שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
751
רינה ברוך שואל/ת: מה מקורה של המילה 'אבָל' בסיסמת הפרסומת של מפעל הפיס "כל, אבל כל המשפחה זוכה"?
רוביק עונה:
לא ישבתי בישיבת קופירייטרים (רעיונאים בלעז), ומדובר בהשערה, אם כי שימוש כזה ב"אבל" אפשר לשמוע בלשון הדיבור. הכלבלב החמוד (או המעצבן, לפי עיני המתבונן) מספר לנו שכל המשפחה זוכה. ואז צצה לה "השאלה הנסתרת", הרמת הגבה של הצופה: "כל המשפחה? לא יכול להיות!" ה"אבל" הוא תגובה להסתייגות: אתה חושב שאנחנו עובדים עליך, אבל אתה טועה. כל המשפחה זוכה!
752
שושי שואל/ת: האם נכון להגיד "מוקיר תודה"?
רוביק עונה:
השימוש ב"מוקיר תודה" נפוץ, אך במקורו הוא שיבוש של "מכיר תודה", שהתגלגל מהביטוי המוקדם "מכיר טובה". אנו חשים בנוח עם הביטוי מפני שהוא מכיל את התחושה שזה שאנו מודים לו יקר לנו, ואנו "מוקירים" אותו, כך שאפשר לראות בו ביטוי עצמאי לגיטימי.
753
אורי מהרצליה שואל/ת: לא פעם אני שומע על אמא ש"מטופלת בשני ילדים", ואינני מצליח להבין מדוע היא מטופלת על ידיהם, ולא הם על ידה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בלשון חז"ל, אך שם נכתב רק "מטופל", ואין קשר בינו לבין טיפול במשמעות עזרה ותמיכה. "מטופל" הוא מי שיש לו ילדים, על פי המילה הארמית "טפליא" שפירושה ילדים, וככל הנראה יש קשר בינה לבין המילה העברית "טף". עם זאת יש קשר בתלמוד בין אדם "מטופל" לאדם הזקוק לעזרה. באבות דרבי נתן כתוב: "אמרו לו לאדם, מפני מה לא למדת תורה בעולם הזה? אומר: 'שהייתי עני', אף ר' עקיבא עני היה.' שהייתי עשיר', אף ר' עקיבא עשיר היה. 'שהייתי מטופל', אף ר' עקיבא מטופל היה". הצורה המודרנית "מטופל בילדים" היא ביטוי שיש בו עודפות. כאמור, הפועל "טיפל" במשמעות עזר, תמך, אינו קשור ל"מטופל" במשמעות אב לילדים, וכך נוצרה כאן מוטציה לשונית: "מטופל" הוא בעצם "מטפל". עם זאת, הביטוי מושרש ואין לראות בו שיבוש.
754
שמואל מפתח תקווה שואל/ת: על האתרוג, כידוע, שומרים מכל משמר. האם הפועל לאתרג במשמעות של שמירה יתירה הוא פועל תקני, סלנג או שיבוש?
רוביק עונה:
את הפועל "לאתרג" הגה אמנון אברמוביץ, כאשר הציע לתקשורת לשמור מכל משמר על אריאל שרון במהלכיו לביצוע ההתנתקות, בעקבות הנוהג היהודי לשמור את האתרוג לסוכות בקפידה רבה. "לאתרג" נקלט ונכנס לשפה ואפשר לראות בו פועל עברי לכל דבר. הוא גם מופיע כבר כערך לגיטימי ב"מילון רב מילים", לצד הצורה הסבילה: "אותרג". הוא משמש בעיקר בפוליטיקה, אבל לא רק. באתר "אטרף", למשל, כותב הגולש לו יהי שיר הלל ליפהפייה הנדונה באתר: "קורן, את היופי שלך חייבים לאתרג".
755
תאודור פישלר שואל/ת: "היום, בהולכי על שפת הים, עברתי ליד לוח פרסום בו היה כתוב 'בית-ספר לגלישה'. מה הקשר בין ספרים וגלישה? אולי כדאי לחפש למוסדות כאלה שם אחר?
רוביק עונה:
שאלה נאה ביותר. המונח 'בית ספר' מקורו בתלמוד, ושם הוא מתייחס לבית שבו לומדים את "הספר", כלומר, את התורה. ככל שהתגלגלו השנים הוא אומץ למקום לימוד בכלל, והופעות כאלה יש כבר בספרות השו"ת של המאה ה-17. השימוש ב'בית ספר' לכל מוסד לימודי הוא בהשפעת האנגלית, שם school, שבא מהפועל היווני סקולה שפירושו 'לבלות את שעות הפנאי בלימוד', מתייחס לכל סוגי מוסדות הלימוד.
756
תיאודור פישר שואל/ת: המילה "פתטי" בדיבור העברי פירושה "מעורר חמלה". בלועזית פירושה גם "מרגש", אך משמעות זו אינה מקובלת בעברית. מה הסיבה לכך?
רוביק עונה:
המילה האנגלית pathetic (וכך בשפות אחרות) משמעותה "מרגש", והיא נוצרה מ"פאתוס", הבעה דרמטית הטעונה רגש רב. במהלך המאה העשרים התפתח יחס שלילי לפאתוס ולהבעה מוגזמת של רגש, והמילה זכתה להרחבת משמעות: מגוחך. מייחסים אותה בעיקר למי שמנסה בלי הצלחה להיות מרגש, מיוחד, יומרני וכדומה. המילה הלועזית נקלטה בין דוברי העברית רק במשמעות החדשה.
757
תמר מירושלים שואל/ת: בזמן האחרון שומעים יותר ויותר את המילה "הזוי". מהיכן היא צצה?
רוביק עונה:
השאלה המונחת על שולחן המדור כבר זמן מה זכתה להפוך למרכז פרשת הזיכוי של אהוד אולמרט. השימוש במילה "הזוי" במשמעות "מוזר ומשונה" חדש יחסית, לא יותר מעשור. המשמעות המילולית היא "דמיוני" או "שקוע בחלומות,, וזאת בעקבות "הוזה" שפירושו בתנ"ך חולם בהקיץ, ו"הזיה" מספרות ימי הביניים. השימוש הנרחב היום הוא ככל הנראה בהשפעת המילה האנגלית weird, שפירושו המקורי דמיוני, והיא זכתה באנגלית למשמעות דומה, גם בצורות weirdo, weirdy, שפלשו כמות שהן לסלנג העברי.