שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יאיר שואל/ת: איך במקור היו מבטאים קובוץ לעומת שורוק? צירה לעומת סגול? ותמיד היה לי קשה להבין את ההסבר להבדל בין פתח לקמץ - כי אם נאמר שקמץ נשמע כמו O אז עכשיו מה ההבדל בינו לבין חולם?
רוביק עונה:
בעברית המודרנית אין כל הבדל בין התנועות שבשאלה, ומדובר בחמש תנועות יסוד. ההבדלים נעוצים במסורות הגייה קדומות. גם השוואים הנעים והחטפים איבדו את ייחודם, ובדרך כלל נשמע אותם או כתנועה שלמה או כאפס תנועה, וזה גם גורלם של הדגשים החזקים פרט לעיצורי בכ"ף. הבדלי הניקוד נועדו לשמר את המסורת הדקדוקית, ויש להם תפקידים בתחום זה. למשל: חָלַש הוא פועל, חַלָּש הוא שם תואר.
2
אבישי סימון שואל/ת: חבר שאל אותי מהי החוקיות הקובעת את אופן השימוש בסיומות שייכות המשייכות אדם למקומו. (למשל בנתניה גר נתניתי, בירושלים ירושלמי, בפתח תקוה פתח-תקואי ובמקסיקו מקסיקני).
רוביק עונה:
במקרה של שמות עבריים העיקרון מוליך אל סיום השם. ירושלים מסתיימת במ' – ירושלמי, כמו תל אביבי או רחובותי. כאשר הסיומת היא ה' הנקבה סיומת התואר תהיה =תי: נתנייתי, חדרתי. בסיומת -ייה: סיומת התואר תהיה -ני: נהרייני, הרצלייני. חיפה זכתה בתלמוד לשם התואר חיפני, כמו בשפת התלמוד, או חיפאי. כאשר הסיומת בתנועת o הסיומת היא -אי: עכואי, יפואי. לגבי מקומות זרים אין כללים קבועים ויכולות להיות כמה אפשרויות. מרוקאי לעומת מרוקני, פורטוגלי מול פורטוגזי ועוד.
3
דליה גנור שואל/ת: הייתי חושבת שבשורשים המרובעים על בסיס אונומטופאה הצליל של המילה יזכיר את הפעולה כמו צלצל ובקבק, ולא כמו שקשק ובלבל. מה היא הדרך שנוצרו?
רוביק עונה:
בעברית קבוצת שורשים מרובעים הבנויים על הכפלת הבסיס הדו-עיצורי. רבים מהם אכן אונומטופאיים, כמו צלצל, בקבק וגם שקשק כמו גם גמגם, מלמל, קרקר ורבים אחרים. לצידם שורשים במבנה זה שנוצרו מסיבות שונות ובתהליכים שונים אך אינם אונומטופאיים, כמו נענע, טלטל, בלבל ורבים אחרים. מעתק ההכפלה נועד להרחיב את אוצר השורשים, שרבים מהם היו בעבר דו עיצוריים.
4
שרית שואל/ת: במגילת אסתר כתוב ובהיקבץ נערות.... ובהישמע..... ובימות. לדעתי, יש כאן תיאור זמן- כש... האם נכונים הדברים? ומהיכן הדבר התחיל?
רוביק עונה:
הדפוס ב+מקור (מוחלט או נטוי) נפוץ מאוד בלשון המקרא, ומצביע על התאמת זמנים, במשמעות בזמן ש..., כאשר. הוא משמש כבר בספרים המוקדמים בהרבה למגילת אסתר, כמו בספר שמות: "פן יינחם העם בראותם מלחמה" בסיפור יציאת מצרים. דפוס דומה הוא כ+מקור, גם כן לציון תיאום זמנים: "ויהי כראותה כי עזב בגדו", בפרשת יוסף ואשת פוטיפר בספר בראשית.
5
אנה שואל/ת: למה המילה גדר היא גֶדֶר בסמיכות ואילו המילה חצר היא חֲצַר?
רוביק עונה:
התפתחות השפה אינה בנויה על נוסחאות ויש בה אי התאמות לכאורה במקרים רבים בנטיות. במקרה של גֶדֶר, זוהי צורת הסמיכות המופיעה בתנ"ך וכך נשארה. משקל קָטֵל בשמות עצם נדיר מאוד כך שקשה לקבוע אפילו שזהו יוצא מן הכלל.
6
עמליה עומר שואל/ת: האם לכל המילים העבריות יש שורש?
רוביק עונה:
בשפה העברית אלפי מילים ללא שורש. כ-1500 מהן מופיעות במקרא, ורבות אחרות בלשון חכמים, בעיקר בהשפעה יוונית. עם התפתחות השפה זכו שמות רבים ללא שורש להיות בסיס ליצירת שורש חדש, ומעתה גם הן שייכות לשיטת השורשים. למשל: אבן>אב"ן> מאובן, עיר>עי"ר>עיוּר. לתהליך הזו קוראים שורשים גזורי שם.
7
דוד שואל/ת: אני מרגיש בשנים האחרונות שהשימוש בבניין הפעיל השתנה להפעיל בצירה. מה דעתך בנושא?
רוביק עונה:
אכן התופעה כבר ותיקה ומתרחבת. דעתי בנושא שלילית, אם כי נראה שקשה לעצור את התופעה.
8
יהודית שואל/ת: האם יש לנו נתונים לדעת את מספר המילים בעברית של היום? מה נכון במשפטים הבאים: מילים מקראיות כ-8000, מילים מחודשות מ-200 השנים האחרונות כ-20,000 מילים, ומה עם השאר? קראתי שבין שתי המהדורות של מילון אבן שושן נוספו לו מעל 20,000 מילים , ומה זה מלמדנו?
רוביק עונה:
הנתונים על מספר המילים מהעברית הקלסית מוסכמים, ומדובר בערך ב-8000 מילים מהמקרא, מספר דומה מלשון חכמים וכ-5000 מלשון ימי הביניים. אין הסכמה על מספר המילים בעברית היום ולא יכולה להיות. דרכי המנייה והמיון של המילים שונות בכל שיטה, וכן יש מחלוקות בשאלה אילו מילים נכנסות למילון העברי. הממעיטים מדברים על 45,000 מילים, אך על פי הערכתי בספירה סבירה ועדכנית המספר עשוי להגיע גם עד 80,000 ובוודאי שנוספו יותר מ-20,000 מילים בעברית החדשה. מילים חדשות נוספות לשפה על בסיס קבוע, רובן בתחומי ידע שונים, במקרים רבים כפעלים גזורי שם.
9
שי שואל/ת: מדוע ריבוי תארים במשפט אחד בעברית "אינו זורם", למשל: "הילדה היפה הגבוהה החכמה הלכה לביה"ס", ובאנגלית זה לגמרי "זורם": The tall beautiful smart girl went to school". כלומר מה בעברית "תוקע" את הזרימה? התחביר? הנגינה של השפה? מדוע ריבוי תארים קולח באנגלית ובעברית לא?
רוביק עונה:
שמות תואר בעברית מופיעים תמיד אחרי שם העצם אותו הם מתארים, בניגוד לאנגלית ולשפות נוספות. לכן יצירת מבע בנוסח "הילדה הגבוהה היפה החכמה הלכה לבית הספר' אינה מקובלת, ויש לפסק ולהוסיף מילית חיבור: הילדה הגבוהה, היפה והחכמה הלכה לבית הספר. זו אינה בהכרח פגיעה בזרימה. בעיקרון יש לזכור שלכל שפה נוהגים וכללים תחביריים משלה, וזו דוגמה אחת מני רבות.
10
שמואל פרי שואל/ת: לפי מה נקבעות התוספות למילה כדי להגדיר את העוסק או שייך לתחום מסוים. "אי" - חשמלאי, עיתונאי. "ניק" מוסכניק קיבוצניק. "ָן" רפתן, תפאורן. או חיתוך הקצה: זגוגית - זַגָג, משטרה שוטר וכו'.
רוביק עונה:
יש אכן מגוון משקלים לבעלי מקצוע ואין נוסחה הקובעת מתי מועדף משקל מסוים על אחר. לפעמים קובעת גזרת השורש. לגזרת השלמים עדיף משקל המקצועות העתיק קַטָּל – נפח, נגר, חרש. כאשר המקצוע והפעילות הכרוכה בו זהים הנטייה היא לבינוני – מורה, מדריך, עורך, פועל וכדומה. תוספת -אי מתאימה כאשר רוצה להדגיש את המקום או התחום בו עובד האדם: בוסתנַאי מלשון חכמים, עיתונַאי וחשמלַאי בימינו. הסיומת -ניק היא תוספת סלאבית בהשפעת היידיש, ופשתה בסלנג הישראלי במחצית הראשונה של המאה העשרים.
11
איריס שואל/ת: שמעתי לאחרונה כי בשפה העברית יש מילים בודדות מאד (שתיים) שמנוקדות בחטף סגול כשאחת מהן היא אלוהים? האם זה נכון? במידה וכן מהי המילה השנייה?
רוביק עונה:
חטף סגול אמנם אינו סימן ניקוד נפוץ אך יש לא מעט של מילים בהן הוא מופיע, בדרך כלל באמצע המילה (נֶעֱדר, נֶאֱמן, מֶחֱוָה וכדומה). בראש מילה יש מילים מעטות הנפתחות בסימן, בעיקר באות א': אֱמוני, אֱנוש, אֱגוז, וכאמור, אֱלוהים. בשאר האותיות הגרוניות ברירת המחדל בראש המילה היא בדרך כלל חטף פתח.
12
ארז שמרלר שואל/ת: סיימתי לאחרונה לקרוא ספר המנתח את התרחקות האדם מהטבע דרך השימוש בשפה בכלל ושפה כתובה בפרט. הוא טוען כי המעבר לשפה כתובה וכתב פונטי היווה גורם מרכזי בהיבדלות האדם מהטבע והניכור ממנו. בספר הוא מדבר רבות על השפה העברית כבסיס למעבר העולם המערבי לכתב פונטי, זאת על ידי אימוץ האותיות העבריות על ידי היוונים והפיכת אותיות אהו"י לאימות קריאה. בספר נטען כי במקור אותיות הא"ב ייצגו חיות וחפצים (א=שור, ב=בית, ג=גמל וכו') ועם המעבר לכתב פונטי בו האותיות מייצגות צליל ותו לא נוצר גם ריחוק בין האדם לטבע. האם אכן העברית הייתה חלוצה במעבר לכתב פונטי, והאם באמת אימוץ אותיות הא"ב על ידי היוונים ובהמשך על ידי הרומאים, היה גורם מפתח בהתפתחות הכתב הלטיני כפונטי?
רוביק עונה:
התיאור נכון באופן חלקי. הכתיב שבו עומד עיצור מול אות כתובה הוא תגלית של פועלים כנענים שעבדו במכרות במצרים, והכתב הוא כתב ציורים כנעני-פיניקי המושפע מכתב החרטומין, שכבר איבד את הקשר הישיר בין הציור והאות, ואומץ על ידי אבותינו עד שהוחלף בכתב הארמי המרובע. מאזורנו נדדה השיטה החדשה ליוון, ושם פתרו את חולשת השיטה החסרה באמצעות סימנים לתנועות, על ידי הצבת חמישה סימנים המייצגים תנועות ולא עיצורים. האם בגלל שינוי אופי הכתב התרחק האדם מהטבע? תמהני. זה בוודאי לא רלוונטי לכתב היתדות, שאין בו יסוד פיגורטיבי כלשהו.
13
הלי שואל/ת: אשמח לדעת מדוע העתיד של הגופים "אתה" ו"היא" זהים?
רוביק עונה:
השאלה הטרידה חוקרים רבים ולא נמצאה לה תשובה. אין ספק שת' של הנוכח: אתה תשמור, אתה תעבוד וכדומה היא גילום של כינוי הגוף אתה: אתה שְמור, אתה עבוד וכדומה. לעומת זאת, כפי שמנסח זאת המדקדק גזניוס, לא נמצא הסבר מספיק לת' של הנסתרת: היא תעבוד. גזניוס מזכיר שת' מיוחדת לצורות נקביות בשמות העצם, אך זו ת' מסיימת ולכן זה אינו מספק עדיין הסבר.
14
מעין שואל/ת: למה למילה ניקיון הסתעפויות רבות כמו לצחצח, לרחוץ, לשטוף? למה יש מקום כל כך חשוב למילה ניקיון בשפה העברית?
רוביק עונה:
היחס המיוחד לניקיון ביהדות נובע ממצוות דתיות רבות, שבהן הניקיון נתפס כדרך לייצג קדושה. הכוהן הגדול 'רחץ בניקיון כפיו' כשנכנס לבית המקדש, ובמצוות היהדות נוטלים – שוטפים – ידיים כטקס מחייב לפני ארוחה וגם לפני שלבים בארוחה. עם זאת, גם בשפות אחרות מילים נרדפות רבות לענייני ניקיון, שהוא אחד המאפיינים של המודרניות.
15
בארקלי שואל/ת: מה המשקל שיש לטוויטר ישראל לדעתך, בחידושי שפה? וייצור סלנג בעברית? ועד כמה הוא גולש אחר כך לשימוש כללי?
רוביק עונה:
הטוויטר הוא שלב בשרשרת הרשתות החברתיות שהשפעתן על השפה רבה מאוד, גם באוצר המילים. עם זאת, עיקר החידושים נוצרו בשלבים מוקדמים יותר, בתוכנות המסרים הקצרים, בפייסבוק ועוד. מידע על הסלנג הפנימי של הטוויטר אפשר למצוא באתר הזירה הלשונית בקישור https://bit.ly/3oAl3d2.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >