שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
תמרה שואל/ת: אני מורה לעברית והתלמידה שלי שאלה אותי שאלה שלא מצאתי עליה תשובה: האם יש קשר בין השורשים ב.כ.ר וב.ח.ר, כמו במילים: הבכיר ובחר, או: בחור ובכור?
רוביק עונה:
אין קשר. במקורם ח' וכ' הם עיצורים נבדלים. בח"ר ובכ"ר, כל אחד לעצמו מופיעים במקביל בכמה שפות שמיות. בח"ר קשורה לבחירה, בכ"ר – היות ראשון, היות המוביל. יש קשר מסוים בין בח"ר ובח"ן וכן בין בכ"ר לבג"ר.
107
אורי ורדי שואל/ת: מה הקשר בין המילים: זמן, זמין, הזמנה?
רוביק עונה:
כל המילים הם מן השורש זמ"ן, הנגזר מהמילה הפרסית-מקראית זְמַן. זמין – מה שניתן לפגוש בו או להשתמש בו בזמן נתון. הזמנה – קביעת זמן לאירוע. וכך גם זימון, הזדמנות ועוד.
108
לביא פנחס שואל/ת: האם יש קשר בין - שיכל ידיו, השכיל לעשות, הסתכל, סיכל תכנית, אדם סכל. האם הם ממקור אחד או משרשים שונים?
רוביק עונה:
מדובר בארבעה שורשים: שכ"ל א', שכ"ל ב', סכ"ל א', סכ"ל ב'. שׂכ"ל א' קשור בתבונה וחוכמה ומכאן שֵכֶל, השכיל לעשות. שׂכ"ל ב' קשור בהחלפה, ומכאן שיכל ידיו, שיכול אותיות. יש רואים בו הרחבת משמעות של שכ"ל א'. סכ"ל א' קשור בטיפשות, ומכאן סיכל תוכנית, ואדם סָכָל. סכ"ל ב' קשור בהתבוננות והוא גירסה של שׂכ"ל א., ומכאן הסתכל.
109
עופר גביש שואל/ת: האם יש קשר בין couple ו-כפל?
רוביק עונה:
אין קשר. המקור הלועזי הוא במילה הלטינית קופולה. כפ"ל מצוי בערבית ובארמית ונחשב צורת משנה של קפ"ל.
110
אודי שואל/ת: כיצד יש לקרוא לתהליך הפיכת דברים לאוטומטיים, "אוטומציה" או "אוטומטיזציה"? האם יש הבדל בין המילים, ומהן החלופות העבריות שלהן?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד אוטומטיזציה היא מילה חליפית לאוטומציה. לצד זה הפועל autmatize הוא ביצוע פעולות באופן אוטומטי, ללא מודעות או מאמץ מכוון: לימוד הקריאה מאפשר קריאה אוטומטית (automatize) של הקריאה.
111
אבישי טופול שואל/ת: האם יש קשר בין מלל לאומללות?
רוביק עונה:
אין קשר. מֶלֶל הוא מהשורש מל"ל הקשור בדיבור, ומכאן גם מילה, תמליל ועוד. אומלל היא מילה יחידאית בתנ"ך, הרחבה של השורש אמ"ל הקשור בעצב ודיכאון ומקורו באכדית. אומללות והפועל לאמלל הן גזירות מאוחרות מ'אומלל', לצד אֲמֵלָל, גם היא מילה יחידה במקרא.
112
גל שואל/ת: כינויו של הטבור בערבית הוא סורת אל באטן. המילה שורר במשמעות טבור המופיעה בשיר השירים נשמעה לי דומה, ותהיתי אם יש קשר או שזה מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון אינו מקרי. חבל הטבור נקרא בעברית גם שֹׂר, כאשר שֹׂרֶר היא צורה משנית. המילה מופיעה במקביל בשפות שמיות רבות: שׁורא בארמית, סורית, מנדעית ועוד, וסוּר (ר' כפולה) בערבית. יש קושרים את המילה לשורש שר"ר הקשור בכוח. סורת אל בטן היא בערבית חבל טבור הבטן.
113
מיכאל וולף שואל/ת: מה הקשר בין נגע (בעור) לבין נגיעה?
רוביק עונה:
השורש נג"ע מתייחס ברוב המקרים לנגיעה מעודנת, אך בהרחבה הוא משמש גם לנגיעה אלימה, מכה קשה, ומכאן נֶגַע במשמעות הרפואית, נגוע ועוד.
114
זאהר עראף שואל/ת: האם יש קשר בין המילה ״כליות״ לבין הפועל ״כילתה״ כמו בביטוי ״השריפה כילתה את...״ ויש גם את ״כלתה נפשי״ במובן נכספה, האם פה יש קשר ל״לכלות״ או ״נכלתה״ אולי במובן ״נגמרה״ (מזמור 84).
רוביק עונה:
כל"ה הוא שורש מקראי שפירושו הסתיים או אזל. מכאן שהשריפה כילתה – השמידה. 'כלתה נפשי' מתהילים הוא דימוי של הרגש המעניק לאדם תחושה של געגועים אין קץ, תחושה שהנפש על סף קריסה. רד"ק מבין את הביטוי בכך שהנפש המתאווה מתכלה מרוב תאווה. לא נמצא קשר בין השורש לבין האיבר כִליה או כליות, שיש לו מקבילות בכמה שפות שמיות.
115
איתי ויצמן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה "צד" לבין המילה "side" באנגלית?
רוביק עונה:
הקשר מקרי לחלוטין. צד והשורש צד"ד מוכרים בשפות שמיות רבות, וכאן משמש העיצור הנחצי צאד. side התגלגלה מהשפות הגרמניות, כגון Seite בגרמנית, הפירוש במקור 'התרחבות לאורך'.
116
איתי ויצמן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה "תייר" למילה "tourist" באנגלית?
רוביק עונה:
אין קשר. תייר היא מילה תלמודית שפירושה מורה דרך, מן השורש המקראי תו"ר שפירושו לחפש תוך כדי שיטוט או נדידה. הפועל tour ומכאן טוריסט הגיעה מיוונית ולטינית בתיווך הצרפתית, והוא קרוב לפועל turn, להסתובב.
117
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "פרווה" (לא בשרי ולא חלבי) ל"פרווה" (מעיל פרווה)?
רוביק עונה:
פארווע היא מילה ביידיש, פארעווע, אחת היחידות שמקורה אינו ידוע, והיא אינה נקשרת לאחת השפות שהשפיעו על היידיש. אין לה קשר לפרוָוה.
118
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין פג ותפוגה? הרי הם מציינים דבר והיפוכו. פג - הוא מי שנולד טרם זמנו, תאריך תפוגה - מה שעבר זמנו.
רוביק עונה:
אין קשר בין פג לתפוגה. פג התפתח מתחום הבוטניקה, במקור המקראי זהו פרי בוסר, ובשלב מאוחר יותר זכה למשמעות תינוק שנולד קודם זמנו. למילה מקבילות בשפות שמיות. תפוגה היא מן השורש פוג, הקשור להיעלמות ולדעיכה.
119
עמליה סגל שואל/ת: פעולת קטיף התאנים נקראת ארייה. שמעתי את ניסים קריספיל, חוקר צמחים, עם הסבר נחמד מדוע הפעולה נקראת ארייה. אורֶה התאנים היה קם עם אור ראשון לארות תאנים. האם נכון?
רוביק עונה:
המדרש של קריספיל חביב אבל אין לו קשר למקור המילה. היא מופיעה בשפות שמיות שונות ופירושה פשוט 'לאסוף'. יש קושרים אותה לפועל ערה, לערות.
120
גיורא רהב שואל/ת: במקרה נפל לידי השבוע סיפורו של שאמיסו על האיש ללא צל ("סיפורו המופלא של פטר שלמיל" או "...פטר שלומיאל"). האם יש קשר בין שמו זה לבין הכינויים "שלומיאל" ו"שלימזל"?
רוביק עונה:
מחבר הספר אכן שאל את שם גיבור הספר מיידיש. פון שאמיסו סיפר על כך במפורש במכתב לאחיו, שתירגם את הספר לצרפתית: "בדיאלקט היהודי, אנחנו קוראים בשם הזה לאנשים חסרי מזל ומגושמים שלא מצליחים בדבר". על פי אילון גלעד, המכתב, מ-1821 הוא העדות המוקדמת ביותר לקיומה של המילה שלומיאל ביידיש. על מקורה יש דעות שונות. יש קושרים אותה לשלומיאל, נשיא שבט שמעון מהתנ"ך על בסיס מדרשים שהציגו אותו באור לא מחמיא. במדרש אחר מדובר בשיבוש של המילים העבריות 'שלא מועיל'. יתכן שיש כאן חיבור של המדרש הזה עם הקירבה בצליל ובמשמעות ל'שלימזל', חסר מזל.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >