שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אוהד שואל/ת: ידוע שברשימה מחליפים את י"ה ו-י"ו ב-ט"ו וב-ט"ז. אך מדוע דווקא הם? יש להם משמעות מיוחדת? מדוע לא ב"ג ו-ב"ד, למשל?
רוביק עונה:
בגימטרייה ט"ו הוא 15 כמו י"ה, ט"ז 16 כמו י"ו. אימוץ האות הניטרלית ט' במקום י' היה הפתרון המתבקש.
17
רותי יודוביץ שואל/ת: שאלה דקדוקית: איך נקרא המבנה התחבירי הבא: הייתי רוצה שתגיע בזמן. או: הוא היה מעדיף שתכיני את... היית רוצה שהוא יעזור לך? וכו'. ואיך צורת התחביר הזאת נקראת באנגלית?
רוביק עונה:
הקטגוריה של המשפט היא מודאלית, כלומר, מבנה תחבירי המציג בקשה, ציפייה, איחול וכדומה. באנגלית: I would like you to come, ונראה שבמבנה העברי שבשאלה יש השפעה אנגלית.
18
יהודה שואל/ת: במגילת אסתר כתוב: "עשה משתה לכל העם אשר בשושן הבירה" לפי כללי התחביר משפט השעבוד חייב להכיל נושא ונשוא, וכאן בתוך הפסוקית אין?
רוביק עונה:
משפט ודאי אינו חייב להכיל נושא, במשפטים רבים כמו גם בפסוקיות אין נושא אלא נשוא בלבד. בפסוקית המציינת מקום חבוי הפועל 'נמצא ב...': "אשר נמצא (או חי, יושב וכו') בשושן", והפסוקית מובנת גם ללא הנשוא המפורש.
19
יאיר שואל/ת: מדוע לאות ש' יש שתי הגיות (ש' ימנית ושמאלית)? האם אחת מהן קדומה יותר? ומה ההבדל במקור בהגיית האות ס' לעומת ש' שמאלית?
רוביק עונה:
בהגייה הקדומה ש שמאלית וס' לא נהגו באותה דרך, כך שלמעשה עמדו בפני מעצבי הכתב העברית 23 עיצורים מול 22 אותיות הכתב הכנעני פיניקי. כדי לפתור את המחסור באות ה-23 נולדה ש' שמאלית. בלשון חז"ל הגיית ש' שמאלית וס' התלכדו לעיצור זהה, אבל הכתב שומר על השין השמאלית.
20
טובה שואל/ת: ראיתי שמשקלה של המילה דוגית היא קיטולית (דוגה+אית). לא הבנתי איך הגיעו למשקל זה, ובאיזה אופן אוכל להסביר זאת לתלמידותיי?
רוביק עונה:
קיטולית אינה בשום פנים משקל המילה דוגית. קיטולית כפופה לבניין פיעל ודורשת שורשים שלמים: ציבורית, מִחזורית (משורש מרובע) ועוד. דוגית היא בגזרת נחי ע"ו, ואם לקבוע לה משקל ייחודי הוא יהיו קוּלית. המילים במשקל זה מעטות.
21
עוזי מסורי שואל/ת: האם לדעתך ישנו קשר כלשהו בין האנגלית לעברית?
רוביק עונה:
אנגלית היא שפה הודו אירופית המושפעת מששת המשפחות גרמאנית ולטינית. העברית היא שפה שמית. לאורך השנים נטמעו השפעות הודו אירופיות רבות בעברית, ולכן נמצא לא מעט מילים קשורות בין העברית והאנגלית. יש גם השפעות של העברית על שפות אירופה כולל האנגלית, כמו הללויה, אמן ושבת, וכן השפעה של משפחת השפות השמית על ההודו אירופית במילים כמו קנה, גמל ואחרות.
22
רואי מעוז שואל/ת: צפיתי עם אבי במשחק כדורגל והוא סיפר לי שפעם להרבה מהמושגים בענף היו מילים לועזיות. נגיד שופט הקו היה 'ליימאן' (שיבוש של: line man), המגן היה 'בק' (back), 'נבדל' כמובן היה 'אופסייד'. שמתי לב שבעוד שבכדורגל כיום אנחנו כן משתמשים במושגים עבריים, בכדורסל עדיין השפה היא יותר לועזית. לדוגמא: תפקידי השחקנים בפי השדרנים הם סנטר, פארוואד וגארד. אתה אולי יודע להגיד למה בכדורגל העברית "יותר תפסה" ובכדורסל פחות?
רוביק עונה:
משחקי הכדורגל שודרו בישראל ברדיו ואחר כך בטלוויזיה והיו כפופים ליועצים לשוניים ולכן המונחים הבריטיים פינו את מקומם בהדרגה למונחים עבריים, והשדרים השפיעו על השימוש הכללי. גם בשידורי הכדורסל בעבר השתמשו במילים עבריות, אבל ככל שהכדורסל הישראלי הפך בינלאומי יותר, וכן עלה העניין בליגת האן. בי. איי. העדיפו השדרים להשתמש במונחים באנגלית.
23
אפרת שואל/ת: שחין, קברן, יערן, חזן, מהי המילה יוצאת הדופן מבחינת דרך התצורה שלה ומדוע?
רוביק עונה:
שחיין, קברן ויערן הם במשקל קטלן המתמקד במקרים אלה ורבים אחרים במקצועות או תכונות (עצלן, חסכן). לגבי חזן, ככל הנראה המקור באכדית ששאלה אותו משומרית, שאינה שפה שמית, ולכן נ' היא אות שורש ולא אות משקל. יש גם השערה שהמקור הוא חזה – ראה, צפה, ואם כן הוא קרוב למשקל קטלן, אך זו השערה מסופקת.
24
מיכאל בלקין שואל/ת: מדוע השם של האיבר "עין" דומה בשפות כה רבות באירופה ובאזורנו? בשפות הלטיניות המקור הוא כנראה oculus, אך איך להסביר את המילה בעברית ובערבית?
רוביק עונה:
עין היא מילה שמית המופיעה בשפות רבות, ולא רק בערבית ובעברית. אלפי מילים במשפחת השפות השמיות דומות זו לזו ומרמזות על השפה השמית הקדומה, הפרוטושמית. כך הדבר גם במשפחות אחרות, כמו השפות ההודו אירופיות.
25
מלכיאל שאול שואל/ת: האם הינך מכיר דוגמאות לעבר הווה ועתיד מושלם במקרא? בפרשת בא בספר שמות מופיע "ויעל הארבה". המילה ויעל מנוקדת וְיַעַל. האם מילה זו דוגמא לעתיד מושלם? המילה מופיעה שנית בהמשך וַיַעַל הארבה ... - והיא מנוקדת כאשר ה-הפתח. האם משמעותה עבר מושלם?
רוביק עונה:
מערכת הזמנים במקרא היא מערכת הבנויה על אספקטים ועל נקודות זמן המתייחסות זו לזו. "ויעל הארבה" בשתי הדוגמאות אינו חורג מכך: אז (בנקודת זמן מסוימת) עלה הארבה. הפעלים עם מה שקרוי ו' ההיפוך מייצגים את התכונה הזו. עקרונות הזמן המושלם מקורם כולם מלשון חז"ל.
26
דביר שואל/ת: למה מחיי השפה הקפידו מאוד על כל מיני כללים בעברית למרות שזה לא היה להם טבעי בשפות האירופיות שרובם הגיעו מהן, אבל לא ניסו אפילו ללמוד ולהקפיד על הגיית האותיות ו, ח, ע, ט, ק (ה?)? לפחות על w שזה קל. ולמה הגיית התימנים שהגיעו מוקדם 1881, כמעט לא השפיעה על ההגיה של היום? דווקא על ריש שמתי לב שניסו להקפיד, למה? מה ההבדל בין ריש לשאר האותיות? ולמה למרות שבהתחלה הקפידו על ריש מקישה אנחנו היום הוגים ריש ענבל?
רוביק עונה:
השאלה רחבה, ולכן אסתפק בתשובה כללית ופשוטה: מבטאים והגייה הם החלק הדינמי והנזיל ביותר של השפה, והניתנים פחות מכל לאכיפה ולהכוונה. הדיבור הטבעי מוביל להגייה מסוימת, ואנו רואים זאת גם בהבדלי הגייה בין עולים מתפוצות שונות ובין בני עדות שונות.
27
דורית שואל/ת: למעט מילים השאולות מלעז או נוצרו בדרך של הלחם או ראשי תיבות, האם לכל יתר המילים יש שורש?
רוביק עונה:
בהחלט לא. לאלפי מילים מלשון המקרא ולשון חז"ל אין שורש, וביניהן מילים בסיסיות כמו אב, אח, פה, דב ועוד. עם זאת לא מעט מילים נטולות שורש זכו לשורש בהמשך, בתופעה הקרויה 'שורשים גזורי שם', כולל מילים רבות שמקורן בלעז מודרני או בראשי תיבות: אבן/להתאבן, צנזורה/לצנזר, דו"ח/לדווח.
28
אבי שואל/ת: אם הקריאה א', איך היא נוצרה? מהתפתחות טבעית בעברית העתיקה? או שנוצרה רק בעברית החדשה בגלל היידיש והערבית?
רוביק עונה:
אם הקריאה א' בהגיות שונות, לא רק בתנועת a, נפוצה מאוד במקרא, כמו במילה הראשונה – בראשית, מילים כמו לקראת, תאכל וכדומה. בדרך כלל האות מעידה על עיצור א' שהתרכך ואיבד את עיצוריותו. לצד מילים שהתקבעה בהן בעבר, היא משמשת למילים לועזיות כדי למנוע קריאה שגויה.
29
אפרת שואל/ת: בסמיכות מיידעים את הנסמך. בתורה מצינו בפרשת בראשית פרק ג' "ומפרי עץ הדעת אשר בתוך הגן". למה יש צורך בהוספה "אשר בתוך הגן" אחרי שיש יידוע?
רוביק עונה:
'אשר בתוך הגן' אינה חלק מהסמיכות אלא פסוקית לוואי. באמצעותה מדגישים שעץ הדעת נמצא בתוך גן העדן.
30
עודד פרייליך שואל/ת: 'בראשית ברא ... והארץ היתה ...'. שאלה דקדוקית. הנח לפירוש המקובל. האם אפשר להבין את 'היתה' כמציינת מצב שהיה קודם ל'ברא', והסתיים עם מעשה הבריאה? בתרגום השבעים בא en [ה-e כאן היא eta], בוולגטה בא erat שניהם אימפרפקט. האם יש דרך הבחנה בעברית בין פרפקט ואימפרפקט?
רוביק עונה:
השאלה העסיקה פרשנים רבים והדעות חלוקות. על פי עמדה אפשרית הארץ או היקום היו קיימים באופן כאוטי לפני הבריאה, ומעשה הבריאה השליט בהם סדר. מכאן שאלות תאולוגיות רבות נוסח 'מי ברא את העולם לפני שאלוהים ברא את העולם'. האפשרות השנייה המקובלת יותר, או לפחות מעלה פחות שאלות היא, שאחרי רגע הבריאה, היקום שנברא זה עתה היה אכן חסר סדר, ומרגע זה אלוהים החל להשליט בו סדר. לגבי סוגיית המושלם-לא מושלם, הקשורה בממד האספקט של השפה, התשובות לכך אינן בתורת הצורות, בניגוד לאנגלית, למשל, אלא בסגנון ובבחירות תחביריות. למשל 'היה הולך' היא פעולה שאפשר לטעון שאינה מושלמת לעומת 'הלך'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >