שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
מרים גולדברג שואל/ת: האם נכון לומר "מתי ש-"? למשל "מתי שהלכתי לעבודה, ירד גשם", או שצריך להשתמש ב"כאשר"? מתי, אם בכלל, ניתן להשתמש בביטוי "מתי ש-"?
רוביק עונה:
'מתי ש...' במשמעות כאשר, בזמן ש.., היא צורה דיבורית לא תקנית. היא נוצרה כנראה באנלוגיה ל'היכן ש...' העוסקת במקום, שהיא תקנית בהחלט.
62
נועם שואל/ת: בפסוק המפורסם מספר יהושע מופיע הביטוי 'והגית בו יומם ולילה'. האם ייתכן שמשמעותה המקורית של המילה 'והגית' קשורה בדיבור או בשינון? הרי המילה 'הגה' קשורה בדיבור, וגם תחילת הפסוק כוללת את הציווי 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך'.
רוביק עונה:
הפועל הגה במקרא ומכאן גם בימינו פירושו גם דיבר או ביטא דברים בקול, וגם חשב או הרהר. ביסוד הכפילות לכאורה עומדת תפיסה שהמחשבה והדיבור מייצגים אותה תופעה שכלית.
63
מנחם דסקל שואל/ת: האם נכון לומר, שהמשטרה מחפשת חשודים לרצח או, המשטרה מחפשת את מבצעי הרצח?
רוביק עונה:
היעד המשטרתי הוא מבצעי הרצח. ואולם, לאחר שנתפס אדם הוא בחזקת חשוד עד שיוגש נגדו כתב אישום, ובחזקת רוצח רק לאחר הרשעה. על כן "המשטרה חיפשה אחרי מבצעי הרצח, ועצרה כמה חשודים במעשה".
64
מואיז שואל/ת: שמתי ליבי לפועל חדש מהמילה לקנוס בקרב הנוער. הם מתכוונים בזה לגנוב או להחרים חפץ, כגון קנסו לי את הטלפון, קנסו את הקופה בחנות. האם זה שימוש חדש במילה?
רוביק עונה:
השימוש הזה בסלנג אינו מוכר ונראה שהוא מן התקופה האחרונה, ועוד נכונו לו עלילות. זו מעין לשון נקייה לגניבה, כמו 'סחב' או 'הרים'.
65
ד. שגב שואל/ת: ציטוט מספר: ״האקדחים נראו משומנים, נקיים ומאובקים״. מרוח הסיפור עולה שהאקדחים היו נקיים מאבק. אם אכן הבנתי נכון, אזי איך נכנה חפצים או אנשים מלאי אבק. (שריונאים החוזרים מתרגיל באבק של הנגב למשל?).
רוביק עונה:
הפועל איבֵּק ומכאן צורת הסביל אוּבַּק שייך לפעלים שיש להם זוג מנוגד של משמעויות הקשורות זו בזו. פירושו מצד אחד פיזר אבקה, ולכן החיילים חזרו מאובקים וגם בגדיהם היו מאובקים, ולצד זה פירושו ניקה מאבק, ולכן האקדחים נראו מאובקים – נקיים מאבק.
66
אלי בן דוד שואל/ת: מושב/מושבה, עיר/עיירה. מה הכללים לכל שם? מדוע לא פשוט כפר/עיר? למה הבידול בין כפר, מושב, מושבה האופייניים רק ליישובים בישראל. למה קוראים לישוב בן עשרים וחמישה אלף תושבים, עדיין, כפר או מושב או מושבה עד שהוא מקבל חותמת משרד הפנים: עיר? מדוע שלא ייקרא, למשל, עיירה. באותו עניין: השירותים המוניציפליים - למה מועצה מקומית, אזורית, עירייה? למה לא שם אחיד לתופעה?
רוביק עונה:
לקביעת השמות רקע מורכב ומכאן ריבוי המונחים. קיבוץ ומושב הן צורות ייחודיות ישראליות עקב המבנה הקואופרטיבי שלהם. אמנם מדובר בכפרים לכל דבר, אבל הדגש היה על הרעיון המכונן שלהם. 'כפר' יוחד ליישובים ערביים. 'מושבה' נועדה היסטורית לקבוצת יישובים לא שיתופיים שנוצרו בעלייה הראשונה, תרגום של colony. הם לא דמו לעיירות כיוון שהיו חדשות והיה בהם מרכיב מרכזי של עבודה חקלאית. עם הזמן הפכו רוב המושבות לערים. ל'עיירה' קונוטציה גלותית ולכן אין משתמשים בה. במונחים המוניציפליים ההבחנה נדרשת בהחלט. עירייה מנהלת עיר, מועצה מקומית משרתת יישוב שאינו עיר אבל בעל סממנים אורבניים. מועצה אזורית מנהלת אזור של יישובים קטנים, בדרך כלל בעלי אופי כפרי.
67
אפרת שואל/ת: אני מעוניינת לומר: אני קשורה לאמא שלי. האם אפשר לומר: אני מקושרת לאמא שלי. אשמח להבדל בין הבניינים.
רוביק עונה:
'קשורה' במקרה מתייחס למערכת הרגשית בינך לבין אימך. 'מקושרת' עוסק בקשרי עסקים, קבוצות חברתיות ופוליטיקה, ובמקרה זה השימוש אינו מתאים.
68
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: מה הוא הביטוי הנכון כאשר אדם מוצף רגש: נרגש (סביל של בניין שאינו בשימוש) או מרוגש (סביל של בניין פיעל הנפוץ)?
רוביק עונה:
'נרגש' הוא בבניין נפעל שהוא בשימוש רב והוא מקובל ונאה. 'מרוגש' בבניין פוּעל נכון גם כן, אך נפוץ פחות ויש לו אופי דיבורי יותר. בשני המקרים האלה אין משמעות של סבילות אלא של מצב, אם כי הם מעידים שדבר מה גרם להתרגשות.
69
יונה שואל/ת: בוועדה רפואית בה אני יושב נוהג אחד הרופאים להשתמש במינוח "לא נמצא כל שבר". האם התוספת "כל" באה כאן לחזק את הקביעה או היא מיותרת, ועדיף היה "לא נמצא שבר".
רוביק עונה:
'כל' נועדה להדגשה, לקביעה שאין אפשרות לחריג כלשהו. תוספת זו נפוצה מאוד. היא אינה מוסיפה אינפורמציה, אבל חשובה בהיבטים של קונוטציה והעברה ברורה של המסר.
70
נילי שואל/ת: האם למילה "כליל" יש איכות חיובית כמו בביטוי כליל יופי, או ניתן להשתמש בה בצירוף למילה עם ערך שלילי?
רוביק עונה:
'כליל' מייצגת שלמות, השורש הוא כל"ל. ערכים שליליים נתפסים כשבירת השלמות, ולכן קשה להעלות על הדעת צירופים כמו 'כליל רוע' או 'כליל כיעור'.
71
ורד דוד שואל/ת: מזקין או מזדקן? גדלתי עם עברית (בית-ספר תרבות וביאליק) מאוד רשמית ותקנית בבית. אימי אמרה: מזקין הוא מזִקנה. מזדקן הוא אדם שמגדל זקן. בבדיקת עברית תקנית, קראתי שניתן לומר כאחד הזקין והזדקן לתהליך הזקנה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אימך היקרה טעתה. 'נזדקן' משמש כבר בלשון חכמים במשמעות נעשה זקן, לצד 'הזקין' מן המקרא. אין ל'הזדקן' משמעות של גידל זקן, נראה שכאן אימך התבדחה.
72
יהודה דוד שואל/ת: בתפילה אנחנו אומרים: "תהילות לא-ל עליון גואלם". המילה "תהילות", איזה חלק מחלקי הדיבר היא? המשפט כולו חסר בו חלקים תחביריים?
רוביק עונה:
משפט חסר היא תופעה רווחת בתחביר. אנו משלימים את החלקים החסרים על פי ההקשר וההיגיון. במקרה זה חסרים הנושא והנשוא, תהילות הוא מושא. אפשר להשלים: משמיעים תהילות... נשמיע תהילות... השמיעו תהילות ועוד.
73
יובל שואל/ת: המילה 'בן-אדם' המתארת יצור אנושי נובעת מילולית מהיותנו הבנים של אדם הראשון. אבל בעברית קיימת תופעה זהה גם כדי לזהות חיות, למשל: בן-תולעת, בן-חתול או כמו בשיר של ביאליק: "רוץ בן-סוסי". מהיכן נובעת התופעה הזו בדיוק?
רוביק עונה:
מילים המייצגות בני משפחה הם בסיס נרחב לדימויים בתחומים שאינם אנושיים: אבות המזון, אם קריאה, שפות אחיות ועוד. בין אלה 'בן' זכתה לתפוצת שימוש הרחבה ביותר. הן כצאצא, במקרה זה של חיות, שיש לו שורש במקרא בביטוי 'בן בקר', הן כביטוי של שייכות או הגדרה: בן גילו, בן תמותה, בן תרבות ועוד.
74
משה נהיר שואל/ת: האם יש סיבה לשימוש הנפוץ כיום במילה כנגד במקום נגד?
רוביק עונה:
במקרא מופיע 'כנגד' כחלופה ל'נגד' פעמיים, כולל בפסוק הידוע "אעשה לו עזר כנגדו". בלשון חכמים 'כנגד' היא מילת יחס נפוצה מאוד. בעברית החדשה השימוש מעורב, ויש בידול מסוים. 'כנגד' משמש במשמעות 'לעומת, מול', 'נגד' משמש בעיקר להצגת עימות ואי הסכמה.
75
רותי שואל/ת: מה יותר נכון: 'הזמנת רכש'? או: 'הזמנת רכישה'? ומה ההסבר?
רוביק עונה:
'רכש' הוא מונח מוסדי-פורמלי המתייחס למוצרים נרכשים ולפעולות הכרוכות ברכישה, ומתאים למוסדות ומפעלים. 'רכישה' היא שם פעולה כללי. כאשר מדובר במוסד המבצע פעולות רכישה 'הזמנת רכש' היא הביטוי המתאים. 'הזמנת רכישה' הוא ביטוי מוזר, שהרי אנחנו מזמינים מוצרים ולא רכישות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >