שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
עידו שואל/ת: חברתי שהיא טבעונית תהתה, האם לפועל רדה במשמעות אסף (דבש) יש אטימולוגיה משותפת עם הפועל רדה במשמעות שלט.
רוביק עונה:
רדה במשמעות שלט הוא שורש נפוץ מאוד בשפות השמיות הקדומות. לעומת זאת אין סימנים למקורו או למקבילותיו של רדה דבש. במקרים כאלה יש גם השערות הקושרות את רדיית הדבש לשלטון, אבל קשה לבסס אותן.
122
עליזה סברנסקי שואל/ת: תהיתי האם יש קשר בין המילים חופש (freedom) ולחפש (To search). נראה כאילו שתי המילים הללו מאותו השירים, ונראה לי שיש קשר במשמעות. כשאדם חופשי הוא יכול לחפש. עוד תהיתי האם יש קשר בין המילים נחש (Snake) למילה ניחוש (במשמעות של השערה, ניבוי) וגם המילה נחוש (Determined). מה הקשרים בתוך ענן המשמעויות האלה?
רוביק עונה:
'חופש' היא בשורש חפ"שׁ, שין ימנית, לחפשׂ – בשין שמאלית. שתי השינים מייצגות עיצורים שונים שזכו להסתופף באותה אות, ומכאן שמדובר בשורשים שונים. גם קשר המשמעות רופף מאוד. 'נחש' היא מילה שאין לה שורש עברי, ואולי התגלגלה מהמילה הערבית חנש באותה משמעות. 'ניחוש' התגלגלה מהמילה המקראית נחש שפירושה דיבור קדוש או מעשה קסמים אלוהי, במסגרת הצירוף לחש-נחש. בעברית החדשה נולד ממנה הפועל לנחש במשמעות המקובלת. נָחוש מקורו בנחושת, המתכת הקשה.
123
עליזה פרי שואל/ת: האם יש קשר בין המלה מחמאה - להחמיא - והמלה חמאה?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר, אך הוא מפותל. בתהילים נכתב 'חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו", כשהמשמעות: דיבוריו היו רכים יותר מֵחֶמְאָה. עקב הכתיב המיוחד של המילה וכן כוונת הפסוק, השתמשו סופרי ההשכלה והתחייה ב'מחמאה' כמילה אחת, במשמעות קומפלימנט.
124
מתן שואל/ת: כשרואה יפתח הגלעדי את בתו בשובו מהקרב קורע את בגדיו וזועק ״בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי, וְאַתְּ, הָיִית בְּעֹוכְרָיי״. מה פירוש המילה ״בעוכריי״? האם יש קשר למילה עכוּר כמו מים עכורים?
רוביק עונה:
הפועל עכר פירוש במקרא גם פיזי – שאינו צלול. מים עכורים הם מים דלוחים, וגם מטפורי – עוכר הוא מי שמבלבל, מטיל מהומה ומבוכה, ומכאן 'עוכר שלוה'. היית בעוכריי – הסבת בלבול ומבוכה ולציפייה שלי להתקבל בשמחה. בביטוי 'עוכר ישראל' הפועל כבר משמש במשמעות אויב או שונא.
125
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה להתגעגע ולגעת. למרות שהשורש כנראה שונה, האותיות דומות, ועלה בדעתי שזה לא מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. המילה געגועים והפועל להתגעגע נגזרו כנראה מהשורש געה, כלומר, בכה, קרא בכאב לדבר מה. לגעת הוא מהשורש נג"ע. גם ברמת המשמעות הקשר רופף. געגועים הם דווקא מה שאין אפשרות לגעת בו.
126
אלעד בן יהודה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "קרן" במשמעות פינה לבין corner האנגלית?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. מקור המילה האנגלית במילה הלטינית cornu. פירושה קרן, קצה או פינה. גם המילה העברית, שמקורה שמי, מתייחסת הן לקצה או פינה והן לקרן הבהמה. בשפת הכדורגל בעבר נהגו להשתמש במילים באנגלית מנדטורית ולכן אמרו 'קורנֶר', וככל הנראה הקביעה שפינת המגרש תיקרא קרן נובעת מהדמיון הזה.
127
דורון שואל/ת: הם יש קשר בין להקריב קורבן לבין קרוב? אולי באמצעות הקורבן מתקרבים לאלוהים? ואיך התגלגל הקורבן מבית המקדש ל"קורבן למעשה סחיטה"?
רוביק עונה:
הקורבן נקרא כך כי היו מקרבים את העולה אל המזבח. בעברית החדשה המילה משמשת הן לקורבן מתוך אמונה או רצון לתרום מעצמך, והן לקורבן בעל כורחו: קורבן למעשי אלימות, סחיטה וכדומה.
128
מיכאל וולף שואל/ת: האם המילה מהימן נגזרה מאמין או ימין, או שיש קשר בין שלושתן?
רוביק עונה:
מקור המילה מהימן בארמית, והיא מן השורש אמ"ן כאשר א' נבלעת במבנה המילה, ומכאן הקשר למילים קרובות: אמין, נאמן ועוד. אין לכך קשר ל'ימין', שפירושה המקורי דרום, ומכאן יֶמֶן, תימן, ובנימין – בן הדרום.
129
מתן שואל/ת: מה מקור המילה ״שיסוי״/״לשסות״, וכיצד היא קיבלה את משמעותה העדכנית? האם יש קשר לשֹׁסִים, שבטים שנהגו לתקוף ולבזוז את ישראל? בפרק ב׳ בספר שופטים נכתב כי ״ וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם״.
רוביק עונה:
שיסוי היא מן השורש שס"ה, ופירושה כבר בלשון חז"ל כמו היום, לעורר לתקיפה: "שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש" (סנהדרין). שוסים היא מהשורש שס"ס שפירושו בזז, התנפל לצורך ביזה, ואין מדובר בשם פרטי של שבט מסוים. בין שני השורשים יש קרבה ומקורם כנראה בשורש משותף, וגם המשמעות אינה רחוקה.
130
דורון שואל/ת: רציתי לשאול על הקשר בין מגרש (כמו מגרש כדורגל) לבין גירוש. המורה שלנו להתעמלות היה אומר: רק מי שבא עם בגדי ספורט עולה למגרש, מי שלא - מגורש.
רוביק עונה:
מורה יצירתי בהחלט. 'מגרש' מופיעה 110 פעמים בתנ"ך, כחלקת אדמה, ובדרך כלל חלקה למרעה הבהמות. מכאן הקשר: מגרש הוא מקום שאליו מגרשים, או גורשים (שולחים) את הבהמות.
131
מאיר מינדל שואל/ת: השורש רק"ע טורד את מנוחתי. יש רקע, יש רקיע, יש מירקע, יש סוס הרוקע ברגליו ויש גם ריקוע בנחושת. אם יש סדר - שיופיע מיד.
רוביק עונה:
רָקַע פירושו שטח, מתח וכדומה. מכאן רקיע הפרוש על פני היקום, המרקע השטוח של הטלוויזיה, הרקע השטוח וריקוע או שיטוח הנחושת. ככל הנראה זה גם מקור רקיעת הסוס, המשטח בפרסותיו את הקרקע.
132
שדמה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "אומה" למילה "אם"? ומה מקורה?
רוביק עונה:
המילה אומה מופיעה במקרא במשמעות עם או לאום. יש לה מקבילות בשפות שמיות רבות, אך לא נוטים לקשור בינה לבין אֵם.
133
יאיר פטיש שואל/ת: האם לאבן השתיה, ל'תשת כפך עלי' ולשר התשתיות אותו שורש?
רוביק עונה:
התשתיות הן מהשורש שת"ת שפירושו ייסד, כונן. תשתיות: יסודות. 'תָשֶת' בפסוק 'ותשת עלי כפך' מתהילים הוא מן השורש שי"ת, במשמעות לשים, להניח. אבן השתיה נקשרת ל'שָת' במשמעות יסוד או בסיס, וקרובה למשמעות השורש שת"ת.
134
רותי שואל/ת: מה הקשר בין השורש נ.ש.ר כמו במשפט ׳השער נשר’ לנשר (Eagle)?
רוביק עונה:
הנשר הוא מקריח, ועל כן נוהגים לומר ששמו נגזר מנשירת הנוצות שעל ראשו, אבל הטענה הזו שנויה במחלוקת, כיוון שאיננה עומדת במבחן ההשוואתי בשפות השמיות הרבות שבהם המילה מופיעה. עם זאת לא הועלתה הצעה למקור סביר אחר.
135
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין שער כניסה, שער יציג, שיעור בבית-ספר, שיעור אבטלה והשערה מדעית?
רוביק עונה:
שער פירושו מידה, ומכאן 'שער המטבע', 'שיעור' במשמעות מידה או קיצוב כמו ב'תשלומים לשיעורין' או 'בשיעור ניכר', שיעורי האבטלה. מכאן הורחב השימוש לשיעור בבית הספר, זמן קצוב של למידה. שיעֵר נגזר גם הוא מאותו שורש: העריך מידה מסוימת, וכן הפועל המקראי שָעַר במשמעות דימה. לכל אלה אין כל קשר לשַעַר במשמעות פתח.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >