שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
א. קליין שואל/ת: האם יש קשר בין המילים פולמוס (ויכוח), פולמרכוס (מפקד הצבא באתונה) ופיכל שר צבאו של אבימלך מלך גרר? כי כאשר אנו אומרים את הצרוף "פיכל אמר" נשמע כמו פול(א)מר-כוס?
רוביק עונה:
פולמוס היא מילה יוונית במקורה. יתכן שיש לה קשר לשם פולמרכוס אך קשה לבסס זאת. בוודאי אין לה קשר לפיכל, שם שניתן בתקופה אחרת ובאזור אחר.
77
עמיחי שואל/ת: האם יש קשר בין להלין מלשון תלונה לבין הלנה (הארחה ללילה)? בשיר השירים "נלינה בכפרים" - נישן או נגיש תלונות?
רוביק עונה:
לו"ן או בצורת המשנה לי"ן הוא שורש הומונימי: שתי משמעויות שאין ביניהן קשר. לו"ן ההארחה והשינה מופיע רק בעברית, וייתכן שהוא גלגול של ליל. לו"ן במשמעות תלונה נקשר לפעלים שונים בעברית ובערבית אך אין הסכמה מלאה על מקורו, ובכל מקרה אין קשר בין השניים.
78
צביקה שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל העברי לחלל, במובן של חילול הקודש, לבין המילה חלאל בערבית, אשר מציינת דברים מותרים לפי ההלכה המוסלמית, ובעיקר בשר המותר באכילה?
רוביק עונה:
חל"ל הוא שורש מקביל הנקשר לטומאה ולאיסור הלכתי. בעברית הוא מייצג את האיסור, בערבית את התרת האיסור. דוגמה נוספת לקשר הפוך לכאורה מעין זה אפשר למצוא בעברית בשורש חט"א, שפירושו גם לעבור על המצוות, וגם להתנקות מן החטא.
79
רחל שואל/ת: האם יש קשר לשוני בין משמעות המילה כרוב כירק, ומשמעות המילה כרוב כמלאך?
רוביק עונה:
אין כל קשר, הזהות בין המילים מקרית בהחלט. כרוב המקראי, המלאך, מקורו באכדית מפעלים שמשמעותם תחינה ותפילה. כרוב התלמודי, הירק, הוא גלגול של השם היווני קְרַמְבֶּה, בתיווך הארמית: כַּרַבָּא.
80
בני לשם שואל/ת: מה בין "שפה" במובן לשון (language) ובין שפה שבפה (עליונה ותחתונה) מבחינה לשונית?
רוביק עונה:
הקשר הוא מה שקרוי מטונימיה. מאחר שהדיבור הוא באמצעות הפה, זכו שני איברי פֶה להרחבת משמעות לתחום הלשוני: לשון ושפה. תופעה דומה נמצא למשל במילה אף שפירושה גם כעס, שלושה רגלים בעקבות הרגל הפיזית ועוד.
81
דנה גל שואל/ת: נאמר לי שהמילים 'קמע' ו'קשר' קשורות אחת לשנייה ומקורן ארמי. האם אכן כך?
רוביק עונה:
מקור שתי המילים אכן ארמי אך הקשר ביניהן הוא במשמעות. הפועל הארמי קְמַע פירושו קשר, וזו גם משמעות הפועל הארמי קְטַר. מקורן שונה, אך המשמעות קושרת ביניהן.
82
נילי גולן שואל/ת: במסגרת הרצאה על הגדרת מיהו ילד ממזר, נאמר שממזר הינו ילד שנולד מגילוי עריות. המלה עריות, שורש ער"ה, מבחינה לשונית = מערה, שופך, מוזג, יוצק . מדוע, אם כך, אומרים 'לערות תאנים'? האם אותו שורש ובאיזה מובן זה שויך לתאנים?
רוביק עונה:
השורש ער"ה נקשר בעברית ובשפות רבות אחרות לעירום, ומכאן ערוה, עריות ועוד. אחת ממשמעויות המשנה שלו היא שפיכה, מזיגה, מעין חשיפה של הנוזל מתוך הכלי, ומכאן לערות שמן. השורש לתאנים הוא אר"ה.
83
הגר להב שואל/ת: תהיתי האם יש קשר בין המלים "מרכבה" ו"מורכב", ואם כן כיצד הוא בא לידי ביטוי?
רוביק עונה:
שתי המילים הן מאותו שורש, רכ"ב. במקור המקראי הוא קשור לרכיבה על סוסים, ומכאן גם 'מרכבה' הרתומה לסוסים. בלשון חכמים הורחבה משמעות המילה כמטפורה למעשה של חיבור בין חלקים שונים, וכך הגיעה עד ימינו. בן גוריון באחת מהופעותיו דיבר על 'מעשה מרכבה', באסוציאציה למעשה המרכבה ביחזקאל, ולמלאכת הרכבת הממשלה. לביטוי גם משמעות קבלית.
84
קאט שואל/ת: האם יש איזשהו קשר בין 'כמעט' המקראית ל-'קמעא' הארמית?
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל אין קשר. 'כמעט' היא צירוף של מילית הדימוי כ+מעט. קמעא היא מילה ארמית, כאשר ע' מקבילה לצ' ולמילה העברית קומץ. חילופי ע=צ בין השפות מוכרים במקרים נוספים, כגון ארעא=ארץ.
85
גל ספר שואל/ת: מה בין תו מוזיקאלי לבין "תו ירוק"?
רוביק עונה:
המילה תו מופיעה שלוש פעמים במקרא, בספרות המאוחרת, במשמעות אות או ציון. גם שם האות תו מתייחס למשמעות זו בכתב הכנעני פיניקי. בעברית החדשה התפתחה משמעות הסימן לכיוונים שונים: תו מוזיקלי, תווי פנים, ובהרחבה סימן רשמי-אזרחי, או ציון למצבו של אדם: תו חניה, תו קנייה, וגם תו ירוק או סגול.
86
נוגה אילני שואל/ת: האם יש קשר לדעתך בין "כרך" על שפת הכינרת לבין "בית ירח"?
רוביק עונה:
בית ירח נקראת על שם הירח, שהיה אל העיר הכנענית הקדומה בשם זה, זאת בדומה ליריחו. ההסבר היחיד לשם כרך הוא בגלגולי הגייה של השם הקדום בית ירח, על ידי הערבים. לתחושתי זהו הסבר מפוקפק, אך איני מכיר הסבר אחר.
87
אלי בן דוד שואל/ת: המילה האנגלית bore מתורגמת לחור או קדח (של רובה). מאוד מזכירה את המילה העברית 'בור' במובן דומה. יש קשר?
רוביק עונה:
אין קשר בין בור, שהוא גלגול של באר או ביר, לבין המילה האנגלית. ככלל מילים מן המקרא אינן קשורות ברוב המכריע של המקרים למילים באנגלית, אלא אם כן מקור המילים בפרסית כמו פרדס/paradise, או שהשפות ההודו אירופיות השאילו אותן מהשפות השמיות כמו קנה או גמל.
88
גסטי שואל/ת: האם קיים קשר בין "רָכַס" (כפתור) לבין "רֶכֶס" (הר)?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש קשר. לרכוס פירושו לחבר או לקשור, רכס היא שרשרת הרים הקשורים ומחוברים זה לזה.
89
עופר שואל/ת: לגבי התחלופה של ש' שמאלית ו-ס' בתנך ובמשנה שהזכרת לא פעם, האם יש קשר בין שיבה לסבא? מה מקור המילה סבתא? מתי החל השימוש באימא ואבא במקום אם ואב?
רוביק עונה:
שיבה ושב או סב קשורות כמובן. שָׂב הוא מי שבשערו זרקה שיבה. הצורות אמא, אבא, סבא וסבתא הן ארמיות-תלמודיות, בעוד אב ואם הן מן התנ"ך. בתנ"ך אין שם מיוחד לסבא וסבתא.
90
שרגא שואל/ת: האם יש קשר בין חור (בכיס למשל) לבין חירות (חופש)?
רוביק עונה:
לשורש חר"ר שלוש משמעויות שונות. האחת: נקב, יצירת חור. השנייה שריפה ומכאן 'גרון ניחר'. השלישית – חופש, ומכאן 'בן חורין'. לא נמצא קשר בין השורשים, והם מוגדרים הומונימים.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >