שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
משה שחם שואל/ת: האם יש קשר בין המילה לבנה, ירח לבין המילה לונה luna בלטינית?
רוביק עונה:
אין קשר. לבנה היא גרם בשמים בעל הצבע הלבן. לונה היא מילה לטינית עתיקה, שאין בה השפעה עברית או שמית.
182
אבי הימן שואל/ת: בערבית ראטה משמעותה "כיסוי" או "מכסה" (לסיר לדוגמא). האם מקור המילה העברית "רטייה" הוא במילה הערבית או במובן הערבי? במילון כתוב שמקור המילה הוא ע''ח (עברית חדשה).
רוביק עונה:
'רטייה' אינה מילה בעברית החדשה אלא מילה תלמודית, המופיעה בתלמוד הירושלמי במשמעות המוכרת היום. היא קשורה לפעלים התלמודיים לִרטות ולהַרְטות הקשורות לספיגה ולחיצה, וכן להנחת רטייה. לא נראה שיש להם קשר ל'ראטה' הערבית.
183
אסתר כרמל חכים שואל/ת: בשיעור ערבית מדוברת שהתחלתי ללמוד, עלתה השאלה מה הקשר בין עין בגוף האדם ומעין מים, עין גם בערבית. אני חשבתי שהדמעות שיורדות מהעיניים הן כמו המים שנובעים מהמעיין. האם אני צודקת.
רוביק עונה:
ככל הנראה 'עין' במשמעות מעיין היא הרחבת משמעות מעינו של האדם. אפשר לראות בה צורה מקוצרת של הביטוי המקראי 'עין המים'. במה נדמתה עין המים לעין האדם? ההסבר הרווח הוא אכן שהעין היא מקור הדמעות, מקור המים. עם זאת אין ביטחון מלא ש'מעיין' קשור ל'עין', על אף הדמיון הרב.
184
ענת מאיר שואל/ת: מה דעתך על הקשר בין המילים מלך ומלאך?
רוביק עונה:
אין כל קשר. השורש מל"כ קשור לשלטון. השורש לא"כ שממנו נגזרו מלאכה ומלאך קשור בשליחות.
185
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין תריס להתרסה?
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא עקיף. למילה 'תריס' שתי משמעויות קרובות, שתיהן ביוונית. האחת פירושה במשמעות המקובלת היום: דלת מגן, ביוונית thyra, בתוספת סיומת היחסה is-, ומכאן גם בלוטת התריס. השנייה היא מגן של לוחמים, ומכאן הפועל התלמודי להתריס, לצאת כנגד מישהו. ביוונית: thyreos.
186
אופיר שואל/ת: האם יש קשר בין המלים שועל, משתעל, שעל, ומה הוא?
רוביק עונה:
אין כל קשר. שועל היא מילה יחידאית, ללא שורש, ומקורה בשפות קדומות יותר. שיעול והשתעלות הן מפועל שמי קדום, ארמי ואכדי. 'שעל' במשמעות צעד או חלקת אדמה גם הוא נטול שורש ומקורותיו אחרים.
187
עופר שואל/ת: מה הקשר בין 'מילים כדורבנות' לבין החיה דורבן, ולבין דורבן ברגל?
רוביק עונה:
המילה המקורית היא דרבונות, 'דורבנות' היא גירסה מאוחרת. בקהלת נכתב: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים" (יב 11). הדרבונות הם המסמרות החדים שבהם מעודדים בעלי חיים להתקדם. צורת היחיד היא דַרְבָן, ב' רפויה. בלשון חכמים מפרשים: "למה נמשלו דברי תורה לדרבן? לומר לך: מה דרבן זה מכווין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם, אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים" (ת"ב בבלי חגיגה ג ב). בעקבות זאת ניתן לבעל החיים בעל הקוצים החדים השם דרבּן, הנקרא בשפת הדיבור דורבן. אצל אנשים הסובלים מדורבן מוצאים לפעמים בצילום רנטגן בליטה גרמית היוצאת מעצם העקב קדימה, לכיוון האצבעות. היא מזכירה קוץ של דורבן, ומכאן השם.
188
אבישי לבנה שואל/ת: האם עלג (או עילג בלשון ה"אקדמיה") ולעג קשורים זה בזה? שאלתי נסמכת על פסוק בספר ישעיהו (כ"ח, י"א): "כי בלעגי שפה..."?
רוביק עונה:
המילה 'עילג' נוצרה משיכול אותיות (מטאתזיס) של 'לעג', והיא מופיעה פעם אחת בתנ"ך. שיכולי אותיות כאלה מוכרים במקרא, כמו שמלה/שלמה, בהלה/בלהה, כבש/כשב ועוד. הצורה המקורית מבין השתיים היא לעג, שהשורש שלה מוכר בשפות שמיות רבות.
189
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה בין עקומה ל-עקום (בקמץ חולם)?
רוביק עונה:
שתי המילים הן מהשורש עק"ם, והן קרובות במשמעות. עָקוֹם (בכתיב חסר עָקֹם) הוא עקלקל, מפותל, ובהשאלה בעל אישיות עקלקלה. הצורה עקוּם שגויה, והיא גזירה לאחור של צורת הריבוי עֲקֻמִּים. עקומה (נכתבת עֲקֻמָּה) היא דיאגרמה במבנה עקלתוני.
190
דור שואל/ת: האם יש קשר בין הסוֹמק ששמים לאיפור לבין תבלין הסוּמק?
רוביק עונה:
יש קשר אם כי הוא מפותל מעט. השורש סמ"ק הוא שורש עברי הקשור לצבע האדום, ומכאן סומק לחיים, להסמיק ועוד. יש לו מקבילות בארמית ובערבית. תבלין הסומק, המופק מעץ הסומק שפירותיו אדמדמים והוא מוכר באנגלית, צרפתית ועוד קיבל את שמו מערבית, ובה השם מתייחס לצבע האדום של הפרי.
191
מיכאל שואל/ת: האם המילים "חורף", "חריף" ו"חרף" (במובן של "למרות"), "חרף" (כמו בביטוי "חרף נשפו") ו"חרפה" (בושה) הן בעלות מקור זהה? כולם זה שורש חר"פ, אבל המשמעויות שונות מאוד.
רוביק עונה:
'חורף' קשורה באסיף הפרי ואין לה קשר למילים האחרות. כל יותר המילים קשורות לאותו שורש, חר"ף, שפירושו לנזוף ולהאשים. מכאן לחָרֵף ולגדף, חרפה, 'חֵרֶף' במשמעות למרות, חריף (כלומר בוטה, חד) ועוד.
192
מירי קרפיול שואל/ת: אודה לך אם תסייע לי לבחון את האנלוגיה בין מקור השם טאבו כלשכת רישום המקרקעין לבין מטרותיו הראשוניות של הטאבו הקדום.
רוביק עונה:
טאבו כרישום מקרקעין היא מילה טורקית במקורה, tapu, והיא נהגית במלעיל. טאבו במשמעות איסור מקורה בשפת תושבי האי טונגה שבאוקיינוס השקט, והיא נהגית במלרע. אלו שתי מילים שונות ואין ביניהן כל קשר.
193
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין prize האנגלי לפרס?
רוביק עונה:
אין קשר. פרס הוא חלק של דבר מה, ומכאן חלק הניתן כתגמול. המילה נקשרת לשורש פר"ס ויש לה שורשים באכדית. prize מקורה צרפתי והיא קרובה לפעלים דומים כמו praise.
194
אסנת אלון שואל/ת: פגשתי את המילה מגוז בכותבי על המילה פרספקטיבה (נקודת המגוז - נקודת העלמות האוביקט). באופן חופשי ייחסתי אותה למשפחה משותפת עם נגוז. האם הן בנות דודות?
רוביק עונה:
הביטוי "נקודת מגוז" נקבע במילוני ועד הלשון בתחום המתטמטיקה בשנת 1940, ובשלב מאוחר יותר במילוני טכניקה ושרטוט. המונח הוא תרגום של הביטוי האנגלי vanishing point. הוא נקרא גם "נקודת הֶעֱלֵם". השורש הוא גו"ז, הקשור בהיעלמות ,והוא גם השורש של הפועל נגוז וכן גז.
195
גונן שואל/ת: האם יש קשר סמנטי בין פלוץ ופליצה (משלל השמות העוסקים בנפיחת אוויר חם וריחני) לשמות מאותו שורש: מפלצת ופלצות.
רוביק עונה:
פלוץ היא מילה אונומטופאית, מחקה את צליל הנפיחה. היא מושפעת גם מהמונח היידי: פורץ, וראה גם באנגלית: fart. נראה שגם אלה מילים אונומטופאיות. למילים מפלצת ופלצות אין לכך קשר, אך שם התואר פלצני נולד מן הפלוץ.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >