שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
עופר שואל/ת: למה כתבת שאין קשר בין המילה קינה מהתנ"ך למילה דומה באנגלית ושפות אחרות? מילים רבות הגיעו אליהן מהתנ"ך כמו: יובל, כרוב (מלאך) ועוד.
רוביק עונה:
מספר המילים שהגיעו מעברית לשפות העולם נמוך יחסית, כמה עשרות בסך הכל, בדרך כלל בהקשר דתי או בהשפעת היידיש. ברוב המקרים שבהם יש דמיון בין העברית לשפה כלשהי הדמיון מקרי.
2
חי בלוריאן שואל/ת: כיצד נוצרו שפות? זאת אומרת איך יתכן שבחבל ארץ מסוים מדברים גרמנית ולא רחוק משם אנגלית, ספרדית או צרפתית? מה הגורם לכך, ואיך נוצרה המשכיות לשפה שמישהו החליט לפתח?
רוביק עונה:
הנושא ממלא אנציקלופדיות ופקולטות ולכן התשובה תהיה קצרה. שפות נולדות מגלגול של שפות שקדמו להן, בעקבות נדודים, כיבושים, איחודים ופילוגים היסטוריים או פרה-היסטוריים. בשלב מסוים דוברי שפה אחת מתרחקים משפת האם, פוגשים השפעות נוספות ומתגבשת שפה חדשה. רוב השפות קשורות ביניהן בתוך משפחות ומתפצלות מתוכן.
3
הארווי באק שואל/ת: בלשון המקרא ואחריה הפועל "להגיע" משמש גם במשמעות שלו היום, היינו to arrive, וגם במשמעות של to cause to arrive (כבברכת "שהחיינו והגיענו לזמן הזה"). האם יש דוגמות אחרות של שורשים שבבניין הפעיל מביעים לפעמים עשיית פעולה מסוימת, ולפעמים את גרימתה?
רוביק עונה:
יש שורשים בתחומים שונים בבניין הפעיל המייצגים גם מצב וגם גרימה. כך היא בתחום המידות: להשמין, להרזות, להרחיב, להגביה ועוד. השמין פירושו גם שָמַן וגם גרם לאחרים להיות שמנים. דוגמה הקרובה לזו שבשאלה היא הפועל 'השכיל'. הוא יכול לבטא מצב של לימוד וקניית דעת, ויכול לבטא גרימה לאחרים לדעת וללמוד, ומכאן כפל המשמעות ב"מכל מלמדי השכלתי".
4
דוד באום שואל/ת: כמו בתחום הבניין, גם בעולם תיקוני הרכב (אני עובד במכון לכיוון פרונטים) יש מושגים בלועזית. האם גם מגרמנית? האם מאותה סיבה כמו עולם הבניין והאינסטלציה?
רוביק עונה:
במקרה של תחום הרכב רוב המילים בז'רגון המקצועי הן מאנגלית, שהביאה במחצית הראשונה של המאה העשרים את התחום לישראל. יש גם מעט מונחים בגרמנית.
5
רותי יודוביץ שואל/ת: שאלה בתחביר: אנחנו משתמשים הרבה בתחביר הבא: הוא לקח לי את הספר. היא בדקה לי את האוזן. באנגלית הייתי מתרגמת את המשפטים האלה ל: He took my book. She checked my ear. 2. האם מבחינת משמעות יש הבדל בין שני המשפטים למעלה לבין: הוא לקח את הספר שלי. היא בדקה את האוזן שלי. והאם יש דרך אחרת להעביר לדובר האנגלית את מבנה המשפטים הראשונים או להסביר אותם?
רוביק עונה:
זו דוגמה להבדלים תחביריים רבים שיש בין השפות. במקרה זה המשפט באנגלית מכיל מושא ישיר, ולכן יש להבהיר שמדובר בספר שהוא קנייני, בניגוד ל-He took the book. כך בדוגמת האוזן. השימוש במילת היחס 'לי' בעברית מכיל כבר את הקניין, ולכן אין צורך ב'שלי'.
6
שדמה קדר שואל/ת: אני תוהה לגבי צורת ההקטנה Xון למילה ממין זכר כגון: דובון, דגלון, ספרון וכו'. האם המקור שלה קדום? מלשון המקרא או לשון חכמים? ואם כן, האם במילים זיכרון או פתרון יש אלמנט של הקטנה?
רוביק עונה:
בתנ"ך כ-120 מילים שלהן סיומת –וֹן. חלקן במשקל קִטָּלוֹן. במשקל הזה שמות מחלות כמו יֵרָקון, שיגעון ושידפון, מצבים טעוני רגש כמו כישלון, תימהון וקיפאון ועוד. בכולן אין אלמנט של הקטנה. השימוש בסיומת להקטנה מופיע רק בעברית החדשה.
7
יהודה שואל/ת: אני מלמד מקצועות קודש, ורואה לא מעט שימוש במילים: להיטמאות במקום לטמא וכן להינבות במקום לנבא. האם יש צורך לתקן, או שיש הצדקה לשימושים אלה?
רוביק עונה:
שורשי נחי ל"א בבניינים שונים מקבלים כבר במקורות שתי צורות לשם הפועל. למלא/למלאות, לנבא/לנבאות ועוד. למלאות, למשל, מופיעה בספרים מאוחרים במקרא ונפוצה מאוד במשנה. 'למלֹאת' היא צורה ייחודית בבניין קל. הצורות כמעט אינן מקובלות כיום, וכשנאמר 'אני הולך למל(א)ות את הקנקן זה נשמע כשפה עילגת. לוח הפעלים של האקדמיה קובע שהצורה למלאות אמנם מופיעה במקורות, אך אינה תקנית היום.
8
ניצן שואל/ת: למה מיידעים את השם השני (סומך) בצירופי סמיכות? משקפי השמש הם סוג של משקפיים, לא יותר הגיוני להגיד ״המשקפי שמש״?
רוביק עונה:
צירופי סמיכות מייצגים במקורם קניין. X שייך (או קשור) ל-Y. המשקפיים הן של השמש או קשורות אליה, ולא להפך. לכן בצירוף סמיכות מיודע, היידוע משקף זאת: המשקפיים של השמש – משקפי השמש, העורך של הדין – עורך הדין וכך הלאה. בלשון הדיבור יש נטייה ליידוע הנסמך, מתוך תחושה שהסמיכות היא יחידה עצמאית שלמה, ובלשון הדיבור הצבאית זו תופעה גורפת: הקורס קצינים, המש"קית חינוך. יש מקרים בודדים בהם גם התקן מאפשר יידוע הנסמך: היושב-ראש, הרואה-חשבון.
9
רונן שואל/ת: תוכל לתת דוגמאות למילים בעברית שהושפעו מאכדית ואוגרית?
רוביק עונה:
כ-140 מילים בתנ”ך הגיעו מן האכדית, וביניהן שק, ברזל, מחוז, ספר ומחיר. כיסא, איכר ואומן הגיעו בתיווך האכדית מן השומרית, שפה שאינה שמית. חיים רבין מצביע בספרו על מילים שייתכן שמקורן באוגריתית: חידה, שוחד, מספוא, שביס. הדמיון של תלחן באוגריתית לשולחן העברית מרמז גם הוא על השפעה כזו. אלה מילים שנשאלו ישירות משפות אלה, אך רוב המילים הקדומות בעברית הן גלגול של מילים שמיות עתיקות יותר.
10
אוהד שואל/ת: ידוע שברשימה מחליפים את י"ה ו-י"ו ב-ט"ו וב-ט"ז. אך מדוע דווקא הם? יש להם משמעות מיוחדת? מדוע לא ב"ג ו-ב"ד, למשל?
רוביק עונה:
בגימטרייה ט"ו הוא 15 כמו י"ה, ט"ז 16 כמו י"ו. אימוץ האות הניטרלית ט' במקום י' היה הפתרון המתבקש.
11
רותי יודוביץ שואל/ת: שאלה דקדוקית: איך נקרא המבנה התחבירי הבא: הייתי רוצה שתגיע בזמן. או: הוא היה מעדיף שתכיני את... היית רוצה שהוא יעזור לך? וכו'. ואיך צורת התחביר הזאת נקראת באנגלית?
רוביק עונה:
הקטגוריה של המשפט היא מודאלית, כלומר, מבנה תחבירי המציג בקשה, ציפייה, איחול וכדומה. באנגלית: I would like you to come, ונראה שבמבנה העברי שבשאלה יש השפעה אנגלית.
12
יהודה שואל/ת: במגילת אסתר כתוב: "עשה משתה לכל העם אשר בשושן הבירה" לפי כללי התחביר משפט השעבוד חייב להכיל נושא ונשוא, וכאן בתוך הפסוקית אין?
רוביק עונה:
משפט ודאי אינו חייב להכיל נושא, במשפטים רבים כמו גם בפסוקיות אין נושא אלא נשוא בלבד. בפסוקית המציינת מקום חבוי הפועל 'נמצא ב...': "אשר נמצא (או חי, יושב וכו') בשושן", והפסוקית מובנת גם ללא הנשוא המפורש.
13
יאיר שואל/ת: מדוע לאות ש' יש שתי הגיות (ש' ימנית ושמאלית)? האם אחת מהן קדומה יותר? ומה ההבדל במקור בהגיית האות ס' לעומת ש' שמאלית?
רוביק עונה:
בהגייה הקדומה ש שמאלית וס' לא נהגו באותה דרך, כך שלמעשה עמדו בפני מעצבי הכתב העברית 23 עיצורים מול 22 אותיות הכתב הכנעני פיניקי. כדי לפתור את המחסור באות ה-23 נולדה ש' שמאלית. בלשון חז"ל הגיית ש' שמאלית וס' התלכדו לעיצור זהה, אבל הכתב שומר על השין השמאלית.
14
טובה שואל/ת: ראיתי שמשקלה של המילה דוגית היא קיטולית (דוגה+אית). לא הבנתי איך הגיעו למשקל זה, ובאיזה אופן אוכל להסביר זאת לתלמידותיי?
רוביק עונה:
קיטולית אינה בשום פנים משקל המילה דוגית. קיטולית כפופה לבניין פיעל ודורשת שורשים שלמים: ציבורית, מִחזורית (משורש מרובע) ועוד. דוגית היא בגזרת נחי ע"ו, ואם לקבוע לה משקל ייחודי הוא יהיו קוּלית. המילים במשקל זה מעטות.
15
עוזי מסורי שואל/ת: האם לדעתך ישנו קשר כלשהו בין האנגלית לעברית?
רוביק עונה:
אנגלית היא שפה הודו אירופית המושפעת מששת המשפחות גרמאנית ולטינית. העברית היא שפה שמית. לאורך השנים נטמעו השפעות הודו אירופיות רבות בעברית, ולכן נמצא לא מעט מילים קשורות בין העברית והאנגלית. יש גם השפעות של העברית על שפות אירופה כולל האנגלית, כמו הללויה, אמן ושבת, וכן השפעה של משפחת השפות השמית על ההודו אירופית במילים כמו קנה, גמל ואחרות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >