שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
רמי גור שואל/ת: למה דווקא שם הקוף בַּבּוּן נדבק לאוהדי מחנה הימין (בַּבּוּנים), ולא שם קוף אחר? אולי כי זה מצלצל כמו שמו של בּיבּי? אגב, שמעתי שהקוף בּבּוּן הרבה יותר מפותח ונבון משאר אחיו הקופים, גם לפי דַארווין, זה נכון?
רוביק עונה:
השימוש נלקח מאנגלית, שבה בבון הוא סוג של קוף וגם כינוי לאדם מכוער ונלעג. במקור המשמעות היא דווקא דמות נלעגת, שהושאלה לשם הקוף. השימוש מתייחס או התייחס בעבר למזרחים, ורק בשלב מאוחר נקשר לתומכי הימין. הוא מוכר כבר מאז קום המדינה, ואין לו כל קשר לביבי. לגבי דארווין, מומלץ להיוועץ בזואולוג מומחה.
47
אנה מילר שואל/ת: לאחרונה נתקלתי במושג ״רשימה״ בעיתון מראשית המאה שעברה. מה מאפיין רשימה כז׳אנר ספרותי? ומה ההבדל בינה לבין מאמר ומסה?
רוביק עונה:
רשימה אינה נדרשת למבנה טיעון מסודר כמו מאמר, או לפיתוח מעמיק כמו מסה. היא מעלה רעיונות באופן חופשי, תוך דוגמאות ואסוציאציות מזדמנות.
48
משה מגן שואל/ת: באחד התשבצים נודע לי שיש תהליך שבו מוצק הופך ישירות לגז. תהליך זה נקרא 'המראה'. האם זה קשור להמראת מטוס למשל?
רוביק עונה:
'המראה' היא המונח העברי שנקבע עבור סובלימציה במשמעות הכימית. הוא מופיע לראשונה במילון הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930, ובהמשך שובץ במילוני ההידרולוגיה והכימיה. משמעות המונח המקורי באנגלית ובמקור הלטיני הוא 'לעלות למעלה, להתרומם'. כאשר מדובר בתחום הנפש הכוונה היא להעלות את הנפש למקום טהור. בכימיה מדובר בעלייה של החומר אל הצורה הטהורה ביותר, הגז. כמו כן התהליך הכימי מתבטא בעלייה של החום ממצב צבירה אחד למשנהו.
49
עדו שואל/ת: האם הביטויים "לאכול בוקר/לאכול צהריים" במקום "לאכול ארוחת בוקר/צהריים" הם תקניים? איך הם התפתחו ולמה לא אומרים גם "לאכול ערב"?
רוביק עונה:
התופעה קרויה אליפסיס, והיא מקובלת בשפות רבות. ביטוי המכיל שתי מילים (או יותר) מופיע בפועל באחת המילים, המייצגת את הביטוי השלם. 'אני משרת ב[צבא ה]סדיר, הבן שלי לומר ב[בית ספר]תיכון, וגם, אוכלים [ארוחת] או ישנים [שנת] צהריים. למה לא 'לאכול ערב?' למה לא, בעצם?
50
רותי אקדש שואל/ת: במהלך או במשך? ידידי המתרגם ואני "רבים" על התרגום והשימוש הנכון בעברית. מה נכון ומה עדיף: 'אני מסכים כי במשך הנסיעה איבדק כל 3 ימים' - או 'במהלך הנסיעה'. 'במשך השתתפותי בתוכנית הייתי חשוף לחידושים' או 'במהלך התוכנית הייתי חשוף לחידושים' וכו'.
רוביק עונה:
אין סיבה סמנטית מובהקת לבחור בין 'במהלך' לבין 'במשך' כאשר מדובר על המתרחש בתוך תקופת זמן קצובה. 'מהלך' מדגיש יותר סדר אירועים, 'מֶשֶך' את גורם הזמן. אישית אני מעדיף את 'במהלך'.
51
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: השחר להבנתי, תלוי בשעת זריחה וחל בשעה אחרת בכל עונה. בוקר, צהרים, אחה"צ, ערב ולילה, על פי איזה מדד נקבע מועדם? מדד האור ואולי שעה קבועה. יש לכך בעברית ואולי בשפה אחרת כללים ברורים? נכון לעונת החורף בשעה חמש וחצי לדוגמא, האם זו שעת ערב ואולי אחה"צ ואולי לילה?
רוביק עונה:
שעות היום אינן קבועות אלא מציינות מרווח שעות מקובל, ולאלה נוספים גם לפני הצהריים ואחר הצהריים. כך 'צהריים' יכול לשמש מ-11 ועד שלוש, ומובן השעה 12 יחול על הביטוי 'חצות היום'. מרווח דומה מתייחס לשעות הערב והלילה. לקביעת השעה על פי שעות האור יש בעברית מילים שונות: דמדומים, שעות בין ערביים ועוד.
52
שדמה קדר שואל/ת: רציתי לשאול מה דעתך על הביטוי הסלנגי החדש (הגס לטעמי) "להרים" לו /לה, במובן של ללכת לקראת מישהו או לפרגן לו.
רוביק עונה:
הרים משמש בסלנג במשמעויות רבות, הן כפועל עצמאי והן בצירופים. במקרה זה מדובר בדימוי הנקשר לביטוי עתיק למדי: 'הרים את המוראל'. מצב רוח מדוכא, תחושת השפלה וכדומה הן תחושות 'נמוכות', ולכן יש 'להרים אותן'. מכאן גם להרים את הקהל בהופעות באמצעות קטע קצבי. אגב, לא ראיתי מה גס בשימוש בפועל בהקשר זה. נכון שיש לפועל גם משמעות מינית, אך היא מיושנת למדי ואינה רלוונטית לשימוש שבשאלה.
53
אמילי היימן שואל/ת: אני תוהה לגבי משפטים כמו: "הלכתי לי ברחוב", "החתול שוכב לו בשמש כל היום", "ישבתי לי על ספסל וחשבתי" - במה משמשת פה מילת היחס "ל" בהטייה? מה היא מוסיפה? היא מחזקת תחושה של "לבד", בלי רעש והמולה? או אולי הופכת את הפעולה ל"סתמית" - ישבתי בלי סיבה מיוחדת?
רוביק עונה:
אות היחס ל' משמשת מאז ימי המקרא גם כתוספת אחרי פועל לצורך הדגשה. התפקיד שלה במקרה זה סגנוני ולא סמנטי, כלומר, משמעות המשפט לא משתנה אם היא מושמטת, אבל המשפט מתחזק, לפעמים גם מתעדן. דוגמה מפורסמת מהתנ"ך: לֵך לְךָ. גם: הגשם חלף הלך לו, ועוד, וכך במשנה ובספרות וגם בדיבור יומיומי עד היום.
54
יהודה בן יהודה שואל/ת: התוכל להסביר איך המילה "רבים" הפכה ל"ארוכים" כמו בביטוי ימים ארוכים, שעות ארוכות? הרי השעות הן עדיין 60 דקות, והימים אורכים 24 שעות.
רוביק עונה:
ב'שעה ארוכה' הכוונה אינה לשעה בת 60 דקות אלא לזמן מתמשך. הביטוי מבטא את התחושה שמדובר בזמן רב. גם 'ימים ארוכים', אולי בהשפעת 'שעה ארוכה', מבטא מצב נפשי של התמשכות, ולא מדידת זמן.
55
שדמה קדר שואל/ת: שואלת בבקשה לגבי המשפט הזה בתלמוד: "אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא (לא) חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד". מדוע הוסיפו בסוגריים את המילה "לא", הרי "אלמלא" זה "אילו לא"?
רוביק עונה:
הצירוף 'אלמלא לא' מקובל מאוד בלשון חז"ל, ופירושו אילולא, אילו לא. יש כאן לכאורה כפילות, אבל מן ההקשר ברור שמדובר בשלילת הפועל ולא בחיוב. לפני שם עצם יופיע 'אלמלא' בלבד במשמעות 'אם לא', אבל יש גם הופעות של אלמלא במשמעות שאינה שלילה, 'אם', ומכאן כנראה התוספת 'לא'. נראה שבמקרה זו הוכנסה 'לא' באופן חריג לסוגריים כדי למנוע אי הבנה, שלכאורה יש כאן שלילה כפולה, כלומר, חיוב.
56
הרווי באק שואל/ת: התוכל להעיר על השימוש במילה ״מדובר״ כשם תואר (למשל, "קראתי את הספר המדובר"), למרות שאין שימוש בשורש דב"ר בבניין פיעל כפועל יוצא ("*דיברתי את הספר")? היש תקדים לתופעה הזאת בעברית הטרום-מודרנית?
רוביק עונה:
'מדובר' היא לשון סביל של 'מה שדיברו עליו', הספר שדיברו עליו. במבנה הזה 'דיבר' הוא פועל יוצא. כללית ההבחנה בין מושא ישיר לבין מושא עקיף אינה מובהקת כפי שהוצגה בעבר בטעות. כך, למשל, 'הנושא הנדון' הוא הנושא שדנו בו (ולא הנושא שדנו אותו), העניין המטופל – העניין שטיפלו בו. 'דיבר' בשימושיו השונים וגם במקרא ובחז"ל הוא בדרך כלל פועל יוצא, והוא יבוא בדרך כלל עם מושאים: דיבר את דבריו, דיברו בו נכבדות ועוד.
57
יהודה שואל/ת: בשמות יט 14 כתוב: "אם בהמה אם איש". בדיבור של ימינו, האם אנו משתמשים באותו לשון? לדעתי, היינו אומרים הן איש והן אישה. מהיכן נובעים ההבדלים?
רוביק עונה:
ההבדלים נובעים מההבנה שהשפה העברית במקורה היא שפה זכרית, שבה הזכר הוא 'הבלתי מסומן', והאישה מסומנת, והדבר דורש תיקון. עם זאת נראה לי שהחלופה שתתקבל היום הייתה 'אם בהמה אם אדם', ל'אדם' אופי גנרי ולא בהכרח מגדרי.
58
אבי שואל/ת: "יגעתה ומצאתה - תאמין". ובעתיד? "איגעה??.."
רוביק עונה:
המקור במסכת מגילה, לשון חכמים: "אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי – אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמן, יגעתי ומצאתי – תאמן". בנוכח: יגעת ומצאת (בלי ה'). בעתיד: איגע ואמצא.
59
מיכאל גנפולקי שואל/ת: מה דעתך על הגבהות כמו: 'היה ו־', 'בכדי', 'במידה ו־', 'על ידי' (אומנם זה תקני, יש מתקני לשון שממליצים להשתמש בו במשמעות של 'באמצעות') אבל יש שימוש די מופרז בו בלשון ה"גבוהה", 'באם', 'מאחר ו־' ועוד ועוד?
רוביק עונה:
הגבהה לעצמה אינה פסולה, והיא תלוית משלב. הגבהה בדיבור יומיומי עלולה להישמע פלצנית או לא במקומה. 'על ידי' אינה הגבהה אלא צירוף בעברית הבינונית. במידה ו' או מאחר ו' אינן תקניות, יש לומר מאחר ש- או במידה ש-.
60
שרית שואל/ת: אני מעוניינת לכתוב את המשפט הבא: אני עובדת כל יום שלוש שעות למשך חודש. כלומר, אני רוצה לומר שאני עובדת שישים שעות בחודש. "למשך חודש" משתמע רק למשך תקופה של חודש ותו לו. איך אני כותבת משפט במשמעות תמידית?
רוביק עונה:
הפתרון: אני עובדת כל יום שלוש שעות מדי חודש בחודשו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >