שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
בעז גורן שואל/ת: המילה ״טוסיק״ - אי אפשר שלהתעלם שהיא מורכבת משתי מילים האנגליות Two Cheeks. האם יש קשר או מקריות מוחלטת?
רוביק עונה:
אי אפשר להתעלם, אבל מדובר במקריות. אמנם cheek באנגלית מתייחסת גם לכל אחד מצידי העכוז, אך השימוש הזה כמעט אינו מוכר בעברית. מכל מקום 'טוסיק' היא גלגול של המילה העברית 'תחת' בהגייה אשכנזית: תוכעס, ובהקטנת חיבה: תוכעסיק, ובקיצור: טוסיק.
2
דבורה שואל/ת: האם מקור המילה שמאטעס באידיש הוא מהמילה העברית שמיטה או (מה שכתוב במילון אבניאון) מהמילה הפולנית?
רוביק עונה:
מקור המילה סלאבי. אין קשר גלגול או משמעות למילה העברית שמיטה.
3
דפנה שואל/ת: תהייה שעלתה בראשה של בת 12 (בת של חברים): אומרים מיץ תפוזים, מיץ ענבים, מיץ מנגו, מיץ אשכוליות, אבל רק למיץ לימונים קוראים לימונדה (גם באנגלית)… מה הסיבה?
רוביק עונה:
לימונדה היא מילה שמקורה באנגלית, שקיבלה זאת מצרפתית במאה ה-17, והעברית אימצה את המילה. לימונדה שונה מיתר המיצים כיוון שאינה תוצר של סחיטת הפרי בלבד, אלא יש להוסיף לה סוכר ומים בכמויות נכבדות כדי שניתן יהיה לשתות אותה.
4
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה מקור המילה סניקה, הסנקה?
רוביק עונה:
השורש סנ"ק והפעלים סנק וסינק מקורם בתלמוד. המקור הקדום הוא אכדי.
5
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה נכון, שקית, שקיק, שניהם? האם יש דוגמאות נוספות של שני אופני הקטנה?
רוביק עונה:
המילה שק מכילה מעין הכפלה של העיצור ק', דבר המתבטא בצורת הרבים שַקּים. במקרים אלה יש דוגמאות רבות להרחבת המילה וחשיפה ההכפלה, בדרך כלל לצורכי הקטנה: דל/דליל, חם/חמים, דב/דביבון ועוד. גם סיומת -ית משמשת להקטנה, ומכאן 'שקית' ועוד מילים רבות. אין מניעה ליצור כמה צורות הקטנה, במבנים רבים שהעברית מציעה וגם בתוספת סיומות לועזיות: בחורון/בחורצ'יק.
6
מנחם גילה שואל/ת: מה מקור הביטוי (שהפך לנפוץ) "לסגור את הפינה"?
רוביק עונה:
הביטוי ככל הידוע ישראלי מקורי, ונראה שמקורו בשפה הצבאית, בביטוי 'לתפור פינות', להשלים פרטים חסרים. עם זאת יש כאן השפעה של הביטוי 'חתך פינות' שמשמעותו הפוכה – דילג על שלבים חיוניים, חיפף, ומקורו באנגלית: cut corners, וכך גם 'עיגל פינות'.
7
ניצן שואל/ת: מאיזה עשור ומאיזו שפה הגיע הביטוי 'אוכל אותו בלי מלח'?
רוביק עונה:
הביטוי ישראלי מקורי, ומוכר לפחות משנות השישים של המאה הקודמת וכנראה עוד מוקדם יותר. הוא פיתוח של הביטוי 'אכל אותו חי' באותה משמעות, שמקורו בלדינו: קוֹמֵירסֵילוֹ אַה אוּנוֹ בִּיבוֹ; ובאנגלית: eat him alive.
8
עמרי שואל/ת: האם ידוע לך מקור המילה "אבו נפחא"? בוויקיפדיה כתוב שמקורה מערבית, אך זה לא נשמע לי נכון.
רוביק עונה:
הדג אבו נפחא שייך למשפחת הנפוחיים, הנוהגים להתנפח במקרה של איום כדי להגדיל את עצמם בעיני היריב. נפח פירושו בערבית לנשוף, לנפח. נכון שהתצורה נפחא היא ארמית יותר מאשר ערבית, ולכן יתכן שדייגי יפו נתנו את השם, שהוא כינוי לא מדעי של הדג, בתרכובת ערבית-ארמית.
9
שוקי ראק שואל/ת: שאלתי היא לגבי המושג/סלנג "קונץ פטנט". ראיתי שבמילון שלך הגדרת את זה כבורג בטנק ישן. מישהו פה טען שזה היה דווקא איזה סוג של מברג לא סטנדרטי שטכנאי טנקים היו מסתובבים אתו בכיס או משהו כזה. האם אתה יודע אולי יותר מזה?
רוביק עונה:
ההגדרה שהבאתי היא מפיהם של שריונאים בראיונות שערכתי איתם, וכמו כן 'קונץ פטנט' אינו מתאים כל כך לכלי כמו מברג.. עם זאת בז'רגון הצבאי יכולות להיות אופציות שונות ביחידות שונות.
10
שרה שואל/ת: אפשר לתקן את 'עצת אחיתופל' אחת ולתמיד?! הנוכל היה חושי הארכי. הצודק, אחיתופל!
רוביק עונה:
המיתוג השלילי של הביטוי 'עצת אחיתופל' נובע משני מקורות. האחד הוא שאמנם עצתו הייתה טובה, אבל היא הייתה אמורה לסייע לאויבו של דוד, בעוד קבלת העצה הרעה סייעה לדוד. השנייה היא הצליל הקשה של ''אחיתופל' המזכיר את המילה 'תופת' ואפילו את המילה הגרמנית Teufel שפירושה שֵד.
11
תמרה שואל/ת: ידועה התפילה בה נאמר ״עושה שלום במרומיו״. עם מי במרום נעשה שלום?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בפיוט הידוע הוא בספר איוב: "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו". על פי ההקשר הכוונה לשלום בין גרמי השמים. רש"י מפרש: "כשהמזלות עולים כל א' סובר אני עולה ראשון לפי שאינו רואה מה שלפניו לפיכך אינו מתקנא". לעומתו אבן עזרא מפרש: "עושה שלום במרומיו - שאין בהם מלחמה, כי כולם טוב".
12
דרור שוורץ שואל/ת: מה הקשר בין חיק לעצם החיק, ומה פירוש המילה פרע בפרע כתפיים - Shoulder dystocia.
רוביק עונה:
המילה חיק משמשת במקרא לשני מונחים אנטומיים: הרווח בין החזה והזרועות, כך במקרה של חיבוק, והחלק שבין המותניים לחזה, המתאים למשל להחזקת התינוק "בחיק אימו". המקרה השני הוא המקור לקריאת אחת מעצמות האגן 'עצמות החיק', בחלק הפנימי של השלד המקביל לחיק החיצוני. המונח המקובל למצב של הסתבכות הכתפיים של התינוק במהלך הלידה נקרא 'כליאת כתפיים'. מונח המקובל גם הוא בין רופאים הוא 'פרע כתפיים', פֶרַע משמש במשמעות אובדן הסדר, הסתבכות, כמו בשיער פרוע או התנהגות פרועה.
13
אלי בן דוד שואל/ת: איך משלבים את המילה נָמֵי במשפט. ידוע לי שפירושה הוא: גם, גם כן. החיבור שלה למשפטים משנאיים וחז''ליים לא מתחבר לי כלל ועיקר. איך משלבים אותה במשפט בעברית החדשה?
רוביק עונה:
נָמֵי היא אכן מילה ארמית נפוצה בתלמוד ומשמעותה גם. היא מתחברת ללא קושי למשפטים בארמית. היא אינה מילה עברית או כזו שנקלטה בעברית, ואינה משמשת היום בשפה.
14
רותי יודוביץ שואל/ת: איך תסביר לאנשים שהם לא דוברי עברית את התחביר הבא: עוד מעט הוא יבכה לי. רק שלא תקיאי לי עכשיו. מה פירוש ה-לי במשפטים האלה. עוד מעט הוא יבכה. או: עוד מעט הוא יבכה לי. רק שלא תקיאי, או: רק שלא תקיאי לי, לא מתקשרים את אותו הרעיון. מה ההדגשה הזאת של 'לי, לה, וכו'',' מביעה?
רוביק עונה:
זוהי הדגשה רטורית המרמזת שפעולה אפשרית של הזולת תיצור מבוכה, פגיעה או אי נוחות אצל הדובר, ומשדרת ביקורת ואפילו תוקפנות. "רק שלא תבכי" הוא ביטוי אמפטי, "רק שלא תבכי לי" מדגיש את אי הנוחות של הדובר ואת אי ההזדהות שלו עם כאב הזולת. 'לי' מייצג כיוון: הפעולה מכוונת אלי.
15
אילן ספיר שואל/ת: מה ההבדל בין סינון לניפוי?
רוביק עונה:
מבחינת תוצאת הפעולה אלה מילים נרדפות. בשני המקרים מדובר בפעולה של הפרדת גורמים בלתי רצויים והשארת הרצויים בלבד. זאת גם כפעולה פיזית וגם כדימוי בתחומים שונים. יש ניואנס מסוים בכך שניפוי מדגיש את התוצאה (הרחקת הלא רצויים) בעוד סינון מדגיש את הפעולה. כמו כן בתחום הפיזי ניפוי נקשר יותר לחומרים כמו קמח (ומכאן נפה) בעוד שסינון נקשר יותר לנוזלים (ומכאן מסננת). לא נהוג לומר 'מים מנופים' או 'קמח מסונן'.