שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
עידית שואל/ת: האם המילה "טרנד" היא סלנג?
רוביק עונה:
'טרנד' היא מילה אנגלית המשמשת בשפת הדיבור. היא שייכת לתחום האפור של מילים דיבוריות שאינן סלנג במובן הקלאסי.
47
אודי שואל/ת: אומרים "לשעבר", אבל "לעתיד". למה לא אומרים "לשעתיד" (כמו לשעבר)? או "לעבר" (כמו לעתיד)?
רוביק עונה:
במסכת ברכות במשנה נכתב: "נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבא". לשעבר, צורה מהודקת של 'לְמָה שעבר', נפוצה מאוד בלשון חז"ל. מדוע לא התקבלה גם 'לשעתיד'? אין לכך סיבה דקדוקית, זה פשוט לא קרה.
48
איתי ויצמן שואל/ת: רציתי לשאול איך נוצרה המילה "להתאהב". בניין התפעל מסמן לרוב פעולה רפלקסיבית או הדדית. האם אדם שמתאהב, למעשה, אוהב את עצמו באדם אחר?
רוביק עונה:
הפועל התאהב מופיע בלשון חז"ל ופירושו שם שדבר מה נעשה אהוב: "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" (מסכת יומא), וכאן יש משמעות רפלקסיבית. השימוש בעברית החדשה המוכר לנו מדגיש את הפעולה הרפלקסיבית: אדם גורם לעצמו לאהוב, מופעל בתוכו כוח אהבה, להבדיל מ'אוהב' המציג כבר מצב מתמשך. כמו כן הוא מתאים למצב של התאהבות הדדית.
49
אמיר קלוגמן שואל/ת: במסגרת עבודה של כתב עת העוסק בפסיכואנליזה ופוליטיקה מקומית, עלתה תהייה לגבי המושג ״בזות״ בעברית: הסתבר לנו לפתע שכמעט ואינו בשימוש בעברית כיום, כאילו מודר מהשפה. רק חברי המערכת המבוגרים מכירים אותו טוב יותר ורובם דווקא אינם ילידי הארץ (עם המונח הלועזי abjection). האם זה מקרי? רציתי לשאול מה מקור המונח, מה פירושו המדויק, והאם יש לך השערה או מחשבה מדוע כמעט ואינו בשימוש.
רוביק עונה:
המילה בְּזוּת מופיעה בלשון ימי הביניים. אלפי מילים מלשון ימי הביניים לא שרדו בעברית המודרנית, לעיתים קרובות כי נעשה שימוש בחלופה מוכרת יותר. במקרה של בזות יש מילים נרדפות מקובלות כמו ביזיון או ביזוי, וכן גם השפלה, ולא היה צורך ייחודי ב'בזות'.
50
דוד הראל שואל/ת: מחלה מְדַבֶּקֶת, מידבקת? אני לא מדַבֵּק, אני לא מדביק? הרי אין בזמן עבר פיעל דיבק. אולי כדאי לבחור פועל אחר שישתמשו בו במגפות או מחלות. אולי נג"פ בפיעל. הפועל דבק מתאים לנגריות, או לנשים: "ודבק באשתו".
רוביק עונה:
דיבֵּק, בפיעל בזמנים שונים מופיע בלשון חכמים, במשמעות המוכרת לנו היום. הקישור של שורש דב"ק למחלות מופיע במקרא בהפעיל: "יַדְבֵּק בך ה' את הדֶבֶר', ומתייחס למי שגורם להדבקה. השימוש בפיעל בהקשר למחלות מודרני.
51
שולמית לוז שואל/ת: קיבלתי הודעת מחאה בזו הלשון: "...אתם עושים צבא במקומם, עובדים במקומם, משלמים מיסים במקומם, מפרנסים את ילדיהם במקומם..." ועוד. האם נכון בהקשר זה להשתמש במילה "במקומם"? ואם הם היו עושים צבא, עובדים ומשלמים מיסים וכו', אנחנו לא היינו צריכים לעשות את כל אלה?
רוביק עונה:
אני מניח שהכוונה היא שהעובדה שהחרדים אינם עושים צבא או עובדים מעמיסה את המטלות שלהם על כלל האזרחים, בנוסף על מה שכבר מוטל עליהם ממילא. זו דוגמה לכך שההקשר מבהיר למה הכוונה, גם אם מילולית יכולה להיות תמיהה על הניסוח.
52
אתיאנה שואל/ת: במהלך תרגום זיכרונות מן השואה נכתב בצרפתית: "אף אדם שלא חווה את החוויה הזו לא מסוגל לדמיין את הגיהניום הזה כי זה חורג מכל פיקציה". "המילה פיקציה עוברת בצרפתית . למיטב ידיעתי הוא תמיד טען שסיפורים על סמך או סרטים לא תיעודיים לא יכולים להעביר את הסבל ואת מה שהיה באמת. שאלתי היא אם אני מתרגמת את המילה פיקציה ל "פרי דמיון"? האם המילה פיקציה בשימוש בשפה העברית יכול להיות מקביל לfiction בלועזית?
רוביק עונה:
המילה המתאימה לפיקציה בהקשר המדובר היא 'בִּדְיוֹן'. אפשר גם 'יצירה בדיונית'. המילה פיקציה עצמה אינה מתאימה, בעברית יש לה משמעות של משהו מופרך. 'פרי הדמיון' הוא כללי ואינו משרת את הטענה המתייחסת ליצירות אומנות.
53
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "איפה ש..", ל "היכן ש...", ל"מקום בו"\? כולנו למדנו כי "איפה ש..." הוא ביטוי פסול. רובנו החלפנו אותו ב"היכן ש...". גם אבן שושן מקבל אותו, אך לא את האחר. והשאלה: איפה והיכן - שתיהן מילות שאלה. מדוע (בצרוף זה) האחת ראויה והאחרת – לא? זאת ועוד: האם הראוי איננו "מקום בו..."?
רוביק עונה:
ההבחנה בין 'איפה ש...' ל'היכן ש...' אינה במשמעות, המשמעות זהה, אלא במשלב. 'איפה ש...' נדחק למשלב הדיבורי. גם בשימושי המילים בכלל 'היכן' נחשבת במשלב גבוה יותר מ'איפה'. 'במקום בו' היא אפשרות לגיטימית אך אינה צריכה לבטל את החלופות האחרות.
54
דפנה בר תור שואל/ת: האם השימוש בכינוי 'אסיאתי' מבטא גנאי?
רוביק עונה:
היום אין לו כל קונוטציה שלילית. בין הייקים היה נהוג לכנות את תושבי הארץ הוותיקים בכינוי הגנאי אזיאתים.
55
שמואל פרי שואל/ת: מדוע להשמצת בעל מקצוע אומרים עליו שהוא סנדלר?
רוביק עונה:
הביטוי מיוחס לרופאים שאינם מצטיינים במקצועם. המקור הוא ביידיש, שוסטער, כבר במשמעות המלעיגה ביחס לרופאים.
56
יחיעם שואל/ת: טוויטר הודיעה ש"השעתה את חשבונו של טראמפ לצמיתות" (גם במקור "Permanently suspend"). האין זה "תרתי דסתרי"? השעיה היא להבנתי הפסקה זמנית.
רוביק עונה:
אכן אוקסימורון, המעיד על כך שכוונת ההשעיה לצמיתות מסויגת ואולי תבוטל.
57
גיורא שנר שואל/ת: מאיפה בא הביטוי 'להתנפח' במובן של להתבאס, להתרגז, להיעלב. מה בדיוק מתנפח?
רוביק עונה:
'התנפח' משמש בעיקר לציון התרברבות, וזאת בעקבות 'נאד נפוח', אדם נפוח מחשיבות ועוד. השימוש במשמעויות של כעס ועלבון הוא הרחבה של משמעות ההתרברבות. השימוש אינו נרחב, וככלל במילות סלנג רבות קובעות אסוציאציות יותר מאשר מהלך לוגי.
58
דני ב. שואל/ת: אנחנו שומעים ואומרים על מעשה רע - על פי תפישתנו - "המעשה לא מוסרי". אבל הביטוי "מוסר" (אתיקה?) מכיל בתוכו גם טוב וגם רע. האם נכון יותר לדייק ולומר - המעשה איננו ראוי? ובהזדמנות זאת מניין בא הביטוי "ראוי"?
רוביק עונה:
התופעה שבה שם עצם או שם תואר מרחיב משמעות ניטרלית למשמעות חיובית טבעית לשפה, ולא רק לעברית. כך 'אנושי' היא גם מילה כללית וגם מילה המצביעה על התנהגות אמפטית ונדיבה. 'הוא בן אדם', או 'מענטש' מצביע על אדם בעל תכונות חיוביות. לעיתים הכיוון שלילי כמו ב'ילדותי', או בצירוף 'מצב רוח' שהוא גם ניטרלי אבל בדרך כלל מציין מצב רוח רע. במקרה של מוסרי התופעה קיימת גם באנגלית. moral מציינת התייחסות לשאלות מוסר, וגם התנהגות בעלת אופי מוסרי. 'ראוי' הוא מונח תלמודי נפוץ.
59
נתן שואל/ת: מדוע (ומתי) נבחרו המילים "אזרחית" או "לועזית" לתיאור השנה הקלנדרית? הרי לא מדובר בהיפך לוגי מ"יהודית", וגם לא במשהו בשפה זרה או במקום זר - שהרי גם בארץ הקודש חיים, מתכננים ומשלמים מיסים לפיה.
רוביק עונה:
'אזרחי' משמש היום למגוון שימושים, שהמכנה המשותף להם הוא 'מה שאינו כפוף למוסדות ולחוקיהם', על פי התפיסה שהאזרח הוא ריבון על חייו. מכאן אזרח הוא מי שאינו חייל, החברה האזרחית היא החברה שאינה פועלת בכפיפות למוסד ממשלתי כלשהו, ו'אזרחי' במובן מה שאינו כפוף למוסדות ולנוהגים דתיים: נישואין אזרחיים, השנה האזרחית. 'לועזי' הוא מונח גנרי לכל מה שאינו עברי או יהודי.
60
משה מגן שואל/ת: מה הצורה הנכונה למצב שבו אין אוויר בגלגל בגלל חור בו? בכתובים במילונים כתוב גם נקר וגם תקר. מהי הצורה התקנית?
רוביק עונה:
המשמעות זהה: חור בצמיג הגורם ליציאת האוויר, חלופה עברית לפנצ'ר. המילה נֶקֶר נקבעה במילון המכונית של האקדמיה ללשון משנה 1955, ונקבע כי המילה הנהוגה תֶקֶר אינה תקנית. הציבור אוהב דווקא את 'תֶקֶר', המשמשת בתפוצה רחבה פי חמישה מ'נקר'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >