שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
ד. שגב שואל/ת: ציטוט מספר: ״האקדחים נראו משומנים, נקיים ומאובקים״. מרוח הסיפור עולה שהאקדחים היו נקיים מאבק. אם אכן הבנתי נכון, אזי איך נכנה חפצים או אנשים מלאי אבק. (שריונאים החוזרים מתרגיל באבק של הנגב למשל?).
רוביק עונה:
הפועל איבֵּק ומכאן צורת הסביל אוּבַּק שייך לפעלים שיש להם זוג מנוגד של משמעויות הקשורות זו בזו. פירושו מצד אחד פיזר אבקה, ולכן החיילים חזרו מאובקים וגם בגדיהם היו מאובקים, ולצד זה פירושו ניקה מאבק, ולכן האקדחים נראו מאובקים – נקיים מאבק.
137
אלי בן דוד שואל/ת: מושב/מושבה, עיר/עיירה. מה הכללים לכל שם? מדוע לא פשוט כפר/עיר? למה הבידול בין כפר, מושב, מושבה האופייניים רק ליישובים בישראל. למה קוראים לישוב בן עשרים וחמישה אלף תושבים, עדיין, כפר או מושב או מושבה עד שהוא מקבל חותמת משרד הפנים: עיר? מדוע שלא ייקרא, למשל, עיירה. באותו עניין: השירותים המוניציפליים - למה מועצה מקומית, אזורית, עירייה? למה לא שם אחיד לתופעה?
רוביק עונה:
לקביעת השמות רקע מורכב ומכאן ריבוי המונחים. קיבוץ ומושב הן צורות ייחודיות ישראליות עקב המבנה הקואופרטיבי שלהם. אמנם מדובר בכפרים לכל דבר, אבל הדגש היה על הרעיון המכונן שלהם. 'כפר' יוחד ליישובים ערביים. 'מושבה' נועדה היסטורית לקבוצת יישובים לא שיתופיים שנוצרו בעלייה הראשונה, תרגום של colony. הם לא דמו לעיירות כיוון שהיו חדשות והיה בהם מרכיב מרכזי של עבודה חקלאית. עם הזמן הפכו רוב המושבות לערים. ל'עיירה' קונוטציה גלותית ולכן אין משתמשים בה. במונחים המוניציפליים ההבחנה נדרשת בהחלט. עירייה מנהלת עיר, מועצה מקומית משרתת יישוב שאינו עיר אבל בעל סממנים אורבניים. מועצה אזורית מנהלת אזור של יישובים קטנים, בדרך כלל בעלי אופי כפרי.
138
אפרת שואל/ת: אני מעוניינת לומר: אני קשורה לאמא שלי. האם אפשר לומר: אני מקושרת לאמא שלי. אשמח להבדל בין הבניינים.
רוביק עונה:
'קשורה' במקרה מתייחס למערכת הרגשית בינך לבין אימך. 'מקושרת' עוסק בקשרי עסקים, קבוצות חברתיות ופוליטיקה, ובמקרה זה השימוש אינו מתאים.
139
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: מה הוא הביטוי הנכון כאשר אדם מוצף רגש: נרגש (סביל של בניין שאינו בשימוש) או מרוגש (סביל של בניין פיעל הנפוץ)?
רוביק עונה:
'נרגש' הוא בבניין נפעל שהוא בשימוש רב והוא מקובל ונאה. 'מרוגש' בבניין פוּעל נכון גם כן, אך נפוץ פחות ויש לו אופי דיבורי יותר. בשני המקרים האלה אין משמעות של סבילות אלא של מצב, אם כי הם מעידים שדבר מה גרם להתרגשות.
140
יונה שואל/ת: בוועדה רפואית בה אני יושב נוהג אחד הרופאים להשתמש במינוח "לא נמצא כל שבר". האם התוספת "כל" באה כאן לחזק את הקביעה או היא מיותרת, ועדיף היה "לא נמצא שבר".
רוביק עונה:
'כל' נועדה להדגשה, לקביעה שאין אפשרות לחריג כלשהו. תוספת זו נפוצה מאוד. היא אינה מוסיפה אינפורמציה, אבל חשובה בהיבטים של קונוטציה והעברה ברורה של המסר.
141
נילי שואל/ת: האם למילה "כליל" יש איכות חיובית כמו בביטוי כליל יופי, או ניתן להשתמש בה בצירוף למילה עם ערך שלילי?
רוביק עונה:
'כליל' מייצגת שלמות, השורש הוא כל"ל. ערכים שליליים נתפסים כשבירת השלמות, ולכן קשה להעלות על הדעת צירופים כמו 'כליל רוע' או 'כליל כיעור'.
142
ורד דוד שואל/ת: מזקין או מזדקן? גדלתי עם עברית (בית-ספר תרבות וביאליק) מאוד רשמית ותקנית בבית. אימי אמרה: מזקין הוא מזִקנה. מזדקן הוא אדם שמגדל זקן. בבדיקת עברית תקנית, קראתי שניתן לומר כאחד הזקין והזדקן לתהליך הזקנה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אימך היקרה טעתה. 'נזדקן' משמש כבר בלשון חכמים במשמעות נעשה זקן, לצד 'הזקין' מן המקרא. אין ל'הזדקן' משמעות של גידל זקן, נראה שכאן אימך התבדחה.
143
יהודה דוד שואל/ת: בתפילה אנחנו אומרים: "תהילות לא-ל עליון גואלם". המילה "תהילות", איזה חלק מחלקי הדיבר היא? המשפט כולו חסר בו חלקים תחביריים?
רוביק עונה:
משפט חסר היא תופעה רווחת בתחביר. אנו משלימים את החלקים החסרים על פי ההקשר וההיגיון. במקרה זה חסרים הנושא והנשוא, תהילות הוא מושא. אפשר להשלים: משמיעים תהילות... נשמיע תהילות... השמיעו תהילות ועוד.
144
יובל שואל/ת: המילה 'בן-אדם' המתארת יצור אנושי נובעת מילולית מהיותנו הבנים של אדם הראשון. אבל בעברית קיימת תופעה זהה גם כדי לזהות חיות, למשל: בן-תולעת, בן-חתול או כמו בשיר של ביאליק: "רוץ בן-סוסי". מהיכן נובעת התופעה הזו בדיוק?
רוביק עונה:
מילים המייצגות בני משפחה הם בסיס נרחב לדימויים בתחומים שאינם אנושיים: אבות המזון, אם קריאה, שפות אחיות ועוד. בין אלה 'בן' זכתה לתפוצת שימוש הרחבה ביותר. הן כצאצא, במקרה זה של חיות, שיש לו שורש במקרא בביטוי 'בן בקר', הן כביטוי של שייכות או הגדרה: בן גילו, בן תמותה, בן תרבות ועוד.
145
משה נהיר שואל/ת: האם יש סיבה לשימוש הנפוץ כיום במילה כנגד במקום נגד?
רוביק עונה:
במקרא מופיע 'כנגד' כחלופה ל'נגד' פעמיים, כולל בפסוק הידוע "אעשה לו עזר כנגדו". בלשון חכמים 'כנגד' היא מילת יחס נפוצה מאוד. בעברית החדשה השימוש מעורב, ויש בידול מסוים. 'כנגד' משמש במשמעות 'לעומת, מול', 'נגד' משמש בעיקר להצגת עימות ואי הסכמה.
146
רותי שואל/ת: מה יותר נכון: 'הזמנת רכש'? או: 'הזמנת רכישה'? ומה ההסבר?
רוביק עונה:
'רכש' הוא מונח מוסדי-פורמלי המתייחס למוצרים נרכשים ולפעולות הכרוכות ברכישה, ומתאים למוסדות ומפעלים. 'רכישה' היא שם פעולה כללי. כאשר מדובר במוסד המבצע פעולות רכישה 'הזמנת רכש' היא הביטוי המתאים. 'הזמנת רכישה' הוא ביטוי מוזר, שהרי אנחנו מזמינים מוצרים ולא רכישות.
147
עדי פוזנר שואל/ת: למדתי ששונוּת היא מושג מתמטי בסטטיסטיקה. רבים משתמשים במושג שונות בין אנשים וכדומה, ולכן שאלתי היא מה הנכון, שונות בין אנשים או שוניות בין אנשים?
רוביק עונה:
'שונות' יכולה לשמש בתחומים רבים, ובין היתר במתמטיקה. 'שוניות' אינה מילה הקיימת בעברית.
148
רחל ישראלי שואל/ת: איך ומתי אומרים הרוגים? האם מוות בשאיפת עשן, הם הרוגים?
רוביק עונה:
לאנשים שהלכו לעולמם מילים נרדפות רבות בעברית. מה שמבדיל ביניהן אינה המשמעות אלא השימוש והנוהג הלשוני. אנשים שמתו כתוצאה מפעולה הנעשית בידי אדם או תלויה באדם כמו תאונה, פיגוע, פעולה עבריינית או מלחמה נקראים הרוגים. לחיילים ישראליים שנהרגו נקרא חללים. לאנשים שמתו כתוצאה מאירוע טבע כמו שריפה, שיטפון נקרא בדרך כלל נספים. עם זאת, אם נשתמש במקרים אלה ב'הרוגים' זו לא תיחשב טעות. לא נאמר הרוגים על מתים מוות טבעי, מחלה, התאבדות וכדומה.
149
עידית שואל/ת: המילים: סטאר, תותח, סטורי אשמח לדעת האם כולן נחשבות ללשון דיבור או שמא סלנג?
רוביק עונה:
'תותח' במשמעות אדם מוצלח מאוד בתחומו הוא סלנג לכל דבר, גלגול של קאנון בגרמנית וביידיש במשמעות זו. 'סטאר' היא מילה שאולה המשמשת בעיקר בלשון הדיבור, אפשר לראות בה סלנג בדוחק. סטורי אינו סלנג. זו מילה מן הז'רגון האינטרנטי במשמעות ספציפית, ואינה חלופה של מילה עברית. אין לומר במקום זאת "ראיתי את הסיפור שהבאת באינסטגרם".
150
רפאל פרידמן שואל/ת: בבירור שפתחתי ברשת לגבי מצב תביעתי בכללית-מושלם, נמצאתי כותב "באיזה סטטוס נמצאת תביעתי?", כשלפתע סבי הליטאי המנוח אוחז בציציות ראשי וסונט בי: "היאך אתה משרבב מילה זרה לעברית הנקייה שהנחלתי לך?"... ובכלל, "תביעה" מקומה בבית המשפט ואני לא באתי אלא למצות את זכותי להחזר כספי... האין מושגים שונים לגבי "תביעה" מול "מיצוי זכות ביטוחית"?
רוביק עונה:
'תביעה' היא כל טענה הקוראת לביצוע מהלך שנועד לתקן עוול, מחסור, חוב וכדומה. לכן יש לה שימוש במערכת המשפט, תביעה היא טענה שפלוני ביצע מעשה הראוי בעונש על פי החוק, אך זהו רק אחד השימושים. כל פנייה המבקשת להחזיר חוב, למצות זכויות וכדומה ממוסד כלשהו, ממשלתי או פרטי (כמו חברת ביטוח) היא תביעה. היא משמשת גם ביחסי אנוש לא מוסדיים: "הוא פגע בי ותבעתי ממנו להתנצל".
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >