שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
חגי שואל/ת: פעמים רבות אני שומע ברדיו או בטלוויזיה את המילה "להקריס". מניין היא באה? האם יש לה מילה נרדפת תקנית? היא נשמעת לי כמו תרגום קלוקל של הפועל האנגלי to collapse.
רוביק עונה:
הפועל תקני ופירושו – גרם לדבר מה לקרוס. השימוש בו חדש יחסית ונפוץ בזכות הדיונים הרבים באפשרויות של קריסה כלכלית או משפטית. הפועל האנגלי בשאלה אינו פועל גורם.
62
יהודה שואל/ת: בהיכרות בין שני בני אדם אומרים 'מְדַבֵר יהודה'. בהודעה כתובה איך אומרים? כותב? לא מוצלח.
רוביק עונה:
יש אפשרויות רבות. 'כותב לך יהודה', 'כאן יהודה', ואם אינך מוכר לנמען – 'אני יהודה'. דרך נוספת היא לציין את שם הכותב בחתימה, או בשורת הנושא: מייל מיהודה.
63
יפתח געש שואל/ת: בכתבה שהתפרסמה באתר מאקו נכתב "בימים האחרונים חזרה חובת המסכות גם בחללים פתוחים עם 50 איש ומעלה". להבנתי הגדרת המילה 'חלל' - מרחב שאין בו דבר, מקום ריק. אני מפספס פה משהו?
רוביק עונה:
חלל הוא המרחב שבין קירות או כל דרך סגירה אחרת, 'המרחב החלול'. בתוכו אפשר להציב רהיטים, במות וכדומה. 'החלל הריק' מתייחס למרחב היקום, וגם הוא אינו ממש ריק, כידוע.
64
מנחם שיינמן שואל/ת: איך להסביר את השימוש של אנשי צבא בהטיות של פר"ק במשמעות יציאה מהרכב?
רוביק עונה:
השימוש הזה ייחודי ללשון הצבא הבנויה על קיצורים ויעילות. הפקודה המלאה אמורה להיות 'יורדים מהרכב ופורקים את הציוד'.
65
רותי ג. שואל/ת: האם אפשר להשתמש בפועל לסַבֵּל (משם המקצוע סבל)?
רוביק עונה:
השורש סב"ל בבניין פיעל לא זכה לתו תקן. המשבצת מאפשרת להשתמש בו, ולכן משפט כמו "צריך לסַבֵּל את המקרר לקומה השלישית" הוא שקוף ותקין, גם אם אין לו תמיכה מילונית.
66
רפאל פרידמן שואל/ת: הרב קוק כותב בכתביו ב"עולת ראיה" (לסדר התפילה) - "*נכמס* במעמקי הנשמה". האם "נפעל" על תשתית השורש כמ"ס הוא חוקי?
רוביק עונה:
חוקי ונאה בהחלט. נכמס פירושו נטמן, מוסתר, והוא מופיע בפיוטים קדומים.
67
אודי שואל/ת: שאלה בעניין בלבול שפות שקשורה אולי לנוירולוגיה, אני דובר עברית שפת אם, אנגלית שוטפת וספרדית חצי שוטפת. מדי פעם לאחר שיחה בספרדית אני פונה לבן שיחי האמריקני בשפת הקודש והוא מביט בי בעייני עגל לכמה שניות, עד שאני קולט בתדהמה שאני מדבר עברית. האם זו תופעה נפוצה? למה זה קורה? כדאי שאראה רופא?
רוביק עונה:
אודי יקירי, התופעה מוכרת וטבעית, ואם עמדת על טעותך כבר אחרי כמה שניות ודאי שאינך זקוק לרופא.
68
אפרת שואל/ת: אפשר לומר: התופסנים של האסלה נפלו. המילה נפלו היא פועל פעיל, והתופסנים לא יכולים לעשות פעולה של נפילה. אולי חייבים לומר "נותקו". האם הכלל שאם הנושא הוא סביל וגם הנשוא חייב להיות סביל?
רוביק עונה:
אין לבלבל בין פועל פעיל לפועל גורם. נפל אינו פועל גורם, והוא משמש לציין נפילה של כל אובייקט שהוא, חפץ, אדם וכדומה, בלי קשר לשאלה מה גרם לנפילה. הִפּיל הוא פועל גורם, הוּפּל – פועל סביל.
69
משה נתיב שואל/ת: מה דעתך על הנטייה של הציבור להחליף באורח קבוע בין מונחים מסוימים והפכיהם, לדוגמא: השאלתי - לעומת שאלתי, הלוויתי, לעומת לוויתי, השכרתי - לעומת שכרתי... וכן: "פעם אחת - במקום "ראשית", "פעם שניה" במקום "שנית"... וכו'?
רוביק עונה:
הבלבול בין שכר והשכיר, לווה והלווה, שאל והשאיל מוכר כמעט מאז ראשית העברית החדשה, ואין טעם להילחם בו. בפועל מי שמשכיר או שוכר דירה מכיר היטב את מעמדו בעיסקה. 'פעם אחת' הוא אמריקניזם: once, מכוער למדי בעיניי, אופייני ללא מעט קציני צבא.
70
עודד שואל/ת: הצרופים 'על איך', 'לגבי מתי' וכדומה, צורמים באזני. למשל 'אין הסכמה על איך/ לגבי מתי'. אינני יודע מהו הנימוק לדבר. נראה לי שנדרש שם עצם ולא מילת שאלה 'איך', 'מתי'. הייתי אומר 'על האופן, הדרך, האמצעי', 'על הזמן, המועד, התאריך'.
רוביק עונה:
השימוש הזה אופייני ללשון הדיבור על פי' עקרון הקיצור המאפיין שימושים רבים. "אין הסכמה על [השאלה] איך [לבצע זאת]", בהנחה שהדוברים יודעים במה מדובר. בטקסט מוקפד, כתוב או מקצועי אין להשתמש בדרך הקיצור הזו.
71
נתן שואל/ת: האם המשפט הבא תקין: 'מה שנכון בבלימת הטרור, נכון בבלימת חוסר האיזון בתקשורת'. אני מעוניין במשפט פתיחה למאמר שעוסק בחוסר האיזון בתקשורת הישראלית. הקושי שלי הוא שיש כאן מילת שאלה - מה, ואין כאן שאלה.
רוביק עונה:
מילות השאלה מתפקדות במשפטים רבים שאינם משפטי שאלה. זהו תהליך מקובל גם בשפות אחרות. כאן, 'מה' עומדת כנגד התשובה הראויה. 'מה שנכון' – הדבר הנכון. 'מי שעומד בראש הממשלה' – האדם שעומד, וכדומה.
72
דודו שואל/ת: רימון מטילים או זורקים? בצבא זורקים רימון: "אחד זורק רימון". ואילו מטול רימונים הוא מהשורש הטלה.
רוביק עונה:
זרק הוא שורש גנרי, הביטוי הוא 'אויב זורק רימון' ומתייחס לתגובה על הזריקה. הפועל הטיל מתאים ספציפית לזריקת רימון, אבל נחשב במשלב גבוה יותר ואומץ לשם הכלי – מטול רימונים.
73
מור שואל/ת: מגפה בין דוברי העברית: וירוס ה"כאילו". בניגוד לווירוס ה"קורונה" אחוז הנדבקים יורד בגיל. אפילו שדרני טלוויזיה נדבקו בו, אם כי, הידד, בכתוביות היא נעלמת בדרך כלל. אז אני צופה בmode mute. אפילו סופרים שהתראינו במסך הקטן נכשלו. ויש גם מכחישי "כאילו" שטוענים, לאחר שהערתי להם, שהם לא אמרו את המלה. היש חיסון? הצלחתי לחסן את נכדי על ידי קטיעת דיבורם. לתלמידי הודעתי שלא רוצה לשמוע שאלה עם המלה הזו. מאז חצי הכתה השתתקה. אכזרי מידי. מה עושים?
רוביק עונה:
לא עושים, בוודאי לא אוסרים על השמעת המילה. 'כאילו' היא מה שקוראים קשר ריק, בדומה לאפעס או יעני בעבר, קטגוריה שיש לה תפקיד ברצף הדיבור. להערכתי היא תיעלם מעצמה, ובמקומה תבוא מילה אחרת.
74
עמרם קליין שואל/ת: מתי נכנס המשג פיתוח לשיח הישראלי במשמעות קידום וצמיחה?
רוביק עונה:
המילה פיתוח מופיעה במקרא במשמעות חקיקה (פיתוחי חותם). במשמעות המודרנית היא אופיינית לעברית החדשה. היא מתחילה להופיע בעיתונות העברית בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת בהקשרים רבים: פיתוח הכבישים, פיתוח תוצרת הארץ, פיתוח תעשיית הטקסטיל ועוד. משרד הפיתוח נוסד בשנת 1953.
75
הלל שואל/ת: האם נכון לומר למישהו ששם לי יותר מדַי סוכר: "שמת לי מדי סוכר" (ולא "יותר מדי")?
רוביק עונה:
מדַי הוא חלק מהצירוף התלמודי 'יותר מדי', ופירושו המילולי: יותר ממה שמספיק, יותר ממה שיש בו צורך. בעברית החדשה מצמידים את 'מדי' כמעצים לשמות תואר נוספים: 'יפה מדי', חזק מדי', אבל הוא אינו יכול לעמוד לבדו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >