שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
דוד שואל/ת: האם המילה להקסים: "הילד הקסים אותה בפרח". קשורה למילה קסם (קסם של קוסם, magic).
רוביק עונה:
אכן, מדובר באותו שורש ובאותה משמעות. כאשר אנו מקסימים מישהו, הרי זה כאילו הפעלנו עליו קסם. תופעה דומה קיימת למשל באנגלית, שם charm פירושו קסם בכלל, וקסם אישי המופעל על אנשים אחרים בפרט.
422
גיורא שנר שואל/ת: האם למילה קדימה שהיא בהיפוך משמעות ל'קדום' או 'מוקדם', יש קשר למילה 'קדם' במשמעות של מזרח?
רוביק עונה:
'קדימה' היא מילת מגמה מן השורש קד"ם, המייצג מה שנמצא לפנים. קֶדֶם במשמעות מזרח היא המקום שממנו עולה השמש, והוא מה שנמצא לפני האדם, ועל פיו נקבעו כיוונים רוחות השמים ושמות הצדדים (ימין ושמאל) בעת העתיקה באזורנו.
423
איתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה school למילה השכלה?
רוביק עונה:
הקשר והדמיון מקריים. school מקורה במונח היווני scola, בית ספר. השכלה נגזרה מהשורש המקראי שׂכ"ל. המונח 'איש אשכולות' מן התלמוד נקשר למילה היוונית.
424
נדב שרי שואל/ת: נודע לי כי הימים שבין פטירתו של אדם לקבורתו נקראים אנינות. מה המקור ומה הקשר, אם יש, לאנין טעם?
רוביק עונה:
במקרא משמשת המילה 'אנייה' במשמעות אבל, כמו בצירוף 'אנייה ותאנייה' בישעיהו. בתלמוד מופיעות באותה משמעות המילים אנינה ואנינות, מן השורש אנ"ן שפירושו בכה והתאבל, ומכאן גם הפועל התאונן. בלשון ימי הביניים משמש מאותו שורש הפועל 'האנין' במשמעות שלילית: בחל בדבר מה, ומכאן נגזרה המילה 'אנין', זה שבוחל בדברים מסוימים. בעוד המתאונן אינו זוכה לאהדה, האנין זוכה ליוקרה ונחשב בעל טעם מעודן.
425
עודד שואל/ת: האם 'תאור' בא מ'תואר' ושניהם מ'אור'? וממנו גם ביאור, איור? מה שמאיירים או מתארים, שופכים עליו אור והוא גלוי וברור. ונאורות, אנלייטמנט האנגלית, שניהם 'מכילים' אור.
רוביק עונה:
השערה נאה אבל אין לה סימוכין במחקר. תא"ר ושם העצם תואר מצויים בשפות עתיקות ולא נמצא קשר ביניהן לבין אור, וכן בא"ר ואי"ר. יש קושרים את 'תאר' ל'ראה', ואחרים ל'תור'.
426
שירן שואל/ת: האם יש קשר בין המילה זָקֵן (בא בימים) למילה זָקָן (שערות על הפנים)?
רוביק עונה:
הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא שזקֵן הוא בעל זָקָן, כפי ששָׂב (או סב) הוא בעל שער שיבה. הבלשן חיים כהן מאוניברסיטת בן גוריון טוען שאין קשר בין זקן לזקן, ומסמיך את קביעתו על שיקולים שונים, אך כאמור זו דעת מיעוט.
427
ארנה בן מאיר שואל/ת: מה הקשר בין מילת הלבוש 'כתונת' ובין מילת הלבוש היווני כיתון (chiton)?
רוביק עונה:
יש קשר. השם היווני המקורי הוא Khiton. מילה זו שאולה מן השפות השמיות, וכמוה המילה הלטינית טוניקה. בשפות השמיות, וביניהן אכדית, ערבית, ארמית, אוגריתית וכמובן עברית. למילים במתכונת זו ובעיצורי כת"ן משמעות של בגד כלשהו. לאלה קשורה גם המילה כותנה, המייצגת את הצמח והחומר שממנו עשוי הבגד.
428
יוני שואל/ת: האם יש קשר יסודי בין המילים "שמן" ו"שמונה", לגבי הרלוונטיות שלהן לסיפור של חנוכה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. אמנם בעברית השורש של שֶמֶן ושל שמונה זהה – שמ"ן, אך בשפות שמיות אחרות זהו שורש שונה: שְמַן בארמית וסמן בערבית קשורות לשומן, לשֶמֶן ולהשמנה, תמניא בארמית או ת'מנה בערבית קשורות למספר שמונה. צריך לזכור גם שסיפורי המכבים נוצרו אחרי חתימת המקרא, בעוד המילים המדוברות נפוצות מאוד במקרא.
429
מאיה שואל/ת: האם יש קשר בין שמו של האיבר ״כליה״ לבין ״כְּלָיָה״ (במשמעות של חורבן)? ומה עם ״כליון עיניים״?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר בין האיבר כליה לבין המילה כליה שפירושו סיום סופי, השמדה. לשתיהן שורשים בשפות שמיות הקדומות מן העברית, אך גלגולן שונה וגם אין סיבה להניח קשר משמעות בסיניהן. כיליון עיניים שייך לכל הדעות לשורש כלה ולמשמעותו. מקורו במקרא: "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ" (דברים כח 65). בלשון חכמים הוסיפו על הפסוק: "איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש?" (ת"ב נדרים כב א). רש"י מפרש: "מצפה לישועה ולא תבוא", ומכאן הוראת הניב "חיכה בכיליון עיניים". גם הביטוי "חיכה עד כלות' קשור לשימושי השורש כל"ה.
430
עינת שואל/ת: מה הקשר בין שורש המילה ״חיובית״- חי"ב, לפירוש המילה?
רוביק עונה:
לשורש חי"ב (או חו|"ב) שימושים שונים. חוב הוא דבר מה שאדם נדרש לשלם, חובה היא מה שאדם נדרש או מצווה לעשות. מכאן, בלשון התלמוד, משמש חיוב במשמעות דבר שאדם נדרש לעשות, מעין מצווה. בימי הביניים 'חיוב' הרחיבה את משמעותה לאישור, קביעה שדבר מה הוא נכון (חיוב המצוות), ומכאן נולד שם התואר חיובי, כלומר, מאשר, מסביר שדבר מה נכון וראוי.
431
אורי בלנקפלד שואל/ת: האם יש קשר בין נֶשֶק לבין נשיקה; והאם מקור המילה כריש הוא carcharhinedae?
רוביק עונה:
אין קשר בין נשק לבין נשיקה. אלה שורשים הומונימיים, כלומר, הזהות ביניהם מקרית, ואין ביניהם קשר משמעות סביר. 'כריש' היא מילה תלמודית המושאלת מארמית (כרישא) והאטימולגים לא מצאו לה מקור קודם. carcharhinedae היא משפחת דגים טורפים שאליה שייך הכריש הכחול. יש דמיון מסוים בצליל למילה כריש, כך שאין לפסול קשר כזה, אך לא מצאתי לכך אסמכתא מחקרית.
432
משה שואל/ת: האם יש קשר בין אִגֶּרֶת, אַגְרָה ואגירה?
רוביק עונה:
'אגירה' והפועל אגר אינם קשורים לאיגרת ולאגרה, או לשורש קרוב אחר בשפות שמיות. יש סבורים שיש כאן גלגול מהשורש גר"ר. איגרת ואגרה שתיהן שאולות מן המילים הארמיות אגרתא ואגרא. לשתי מילים אלה מקור באכדית. יתכן שיש קשר כלשהו במקור האכדי בין תשלום או שכר לבין איגרת, אך אין לכך אסמכתא.
433
יוגב ויינברג שואל/ת: מה הקשר בין הלבוש 'סרבל' לשורש מסורבל?
רוביק עונה:
'סרבל' היא מילה ארמית המופיעה בספר דניאל, ופירושה מעיל או מכנסיים. מכאן התגלגלה לתלמוד ונגזר ממנה השורש סרב"ל, ושם התואר 'מסורבל', המתייחס למי שלובש בגד על בגד. בעברית החדשה משמעות המילה התבדלה לבגד עבודה, אוברול, ומשמעות הפועל מתייחסת למי שמתקשה בתנועה.
434
אביבה גרשון שואל/ת: האם המילה חַכָּה גזורה מהמילה חֵך? שהרי הדג נתפס כשהקרס בחיכו.
רוביק עונה:
רעיון חביב, אבל אין קשר. חֵך הוא מן השורש חנ"ך, ומכאן המילים חינוך, חנוכה ועוד. חַכָּה גזורה כנראה מן השורש חכ"ך, והיא קרובה לפועל ערבי, שבו אין נוכחות לעיצור נ'.
435
עמליה שואל/ת: מהו השורש של בירוא יערות?
רוביק עונה:
לשורש בר"א שלושה מימושים שאין ביניהם כל קשר, וזאת אנו יודעים על פי המשמעות, וגם בהשוואה לשפות שמיות אחרות. בר"א 1 קשור ליצירת העולם ומלאכת הבריאה. בר"א 2 קשור לבריאות, בריא בתנ"ך פירושו שמן. בר"א 3 קשור לכריתת יערות.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >