שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי טופול שואל/ת: בדרך כלל בבתי ספר ובאוניברסיטאות לומדים בישיבה. ממתי המונח לומד בישיבה שינה את פניו?
רוביק עונה:
'ישיבה' משמשת גם כשם פעולה בבניין קל של הפועל ישב, וגם כשם עצם. הבחנה זו מוכרת בשמות פעולה רבים. ישיבה כשם פעולה היא sitting. ישיבה כשם עצם משמשת בדרך כלל במשמעות meeting, ובמסורת היהודית כמוסד לימודי. בשני המקרים האחרונים מדובר במטונימיה: העובדה שהלימוד או המפגש הניהולי נערכים בישיבה העתיקו אליהם את משמעות פעולת הישיבה.
2
רפאל פרידמן שואל/ת: בכותרת התו הירוק של משרד הבריאות נכתב "תעודת התחסנות", בעוד שאני מחזיק באלבום הילדות את "פנקס חיסונים" שלי. האם משרד הבריאות החליט לשנות את המינוח מ"חיסון" ל"התחסנות", ומהי הנפקא מינה?
רוביק עונה:
הכותרת העדכנית מדויקת יותר, אם כי אין לפסול את המוקדמת יותר. חיסון הוא המונח הרפואי הרלוונטי. התחסנות היא הפעולה שעושה אדם כדי שיקבל את הטיפול הרפואי. התעודה מעידה על הפעולה.
3
שרגא שואל/ת: בסיום של תכנית רדיו יש קריינים כמו רזי ברקאי שאומרים 'להתראות מחר'. האם לא צריך להגיד 'נהיה כאן גם מחר', או 'להשתמע מחר'?
רוביק עונה:
אכן, 'להתראות' מן הפועל 'ראה' מתייחסת לפגישה פנים אל פנים, בעוד 'להשתמע' מתייחסת לפגישה קולית, ולכן מתאימה יותר לרדיו. עם זאת, השימוש ב'להתראות' הורחב כאנלוגיה לפגישה בכלל, גם כשאין מדובר במפגש פיזי. כך למשל נהג איתמר בן אב"י לחתום את מאמריו ב"דואר היום" ב'להית!', קיצור של להתראות, וכך גם נוהגים לעיתים שדרני הרדיו.
4
אור שואל/ת: צירופים עם המילה ״משנה״, (״אלוף משנה״, ״כהן משנה״) נראים מעט מוזר. כלומר, הייתי מצפה שהצירוף יהיה ״משנה לכהן״ או ״כהן משני״. האם אני מבין לא נכון את משמעות המילה ״משנה״?
רוביק עונה:
'משנה' פירושו השני בחשיבותו, על פי הופעות שונות במקרא. במסגרת צירוף הוא יכול על פי המודלים בעברית להופיע כנסמך: 'משנה המלך' כמו בדברי הימים, או כשם עצם+שם עצם/שם תואר, כמו בדרגות המדוברות: 'אלוף שני בחשיבותו' (לאלוף) וכדומה. המילה הקרובה 'סגן' מופיעה רק במודל הסמיכות: סגן אלוף, סגן כהן ועוד. 'משנה' גם מופיעה בנפרד: "המשנה לנשיאת בית המשפט העליון".
5
שרית דוד שואל/ת: אני מעוניינת לכתוב: 'מעוניינת שתצרף אותי לקבוצה'. האם נכון לומר בבניין התפעל "שתצטרף", או בבניין פיעל "שתצרף"? אשמח להבדל בין הבניינים?
רוביק עונה:
אם את מבקשת שאדם אחר יצרף אותך לקבוצה הבניין הוא פיעל, כי פעולת הגרימה נעשית על ידי המצרף. אם את מעוניינת לצרף את עצמך, תכתבי "אני מעוניינת להצטרף לקבוצה", כי מדובר בפעולה חוזרת המתאימה לבניין התפעל.
6
חני קלנר שואל/ת: מה נכון? "הוא הוקא מהציבור" או "הוא הוקע מהציבור"?
רוביק עונה:
זו דוגמה מעניינת להומופונים נודדים, מילים שיש להן שימוש קרוב וקרבת משמעות מסוימת, למרות שמקורן שונה. הוקא – הקיאו אותו, גירשו אותו. הוקע – שפטו והשפילו אותו. נכון יותר לומר 'הוקע על ידי הציבור'. הבחירה היא על פי ההקשר והדגש, בטקסט זה או אחר.
7
יורי מור שואל/ת: אתמול הגעתי עם נכדתי למתקן המשחקים בשכונה שלנו ושמעתי הורים צעירים אומרים לצאצאיהם: "רוצה להתגלש? לך להתגלש. תראה – כולם מתגלשים", אילו אני אמרתי לנכדתי: "רוצה לגלוש? לכי תגלשי". עד כמה שידוע לי במרשתת גולשים. אני מכיר את שירו של דני סנדרסון עם המלים "שוב אנחנו מתגלשים רוכבים על הגלים", אך מצד שני עופר לוי ולאה לופטין בשנות ה-1990 שרו בעליזות: "גלשתי בחרמון נפלתי על האף"... יש פה למישהו טעות ,או שני הצדדים צודקים?
רוביק עונה:
גלש והתגלש הם פעלים נרדפים אבל יש בידול מסוים בשימוש. גלש מן המקרא, התגלש מספרות התחייה, והוא נחשב דיבורי יותר. במרשתת כמובן רק 'גולשים', לעומת זאת במקרה של החלקה בלתי מתוכננת השימוש יהיה תמיד בהתפעל: התגלשתי (או התגלצ'תי) על קליפת בננה. הנטייה של ש' להישמע צ' אופיינית לשפת הדיבור: מצ'עמם.
8
יעוד גונן שואל/ת: מה קרה לשונרא כמושג הארמי לחתול?
רוביק עונה:
שונרא נותרה מילה ארמית חביבה ולעיתים מותג מסחרי. בעקבות זאת נקרא חתול הבר הטורף lynx - שוּנָר.
9
מנחם גילה שואל/ת: מה המקור לשינוי מאמאלה ואבאלה לאימוש ואבוש? מתי זה קרה?
רוביק עונה:
תוספת החיבוב -וּש פרצה לחיינו בעקבות השפה הפקצית מראשית שנות האלפיים. -וש נצמדה לשמות פרטיים ולמילים נוספות, וביניהם גם אימוש, אבוש, סבתוש וכדומה. אמאלה ואבאלה לא מתו. אמאלה היא בעיקר קריאת בהלה, ואבאלה – פנייה לילד או אדם זר.
10
גבי שואל/ת: שיבושי לשון הפכו כבר לשגרה ומכבסת מילים בכל מקום. רצון להעלות את המדבר /המוסד/התפקיד בדרגה. לעובדים בעלי מקצוע יש כינוי לקבוצה לפי עיסוקם - נגרים, שליחים, אופים, פקידים.... אבל ברגע שצריך לתאר את ההיררכיה של הארגון פתאום מגלים מושגים חדשים, נעלמו 'העובדים'. יש אגף משאבי אנוש, מחלקת כוח אדם. אף אחד לא רוצה לנהל בני אדם עובדים.
רוביק עונה:
השמות שציינת לאגפים בארגון נוצרו מזה עשורים רבים בהשפעת מונחים בשפות אחרות, בעיקר אנגלית. הם נועדו ליצור שפה מערכתית אינסטרומנטלית שיש בה אכן יסוד של מכבסת מילים. 'עובדים' נמצא כשמדובר בהתארגנות וזכויות: הסתדרות העובדים, ועד העובדים.
11
רותי שואל/ת: מה פירוש 'לי', 'לך' 'לנו' וכו' בצירופים הבאים: הלכתי לי, קח לך, ברח לנו, וכו'. ואיך היית מתרגם את זה לאנגלית?
רוביק עונה:
השימוש במילות יחס הוא אחד התחומים הגמישים ולעיתים המסתוריים בשפה. בדרך כלל, וככל הנראה בבסיס השימוש, מילת היחס ל- ונטיותיה מייצגת כיוון: נסעתי לצפון, חלופה של 'אל'. לפעמים היא מתייחסת למטרה, ומכאן צורות שם הפועל. הלכתי לאכול: הלכתי במטרה לאכול. הלכתי לי: הלכתי לתומי, מעין קיצור של הלכתי לעצמי, בעקבות התנ"ך: 'הגשם חלף הלך לו' או 'לֵך לְךָ' לאברהם, לשון הדגשה. קח לך – קח עבורך או לעצמך, עשה לקניינך. ברח לי – ברח ממני, בדגש על כך שהיה ברשותי קודם לכן. ל' גם משמשת כמילת מושא ישיר: 'שיקר לו'. כל שימוש כזה זוכה למימוש אחר באנגלית, על פי המשמעות וההקשר.
12
שמחה שואל/ת: האם המלה שובב היא מלה חיובית או שלילית?
רוביק עונה:
בתנ"ך הכוונה שלילית. שובב הוא הולל היורד מדרך הישר. בעברית החדשה, בהשפעת יידיש, שובב הוא ילד חצוף ומתהולל, אבל חמוד, ומאמינים שהתנהגותו מבטאת שמחת נעורים.
13
יהודה שואל/ת: אנחנו אומרים "האור כבה" בבניין קל. בניין קל הוא בניין פעיל ולא סביל, וכאן הוא משמע בצורת הסבילה.
רוביק עונה:
בניין קל אינו בהכרח בניין פעיל, ואשר לאור - כאשר הוא כָבֶה אין כאן בהכרח פעולה סבילה, אלא מעין התרחשות.
14
מוטי זוזובסקי שואל/ת: איך השתרש הביטוי ״כאילו״ (וגם ״כזה״) לשפה המדוברת בעיקר בריאליטי, כדוגמת חתונמי. בכל משפט שנאמר יש לפחות 4-5 ״כאילו״.
רוביק עונה:
השימוש ב'כאילו' הוא כבר בן 30 שנה לפחות בשפת הדיבור הישראלית. הוא משמש כ'קשר ריק', כלומר מילה הממלאת חללים ברצף הדיבור, ועם זאת, במקרה של 'כאילו', מעניקה לדיבור טעם של הסתייגות. המילה בשימוש זה נולדה בעקבות like האמריקנית. 'כזה' פרצה לחיינו יחד עם 'כאילו' אבל השימוש בה דעך.
15
רפאל פרידמן שואל/ת: טרם ירדתי לעומק המשמעות הלשונית, הבאה לידי ביטוי בהשמטת הגוף-הנושא "אני" בכתיבה העדכנית. לדוגמא: "(אני) שמחה על הצלחתך בבחינה"... האם יש כאן וויתור על "האגו" או הפשטה של משפט?
רוביק עונה:
נטייה לקיצור ופישוט אופיינית לתהליכים לשוניים בשפות רבות ובוודאי בעברית המודרנית שבה הקיצור רב ובדרכים שונות. אין כאן ויתור על האגו, כי הנחת הכותב או הדובר היא שהנמען יודע במי מדובר, ולכן תוספת 'אני' מיותרת.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >