שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
שדמה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "אומה" למילה "אם"? ומה מקורה?
רוביק עונה:
המילה אומה מופיעה במקרא במשמעות עם או לאום. יש לה מקבילות בשפות שמיות רבות, אך לא נוטים לקשור בינה לבין אֵם.
122
יאיר פטיש שואל/ת: האם לאבן השתיה, ל'תשת כפך עלי' ולשר התשתיות אותו שורש?
רוביק עונה:
התשתיות הן מהשורש שת"ת שפירושו ייסד, כונן. תשתיות: יסודות. 'תָשֶת' בפסוק 'ותשת עלי כפך' מתהילים הוא מן השורש שי"ת, במשמעות לשים, להניח. אבן השתיה נקשרת ל'שָת' במשמעות יסוד או בסיס, וקרובה למשמעות השורש שת"ת.
123
רותי שואל/ת: מה הקשר בין השורש נ.ש.ר כמו במשפט ׳השער נשר’ לנשר (Eagle)?
רוביק עונה:
הנשר הוא מקריח, ועל כן נוהגים לומר ששמו נגזר מנשירת הנוצות שעל ראשו, אבל הטענה הזו שנויה במחלוקת, כיוון שאיננה עומדת במבחן ההשוואתי בשפות השמיות הרבות שבהם המילה מופיעה. עם זאת לא הועלתה הצעה למקור סביר אחר.
124
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין שער כניסה, שער יציג, שיעור בבית-ספר, שיעור אבטלה והשערה מדעית?
רוביק עונה:
שער פירושו מידה, ומכאן 'שער המטבע', 'שיעור' במשמעות מידה או קיצוב כמו ב'תשלומים לשיעורין' או 'בשיעור ניכר', שיעורי האבטלה. מכאן הורחב השימוש לשיעור בבית הספר, זמן קצוב של למידה. שיעֵר נגזר גם הוא מאותו שורש: העריך מידה מסוימת, וכן הפועל המקראי שָעַר במשמעות דימה. לכל אלה אין כל קשר לשַעַר במשמעות פתח.
125
רפאל פרידמן שואל/ת: האם יש קשר בין אופן של אופניים לאופן של "בכל אופן"? בעוד שבאופן של אופניים מטעימים ofan הרי שבאופן של "בכל אופן" הוגים ofen? האמנם? שמעתי כי יש המתעקשים על בכל אופן - בכל ofan.
רוביק עונה:
הן אופַן והן אופֶן הן מילים המוגדרות בין חוקרי השפה כ'בעלי מקור מלא ברור'. יש רואים ב'אופֶן' גלגול של השורש פנ"ה. יש גם טענה שאופֶן התגלגל מאופַן, וזאת על פי הופעות במקרא. אבל כל אלה השערות בלבד.
126
אודי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "לִנְטֹר", "לְנַטֵּר" ו"מוֹנִיטוֹר"?
רוביק עונה:
לנטור ולנטר הם מן השורש נט"ר הקשור בשמירה. הנוטר הוא שומר, ונוטר הטינה – שומר על רגשותיו השליליים. ניטור היא פעולה רפואית של מעקב אחרי חולים באמצעות המוניטור ומכשירים רפואיים שונים. המילה שומרת על משמעות נט"ר, שהרי יש כאן שמירה על החולה, אבל בהחלט מתכתבת עם 'מוניטור'. המילה מוניטור עצמה מקורה בשורש הלטיני monere שפירושו להזהיר, אבל היא הפכה לשם גנרי למכשירים שונים, ביניהם המוניטור הרפואי, צג המחשב, ציוד הגברה ועוד.
127
אלון ריבק שואל/ת: מה הקשר בין שלוש המלים בעלות השורש המשותף: עֵגֶל, עֲגָלָה, עיגול?
רוביק עונה:
ההשערה המקובלת היא שהעגלה קשורה לעיגול ולמעגל, בהתייחסות לגלגלים העגולים. האטימולוג קליין טוען שגם העגל קשור לאותו שורש, אך אינו מצביע על קשר המשמעות.
128
מודה נסים שואל/ת: האם יש קשר בין ספר (קריאה) ספר (במספרה) ומספר (123)?
רוביק עונה:
סֵפֶר ומִסְפָר נובעים משימושי אותו שורש כבר במקרא, ספ"ר, המתייחס גם לכתיבת ספרים ומקצוע הסופר, וגם לספירה. המשותף להם הוא המעמד המשכיל של אותם ימים ולתפקידים שמילאו הספרים. לאלה אין קשר לפועל התלמודי סיפר במשמעות חתך, המושפע מארמית ומכאן גם מספריים, המקצוע התלמודי סַפָּר והמספרה בת ימינו.
129
אביחי שואל/ת: האם יש קשר בין עגבנייה לתיבת פנדורה (בנדורה)?
רוביק עונה:
אין קשר. פנדורה היא דמות יוונית. בנדורה הערבית היא צורת הגייה ערבית של פומודורו, באיטלקית – עגבנייה.
130
אלון רותם שואל/ת: מועד ומועד, ומבעוד מועד. האם יש קשר בין נפילה לציון זמן, ואיך נוצר החיבור המטרים?
רוביק עונה:
אין קשר. 'מועד' במשמעות נופל הוא מן השורד מע"ד, מ' שורשית. 'מועד' במשמעות חג הוא מן השורש וע"ד (או יע"ד). מ' כאות המשקל. מאיר אריאל יצר משחק מילים באחד מאלבומיו: שירי חג, מועד ונופל.
131
רוני שואל/ת: תהיתי אם יש קשר בין השורש ר.ג.ל (על כל נגזרותיו רגל, רגלים, לרגל, רגיל, הרגל, תרגיל וכו') לregular. אני מבינה שregular מתייחסת לreligion כדת וחוק, ואשמח לדעת אם זהו גם הקשר למחזוריות (מחזוריות החגים וקביעות החוקים), ואם, כאמור, יש איזשהו קשר בין כל אלו לשורש ר.ג.ל.
רוביק עונה:
אין קשר בין regula ל-religion. רגולה בלטינית: חוק, רליגיו – כפוף לדבר מה. הדמיון למילים רגיל, הרגל, תרגיל מעניין אך מקרי. מילים אלה נגזרות מהאיבר ההולך, הרגל. זה גם מקורו של המקצוע העתיק מרגל. העלייה לרגל מתייחסת למשמעות נוספת של רגל – פעם, כלומר: שלוש רגלים, ביטוי מן המקרא, פירושו שלוש פעמים. המילה פעם עצמה פירושה צעד ונגזרת ממהלך הרגל, ומכאן פעמי משיח. הייתה טענה שהביטוי המשנאי של הלל הזקן "על רגל אחת" מתייחס לרגל היוונית-לטינית: "כל התורה כולה על כלל אחד", אבל החוקר המנוח בנציון פישלר הראה שגם כאן מדובר ברגל, ובאדם העומד על רגל אחת.
132
שולה ברנע שואל/ת: היש קשר בין מחבל למלה חבל?
רוביק עונה:
לשורש חב"ל כמה מימושים שאין ביניהם קשר, אלה שורשים הומונימים. להכות – ומכאן חבלה, מחבל, לחבול במישהו. לקחת ערבון, שימוש שאינו מוכר היום, וכן לסיים היריון, ללדת – ומכאן חבלי לידה. לכל אלה אין קשר למילה חבל, שיש לה מקבילות רבות בשפות שמיות, בפועל שפירושו לקשור.
133
איל סגל שואל/ת: רציתי לשאול בנוגע לקשר אפשרי בין שורש המילה בדיה לבין המילה בדואי, הבחנתי בא' ובה' - אבל אולי משהו אבד בתרגום.
רוביק עונה:
בתלמוד כבר מופיע הפועל בדה, בעקבות בדא המקראי. אין כל קשר בינו לבין הבדואים, בדווין בערבית, שפירושו הנעים והנדים.
134
עמית שואל/ת: האם יש קשר בין השורשים ט-ר-ף במשמעות טירוף ושיגעון, וט-ר-ף במשמעות ערבוב? האם יש ביניהם קשר לאותו שורש במשמעות פגיעת חיה רעה, או שכאן מדובר בשורשים הומופוניים?
רוביק עונה:
מבחינים בין שתי משמעויות טרף: דרס והמית, ומכאן חיה טורפת, אנייה טרופה ואדם מטורף, שנפשו הושחתה; וערבב – טרף ביצה, טרף את הקלפים וכדומה. הסברה היא שטרף במשמעות ערבב הוא הרחבת משמעות של טרף במשמעות הראשונה.
135
רבקה בן דניאל שואל/ת: מה הקשר בין קדושה (Holy) לקדשה (prostitute)? אני תוהה על העובדה שמילים שהן כ״כ רחוקות זו מזו במשמעותן, בנויות מאותו השורש.
רוביק עונה:
הקשר אינו מקרי. הוא בפולחני האלילים בתקופת המקרא. הגבר (קָדָש) והאשה (קְדֵשָה) שימשו לזנות בפולחני הבעל, כלומר, היו חלק מהתהליך הקדוש, לשיטת עובדי הבעל.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >