שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: המילה "שלום" כברכה למפגש או לפרידה יסודה במקורותינו ועברה לשפות שכנות או להפך? אגב, בהרבה מהדורות חדשות ברדיו נוהגים קריינים שונים מזה שנים לברך "שלום רב"; מה מקורו, אם יש כזה?
רוביק עונה:
הברכה 'השלום לך' (או 'השלום' ללא תוספת) מופיעה במקרא כמה פעמים וזה מקור הברכה בת ימינו, שיש לה גילויים ברבדים השונים של העברית. פירושה: האם אתה שלם, כלומר, בריא וללא פגיעה. הביטוי 'שלום רב' מגיע גם הוא מהתנ"ך, אם כי אינו ברכת פגישה אלא ברכה כללית: "שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל" (תהלים קיט 165).
47
יצחק שואל/ת: קראתי את מאמרך על הלעז בשפה ומקורותיו ותהיתי: איך "ספק" נכנס לתמונה? המלה "ספקן" הוחלפה ב"סקפטי", והמלה "ספק" ב"סקפטיות". מדוע? מה כל כך רע במלה "ספק" ו"ספקן", שנגזר עליהן להימנות על המלים המודחות. האם יש לזה קשר עם החמישייה הקאמרית, שהגישה את הקטע "אני סקפטי"?
רוביק עונה:
אכן זו דוגמה למילה עברית נאה לצד חלופה לועזית המשמשת גם היא, אבל לא בהכרח במידה רבה יותר. מכל מקום, 'סקפטיות' מקבילה ל'ספקנות', בעוד ל'ספק' אין חלופה לועזית, והיא משמשת בשפה בתפוצה רחבה. החמישייה הקאמרית תרמה לכך בלי ספק, באחד המערכונים היותר מבריקים שלה.
48
בעז גורן שואל/ת: האם המילה "הקריס" מלשון "גרם לקריסה" היא מילה תקנית, או מילה שנוצרה בשנים האחרונות כמו "שינמוך". משהו מרגיש לי מאוד לא טבעי בה.
רוביק עונה:
אין כל רע או לא תקני במילים שנוצרו בעת האחרונה, כולל 'שינמוך' למרות שלא זכתה עדיין בתו תקן. 'הקריס' משמש בספרות החדשה ואין בה כל רע. ל'הקריס' משמעות נוספת בלשון חכמים, החמיץ או התקלקל, אך אין בין השורשים קשר.
49
יהודה שואל/ת: אני מעוניין לומר שצה"ל תקף ברצועת עזה מגוון מטרות אבל מטרות שונות, למשל, תקף מטרות של חיל הים, תקף בניינים ועוד. איך אני מנסח את הדברים? 'צה"ל תקף מטרות שונות' נראה לי פשוט מדי. יש נוסח אחר?
רוביק עונה:
'מגוון מטרות' הוא אכן הביטוי המדויק, מצביע גם על ריבוי וגם על שונות.
50
יוסי שיפמן שואל/ת: לאחרונה אני שב ונתקל - לחלוטין נתקל במילה "מִשֶכָּך" שמחליפה את המילה הנוחה והוותיקה "לכן". המילה החדשה קשה לאוזן, כולה עיצורים, נטולת אוויר. שאלתי מנין צמח גדול הפרא הזה.
רוביק עונה:
'משכך' נולדה בנבכי השפה המשפטית החדשה, הפלצנית בחלקה. כך נכתב עליו בספר "זאת ועו"ד", במילון הז'רגון המשפטי: "מִשֶכָּך. מאחר שכך, בשל כך: 'משכך, לעיסוק בגרסת הנאשמים אין כל רבותא'. הביטוי אינו נחשב תקין ואין לו בסיס במקורות. האקדמיה ללשון העברית מציעה לכתוב במקומו 'משום כך' או 'בשל כך'".
51
אילה הוכמן שואל/ת: כשמדווחים בתקשורת על מצב פצועים אומרים שהפצוע במצב קל או קשה וכו'. האם לא צריך להגיד 'מצב הפציעה' או משהו דומה?
רוביק עונה:
השפה רצופה קיצורי דרך, ויתור על מילים בצירופים שונים המאפשר חיסכון, ואינו יוצר אי הבנה. צורה מוכרת של קיצורים כאלה היא האליפסיס, ההֶשמֵט. כך, למשל, 'הוא מסיים את הסדיר" פירושו: הוא מסיים את השירות הסדיר. במקרה שבשאלה, המשפט המלא הוא "פלוני סובל מפציעה קלה", והצורה החסכונית: פצוע קל. כך לגבי אנוּש. במקור נאמר "מכתו אנושה", אבל בתהליך ההשמטה הקלות או המצב האנוּש מועברים לאדם נושא הפציעה.
52
אסנת גדיר שואל/ת: כיצד קרה שהשורש חט"פ בבניין קל מצטרף בסלנג למכות, מחלה, קריזה ועוד? הרי זו פעולה סבילה, ואילו לפועל לחטוף משמעות פעילה.
רוביק עונה:
הפועל חטף משמש אכן במשמעותו הבסיסית במשמעות אקטיבית: הפושע חוטף את התעשיין, הרשע בתהילים חוטף עני, חוטפים אוכל ועוד. השימוש ב'חטף' במשמעות סבילה התפתח בסלנג הישראלי ובלשון הדיבור. החוטף (מכה, שפעת וכדומה) כאילו גרם לכך, והדגש על הפתאומיות שבחטיפה. בכל מקרה, לאחר שהפועל נקלט במשמעות זו הוא כבר אינו צריך הסברים או צידוקים.
53
רמי שואל/ת: אני יושב מול אמצעי התקשורת ותוהה איך השורש סיכל שינה את משמעותו ממניעת פעולה סתם להריגה? פעם סיכל היה "סיכל את כוונתו של החמאס ל...", היום סיכל הוא "סיכל את מוחמד... מפקד גדוד.." ומה הקשר בין סכל (טיפש) לסיכול?
רוביק עונה:
הביטוי 'סיכול ממוקד' נכנס למילון הצבאי והתקשורתי בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, ונועד ליצור אווירה נוחה יותר סביב פעולת החיסול: הוא אינו מעשה של אלימות לשמה או לצורכי נקמה, אלא למטרה ראויה: מניעה של מעשי טרור בעתיד; והוא ממוקד במבצע העתידי. משמעות החיסול דבקה בסיכול, ומכאן נולדה המוטציה 'סיכלנו את המפקד'. הסכל הטיפש וסיכול העצה הרעה או הכוונה הרעה באים מאותו שורש.
54
יוסי מאירי שואל/ת: בבית הספר למדתי שלמילה 'נשקע' יש מובן חיובי, ואפשר להשתמש בה שכזאת. למשל: רוב חוויות ילדותי נשקעו בי, ואת רובן אני זוכר. כאשר משתמשים במילה 'שקעו' זה בדרך כלל במובן שלילי. שקיעת השמש - תחילת הלילה, החושך. שקיעה בבוץ, הספינה שקעה במים. האם זה נכון?
רוביק עונה:
השימוש ב'נשקע', שקע בבניין נפעל, שאינו נפוץ היום, מופיע במקרא בספר עמוס, וכן בהקשרים שונים בלשון ימי הביניים. משמעותו הבסיסית ניטרלית: ירד כלפי מטה, בדרך כלל בכיוון היעלמות. הקונוטציה השלילית תלוית הקשר, וכך לגבי כל גילויי השורש שק"ע. משקעים הם דווקא גשמי ברכה, אבל בהקשר הנפשי הם מעידים על תחושות שליליות. שקיעת השמש, שאינה אלא אשליה אופטית, היא סיום החלק המואר של היום, אך הלילה אינו בהכרח דבר רע, ושקיעה נחשבת תופעת טבע יפה. כמובן ששקיעות רבות הן שליליות, גם כמטפורה לדעיכה של אדם, מוסד או רעיון.
55
אודי שואל/ת: בהמשך לסוגיית המוסך שנמשכת זה שני מדורים - מי למעשה חידש את השימוש הנוכחי במילה מוסך?
רוביק עונה:
אין כאן חידוש אלא שימוש מודרני במילה המקראית. השאלה היא מתי התבדל השימוש במילה לתחום המכוניות בלבד. המונח מופיע לראשונה במלון המכונית של האקדמיה ללשון משנת 1955 כתרגום ל-garage, אך זה אימוץ בדיעבד של השימוש המוכר עוד קודם לכן, לכל המוקדם בשנות השלושים. בעיתון הארץ מיום 4.11.1939 נכתב על תרומות למגן דוד אדום שישמשו 'לבניית מוסך', ובסוגריים: גרג', ללמדנו שהמילה רק החלה להשתרש. בשנים קודמות אפשר למצוא את המילה במשמעות הכללית של מתחם פתוח מקורה.
56
יניב שואל/ת: בכתבה ב'הארץ', סיפרה הכותבת: "קנינו שתייה בצרכנייה". מגיב עירני מחה ש"שתייה" במובן זה (משקה, בקבוק משקה, פחית משקה, וכו') אינה בגדר עברית תקנית. מה הסיפור של אופן השימוש הזה במילה "שתייה"? האם זהו שיבוש שנקלט בשפה, או עברית תקנית?
רוביק עונה:
'קנינו שתייה' הוא צורה בלשון הדיבור. אין לה תו תקן אבל כצורת דיבור אינה פסולה. בשימוש הזה מתרחשת העתקת משמעות שם העצם (משקה) לפעולה של צריכת המשקה. מעתקים כאלה אינם זרים להתפתחות השפה. בהווי הצבאי 'שתייה' היא מסיבה לכבוד בעל תפקיד.
57
מיכאל וולף שואל/ת: בשנים האחרונות שומעים פעמים רבות בתקשורת את המילים "לפרשן" ו"לתבלן". מה היה לא נכון כאשר אמרנו לפרש ולתבל?
רוביק עונה:
'לפרשֵן' ולתבלֵן' הם שורשים תנייניים. כלומר, הם נוצרו ממילה שיש לה שורש ראשוני, השורש המשני צירף אות משקל לשורש הראשוני ונוצר שורש חדש. התופעה רחבה מאוד, כמו לחשבֵן מ'חשבון', למספֵר מ'מספר' ועוד. במקרים שבשאלה נוצר צורך בעיקר בשיח התקשורתי. לפרש הוא פועל גנרי, לפרשן הוא פעולת הפרשן בתקשורת. לתבל הוא פועל גנרי, לתבלן, להוסיף תבלינים, אופייני לשפת הבשלנים.
58
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת איך אומרים להיות צודק במילה אחת. האם זה כשם שלטעות הוא להיות טועה, יש לומר לצדוק?
רוביק עונה:
'לצדוק' הוא שם הפועל של 'צָדַק', זה הפועל הנכון והוא תקין ומדויק.
59
גיל שואל/ת: לאה גולדברג כתבה על דירה להשכיר, וברחובות סביבי אני רואה הרבה שלטי "להשכרה". לא היה נכון יותר להציע את הבתים לשכירה, דירה לשכור? שהרי בעלי הבתים רוצים שהלקוחות ישכרו את הבתים ולא ישכירו אותם.
רוביק עונה:
'דירה להשכיר' הוא קיצור של 'דירה שפלוני מעוניין להשכיר'. הדרך התקנית היא 'דירה להשכרה' או 'דירה לשכירה', שתי הצורות לגיטימיות, אבל כך נטבע, ובוודאי שחוזק בעקבות ספרה האלמותי של לאה גולדברג.
60
לייב שואל/ת: מה יהיה התרגום הנכון ל-he discovered for us this song? כלומר, הוא גילה לנו את השיר... גילה עבורנו על... חשף את...
רוביק עונה:
For us מחייב את המבנה 'גילה עבורנו'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >