שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אורן שואל/ת: אני לא מבין את המילה תור. באנגלית יש הבחנה בין queue ו—appointment. בעברית, אפשר גם ״לקבוע תור״ (הזמן ידוע) ואפשר ״לעמוד בתור״ (הזמן לא ידוע). יותר חשוב, מה זה אומר על התרבות הישראלית? אם נאמר ״יש תור!״ הכוונה שצריך לחכות או לגשת לדלפק ולהתחיל לדבר?
רוביק עונה:
מילים מרחיבות משמעות על דרך האסוציאציה. במקור, במגילת אסתר, נאמר "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ". המשמעות היא appointment, אך היא מתייחסת לנשים העומדות בזו אחר זו ומחכות לקביעת המועד, queue, במקרה זה נשות הארמון. שני רובדי המשמעות האלה של 'תור' משמשים אותנו עד היום. "יש תור" היא פעולת דיבור של נזיפה או העמדת אדם המנסה להידחף על מקומו. "הגיע התור שלך" – השעה שלך הגיעה.
2
בצלאל לנדאו שואל/ת: המילה "להשתדל" מתוך כוונה לנסות, להצליח היא פועל במובן החיובי כמובן, אבל גם במובן השלילי. שידול לזנות. / סמים / אונס. איך אותו פועל נוטה להיות גם בהקשר חיובי וגם בהקשר שלילי?
רוביק עונה:
'להשתדל' וגם 'לשדל' הם פעלים ניטרליים, במשמעות ניסיון עקבי ומאומץ להשיג דבר מה, חיובי או שלילי. אפשר להשתדל להצליח במבחן, ואפשר להשתדל לרמות את הזולת. אפשר לשדל אדם לתרום לצדקה, ואפשר לשדל לזנות.
3
יעקב כהן שואל/ת: מתי ואיך התגלגל המובן של "אבן הראשה" מהאבן הראשונה, למבנה בדומה לאבן יסוד או אבן פינה. וכך זה מופיע בכל הפרשנים בתנך! והיום הוא מובן כאבן [טרפז] בראש הקשת הנועלת את הקשת שלא תיפול. מתי זה השתנה, ע"י מי ואיך?
רוביק עונה:
הנושא הטריד מאוד את פרשני המקרא המודרניים. מיעוטם סברו שמדובר באבן יסוד או פינה, האבן הראשונה במבנה. רוב הפרשנים הגיעו למסקנה שמדובר באבן המשלימה את הבניין, בראש הקשת. זאת בהתייחסות למילה 'ראש', המצביעה על מקום גבוה, מעל יתר האבנים.
4
מאשה מטיס שריד שואל/ת: האם היה מקובל בעבר להשתמש במילה "להלהיט" בצירוף של "להלהיט את הרוחות"?
רוביק עונה:
על פי אתר עיתונות עברית היסטורית, השימוש בניב מופיע רק החל משנות השבעים של המאה הקודמת, כמו גם "הרוחות התלהטו".
5
מאשה מטיס שריד שואל/ת: ממתי משתמשים במילה "קצף" במובן של קצף סבון? האם מתאים להשתמש ב"קצף סבון" בשנת 1939?
רוביק עונה:
בהחלט. בידיעה בעיתון הארץ משנת 1935 נכתב על "משחות שיניים הנותנות קצף רב באמצעות סבון". בעיתון על המשמר משנת 1944 נכתב במודעת פרסומת על "סבון מקציף".
6
מיקי ברקל שואל/ת: בתנך המילה 'עצמי' מופיעה במשמעות של העצמות שלי כמו 'בשרי' הבשר שלי. השאלה שלי היא באיזה שלב המילה 'עצמי' בכוונה עצם-שלי שינתה את משמעותה ל- self שאנחנו מכירים היום? ו(באם זה ידוע) איך זה קרה?
רוביק עונה:
השימוש המטפורי ב'עצמי' מוכר כבר בלשון המשנה, למשל במסכת סנהדרין: "אדם קרוב אצל עצמו". כבר בתנ"ך המילה 'עצם' זוכה למשמעות מטפורית של עיקר, ממשות, כמו בביטוי "עד עצם היום הזה" ביחזקאל.
7
מענדי דורון שואל/ת: מה המקור הראשון והיכן למינוח 'התאקלמות' לבטא השתלבות במקום חדש. האם המקור הוא אכן 'אקלים', כלומר שהאדם חש בנוח ב'אקלים' החברתי החדש (שזה עצמו חידוש לשוני למיטב הבנתי), ואם כך יש כאן חידוש לשון שנוצר בעצמו על חידוש לשון?
רוביק עונה:
השימוש המטפורי ב'אקלים' ובפועל 'להתאקלם' בהקשרים חברתיים ופסיכולוגיים הוא בעברית החדשה, בהשפעת שימוש דומה בשפות אחרות כגון אנגלית. השימוש הזה מוכר בעיתונות ובספרות החל משנות החמישים של המאה הקודמת.
8
קרן שואל/ת: האם ניתן לומר להתחגר/תתחגר? (חגורת בטיחות ברכב).
רוביק עונה:
כמובן. בניין התפעל נועד לפעולות שאדם מבצע על עצמו. מי שחוגר את עצמו – מתחגר.
9
משה שמואלי שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה שכיח במובן "ניתן לשיכחה"? כמו זניח וכו'.
רוביק עונה:
עקרונית כן, אלא שהשימוש במילה נתפס במשמעות שונה: מה שנמצא בכל מקום. המקור לשימוש הזה ארמי, שבה שכח פירוש מצא. שכיח – מה שנמצא.
10
נב שואל/ת: האם אני יכולה להגיד: מחר אני הולכת לתל-אביב? או שרק אם אלך רגלית - ברגל - אפשר לומר ככה?
רוביק עונה:
השימוש שבשאלה מקובל בלשון הדיבור ואין לפסול אותו. הוא מושפע משימושים דומים בשפות אחרות. באנגלית למשל go מתייחס למעבר בתנועה ממקום למקום, ולא רק להליכה ברגל.
11
יונתן לכיש שואל/ת: האם נכון לומר "כשטיח לרגליו" או "כשטיח למרגלותיו"?
רוביק עונה:
'לרגליו' יכול להיתפס כשטיח שעליו מניחים את הרגליים. למרגלותיו, מתחת לרגליו, מעבר לכפות רגליו.
12
קרן שואל/ת: המילה נשיך (כמו לעיס) מלשון נשיכה, נשך, נשוך, האם היא גם נכתבת או רק בשפת הדיבור, ומהו גלגולה או, שמא המצאה?
רוביק עונה:
משקל קָטִיל מייצג כבר במקורות וביתר שאת בעברית החדשה מצב של אפשרות או תכונה. אכיל – שאפשר לאכול אותו, דליק, שהוא יכול להידלק. המילה נשיך אינה מופיעה במילונים, אבל אין סיבה לא לחדש אותה אם היא נדרשת בשפה. נראה שהצורך בה אינו רב, ולכן לא נכנסה למילונים.
13
אלון בן דוד שואל/ת: קראתי בפרשת השבוע 'אל תונו איש את אחיו', ובהמשך כתוב 'ולא תונו איש את עמיתו'. מדוע הכפל, והאם קיים הבדל בין צורות השלילה?
רוביק עונה:
אין הבדל. 'לא' היא מילת השלילה הגנרית, ובין היתר היא פתיחה למצוות 'לא תעשה', כמו בעשרת הדיברות. 'אַל' משמשת רק כפתיחה לציווי שלילי.
14
בועז סולש שואל/ת: מה שימושי הסלנג של המילה דרוויש?
רוביק עונה:
למילה שני שימושים. 1. אדם שקט ומסתפק במועט; 2. עבריין מדרג נמוך: המקור בערבית: דַרְוִישׁ הוא נזיר מוסלמי. הוראה 1 מוכרת במרוקאית.
15
עדה קרמר שואל/ת: מה דעתך על החידוש 'ראשת הממשלה', ראשת העיר וכו'?
רוביק עונה:
דעתי חיובית בהחלט. קביעת צורה נקבית לבעלי תפקידים חשובה ביצירה שוויונית למעמד הנשים. אין כל מניעה להעניק ל'ראש' במשמעות מי שעומד בראש ארגון צורת נקבה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >