שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: בהמשך לסוגיית המוסך שנמשכת זה שני מדורים - מי למעשה חידש את השימוש הנוכחי במילה מוסך?
רוביק עונה:
אין כאן חידוש אלא שימוש מודרני במילה המקראית. השאלה היא מתי התבדל השימוש במילה לתחום המכוניות בלבד. המונח מופיע לראשונה במלון המכונית של האקדמיה ללשון משנת 1955 כתרגום ל-garage, אך זה אימוץ בדיעבד של השימוש המוכר עוד קודם לכן, לכל המוקדם בשנות השלושים. בעיתון הארץ מיום 4.11.1939 נכתב על תרומות למגן דוד אדום שישמשו 'לבניית מוסך', ובסוגריים: גרג', ללמדנו שהמילה רק החלה להשתרש. בשנים קודמות אפשר למצוא את המילה במשמעות הכללית של מתחם פתוח מקורה.
2
יניב שואל/ת: בכתבה ב'הארץ', סיפרה הכותבת: "קנינו שתייה בצרכנייה". מגיב עירני מחה ש"שתייה" במובן זה (משקה, בקבוק משקה, פחית משקה, וכו') אינה בגדר עברית תקנית. מה הסיפור של אופן השימוש הזה במילה "שתייה"? האם זהו שיבוש שנקלט בשפה, או עברית תקנית?
רוביק עונה:
'קנינו שתייה' הוא צורה בלשון הדיבור. אין לה תו תקן אבל כצורת דיבור אינה פסולה. בשימוש הזה מתרחשת העתקת משמעות שם העצם (משקה) לפעולה של צריכת המשקה. מעתקים כאלה אינם זרים להתפתחות השפה. בהווי הצבאי 'שתייה' היא מסיבה לכבוד בעל תפקיד.
3
מיכאל וולף שואל/ת: בשנים האחרונות שומעים פעמים רבות בתקשורת את המילים "לפרשן" ו"לתבלן". מה היה לא נכון כאשר אמרנו לפרש ולתבל?
רוביק עונה:
'לפרשֵן' ולתבלֵן' הם שורשים תנייניים. כלומר, הם נוצרו ממילה שיש לה שורש ראשוני, השורש המשני צירף אות משקל לשורש הראשוני ונוצר שורש חדש. התופעה רחבה מאוד, כמו לחשבֵן מ'חשבון', למספֵר מ'מספר' ועוד. במקרים שבשאלה נוצר צורך בעיקר בשיח התקשורתי. לפרש הוא פועל גנרי, לפרשן הוא פעולת הפרשן בתקשורת. לתבל הוא פועל גנרי, לתבלן, להוסיף תבלינים, אופייני לשפת הבשלנים.
4
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת איך אומרים להיות צודק במילה אחת. האם זה כשם שלטעות הוא להיות טועה, יש לומר לצדוק?
רוביק עונה:
'לצדוק' הוא שם הפועל של 'צָדַק', זה הפועל הנכון והוא תקין ומדויק.
5
גיל שואל/ת: לאה גולדברג כתבה על דירה להשכיר, וברחובות סביבי אני רואה הרבה שלטי "להשכרה". לא היה נכון יותר להציע את הבתים לשכירה, דירה לשכור? שהרי בעלי הבתים רוצים שהלקוחות ישכרו את הבתים ולא ישכירו אותם.
רוביק עונה:
'דירה להשכיר' הוא קיצור של 'דירה שפלוני מעוניין להשכיר'. הדרך התקנית היא 'דירה להשכרה' או 'דירה לשכירה', שתי הצורות לגיטימיות, אבל כך נטבע, ובוודאי שחוזק בעקבות ספרה האלמותי של לאה גולדברג.
6
לייב שואל/ת: מה יהיה התרגום הנכון ל-he discovered for us this song? כלומר, הוא גילה לנו את השיר... גילה עבורנו על... חשף את...
רוביק עונה:
For us מחייב את המבנה 'גילה עבורנו'.
7
מרים גולדברג שואל/ת: האם נכון לומר "מתי ש-"? למשל "מתי שהלכתי לעבודה, ירד גשם", או שצריך להשתמש ב"כאשר"? מתי, אם בכלל, ניתן להשתמש בביטוי "מתי ש-"?
רוביק עונה:
'מתי ש...' במשמעות כאשר, בזמן ש.., היא צורה דיבורית לא תקנית. היא נוצרה כנראה באנלוגיה ל'היכן ש...' העוסקת במקום, שהיא תקנית בהחלט.
8
נועם שואל/ת: בפסוק המפורסם מספר יהושע מופיע הביטוי 'והגית בו יומם ולילה'. האם ייתכן שמשמעותה המקורית של המילה 'והגית' קשורה בדיבור או בשינון? הרי המילה 'הגה' קשורה בדיבור, וגם תחילת הפסוק כוללת את הציווי 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך'.
רוביק עונה:
הפועל הגה במקרא ומכאן גם בימינו פירושו גם דיבר או ביטא דברים בקול, וגם חשב או הרהר. ביסוד הכפילות לכאורה עומדת תפיסה שהמחשבה והדיבור מייצגים אותה תופעה שכלית.
9
מנחם דסקל שואל/ת: האם נכון לומר, שהמשטרה מחפשת חשודים לרצח או, המשטרה מחפשת את מבצעי הרצח?
רוביק עונה:
היעד המשטרתי הוא מבצעי הרצח. ואולם, לאחר שנתפס אדם הוא בחזקת חשוד עד שיוגש נגדו כתב אישום, ובחזקת רוצח רק לאחר הרשעה. על כן "המשטרה חיפשה אחרי מבצעי הרצח, ועצרה כמה חשודים במעשה".
10
מואיז שואל/ת: שמתי ליבי לפועל חדש מהמילה לקנוס בקרב הנוער. הם מתכוונים בזה לגנוב או להחרים חפץ, כגון קנסו לי את הטלפון, קנסו את הקופה בחנות. האם זה שימוש חדש במילה?
רוביק עונה:
השימוש הזה בסלנג אינו מוכר ונראה שהוא מן התקופה האחרונה, ועוד נכונו לו עלילות. זו מעין לשון נקייה לגניבה, כמו 'סחב' או 'הרים'.
11
ד. שגב שואל/ת: ציטוט מספר: ״האקדחים נראו משומנים, נקיים ומאובקים״. מרוח הסיפור עולה שהאקדחים היו נקיים מאבק. אם אכן הבנתי נכון, אזי איך נכנה חפצים או אנשים מלאי אבק. (שריונאים החוזרים מתרגיל באבק של הנגב למשל?).
רוביק עונה:
הפועל איבֵּק ומכאן צורת הסביל אוּבַּק שייך לפעלים שיש להם זוג מנוגד של משמעויות הקשורות זו בזו. פירושו מצד אחד פיזר אבקה, ולכן החיילים חזרו מאובקים וגם בגדיהם היו מאובקים, ולצד זה פירושו ניקה מאבק, ולכן האקדחים נראו מאובקים – נקיים מאבק.
12
אלי בן דוד שואל/ת: מושב/מושבה, עיר/עיירה. מה הכללים לכל שם? מדוע לא פשוט כפר/עיר? למה הבידול בין כפר, מושב, מושבה האופייניים רק ליישובים בישראל. למה קוראים לישוב בן עשרים וחמישה אלף תושבים, עדיין, כפר או מושב או מושבה עד שהוא מקבל חותמת משרד הפנים: עיר? מדוע שלא ייקרא, למשל, עיירה. באותו עניין: השירותים המוניציפליים - למה מועצה מקומית, אזורית, עירייה? למה לא שם אחיד לתופעה?
רוביק עונה:
לקביעת השמות רקע מורכב ומכאן ריבוי המונחים. קיבוץ ומושב הן צורות ייחודיות ישראליות עקב המבנה הקואופרטיבי שלהם. אמנם מדובר בכפרים לכל דבר, אבל הדגש היה על הרעיון המכונן שלהם. 'כפר' יוחד ליישובים ערביים. 'מושבה' נועדה היסטורית לקבוצת יישובים לא שיתופיים שנוצרו בעלייה הראשונה, תרגום של colony. הם לא דמו לעיירות כיוון שהיו חדשות והיה בהם מרכיב מרכזי של עבודה חקלאית. עם הזמן הפכו רוב המושבות לערים. ל'עיירה' קונוטציה גלותית ולכן אין משתמשים בה. במונחים המוניציפליים ההבחנה נדרשת בהחלט. עירייה מנהלת עיר, מועצה מקומית משרתת יישוב שאינו עיר אבל בעל סממנים אורבניים. מועצה אזורית מנהלת אזור של יישובים קטנים, בדרך כלל בעלי אופי כפרי.
13
אפרת שואל/ת: אני מעוניינת לומר: אני קשורה לאמא שלי. האם אפשר לומר: אני מקושרת לאמא שלי. אשמח להבדל בין הבניינים.
רוביק עונה:
'קשורה' במקרה מתייחס למערכת הרגשית בינך לבין אימך. 'מקושרת' עוסק בקשרי עסקים, קבוצות חברתיות ופוליטיקה, ובמקרה זה השימוש אינו מתאים.
14
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: מה הוא הביטוי הנכון כאשר אדם מוצף רגש: נרגש (סביל של בניין שאינו בשימוש) או מרוגש (סביל של בניין פיעל הנפוץ)?
רוביק עונה:
'נרגש' הוא בבניין נפעל שהוא בשימוש רב והוא מקובל ונאה. 'מרוגש' בבניין פוּעל נכון גם כן, אך נפוץ פחות ויש לו אופי דיבורי יותר. בשני המקרים האלה אין משמעות של סבילות אלא של מצב, אם כי הם מעידים שדבר מה גרם להתרגשות.
15
יונה שואל/ת: בוועדה רפואית בה אני יושב נוהג אחד הרופאים להשתמש במינוח "לא נמצא כל שבר". האם התוספת "כל" באה כאן לחזק את הקביעה או היא מיותרת, ועדיף היה "לא נמצא שבר".
רוביק עונה:
'כל' נועדה להדגשה, לקביעה שאין אפשרות לחריג כלשהו. תוספת זו נפוצה מאוד. היא אינה מוסיפה אינפורמציה, אבל חשובה בהיבטים של קונוטציה והעברה ברורה של המסר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >