שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
יואל צפריר שואל/ת: כיצד, מדוע ואיך הפכה המילה "כאילו" לשגורה כ"כ בפי הצעירים, ולרוע המזל גם בפי מבוגרים? מה קרה כאן בעצם?
רוביק עונה:
השימוש ב'כאילו' אינו מתייחס למשמעות המילה אלא לתפקידה כממלא מקום במשפט, מה שנקרא 'סמן שיח'. עם זאת היא מעניקה לדברים יסוד של הסתייגות והצטנעות. השימוש במילה מושפע משימוש מקביל במילה האנגלית like, הקרובה לו במשמעות ובצליל. מילות מילוי כאלה יש בכל שפה, ואם היא תיעלם תבוא חדשה תחתיה.
107
יעל רגב שואל/ת: רציתי לשאול מה דעתך לגבי הביטוי "טפטוף רקטות". האם הוא בא להסוות אידיאולוגיה, שהרי זהו אינו טפטוף כלל אלא איום ממשי שעלול להרוג? מה רוצה להשיג מי שמשתמש בביטוי? האם זה כמו "סבב"?
רוביק עונה:
בדיווח על מתקפות לוחמה יש נטייה נרחבת לשימוש במטפורות של מים: מטח של טילים (או של יריות), מטר של פגזים ועוד. 'טפטוף' בא לומר שמדובר במתקפות לא סדירות ובטווחי זמן. השימוש במטפורות האלה נועד לדמות אירוע קטלני וקשה לתחום נעים וקרוב יותר ללב. בכך הוא גם משרת את מי שמנהל מדיניות מלחמתית, ואכן עורר את זעמם של תושבי עוטף עזה, ביטוי מכובס בפני עצמו.
108
מאיר מינדל שואל/ת: המלה "חריגות" מטרידה אותי. בעצם המלה יש ניחוח של שלילה: אבא חורג, אמא חורגת, מטען חורג, בחינוך - ילד חריג. אודה לך אם תאיר את עיניי.
רוביק עונה:
'חרג' כשלעצמו הוא פועל ניטרלי: יצא. בעברית החדשה הוא משמש בעיקר כמטפורה למה שאינו תואם את הנורמה. שימוש זה הוא המשך ישיר של המונח התלמודי 'בן חורג', שהועבר בשלבים מאוחרים יותר גם ליתר בני המשפחה. 'חריג' היא מילה שחודשה בעברית המודרנית. בדרך כלל היא משקפת יחס שלילי למי שאינו שייך לנורמה, אך התקינות הפוליטית מאפשרת להכיל את החריג ולבטל את הסטיגמה הקשורה במילה.
109
אבי שואל/ת: כיצד מבדילים בין "בא" כדוגמת "אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַ֔י וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד" (שופטים י"ג - אמו של שמשון) לבין "ביאה" כדוגמת המעשה בתמר (בראשית ל"ח), ובתלמוד: "האישה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, בשטר ובביאה.." (קידושין ב א)? האם אי אפשר לפרש את הפסוק הראשון כ-"ביאה"?
רוביק עונה:
הפועל 'בא' בבניין קל מופיע במקרא כ-2000 פעמים, מתוכן 12 פעמים במשמעות שגל או בעל. פעמים אלה מובנות מן ההקשר, וסיפור אמו של שמשון אינו אחד מהן ע פי הפשט. עם זאת המדרש דווקא קושר בין המשמעויות, פירוט שיוצג בטור שבועי קרוב..
110
גלי כהן שואל/ת: אשמח לדעת מדוע לדעתך אין שימוש רב במילה הִשְׁתַּנּוּת? חשבתי שאולי יש בזה היבט שלילי, כי השתנות מצטיירת כמהלך כפוי (לא אני עברתי שינוי, כפו עלי את השינוי). אך, כשבחנתי מילים דומות, הבחנתי שאנחנו משתמשים במילה התחדשות בהקשרים חיוביים ולא שליליים (״התחדשות עירונית״ ״התחדשתי ב...״ ״תתחדש!״).
רוביק עונה:
התחדשות, השתנות, התהוות, התפתחות ואחרות הן מילים המייצגות תהליכים. יתכן שיש ב'השתנות' יסוד של פסיביות המגביל את השימוש בה, בעוד 'התחדשות' מרמזת על מהלך יזום. בכל מקרה, היקף השימוש במילה אינו כפוף לנוסחאות ולעיתים אין כל דרך לצפות אותו.
111
צבי שואל/ת: מה השימוש של המלה לגבי, והאם היא קשורה למלה גב.
רוביק עונה:
'לגבי' משמשת במשמעות 'בעניין, בהקשר ל..' המקור במילה הארמית גַבֵּי במשמעות זו. הקשר לגב הוא שמדובר בדבר מה הנמצא על הנושא הנדון, לכאורה יושב על גבו.
112
יעקב בורנשטין שואל/ת: קיימת מילה פשוטה קצרה וקולעת: "צריכה". מהיכן ומדוע צצה המילה הכבדה "תצרוכת"?
רוביק עונה:
'תצרוכת' הוא שיעור הצריכה, הכמות אותה צורכים בתחום מסוים. 'צריכה' היא המילה הכללית. המילה נכנסה לשימוש כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. מילים במשקל 'תקטולת' מתאימות למונחים מערכתיים כמו תקבולת, תרשומת ועוד.
113
לאה שואל/ת: אני נוהגת לומר לרדת לים, וחברתי אומרת שזה שגוי ויש לומר ללכת לים, כי הים נמצא במישור, מישור החוף, ולכן לא יורדים אליו. יתכן ואני רגילה לומר לרדת לים כי באשדוד, העיר בה גדלתי, מכל מקום ירדנו לכיוון הים. האם זו אכן אמירה שגויה?
רוביק עונה:
זו בהחלט לא אמירה שגויה. הים נתפס תמיד כמקום שאליו יורדים, גם אם מגיעים אליו ממישור שטוח, ומכאן הביטוי העתיק 'יורד ים' המופיע כבר בתהילים: "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים".
114
רפאל פרידמן שואל/ת: שינוע התלמידים לבתי הספר בתום עידן ההסתגרות מחמת הקורונה כרוך בהפעלת מערך היסעים או מערך הסעות?
רוביק עונה:
'היסע' פירושה הסעה, אבל המילה נכנסה לשימוש בעיקר בצורת הרבים כאשר מדובר בהסעות במסגרת פעולה מתוכננת ומאורגנת, וזאת בהשפעת השימוש הזה בצבא. 'מערך הסעות' הוא כמובן ביטוי תקין.
115
אודי טבוך שואל/ת: הפרה גרה ברפת, הסוס והחמור באורווה, הכבשה והעז בדיר והכלב במלונה. האם זו שגיאה לכתוב "הפרה גרה בדיר" או "הסוס ברפת", "החתול במלונה"? הרי פונקציונלית כולם מבנים לבעלי חיים שנמצאים במשק. החתולה שלנו, לדוגמה, גרה במלונה. הכלבה לא נכנסת יותר למלונה, אז החתולה אימצה את המלונה.
רוביק עונה:
יש תחומים שבהם העברית עשירה מאוד, וכמה מהם קשורים לתחום בעלי החיים: קולות של בעלי חיים, נקבת בעל החיים, וגם מקום מגוריה. על העושר הזה כדאי לשמור. לחתול אין במקורות שם נבדל למגוריו, ואין כל סיבה לפסול את 'מלונת החתול'.
116
אודי שואל/ת: בסביבה בה אני מסתובב נפוצה המילה "מכלוליוּת" לתיאור פעולה או מצב הוליסטיים, המתייחסים אל מכלול המרכיבים של אותם פעולה או מצב. עם זאת, בחיפוש במילוג וכן באבן-שושן המילה שתיארה זאת הייתה "כוליות", והמילה "מכלוליות" כלל לא הייתה במילון. רציתי לשאול יש במילה "מכלוליות" תקינות, והאם המובן שתיארתי הוא מובנה הנכון.
רוביק עונה:
המילה אינה מופיעה במילונים ונראה שהשימוש בה נדיר. עם זאת, מילים לא מעטות נוצרות בדרך זו: הוספת -י לשם עצם והפיכתו לשם תואר, ובשלב הבא הפיכתו למושג כללי באמצעות -ות. אם יצירת מילים כזו עונה על חסר בשפה היא לגיטימית.
117
אלכס שואל/ת: האם קיים שורש עב"ר בנפעל? למשל, האם אפשר להגיד "שלב זה כבר נעבר"?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט. הפועל גם מופיע בתנ"ך, בספר יחזקאל: נחל אשר לא ייעָבֵר.
118
ניצן חנין שואל/ת: זקן קשיש וישיש במקור היו מכובדים. מתי החלו לקבל נימה שלילית, כזו שאנשים נעלבים אם הם נקראים כך, על אף שמבחינת הגיל הם כבר בטווח הגילאים הזה?
רוביק עונה:
קשה להצביע על העיתוי המדויק, אבל המעבר ל'זקן' כסטיגמה, שלא לדבר על קשיש וישיש, מתועד אי שם בשנות החמישים של המאה הקודמת, וקשור לתרבות המקדשת את הגיל הצעיר בישראל ובעולם כולו.
119
רפאל פרידמן שואל/ת: המשק יחזור לפעילות בהדרגה או בהדרגתיות?
רוביק עונה:
'הדרגתיות' קיימת בשפה אבל אין סיבה להשתמש בה, ההבדל בינה לבין 'בהדרגה' זעיר וחסר חשיבות.
120
אהרן מוריאלי שואל/ת: האם המילה "הישרדות" תקינה? אם כן, מה הבניין? אם זו שגיאה, האם מילונאים נוהגים להכשיר שגיאות נפוצות מאוד בציבור?
רוביק עונה:
המילה תקינה בהחלט. הבניין הוא נפעל. הופעות השורש שר"ד בנפעל נדירות בעבר ובבינוני, אך מופיעות בעברית החדשה בעתיד (יישרד), בשם הפועל (להישרד) ובשם הפעולה (הישרדות). במשמעותו הפועל בנפעל זהה ל'שרד' בבניין קל. אברהם אבן שושן אינו מציג את האפשרויות האלה, אך מילון רב מילים, המתאר את השפה במצבה היום, מציג הן את 'נשרד' והן את 'הישרדות', שכן השימוש בהם נקלט, ואינו מנוגד לחוקי הדקדוק.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >