שאל את רוביק

המילים עליהן שואל עברי הן חלק מתופעה בהתפתחות הלקסיקון העברי: מילים עתיקות, שמקורן בדרך כלל שמי, דומות למילים שמקורן לטיני, הן בצליל והן במשמעות. כתוצאה מכך גם מתרחבת לעיתים משמעות המילה העברית על פי משמעות המילה הלטינית. הבלשן גלעד צוקמן נתן לכך את מונח "תשמוץ": "תרגום שומר משמעות וצליל". "מסכה" מן השורש נס"ך קרובה בצליל ומשמעות למילה הלטינית של mask. בדוגמאות של "כבל" ו"מסתורי" התופעה דומה. במקרה של "היסוס" (שורש ארמי) הדמיון מקרי. הדמיון בין "ארץ" שמקורה שמי לבין earth שמקורו בשפות הגרמניות מעניין. יהיו מי שיראו בכך הוכחה לקיומה של השפה הנוסטרטית, לפיה לשפות השמיות וההודו-אירופיות אותו מקור קדום.

יש קשר אך הוא מסובך במקצת. אדבוקט האנגלית כמו אבוגאדו הספרדית התגלגלו מלטינית, ובמילה מסתתר המרכיב voc, ממנו התגלגלה המילה voice. הפרי אבוקדו בסיסו אכן ספרדי. הספרדים הכירו את השם הילידי של הפרי שמקורו במקסיקו, אגואקאטה, ופירושו אשכים, ושיבשו אותו למילה שהכירו: אבוגאדו, עורך דין. אין מה לומר, עורך דין עם ביצים.

אין קשר. ספורט אינה מילה יוונית אלא אנגלית. היא נולדה במאה ה-14 כקיצור של המילה האנגלית הוותיקה disport, שפירושה בילוי, שהתגלגלה ממילה צרפתית קדומה דומה.

יש ויש. המילה התלמודית פמליה היא צורת עברית של המילה הלטינית familia, שפירושו בעל בית, ממנה התפתחה המילה האנגלית family. פמיליה הלטינית מצידה התפתחה מ'פמולוס', עבדו של בעל הבית, ממש כפי ש"משפחה" העברית התפתחה מ"שפחה".

מדובר באמת בשני שורשים זהים, נש"ק, אבל לכל שורש מקור שונה ומשמעות אחרת. התופעה הזו קיימת בעברית בעוד מקרים רבים. לשורש ער"ב, למשל, יש כמה וכמה משמעויות שונות, ולכן אין קשר בין ערב (סוף היום), ערבות (שנותנים בבנק) ועירוב (או עירבוב).

פיוט ופיוס הן מילים תלמודיות המושפעות מיוונית. אין עוררין על הקשר בין 'פיוט' למילים כמו פואטיקה, פואמה ועוד. לעומת זאת 'פיוס' מגיעה ממילה יוונית שפירושה שכנוע, בעוד peace מקורה במילה הלטינית pax. 'פיסה' התלמודית היא צורת משנה של המילה 'פס', המופיעה בתנ"ך רק בצירוף "כתונת פסים", ומקורה שמי.

אין חילוקי דעות על הקשר בין 'צעיר', וכמובן 'זעיר', לבין המילה הערבית. דמיון כזה מצוי גם למילים באותה משמעות בשפות שמיות אחרות.

בגרמנית Biss פירושה נשיכה, וכך ביידיש ובשימוש הישראלי המקובל "תן לי ביס". א-ביסעלע הוא גלגלול יידישאי של הביטוי הגרמני bisschen שפירושו מעט, וככל הנראה הוא פיתוח של המשמעות הראשונה, נוסח "רק נשיכה קטנה". אפשרות זו מתחזקת בהתייחסות למילה האנגלית bit, שמשמעותה הקדומה היא אכן נשיכה ומכאן bite, והתגלגלה לחלק קטן של דבר מה. לעומתם "ביס" (bis) כקריאת ההדרן מגיעה ממקור אחר לגמרי. במוזיקה פירושה "עוד" או "פעם שנייה". מקורה במילה הלטינית העתיקה dvis שפירושה שתיים, והיא התגלגלה למילה האנגלית twice באותה משמעות.

הדמיון כלל אינו מקרי, אך אין מדובר כאן בתשמו"ץ (כלומר, אימוץ מאוחר של משמעות על פי צליל), אלא בהתפתחות היסטורית של מילה עתיקה מן הפרסית הקדומה שפירושה שם מקום גדור. מכאן, דרך האכדית, התגלגל הפרדס העברי במשמעות גן פרי, ובמקביל למילה היוונית ואחר כך הרב-לשונית "פרדייס", שפירושה גן עדן.

קאלט היא מילה אנגלית (cult), שפירושה פולחן. מקורה הלטיני הוא גם מקורה הלטיני של המילה culture, מה שקוראים קולטורה. cult פירושה בלטינית להתיישב ולעבד את האדמה.

השאלה נאה, אך הקשר הוא מקרי בהחלט. המילה הלועזית מוניטור קשורה אכן לשמירה ולפיקוח, ובמאה ה-16 היתה שמו של מי שהופקד לפקח על הנעשה במוסדות חינוך. המקור לטיני: monereפירושו בלטינית לייעץ ולפקח , tor היא סיומת לטינית נפוצה, מדוק-טור ועד דיקט-טור. מכאן התגלגל המוניטור אל מסכי המתקנים הצבאיים, אל תחום הסאונד במוזיקה, אל המחשבים, ולעוד תחומים רבים.

חאפר הוא אכן אדם ה"חוטף" דבר מה, והוא קשור גם במונחים כמו "שכונת חאפ" או "חאפ-לאפ. המקור הוא הפועל ביידיש, כאפן, לחטוף. יידיש קיבלה את הפועל הזה מהשפות הסלאביות, בעיקר מרוסית, ונראה שהדמיון לפועל הלטיני מקרי.

נאצה היא מילה מקראית שפירושה קללה. 'נאצי' היא קיצור של חבר המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית הגרמנית, שהקימה את משטר הרשע בגרמניה בשנות השלושים. נאציונאל פירושו בגרמנית לאומי.

"כמו לו" הוא צירוף תנאי הנדיר בשימוש. הוא דומה בכוונתו לכאילו: מילת תנאי המייחסת דבר מה לדומה לו. במילה "כאילו" קיים צירוף של מילית הדמיון כ', ושתי מילות תנאי: אם+לו, שאחת מהן למעשה מיותרת. "כמו לו" מוותר על אחת מהשתיים

בולבול, השם העברי לציפור השיר, נקבע בעקבות שמה הערבי של הציפור, בִּלְבֵּל. בולבול בסלנג פירושו גם "מבולבל", בעקבות הפועל 'לבלבל', וכן כינוי לאיבר המין. בכרך הראשון של מילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מופיעה המילה רק ברבים: "בולבולים", ופירושה שם אשכים. בכרך השני המילה מופיעה גם ביחיד, במשמעות אבר המין, וגם במשמעות אשך. השימוש הזה נולד אולי בהשפעת "פושפוש", כינוי לאיבר האשה, שהתפתח מהצורה האנגלית pussy.