שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אביה שואל/ת: האם המילה ״תעביט״ נחשבת מילה תקנית?
רוביק עונה:
זו מילה שנוצרה במערכון רשת של אבשלום קור ואלי פיניש, הלחם של 'תעביר ביט'. כמובן שאינה תקנית, אבל אין לשאלת התקינות חשיבות במקרים כאלה.
32
אסתר אייזנרייך שואל/ת: "זוכרים את הנופלים". בוא נדבר על "הנופלים" - הם הרי לא ממשיכים ליפול, הם כבר נפלו, זה לא שהם נופלים ונופלים עד עצם היום הזה. פתאום "הנופלים" נשמע לי כמו הנדסת תודעה. מה המקור? ומה דעתך?
רוביק עונה:
המקור במקרא: "איך נפלו גיבורים", בקינת דוד. זוהי מטונימיה סמנטית – האדם שפוגעים בו במלחמה נופל על הארץ, והנפילה הפיזית הורחבה למוות במלחמה.
33
גורי פלטר שואל/ת: אני רואה שההעברה משם לועזי לעברי נקראת עיברות. בזמנו קראו לה שיעבור. מה הנכון?
רוביק עונה:
'שעבור' היה נהוג תקופה מסוימת אך יצא משימוש. בקידומת ש- בשורשים יש יסוד של חזרה למצב קודם (re), ובמקרה זה אין חזרה אלא העברה משפה לשפה.
34
יובל ויעקב שואל/ת: מקווים שתכריע בסוגיה הטורדת את מנוחתנו - מהי גופיה? האם 'חולצה ללא שרוולים' המתויגת ככזו לא נחשבת גופיה? מה מגדיר גופיה כגופיה?
רוביק עונה:
'גופייה' שייכת למערך הבגדים התחתונים, בת זוגה של 'תחתונים'. היא צמודה לגוף ובדרך כלל נעדרת שרוולים. באופנות רחוב מודרניות גברים רבים נוהגים ללכת בגופיות בחוצות, או בחולצות הנראות כגופיות ולכן גבולות הגזרה של המילה מיטשטשות. מילון רב מילים כבר מציע משמעות נוספת ל'גופייה': "חולצת קיץ פתוחה, בלי צווארון ובלי שרוולים". מכאן גם 'גוזייה', גופייה-חזייה, שנכנסה לאופנת הנשים.
35
ניצה שפר שואל/ת: מאימתי החלו להשתמש במילה שעה במשמעות 60 דקות?
רוביק עונה:
'שעה' במשמעות זמן קצר מופיעה בארמית המקראית, בספר דניאל. במשמעות של חלוקת היממה לקטעי זמן קבועים היא מופיעה בלשון חכמים, לצד שימוש במילה במשמעות כללית יותר של זמן או תקופה. חלוקת השעה לדקות ושניות מקורה בימי הביניים, בהשפעת הערבית.
36
אלי בן דוד שואל/ת: עד איזה דור דודנים נקראים דודנים. הדור הברור יותר הוא זה של בני שני אחים (בלי לקפח אחות), מה שנקרא דודנים מדרגה ראשונה. איך היחס אל הנכדים של האחים האלה או הנינים - האם הם עדיין דודנים אלה לאלה?
רוביק עונה:
דודנים או בני דודים נחשבים מדרגה ראשונה, ומכאן אפשר להוסיף: מדרגה שנייה, בן דוד שני וכדומה. אין לכך חוקים ברורים.
37
שמואל פרי שואל/ת: האם יש הגדרה מפורשת מה מוגדר כתעשייה? כי את השימוש במילה תעשייה עושים גם בתחומים שאינם תעשיה קלאסית: "תעשיית התרבות", "תעשיית התיירות" וכו'.
רוביק עונה:
מילים מרחיבות משמעות ושימוש בדרך טבעית וחורגות לעיתים קרובות מהגדרה מוסכמת או מצמצמת שלהם. במקור 'תעשייה' מתייחסת לייצור מוצרים פיזיים, עשויים מחומר כלשהו באמצעות מכונות. אבל ככל שתחומים שונים מתפתחים ומתגוונים, ונבנים סביבם כלים, מנגנונים ומוצרים גם אם אינם חומריים, דבקה גם בהם המילה 'תעשייה'.
38
שלומי כהן שואל/ת: האם נכון לומר התנתחתי (עשיתי/עברתי ניתוח)?
רוביק עונה:
הצורה אינה מקובלת, שכן אדם אינו מנתח את עצמו, אבל משמשת במשמעות 'נתתי את עצמי בידי מנתח'. בלשון ימי הביניים התנתח פירוש חולק לחלקים.
39
גלעד שואל/ת: האם נכון בעברית לקרוא לחלות אישיות חליות? כי אני רואה בהרבה מאפיות שכך הם קוראים לחלות האישיות.
רוביק עונה:
זוהי דוגמה מצוינת למילה שנטבעה על ידי התחום המקצועי הרלוונטי, במקרה זה המאפיות, כדי לענות על חסר לשוני. היא שקופה ומתאימה לדפוס עברי מוכר. צורת היחיד: חַלִּית. ממליץ למילונים ולאקדמיה לאמץ את המושג.
40
חנה רוט שואל/ת: המילה מתזכר, מתזכרת, זו עברית תקנית?
רוביק עונה:
בהחלט. לתזכר הוא פועל שנוצר משורש תנייני: ת+זכ"ר. הוא נוצר מן המילה תזכורת, שהשורש שלה זכ"ר, ות' המשקל נלקחה מהמילה והפכה גם כן לאות שורש. לתזכר: לשלוח תזכורת.
41
עודד שואל/ת: איך לפרש מילה 'מהם' בפסוק: וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה-מְאֹד עַד-תֻּמָּם וְהַשְּׁרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵי הַמִּבְצָר. [יהושע פרק י' פסוק כ] 1. השרידים אשר שרדו מן-הם = מן-הצבא שיצא למלחמה וניגף.2. השרידים אשר שרדו מפני-הם - מפני-הצבא שניצח.
רוביק עונה:
הכוונה לאלה שניגפו. השרידים שנותרו מהם התכנסו לערי המבצר. כך סבורים גם פרשני המקרא.
42
שואל/ת: נכתב ב-Ynet "בעקבות מרתון ירושלים: רחובות וצמתים בבירה נחסמו לתנועה". מכיוון שהחסימות והפרסום בוצעו לפני המרתון, האם לא ראוי לכתוב "לקראת המרתון"?
רוביק עונה:
בוודאי שהיה עדיף, אך אין לראות בניסוח שגיאה. הכוונה: "בעקבות ההכנות למרתון הצפוי בירושלים..."
43
אברהם שואל/ת: שאלה פורימית. במגילה "רחוב" משמע רחבה, כיכר. היום רחוב זה דרך מוגבלת (עם גבולות) בצדדיה או מוגדרת (עם גדרות) בצדדה. מתי הרחוב המקראי הצטמצם לרחוב מודרני? ניחוש: בימי הביניים. אבל ימי הביניים ארכו 1000 שנים, מסוף האימפריה הרומית עד לסוף האימפריה הביזנטית, אז מתי?
רוביק עונה:
השימוש ב'רחוב' במשמעות המקובלת היום מתחיל להופיע בעיתונות העברית בשנות החמישים של המאה ה-19. נפוץ למדי בעיתון המשכילי "המגיד". אגב, בן יהודה לא מביא את המשמות הזו במילונו, המאוחר הרבה יותר.
44
חגית רפל שואל/ת: האם המילה "עקב" בצירה ובסגול (=בעקבות) משמשת רק כאשר מדובר על תוצאה חיובית עקב העניין, או שזו מילה ניטרלית? בפרשת "עקב" בספר דברים המובן הוא באמת חיובי יותר. עקב תשמעון בקולי - יהיה לכם טוב...
רוביק עונה:
עֵקֶב היא מילה ניטרלית מובהקת. היא משמשת רבות הן לציון תוצאה שלילית (רבים נמלטו מהערים עקב ההפצצות), חיובית (כמו בדוגמה בשאלה) וניטרלית. גם במקרא חלק גדול משימושי 'עקב' הם שליליים. 'עקב' משמשת גם כשם עצם, במשמעות גמול או תוצאה, וגם כאן היא יכולה להיות גמול חיובי או עונש.
45
חגית ברקאי שואל/ת: בעת המולה בכיתה, אמרתי לתלמידה "תשתקי". הייתי אמורה לומר לה שיתקי כמובן, בציווי. אחת מהמנהלות אמרה לי שהתעמרתי בתלמידה, דבר שלדעתי לא נכון. אשמח שתענה לי כדי שאוכל להציג את עמדתי, כשאמרתי שזו לא לשון מעליבה, לא הכי נחמדה אבל לא מתעמרת.
רוביק עונה:
ראשית, אינך חייבת להשתמש בציווי. שימוש בלשון עתיד לצורך ציווי מקובל בעברית מאז ומתמיד ואינו שגיאה. 'התעמרות' היא פעילות נמשכת ומצטברת, שרשרת מכוונת של העלבות ועונשים תוך הבעת איבה אישית, ובוודאי אינה יכולה לתאר פעולה בודדת מהסוג שבשאלה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >