשר פעולה יזומה ונמרצת של קידום מכירות נדמתה לפעולה צבאית.
5
יוסי ב שואל/ת: המילה "בת" בביטוי "בבת אחת" (At Once). האם זה קשור לביטוי כמו "בבת עיני"?
רוביק עונה:
יש ויכוח בין החוקרים על 'בת' בביטוי 'בבת אחת' במשמעות, 'בפעם אחת'. אחד החוקרים טוען שמדובר במידה הנוזלים 'בת' ומכאן 'בבת אחת': ביחידת מדידה אחת. חוקרים אחרים אינם מסכימים אתו אך לא הציעו חלופה. לכל אלה אין קשר לבבת העין. המילה היא בָבָה, בבת – צורת הסמיכות.
6
הארווי באק שואל/ת: האם הדמיון במשמעות ובצליל בין הפעלים ״להשהות״ ו״להשעות״ הוא לגמרי מקרי?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. שה"ה קשור בעיכוב ובהתמהמהות. שע"ה קשור בפנייה, פנימה לצורך קרבה או החוצה לצורך הרחקה, ומכאן 'השעה'. גם הפעלים המקבילים בשפות שמיות שונים. היסוד הזמני שב'השעה', המזכיר את 'השהה', הוא ניואנס מודרני שנועד למלא חסר לשוני למצב של הרחקה זמנית. עם זאת יש כאן גילוי מסוים של ההומופונים הנודדים, כאשר קרבת המשמעות והצליל מקרבת את השימוש בפעלים.
7
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה פירוש והאם יש קשר בין הצירוף "דיבר סרה" ל"סר מן הדרך", "סור מרע" (שעניינם סטייה מן המסלול הנכון) ו"סר וזעף". אם יש קשר בין סר למוסר?
רוביק עונה:
אין קשר. 'דיבר סרה' הוא מי שמדבר דברים סוררים, דברי מרידה, השורש סר"ר. 'סר מהדרך', 'סור מרע' הם מהשורש סו"ר במשמעות פנה, זז לדרכו. 'מוסר' הוא מן השורש יס"ר.
8
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "להורות" (ללמד) ו"לירות" (מאקדח למשל)?
רוביק עונה:
לשתי המילים אותו שורש: יר"ה, עם מקבילות בשפות שמיות שונות. יר"ה א' (בעיקר קל ונפעל): הטיל, זרק למרחק. יר"ה ב' (רק בהפעיל): הוביל, הנהיג. יש חוקרים הסבורים שמדובר באותו שורש, וכי משמעות ההובלה היא הרחבה של משמעות הזריקה.
9
נעם ניומן שואל/ת: האם יש קשר בין המלה 'אמוק' בעברית לבין פירושו באנגלית? מתברר ש'אמוק' הוא יתוש בטגלול (אחת השפות של הפיליפינים) וכנראה אדם "אחוז אמוק" מתנהג כמו יתוש - רץ ופוגע.
רוביק עונה:
'אמוֹק' היא מילה לועזית המשמשת בעברית. המקור בשפות יאווה הוא אמוּק, המתייחס לאדם המתפרץ בטירוף ויוצא למסע רצח. לא מצאתי את הקשר ליתוש, אך יתכן שהוא מצוי בשורש המילה. בכל מקרה, אמוק אינה מילה עברית.
10
רחל ארביב שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "חלה" (מאפה, לחם) לשורש שמשמעותו להחיל תוקף?
רוביק עונה:
אלה שני שורשים שונים במשמעויות שונות. חַלָּה היא מן השורש חל"ל, וכנראה הכוונה למאפה שיש בו בועות אוויר, אם כי יש קושרים המילה למשמעות המתיקות הקרובה לערבית. להחיל הוא מן השורש חו"ל ומתייחס לרלוונטיות, לתוקפו של דבר, והיא התגלגלה ממשמעות הריקוד.
11
דניאל אשבל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה זבוב למילה זבל?
רוביק עונה:
אין קשר, למרות שזבובים אוהבים לעוט על ערמות זבל. העיצורים שונים, ובהליכה אל שפות שמיות קודמות גם ז' הקיימת בשתי המילים מקורה שונה.
12
פנינה שפי שואל/ת: מה הקשר בין השימושים הרבים של השורש נה"ר: פניו נוהרים משמחה, נהר מים, קהל נוהר לכיכר העיר, מנהרה, העניין נהיר לי. עניין פיזיקלי , של גל? גם אור וגם מים מתפשטים כגל.
רוביק עונה:
השורש נה"ר הוא הומונימי, כלומר, אלה שני שורשים זהים במקרה. נה"ר א' קשור לאור, ומכאן פנים נוהרים, עניין נהיר ועוד. נה"ר ב' קשור לזרימה ומכאן נהר מים, קהל נוהר ועוד. המילה מנהרה פירושה בלשון המקרא מערה, וקושרים אותה לנה"ר ב' דווקא, בהשוואה למילה הערבית מַנְהַר, תעלה. הפרשנות המקראית קשרה את המנהרה לאור, אבל זה אינו המקור.
13
אורי לאור שואל/ת: הסופר א. א. קבק בספרו במשעול הצר משתמש בפועל "בוסר" במשמעות: מזלזל, בז, מואס. האם יש קשר לתואר 'בוסר' במשמעות פרי שלא הבשיל?
רוביק עונה:
הפועל התלמודי בָסַר פירושו בז או זלזל, בעקבות שורש ערבי שפירושו כעס. בוסר הוא פרי שלא הבשיל, ובהרחבה דבר לא מושלם. קרבת המשמעות מבקשת לראות לפועל ולשם אותו מקור, אם כי אין לכך ראיה חותכת.
14
מאיר שואל/ת: האם המילה ננס (גמד) בעברית קשורה למילה נאנו nano ביוונית? והאם במקום ננוטכנולוגיה צריך לומר ננסטכנולוגיה?
רוביק עונה:
יש ויש קשר ואפילו הדוק. הרכיב הפותח נאנו- במילים כמו ננוטכנולוגיה מקורו במילה היוונית nanos שפירושה גמד. זהו גם מקורה של המילה התלמודית ננס. בתלמוד נאמר כי "ננס לא יישא ננסת, שמא ייצא מהם אצבע". אפשר אם כן להציע בעברית את החידוש "טכנולוגיה ננסית".
15
אדם שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "מסורת", "מוּסר" ו"מֶסֶר", או שמדובר רק בצירוף מקרים?
רוביק עונה:
מסורת ומסר הן מהשורש מס"ר, הקשור להעברת רעיונות, מידע או חפצים. מסורת היא העברת אמונות ונכסים תרבותיים ודתיים מדור לדור. מֶסֶר הוא העברת מידע או מחשבות מאדם לאדם, בעיקר בעידן הדיגיטלי. מוסר הוא מהשורש יס"ר, והוא קשור לייסוריו של החוטא, כגון בצירוף "מוסר כליות".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >