שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
משה פודר שואל/ת: האם השימוש במילה "למשל" במקום (או בנוסף) ל"לדוגמה" הוא תקין? קצת מוזר בעיני לומר "לנגיף הייתה השפעה קשה עלי כמו, למשל, קשיי נשימה".
רוביק עונה:
'למשל' בעברית החדשה פירושה 'לדוגמה', 'כגון'. זהו גלגול משמעות מהשימושים הקדומים במילה, שבהם מדובר באלגוריה, בדבר מה שדומה או נמשל לדברים אחרים.
77
חניה פישמן שואל/ת: איך נכון לכתוב, על מצבה, אישה אצילה או אישה אצילית.
רוביק עונה:
'אציל' הוא שם עצם ומתייחס למעמד, הנקבה: אצילה. 'אצילי' הוא שם תואר, המתייחס לאופי, נקבה: אצילית. הצורה הנכונה כאן היא אצילית, אבל לתחושתי ההבדל אינו חד, ו'אישה אצילה' הוא צירוף שיעביר את המסר אולי טוב יותר, וברור שהכוונה לאופי ולא למעמד.
78
רותי שואל/ת: מתי בערך נכנס השימוש בסלנג 'לפשל', פשלה, וכד'?
רוביק עונה:
השימוש ב'פשלה' ובנגזרותיה במשמעות כישלון מוביל לשנות השבעים של המאה הקודמת ואולי לפניהן, ומקורו בערבית. בלי קשר שימשה בסלנג שהתיישן המילה הרוסית פָּשׁוֹל, שפירושה קדימה.
79
מוטי זוזובסקי שואל/ת: מה נכון לומר: זה הוא שחר של יום חדש, או זהו שחר של יום חדש (אישור התקציב).
רוביק עונה:
'זהו' היא צורה מהודקת של 'זה הוא', ולכן שתי הצורות תקינות. עם זאת השימוש ב'זה הוא' הולך ומפנה את מקומו לצורה המקוצרת, 'זהו'.
80
יהודה שואל/ת: המשפט: השיחה השקטה הפכה בתוך דקות לוויכוח סוער. תיקנו אותי שצריך לומר "נהפכה", משום ש"שיחה" הוא סביל במשפט. האם נכון התיקון, אשמח להבהרה. כמו כן, את המילה "ויכוח" כותבים עם שתי ווין. אשמח לכלל.
רוביק עונה:
המתקנים טועים, כפי שקורה לא אחת למתקנים. 'הפך' משמש הן במשמעות פעילה (הילד הפך את תיבת הצעצועים), וגם במשמעות ניטרלית, השתנה ל..., ככתוב בספר ויקרא: 'ושערה הפך לבן'. ויכוח נכתב בו' אחת, ואחרי אותיות יחס – בשני ווים: הוויכוח, לוויכוח.
81
נעם ניומן שואל/ת: האם נכון לומר ש"אנשים עובדים ומכונות פועלות", או "אנשים פועלים ומכונות עובדות"? אני זוכר שפעם מישהו הסביר לי שמשתמשים בפעלים שונים לאנשים ומכונות, אבל אני לא זוכר מי עושה מה. יתכן שזה לא משנה בימים האלה של חוסר הקפדה בשפה.
רוביק עונה:
הקפדה בשפה רצויה, הקפדת יתר אינה מתאימה לאופייה הדינמי של השפה. אפשר לומר ש"אנשים פועלים על פי השקפתם" ולצד זה "אנשים עובדים במפעל". ולצד זה, "המכונות פועלות 24 שעות" וגם "עובדות 24 שעות", שהיא דרך דיבורית יותר אבל תקינה.
82
אילון שואל/ת: בתנ"ך מציינת "בשר" לא רק עור אלא לעתים קרובות אדם, אנושות או חי. האם מקובל היום להגיד "כל בשר" בהוראת "כל בני אדם"?
רוביק עונה:
'בשר' מופיע במשמעות בני אדם ובעלי חיים כארבעים פעם במקרא, בדרך כלל בביטוי 'כל בשר'. יש בכך התייחסות לממד הפיזי של כל מי שיש בו רוח חיים. השימוש הזה אינו נהוג היום, אלא בביטוי הספרותי "דרך כל בשר", כשהכוונה למוות.
83
אשר לנדאו שואל/ת: ראיתי על מצבה בבית עלמין את הכיתוב: "כאן נטמנה האישה העלובה" (וממשיך). זה ניראה לי תמוה ומעליב, גם אם שאר הכתוב לא היה עילג או כתוב בשגיאות. מה משמעות האישה העלובה שכאן?
רוביק עונה:
'עלוב' הוא אדם מושפל, אדם שהעליבו אותו. בשימוש היום זהו מונח גנאי ובוז, אבל במקור המילה מתייחסת למי שראוי לרחמים ולעזרה. הכתובת מופיעה במצבות רבות, ומתייחסת לאנשים שלא ראו טובה בחייהם.
84
אבישי טופול שואל/ת: בדרך כלל בבתי ספר ובאוניברסיטאות לומדים בישיבה. ממתי המונח לומד בישיבה שינה את פניו?
רוביק עונה:
'ישיבה' משמשת גם כשם פעולה בבניין קל של הפועל ישב, וגם כשם עצם. הבחנה זו מוכרת בשמות פעולה רבים. ישיבה כשם פעולה היא sitting. ישיבה כשם עצם משמשת בדרך כלל במשמעות meeting, ובמסורת היהודית כמוסד לימודי. בשני המקרים האחרונים מדובר במטונימיה: העובדה שהלימוד או המפגש הניהולי נערכים בישיבה העתיקו אליהם את משמעות פעולת הישיבה.
85
רפאל פרידמן שואל/ת: בכותרת התו הירוק של משרד הבריאות נכתב "תעודת התחסנות", בעוד שאני מחזיק באלבום הילדות את "פנקס חיסונים" שלי. האם משרד הבריאות החליט לשנות את המינוח מ"חיסון" ל"התחסנות", ומהי הנפקא מינה?
רוביק עונה:
הכותרת העדכנית מדויקת יותר, אם כי אין לפסול את המוקדמת יותר. חיסון הוא המונח הרפואי הרלוונטי. התחסנות היא הפעולה שעושה אדם כדי שיקבל את הטיפול הרפואי. התעודה מעידה על הפעולה.
86
שרגא שואל/ת: בסיום של תכנית רדיו יש קריינים כמו רזי ברקאי שאומרים 'להתראות מחר'. האם לא צריך להגיד 'נהיה כאן גם מחר', או 'להשתמע מחר'?
רוביק עונה:
אכן, 'להתראות' מן הפועל 'ראה' מתייחסת לפגישה פנים אל פנים, בעוד 'להשתמע' מתייחסת לפגישה קולית, ולכן מתאימה יותר לרדיו. עם זאת, השימוש ב'להתראות' הורחב כאנלוגיה לפגישה בכלל, גם כשאין מדובר במפגש פיזי. כך למשל נהג איתמר בן אב"י לחתום את מאמריו ב"דואר היום" ב'להית!', קיצור של להתראות, וכך גם נוהגים לעיתים שדרני הרדיו.
87
אור שואל/ת: צירופים עם המילה ״משנה״, (״אלוף משנה״, ״כהן משנה״) נראים מעט מוזר. כלומר, הייתי מצפה שהצירוף יהיה ״משנה לכהן״ או ״כהן משני״. האם אני מבין לא נכון את משמעות המילה ״משנה״?
רוביק עונה:
'משנה' פירושו השני בחשיבותו, על פי הופעות שונות במקרא. במסגרת צירוף הוא יכול על פי המודלים בעברית להופיע כנסמך: 'משנה המלך' כמו בדברי הימים, או כשם עצם+שם עצם/שם תואר, כמו בדרגות המדוברות: 'אלוף שני בחשיבותו' (לאלוף) וכדומה. המילה הקרובה 'סגן' מופיעה רק במודל הסמיכות: סגן אלוף, סגן כהן ועוד. 'משנה' גם מופיעה בנפרד: "המשנה לנשיאת בית המשפט העליון".
88
שרית דוד שואל/ת: אני מעוניינת לכתוב: 'מעוניינת שתצרף אותי לקבוצה'. האם נכון לומר בבניין התפעל "שתצטרף", או בבניין פיעל "שתצרף"? אשמח להבדל בין הבניינים?
רוביק עונה:
אם את מבקשת שאדם אחר יצרף אותך לקבוצה הבניין הוא פיעל, כי פעולת הגרימה נעשית על ידי המצרף. אם את מעוניינת לצרף את עצמך, תכתבי "אני מעוניינת להצטרף לקבוצה", כי מדובר בפעולה חוזרת המתאימה לבניין התפעל.
89
חני קלנר שואל/ת: מה נכון? "הוא הוקא מהציבור" או "הוא הוקע מהציבור"?
רוביק עונה:
זו דוגמה מעניינת להומופונים נודדים, מילים שיש להן שימוש קרוב וקרבת משמעות מסוימת, למרות שמקורן שונה. הוקא – הקיאו אותו, גירשו אותו. הוקע – שפטו והשפילו אותו. נכון יותר לומר 'הוקע על ידי הציבור'. הבחירה היא על פי ההקשר והדגש, בטקסט זה או אחר.
90
יורי מור שואל/ת: אתמול הגעתי עם נכדתי למתקן המשחקים בשכונה שלנו ושמעתי הורים צעירים אומרים לצאצאיהם: "רוצה להתגלש? לך להתגלש. תראה – כולם מתגלשים", אילו אני אמרתי לנכדתי: "רוצה לגלוש? לכי תגלשי". עד כמה שידוע לי במרשתת גולשים. אני מכיר את שירו של דני סנדרסון עם המלים "שוב אנחנו מתגלשים רוכבים על הגלים", אך מצד שני עופר לוי ולאה לופטין בשנות ה-1990 שרו בעליזות: "גלשתי בחרמון נפלתי על האף"... יש פה למישהו טעות ,או שני הצדדים צודקים?
רוביק עונה:
גלש והתגלש הם פעלים נרדפים אבל יש בידול מסוים בשימוש. גלש מן המקרא, התגלש מספרות התחייה, והוא נחשב דיבורי יותר. במרשתת כמובן רק 'גולשים', לעומת זאת במקרה של החלקה בלתי מתוכננת השימוש יהיה תמיד בהתפעל: התגלשתי (או התגלצ'תי) על קליפת בננה. הנטייה של ש' להישמע צ' אופיינית לשפת הדיבור: מצ'עמם.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >