שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
רועי שואל/ת: מתי יש לומר "מתנה" ומתי "במתנה"?
רוביק עונה:
'מתנה' היא שם עצם גנרי: קיבלתי מתנה, מתנה יפה ועוד. 'במתנה' משמש כתיאור תכלית או אופן. קיבלתי את הספר במתנה: תכלית הקבלה היא מתנה, אופן הקבלה הוא מתנה. אפשר אמנם לומר בדוחק "קיבלתי את הספר מתנה", אך זה רצוי פחות.
32
שרית דוד שואל/ת: מה שם הפעולה של הפועל נשא, במשמעות של אישה הנושאת את עוברה בבטנה?
רוביק עונה:
שם הפעולה נשא הוא נשיאה. במקרה זה: נשיאת העובר בבטן האשה.
33
רפאל פרידמן שואל/ת: אם מזהים 'צרכים' עם 'עשיית צרכים'. השימוש הזה מריח לא טוב!
רוביק עונה:
'לעשות את צרכיו' במשמעות הטלת צואה או שתן התגלגל מלשון חכמים: "לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי" (ת"ב פסחים קט ב), וכאן זו לשון נקייה בהוראת יחסי מין. הלשון הנקייה הועברה לתחום ההפרשות, אך המילה 'צורך' רבת שימושים ולא נפגעה מהשימוש בתחום המסוים הזה. הביטוי 'ילדים עם צרכים מיוחדים' תורגם מאנגלית: children with special needs.
34
דוד ששון שואל/ת: ממה שאני יודע פרגית היא נקבת עוף צעיר שטרם הטילה את ביצתה הראשונה. לאחר הטלת הביצה היא נקראת תרנגולת. הרבה משתמשים במילה פרגית בכדי לתאר את ירך העוף, מדוע והאם זה תקין?
רוביק עונה:
בתחום המזון הבשרי יש הבחנה בין בעל החיים לבין המזון המופק ממנו. איננו אוכלים 'פרה' או 'תרנגולת' אלא 'בקר' או 'עוף'. חלק מן המזון מיוצר מעופות צעירים, פרגיות, וכאן זכה שם העוף להיות לשם המוצר, בהנחה שהדבר מסייע לשווק אותו. המוצר 'פרגית', ירך או חזה או החלק הקרוי שווארמה, אמור להיות מיוצר מעופות צעירים, וכך הוא מוצג לצרכנים.
35
אגליאה פסטרנק שואל/ת: בכתבה באתר וויינט מסופר על גבר שיש לו 'מראה מסוקס'. ידעתי שאומרים על גברים שיש להם זרועות מסוקסות, אולי בגלל השרירים הבולטים? מהו "מראה מסוקס", והאם זה באמת נחשב מושך, או שהכתב טעה בתיאור?
רוביק עונה:
סיקוס הוא בליטה אל יבלת בגזע העץ. מכאן נגזר השורש סק"ס, והביטוי 'מסוקס' המתייחס לגבר ששריריו בולטים. 'מראה מסוקס' מצביע על הופעה שרירית בולטת. האם זה נחשב מושך? תלוי בעיני המתבונן/ת.
36
זוהר שואל/ת: האם נכון לומר "מקווה שאתם בטוב"?
רוביק עונה:
כאשר ביטוי מקובל מובן ושקוף לדוברים אין לומר עליו שהוא שגוי או 'לא נכון'. מכל מקום, הביטוי משקף נוהג נפוץ בעברית כמו בשפות אחרות לקיצור ביטויים. הביטוי המלא: 'מקווה שאתם חשים [או חיים] בטוב'.
37
טומי שואל/ת: המילה "בעלי" מתעתעת. מלבד הקונוטציה של "לבעול", כיצד בעל רכוש/קנין (אשה) שהכל שלו, שייך לה (בעל שלי). לא עדיף "אישי"?
רוביק עונה:
אכן, 'בעל' נוצר בתקופות שבהן האשה נתפסה כקניין, והתקבע כאפשרות החוקית היחידה, בעוד 'בן זוג' או 'אישי' או 'חבר שלי' מימי ההתיישבות מלמדים לכאורה על קשר שלא נקבע על ידי מוסדות המדינה. קשה לראות שינוי מלמעלה בנושא, אבל יותר ויותר זוגות נמנעים מהשימוש ב'בעלי'. הסוגיה מורכבת יותר בצד השני של המטבע: 'אשתי', שהיא מקבילה גם ל'בעלי' הרשמי, וגם ל'אישי' הלא רשמי.
38
יגאל שני שואל/ת: האם אומרים להגריב גרב לצד ג' או לגרוב גרב?
רוביק עונה:
'לגרוב' הוא פועל חדש, בעקבות 'גרב', והוא משמש גם לצד ג'. "אמא גורבת את הגרביים לילד".
39
אמיר ברנט שואל/ת: תמיד כשאני שומע "לנוחיותכם ניתן..." אני חושב על בית שימוש, ותוהה מדוע לא אומרים בפשטות "לנוחותכם". אז אפרופו ציידי שגיאות... האם זו שגיאה או רק וריאציה?
רוביק עונה:
'נוחות' ו'נוחיות' הן מילים קרובות, כמעט נרדפות. נוחות מרמזת על תחושת האדם (הוא 'חש נוחות' בסביבה החדשה, ולא 'הוא חש נוחיות'), אבל ברוב המקרים ניתן להמיר את השתיים זו בזו ('על הכורסה הזו אפשר להשתרע בנוחיות/בנוחות'). מאחר ש'נוחיות' הפכה מילה מועדפת על פני 'בית שימוש', ועדיין לא הודרה לחלוטין על ידי 'שירותים', דבקה בה משמעות ספציפית העלולה להרתיע, אבל עקרונית שתי הצורות נכונות.
40
יהושע שואל/ת: רש״י על פרשת השבוע (דברים א:ב) מצטט מדרש ש״כל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ״. בהקשר הזה המשמעות של ״מתלבט״ נראה כמו ״ממהר, מזדרז״. איך משמעות המילה הפכה היום למשהו אחר לגמרי?
רוביק עונה:
השורש לב"ט לגילוייו השונים קשור ביגיעה ובסבל. "שכינה מתלבטת בשבילכם": שכינה מתייגעת וסובלת כדי שתוכלו להגיע מהר לארץ. 'התלבט' במשמעות המקובלת היום היא השאלה לשדה הסמנטי של החלטה: הסבל והיגיעה הקשורים בהכרעה בין כמה אופציות.
41
טובה הרצל שואל/ת: מדריך כושר הורה לקבוצה לקרב ולרחק זרועות. הוא דובר ערבית, ואולי בשפתו אומרים משהו דומה, אבל בעצם, מדוע לא משתמשים במבנה דומה גם בעברית לשתי הפעולות, הדומות במהותן? מובן מדוע לא נאמר להרחיק ולהקריב, אך מדוע לא לרחק ולקרב?
רוביק עונה:
השימוש בבניינים לפעלים שונים אינו נוסחה מתמטית, והוא קשור בגלגולי השפה. כך למשל נאמר 'לכבוש' או 'לאסוף' בבניין קל, אך שם הפעולה המקובל יהיה 'כיבוש' או 'איסוף' בבניין פיעל. במקרה שבשאלה, 'לקָרֵב' הוא בבניין פיעל, וכאן יש בידול ברור מהמשמעות הדתית-מוסרית של 'להקריב'. הפועל לרַחֵק מופיע במקרא, ובמשנה נמצא אפילו את הצירוף 'לרחק ולקרב', אך בעברית החדשה יש העדפה לצורת הפעיל, הרחיק, שגם מקורה בתנ"ך.
42
עליזה פרי שואל/ת: האם נכון לומר ״חולים קשים״ - שומעים זאת גם מפי רופאים ומומחים רבים? לדעתי נכון רק לומר ״חולים קשה״ - מה דעתך?
רוביק עונה:
משמעות המילים אינה עונה תמיד על כללי ההיגיון הצרוף, וזו דוגמה נוספת. בביטוי 'חולים קשים' איננו אומרים שהם אנשים קשים, אלא שמחלתם קשה. אנחנו מעבירים את משמעות 'קשה' מהמחלה אל האדם. מעבר כזה נפוץ מאוד והוא נקרא מטונימיה, ואין בו פסול. עם זאת הצורה המדויקת היא 'חולים במצב קשה', ולפעמים יש שימוש גם בכך.
43
מריה שואל/ת: במאמר "פצצה חכמה" (מוצ'ניק, 2009) היא מדברת על הימנעות משימוש בביטויים שלילים בתחומים הקשורים למלחמה. למשל שימוש במטפורות מן הטבע "פריחת הדובדבן" (הבאת מטוסים ומסוקים מארה"ב ב-1993), גשמי קיץ (כניסה לרצועת עזה ב-2006). השאלה היא האם יש דוגמות של ביטויים חיוביים בתחומי המלחמה ב"זירה הלשונית"?
רוביק עונה:
בשפה הצבאית יש מגמה של הלבנה ואפילו ייפוי פעולות מלחמתיות באמצעות השפה, ועל כך נכתב באתר רבות. גם השמות 'מלחמת שלום הגליל', ו'מלחמת העצמאות' מציגים את המלחמה באור חיובי. כמו כן יש נטייה לקרוא לכלי נשק ולאמצעי תעבורה צבאיים כמו טנקים ומשוריינים בשמות בעלי קונוטציה חיובית.
44
יהודה שואל/ת: האם אפשר לומר: התנועה נוסעת ללא פקקים מיוחדים. לי זה נשמע מגוחך.
רוביק עונה:
מקובל לומר שהתנועה זורמת. ודאי שתנועה אינה נוסעת, אלא כלי הרכב הם שנוסעים.
45
קרן שגיא שואל/ת: האם ניתן להשתמש בלצלצל לטלפון, או רק לטלפן או להתקשר?
רוביק עונה:
כל שימוש במילה או בפועל המובן לשני הצדדים ומשמש בציבור הוא נכון עקרונית. ב'לצלצל' יש לכאורה תמיהה כי המתקשר אינו זה המצלצל, אלא הטלפון אצל מקבל השיחה, אך משמעות הצלצול דבקה בפעולה. לתהליך כזה אנחנו קוראים מטונימיה. 'התקשר' היא הצורה הנפוצה היום, בעוד הצורה 'לחייג' כמעט נעלמה יחד עם מכשירי טלפון החוגה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >